מִיכָה הַנָּבִיא וּבְשׂוֹרָתוֹ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 

מִיכָה הַנָּבִיא וּבְשׂוֹרָתוֹ.

 שִׁיר  מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

שְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם

לְפֶתַע   הִתְקַדְּרוּ שָׁמַיִם

עַם יִשְׂרָאֵל צָמֵא לְמַיִם

אֲלֵיהֶם מִיכָה נוֹשֵׂא רַגְלַיִם.

 

 נִיצָּב כְּאֶרֶז עַל הַסְּלָעִים

 מִתְבּוֹנֵן בַּקָּהָל הַנֶּאֱסָפִים

 הֵמָּה כְּצֹאן  אֹ֭בֵד תּוֹעִים

 אַחַר דֶּרֶךְ נְכוֹנָה תָּרִים.

 

 רוּחַ הַשְּׁכִינָה נוֹשֶׁבֶת

אֶת טִרְדָּתָם מְיַישֶּׁבֶת

עֵינֵיהֶם נוֹשְׂאִים לָרָקִיעַ

הַנָּבִיא עַל אוֹתִיּוֹת מַצְבִּיעַ.

 

יּוֹצְרוֹת מִלִּים בּוֹהֲקוֹת

אֶת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל מְאִירוֹת

הוֹרָאוֹת ה' מַבְהִירוֹת

דַּרְכָּם  בַּאֲפֵלָה מְפַלְּסוֹת.

 

עֲשִׂיַּת מִשְׁפָּט וַחֲסָדִים

 דֻּגְמַת דַּרְכֵי אֱלוֹקִים

לְמִדּוֹת טוֹבוֹת נִדְרָשִׁים

בִּצְנִיעוּת וַעֲנָוָה מִתְהַדְּרִים.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַהַפְטָרָה לְפָרָשַׁת  בָּלָק [סֵפֶר מִיכָה ה-ו']