מָנוֹחַ ,אִשְׁתּוֹ וְהַבְּשׂוֹרָה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 

מָנוֹחַ ,אִשְׁתּוֹ וְהַבְּשׂוֹרָה.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן. ©

וַיְהִי בִּתְקוּפַת שִׁלְטוֹן הַפְּלִישְׁתִּים

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֲטָאֵיהֶם שְׁקוּעִים

אִישׁ מִצָּרְעָה  מִשֵּׁבֶט  הַדָּנִי

שְׁמוֹ מָנוֹחַ  מְאֹד שְׁאַפְתָּנִי.

 

יָמִים חוֹלְפִים   חֲשׂוּךְ בָּנִים

אִשְׁתּוֹ עָקְרָה  חַסְרַת אוֹנִים

לְפֶתַע יָרַד מַלְאָךְ מִשָּׁמַיִם

בְּשׂוֹרָה בִּשֵּׂר שִׂמֵּחַ כִּפְלַיִם

 

 אֵשֶׁת  מָנוֹחַ הֵסִירָה דִּמְעָה

מִהֲרָה  לְבַשֵּׂר זוֹ הַיְּדִיעָה

חָשָׁה בִּלְבּוּל אִי רְגִיעָה

שִׁנְּתָה מְעַט דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה.

 

עֲתִידָהּ הִיא לָלֶדֶת בֶּן

לְכָךְ חַיֶּבֶת חִישׁ לְהִתְכּוֹנֵן

מִיַּיִן וְשֵׁכָר  וְטֻמְאָה תִּתְרַחֵק

לָהּ בֵּן נָזִיר -עָתִיד לְהִיווָּלֵד.

 

 מָנוֹחַ  חִישׁ מַעֲלֶה חִיּוּךְ

 מִבּוֹרֵא עוֹלָם  יְבַקֵּשׁ חִיזּוּק

 סַקְרָן לִרְאוֹת  זֶה הָאִישׁ

 אֲשֶׁר  בְּפָנָיו אֱמֶת יַמְחִישׁ.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַפְטָרָה לְפָרָשַׁת נָשֹׂא- סֵפֶר שׁוֹפְטִים י"ג]