נִיצָּנֵי אָבִיב וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 

נִיצָּנֵי אָבִיב וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ

שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן©

 הַשָּׁמַיִם עָטוּ עֲנָנִים וְרֻדִּים

 כְּהֶרֶף עַיִן חָלְפוּ יָמִים

 הָאֲדָמָה רָוְותָה גִּשְׁמֵי בְּרָכָה

 סָפְקָה כַּפֶּיהָ  מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.

 

קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי

 צְאִי נָא  הִתְלַוִּי לְצִדִּי

לָחַשׁ שְׁלֹמֹה לְאֵשֶׁת חֵיקוֹ

נִיחוֹחַ אֲבִיבִי עָלָה בְּאַפּוֹ.

 

 יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם מֵהָאַרְמוֹן

 לַחֲזוֹת בְּגֹדֶל  הַחִיזָּיוֹן

 מַרְאֶה אַדִּיר-יְדֵי  עֶלְיוֹן

 הוֹד וְהָדָר מֵעַל כָּל דִּמְיוֹן.

 

 הָרוּחַ נָשְׁבָה קַלּוֹת

הַנִּיצָּנִים יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת

בְּלִוּוּי שִׁירַת הַזָּמִיר

הַתּוֹר הִצְטָרֵף לַשִּׁיר.

 

אֱלוֹקִים אוֹרֵג תָּוכְנִיּוֹת

לַעֲתִיד דּוֹרֵי דּוֹרוֹת

לְבָנָיו יָבִיא גְּאֻלָּה

יוֹצִיאֵם מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת שִׁיר הַשִּׁירִים.