מֹשֶׁה וּקְטֹורֶת הַסַּמִּים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

 

 

מֹשֶׁה וּקְטֹורֶת הַסַּמִּים.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 מֹשֶׁה גְּדוֹל הַמַּנְהִיגִים

 בַּמִּדְבָּר מֵחִישׁ צְעָדִים

 בְּכָל עֵת שׁוֹמֵר אֱמוּנִים

 שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי אֱלֹוקִים .

 

מֵעָלָיו עֲנָנִים סוֹכְכִים

לְפֶתַע נוֹצְרִים בְּקִיעִים

מִתּוֹכָם  אוֹרוֹת מְאִירִים

צְלִילֵי קְדֻשָּׁה  מְהַדְהֲדִים.

 

חַדְרֵי לִבּוֹ נִפְתָּחִים

בְּצִוּוּיַי שָׁמַיִם מִתְמַלְּאִים

חִישׁ עָלָיו לִרְקֹוחַ  סַמִּים

לְמַעַן קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים.

 

בְּחִיל וּרְעָדָה מַאֲזִין

לְקוֹל קָדוֹשׁ וְנָעִים

שֶׁמָּא לֹא יִטְעֶה חָלִילָה

לֹא בְּיוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה.

 

 אוֹחֵז סַל נְצָרִים בְּיָדוֹ

אַחַד עָשָׂר סַמְמָנִים יְמַלְּאוֹ

קְטֹורֶת תְּשַׁמֵּשׁ לַכֹּוהֲנִים

אַחְדוּת  הָעָם לְנֵצַח נְצָחִים.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת :   כִּי תִּישָּׂא   [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]