מַתְּנַת הָרְאִיָּה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

מַתְּנַת הָרְאִיָּה

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן.©

כְּהֶרֶף עַיִן שִׁנּוּיִים

רוּחַ קַלָּה יָמִים קְצָרִים

מֶלֶךְ מֵצִיץ מֵהַחֲרַכִּים

צוֹפֶה , בּוֹחֵן מַעֲשִׂים.

 

מַתְּנַת רְאִיָּה  לָנוּ נָתַן

חָכְמָה וּבִינָהּ אוֹתָנוּ חָנָן

שַׁעֲרֵי אֱלוּל נִפְתָּחִים

צְלִילֵי שׁוֹפָר מְהַדְהֲדִים.

 

עוּרוּ יְשֵׁנִים הָקִיצוּ נִרְדָּמִים

שׁוּבוֹ בָּנִים שׁוֹבָבִים !

מַהֲרוּ נָא כְּאַיָּלִים

לִקְּטוּ – בִּרְכוֹת אֱלֹוקִים.

 

אֵלֶיךָ פּוֹנֶה מֶלֶךְ עֶלְיוֹן

שׁוּב לִמְצִיאוּת צֵא מִדִּמְיוֹן

רְאֵה וּבְחָן  דַּרְכְּךָ

שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ ייִעוּדְךָ ?

 

אֱלֹוקִים רוֹאֶה וּמַבִּיט

מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית

עַל  אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ

בְּחֻוקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָהּ נִירַשׁ !

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת:  פָּרָשַׁת רְאֵה  [חֻמַּשׁ דְּבָרִים] ובהשראת ר"ח אלול.]