שביעי של פסח- הקשר בין שירת הים לשירת דוד-מהו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

 

שביעי של פסח- הקשר בין שירת הים לשירת דוד-מהו?

 

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי למאמר:

ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף ושירת הים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ נס  יציאת מצרים בחודש האביב/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את רכבו/ ציירה: אהובה קליין(c) 

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה' /ציירה: אהובה קליין (Cׁ

ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: מאהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך\ משה נושא את עצמות יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

יורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת /ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ מציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שירת דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

חג פסח – הוא אחד משלושת הרגלים על פי הכתובים: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם". [דברים ט"ז, ט"ז]

ביום השביעי של פסח - התרחש אחד הנסים הגדולים לעם ישראל בהיסטוריה קריעת ים סוף -  המים  התחלקו מימינם ומשמאלם  ובתווך - עם ישראל  היו פוסעים בבטחה על היבשה.

שביעי של פסח מכונה בפי הראשונים: "חג האמונה"

ביום זה - האחרון לחג הפסח: קוראים בתורה: את תחילת פרשת: "בשלח" {מפרק י"ד עד פרק ט"ו, כ"ז} ומפטירים [בספר שמואל ב' , כ"ב] שירת דוד.

השאלות הן:

א] מה מאפיין את  שירת הים - בזמן יציאת מצרים?

ב] מה מאפיין  את - שירת דוד?

ג] מה הקשר בין שירת הים לשירתו של דוד המלך?

תשובות

שירת הים.

נשאלת השאלה - מדוע הים נחצה לשניים?

התנא שמעון איש קטרון עונה:- מפני שהים ראה את ארונו של יוסף בים - מיד  נס מפניו וקרע את עצמו - יש כאן מידה כנגד מידה: כפי שיוסף נס מפני אשת פוטיפר- כך הים נס - כנאמר :

"וַתִּתְפְּשֵׂהוְּּ בבִגְדוֹ לֵאמֹר, שִׁכְבָה עִמִּי; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.  וַיְהִי, כִּרְאוֹתָהּ, כִּי-עָזַב בִּגְדוֹ, בְּיָדָהּ; וַיָּנָס, הַחוּצָה. וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ,.." [בראשית ל"ט, י"ב- י"ג]

עוד נאמר:

"הַיָּם רָאָה, וַיָּנֹס; הַיַּרְדֵּן, יִסֹּב לְאָחוֹר" [תהלים קי"ד, ג']

אמרו חז"ל: כאשר משה ובני ישראל שרו את שירת הים נאמר: "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם" [שמות  ט"ו, ח]"כשראו מים של ים אהבה שאהב הקב"ה את ישראל, השפילו מים עצמם בשביל כבוד ישראל, ואף הים השפיל עצמו ועשה עצמו שנים עשר דרכים – כנגד שנים עשר שבטי ישראל והגביה למעלה שש מאות אמות והקפיא עצמו מלמטה והמתיק את מימיו ועשה את עצמו כחומה, ונעשו בה חלונות  שהיו ישראל רואים זה את זה ומהללים להקב"ה בשירה ותשבחות ומהלכים בתוך הים  - כאדם שמהלך בביתו עד שיצאו ליבשה, לכך נאמר:

"וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם" ! [על פי מדרש ויושע]

נאמר- בשירת הים: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם; וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם".[שמות  י"ד, כ"ט]

"בשעה שירדו ישראל לים- ירד גבריאל עמהם והקיפם ושמרם כחומה והיה מכריז במים לימין: היזהרו בישראל שעתידין לקבל תורה מימינו של הקב"ה, ולשמאל היה אומר: היזהרו באלו שהן עתידין להניח תפילין  בשמאל,  ולמים שלפניהם היה אומר: היזהרו באלו שעתידין - שיהיו חותמין לפניהם בברית, ושלאחריהם היה אומר: היזהרו באלו שעתידין להראות קשר של תפילין וכנף  ציציותיהן מאחוריהן. [ מדרש: אבכיר]

שירת הים מאפיינת את גאולת מצרים וכן את הגאולה העתידית , הדבר רמוז בשורה הראשונה של שירת הים:

"אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה.. "המילים: "אָז יָשִׁיר"   מבטאות: אז כאשר נגאלו ישראל ויצאו ממצרים [בלשון עבר] והמילה: "יָשִׁיר"- שהיא בלשון עתיד - מרמזת  על השירה בגאולה העתידית.

המסר הנוסף  קודם שירת הים הוא :כוח האמונה שבהם התחזקו עם ישראל  לאור כל הניסים שחזו במו עיניהם, כפי שנאמר:

"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ". [שמות  י"ד, ל"א]

 שירת דוד.

את שירת דוד נהוג להגיד בהפטרה [שמואל כ"ב] בשביעי  של פסח.

כך מתחילה השירה:

"וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת,  בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ 

מִכַּף כָּל -אֹיְבָיו, וּמִכַּף שָׁאוּל.  וַיֹּאמַר:  יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי, 

וּמְפַלְטִי-לִי.  אֱלֹהֵי צוּרִי, אֶחֱסֶה-בּוֹ;  מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, 

מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי,  מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי.  מְהֻלָּל, אֶקְרָא יְהוָה;  וּמֵאֹיְבַי, אִוָּשֵׁעַ..."

המלבי"ם מסביר: מדובר בשיר תהילה שחיבר דוד המלך בצעירותו כשהיה שקוע בייסוריו, ובכל פעם שהיה ניצל מאחת הצרות היה שר שירה זו.

בזקנותו כאשר חיבר את ספר תהלים - כלל את השירה הזו  בתוך יתר המזמורים [פרק י"ח בתהלים]

היות ואת ספר תהלים חיבר דוד המלך  למטרת כל עם ישראל – בכול הדורות- שיוכל כל אחד לשפוך את שיחו לפני ה' ,דוד המלך שינה שם כמה פרטים - על מנת שהפרקים יתאימו לכל יחיד מישראל.

מתברר כי דוד המלך היה שר את השירה שחיבר בכל פעם  מחדש - כאשר  נושע מייסוריו  שוב וגם כאשר שאול היה רודף אותו.

דוד המלך מתפלל - את השירה בכל מצב - גם בימים רגועים דוד  קורא לה' בשם: "מהולל"

אך יש מצב של משברים - משברי מוות - עד כי דוד מרגיש סכנת חיים  ממש –אפילו שהוא עומד להיקבר בשאול.

כאשר הוא נמצא בצרה גדולה הוא פונה לה' והקב"ה גורם לרעידת אדמה ומפיל את אויביו , גם הרי הגעש החלו לבעור כאות לכעס ה' על אויביו.

האש הזאת מסמלת את כעס ה' על כל אויביו של דוד.

באיזשהו שלב  חש דוד שהאש היוצאת מההרים מסכנת אף את חייו.

הוא מתפלל והעננים הכהים מורידים גשם - נוצר שיטפון ואז דוד מתפלל לה'  ומבקש שה' יציל אותו מהשיטפון - שבא עליו.

את שירת דוד  מאפיינת האמונה העצומה שיש לדוד בה'  ואת יראת האלוקים שבו.

השירה הזו - כתובה במבנה כיאסטי [מוצלב]

[זהו מבנה ספרותי מיוחד  אשר משפט הפתיחה מקביל בסגנונו ותוכנו למשפט הסיום, ואילו המשפט השני מקביל בתוכנו ובסגנונו למשפט  קודם משפט הסיום, וכו' . אך במרכז, נמצא משפט שאין לו הקבלה.]

המסרים העיקריים מתוך השירה הזו: עזרת ה' בייסורים הבאים עליו בזה אחר זה. שבח לבורא עולם וניצחונו של דוד על אויביו.

הקשר בין שירת הים לשירת דוד

לעניות דעתי, ראשית, הדבר הבולט והמשותף  בשני המקומות הוא : שירה לכבוד ה' ביום הניצחון על האויבים.

בשני המקומות - אנו מוצאים מילים זהות - או רעיון זהה - להלן כמה דוגמאות :

בשירת הים: "אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה"

בשירת דוד: "וַיְדַבֵּ֤ר דָּוִד֙ לַיהֹוָ֔ה אֶת־ דִּבְרֵ֖י הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּיוֹם֩ הִצִּ֨יל יְהֹוָ֥ה אֹת֛וֹ"

בשירת הים:

"תְּשַׁלַּח, חֲרֹנְךָ--יֹאכְלֵמוֹ, כַּקַּשׁ".

בשירת דוד: "עָלָ֤ה עָשָׁן֙ בְּאַפּ֔וֹ וְאֵ֥שׁ מִפִּ֖יו תֹּאכֵ֑ל"- המשותף למשפטים אלה- הוא- כעסו של ה' על האויבים.

כוחו של ה'  מופיע גם במים:

בשירת הים נאמר: "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם,.."

בשירת  דוד:

"וַיֵּֽרָאוּ֙ אֲפִ֣קֵי יָ֔ם יִגָּל֖וּ מֹסְד֣וֹת תֵּבֵ֑ל   בְּגַעֲרַ֣ת יְהֹוָ֔ה מִנִּשְׁמַ֖ת ר֥וּחַ אַפּֽוֹ"

 קבלת עול מלכות שמים מודגשת בשני המקומות:

בשירת הים: "יְהוָה יִמְלֹךְ, לְעֹלָם וָעֶד".

בשירת דוד - בסופה נאמר: "מגדיל מִגְדּ֖וֹל יְשׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ וְעֹֽשֶׂה ־חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד ־עוֹלָֽם"

בשני המקומות - מודגש כי הישועה באה רק - ממקור אלוקי בלבד.

בשירת הים כתוב: "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי  לִישׁוּעָה";

בשירת דוד  נאמר: "חַי־יְהֹוָ֖ה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י   וְיָרֻ֕ם אֱלֹהֵ֖י צ֥וּר יִשְׁעִֽי"

לסיכום, לאור האמור לעיל  הקשר בין שירת הים ושירת דוד הוא  : הדבקות בהקב"ה - אמירת שירה לכבודו והדגשת מלכותו הנצחית מה שאין כן  בשלטון בני אדם  בשר ודם. ומעל הכול האמונה בבורא עולם הכול יכול!

על כן ראויים להיקרא - שירת הים – בתורה ושירת דוד – בהפטרה ביום שביעי של פסח - שהרי שביעי של  פסח  הוא - חג האמונה!  יום בו חצו ישראל את ים סוף וראו במו עיניהם נסים גדולים בידי ה'.

דוד המלך מצא לנכון  לשיר - לעת זקנתו לאחר שניצל מכל  אויביו גם  משאול. [כדברי רש"י]

המילים של דוד המלך- המבטאים את הדרגה המרוממת שאליה הגיע :

"וָאֶהְיֶ֥ה תָמִ֖ים ל֑וֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָ֖ה מֵעֲוֺנִֽי"׃ מילים אלה מרמזות את הנאמר בתורה:     "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [דברים  י"ח, י"ג]