יום שלישי, 26 באפריל 2022

פרשת קדושים- מה גנוז בקדושת ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

 

פרשת קדושים- מה גנוז בקדושת ישראל?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ציירה: אהובה קליין (c)

מאי שושנה שיש לה הדר וריח טוב , כן היו ישראל בין אומות העולם; כמו שנאמר "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמ' י"ט , ה) , ונאמר "בני ציון היקרים המסולאים בפז"[איכה ד, ב]

 [ר' יוסף קמחי]







ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה"



ציורי תנ"ך/ ירושת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ הריסת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]











ציורי תנ"ך/ קדושים תהיו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ קדושים תהיו/ ציירה: אהובה קליין (c)










ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ נטיעת עצים בכניסה לארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד] (c)




ציורי תנ"ך/ ערב שבת- תפילת אשת החיל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ השארת העוללות לעניים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/"לא תכלה פאת שדך"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



פרשת השבוע פותחת בפסוקים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  אַל-תִּפְנוּ, אֶל- הָאֱלִילִם, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"   [ויקרא  פרק י"ט, א-ד]

קיים קשר הדוק בין פרשת קדושים לפרשה הקודמת :"אחרי מות" –לפי ששם התורה מזהירה  את  עם ישראל:

"כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם-בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ; וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם, לֹא תֵלֵכוּ". [ויקרא  י"ג] וכאן התורה מדגישה: כי לא די רק להתרחק מכל העבירות, אלא יש לשאוף להגיע לרמה של קדושה- באמצעות המעשים הטובים המצוות וכאן מופיעות חמישים ואחת מצוות.

השאלות הן:

א] מה משמעות הציווי: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ?

ב] שמירת שבת וכיבוד הורים - מה הקשר?

תשובות.

"קְדֹשִׁים תִּהְיו "- המשמעות.

על פי "אור החיים" הקדוש : קדושים - שיהיו ישראל קדושים – דוגמת המלאכים שנקראים: "קדושים" כפי שנאמר:

"אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם;    וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם". [ תהלים פ"ב, ו '] לפי שהקב"ה השרה את שכינתו בתוך בני ישראל.

הבן איש חי כתב על הפסוק: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּוהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ"  [שמות י"ט י'] כאן שיבח את האדם שבחר בו ה' יותר  מאשר את המלאך, הרי המלאך נשאר באופן קבוע באותו מצב , לכן אין חידוש ופלא בקדושתו . הוא רוחני ומשולל מכל חומר, אך בניגוד לכך האדם עשוי מחומר ורוח ולכן אם יגיע לדרגה של קדושה זה פלא!

משל: אחד הלך לשוק ומצא בחנות צורת עוף מפוסל מאבן - מעשה ידי אומן והיה נראה העוף ממש אמתי- חפץ האיש לרכוש את העוף ושאל את בעל החנות: מה מחיר עוף יפה זה ? ענה לא המוכר: עשרה זהובים. ענה לו האיש:

 

שוטה שכמוך הרי עוף אמתי  עולה רק  עשרה פרוטות - ואתה רוצה עשרה  זהובים?

ענה לו החנווני: עוף אמתי הוא מעשה  שמים ויש כמוהו רבים אלפים ורבבות לכן נמכר בזול, אבל עוף שאני מוכר - יצר אותו אומן מעץ ואבן וכל המתבונן בעוף זה חושב כי אמתי הוא. לכן הוא יקר- כי לא ניתן להשיג  דוגמתו.

הנמשל: המלאכים רוחניים לגמרי ללא כל חומריות ויצר הרע, לכן קדושתם מובנת ויש רבים ואלפים ורבבות של מלאכים שהם כולם קדושים ,אך האדם שנוצר מחומר ורוח ויש לו יצר הרע - אם יהיה קדוש כמלאך- זה פלא פלאים  ולכן הוא חביב בעיני  הקב"ה ביותר.

מהסיבה הזו  שעם ישראל מתגבר על יצר הרע למרות שיש בו גם רוח וגם חומר –נעשה קדוש - לכן נאמר: "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש"

עם ישראל נדרש להיות קדוש – כי כולם חצובים מתחת כיסא הכבוד ממקום קדוש ויסודם קדוש ואם יטמא איש ישראל - על ידי שיטהר עצמו - יהיה טהור, אבל אומות העולם לא יצליחו לטהר את עצמם בכל דרך שהיא!

רש"י מסביר: כי פרשה זו נאמרה ב- הקהל- במעמד, אנשים ,נשים וטף מפני שרוב יסודות התורה – כתובים  ונרמזים בפרשה זו. וקדושים – הכוונה: "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה, אתה מוצא קדושה" [ויקרא כ"א]

הרמב"ן מפרש:  כי כוונת התורה להזהיר, דווקא , על פרישה מעניינים שלא התפרשו  בתורה  לאיסור, דוגמת אכילת בשר לשובע, בעוד שמבחינת דין  תורה - אין בכך איסור.

אדם שאוכל בשר וממלא בה את כרסו, נחשב: "נבל ברשות  התורה"

הסבר יפה בספרו  נותן הרב אליהו שלזינגר [ספר: "אלה הדברים"]: כי הקב"ה- כולו רוחניות - סביבו ישנם מלאכים- מלאכי השרת בעוד שאת האדם ברא - באופן שיהיה נזקק לדברים  גשמיים, לכסף, למזון- לבשר ודגים.

בגמרא  במסכת חגיגה [ט"ז, א] נאמר:" בשלושה דברים שווה האדם למלאך ובשלושה דברים לבהמה, יש להם דעת כמלאכי השרת, מהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת ומספרים בלשון הקודש כמלאכי השרת, שלושה כבהמה: אוכלין ושותין כבהמה, פרין ורבין כבהמה, ומוציאין רעי כבהמה"- האדם מצד אחד  גשמי- שהרי נוצר מעפר  הארץ, אך מצד שני הוא גם רוחני- בהיותו בעל נשמה.

אולם האדם יכול לחיות בקדושה גם  עם  הדברים הגשמיים שלו,  זה תלוי באורח החיים שהוא סולל  לעצמו. אם הוא משתמש בכספו וכן אוכל ושותה – כדי שיהיה לו כוח לעבוד את ה'- אז כל הדברים הגשמים נעשים שמימיים.

דוגמא יפה להמחשת הדברים – מופיע במסכת אבות [ג, ד]:רבי שמעון אומר: שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: "כי כל שולחנות מלאו  קיא צואה, בלי מקום", אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי  תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום, שנאמר: "וידבר אלי: זה השולחן אשר  לפני ה' "

ניתן לראות, איך על ידי דברי  תורה שנאמרו ליד השולחן- נהיה  מהפך- לפני דברי התורה - כל השולחן היה גשמי ועל ידי שאמרו דברי תורה הכול נהפך והשולחן נהיה  קדוש - שולחן לפני ה'.

מכאן מובן מדוע פרשה זו נאמרה בהקהל, מפני שישנם הרבה מצוות שיכולות להיות  גשמיות, אלא שעל ידי כוונת מקיים המצווה - הן נהפכות לרוחניות.

לדוגמא: אפשר לירא את ההורים מחמת שזקוקים לכספם, אך אפשר לכבדם  בגלל שהם שותפים לבריאתו.

גם השבת יכולה להיות - יום מנוחה מעמל השבוע, אך שמירת השבת  חייבת להיעשות בקדושה, לפי שכתוב: "יום מנוחה וקדושה נתת"

זוהי המצווה של : קדושים תהיו-כי קדוש אני ה' אלוקיכם.

לכן הגמרא בברכות [ס"ג ,א ] אומרת: "איזהו פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה-שנאמר: "בכל דרכך דעהו " [משלי י"ג]

האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם שואל: היה צריך להיות כתוב: "קדושים הֱיוּ"- בלשון ציווי ,אם כן, מדוע הכתוב משתמש בלשון עתיד: "קדושים תהיו"?

תשובתו: במילים: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ":  הכתוב מודיע לנו: יש כאן הבטחה לעתיד לבוא מאת ה' : עם ישראל עתידים להיות קדושים וטהורים וכך יזכו לגאולה שלמה

כדברי הרמב"ן בהלכות תשובה [ז'- ה'] : שכבר הבטיחה התורה כי בסוף הגלות עם ישראל – יעשו תשובה. כפי שנאמר:

"וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.  וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם:  אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה" [דברים ל', א'- כ']

מעניין כי פרשת "קדושים" מתחילה בציווי: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"  ומסתיימת בציווי: "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה"

בכך רומז הכתוב - על האדם מוטל לעלות במעלות הקדושה ולהתעלות בה עד  הגעתו למדרגה העליונה שהיא הקדושה האלוקית.

שמירת שבת - והקשר לכיבוד הורים..

הגמרא [מסכת בבא מציעא] שואלת: מה הטעם שנסמכה מצוות שמירת שבת- למצוות כיבוד ומורא אב ואם ?

התשובה: הדבר מלמד אותנו: שאם אביו של האדם יאמר לבנו לחלל שבת, להיטמא למת, לא להחזיר אבידה, או לא לקיים את אחת ממצוות התורה- במקרים אלה: אל ישמע לו, לפי שנאמר:"אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ"

לכאורה, יש צורך להבין - הרי מסמיכות מצוות שבת למורא אביו ואמו, מראה שרק בשמירת שבת לא יקשיב בקול אביו ומאין ההוכחה שגם במצוות אחרות עליו לנהוג באופן דומה לשמירת שבת - לא לשמוע בקול אביו?

התשובה על פי דברי ה'חינוך' [מצווה ל"ג]: התורה חייבה את האדם בכבוד אביו ואמו - בכדי שייתן אל ליבו- שהאב והאם הם סיבת היותו בעולם, על כן באמת ראוי לו, לעשות להם כבוד וכל תועלת שהוא יכול - כי הם הביאוהו לעולם.

מכאן לומדים: שאם אנו מצווים לכבד את ההורים מסיבת הביאם אותנו לעולם הזה, קל וחומר שאנו חייבים בכבודו של ה' וקיום מצוותיו לפי שברא את כל העולם ואת כל אשר בו, כפי שכתוב:

כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי "[שמות כ, י] ועל ידי קיום שמירת שבת אנחנו מעידים על כך.

כך נבין את עניין סמיכת שמירת שבת לכיבוד ההורים - "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" את כל המצוות אנחנו חייבים לקיים ולשמוע בקול ה' גם אם האב מתנגד לכך כי עליונות הקב"ה – היא מעל כולם גם על אביו ואמו של האדם- והשבת היא ההוכחה לכך שהקב"ה ברא בכבודו  ובעצמו את העולם.

על כן חז"ל דרשו מסמיכות שמירת שבת ומצוות כיבוד הורים שלא יקשיב הבן לאביו כאשר נדרש לפעול, חלילה מעשים - שהם  בניגוד לתורה. [על פי ספר "אור שלום" של הרב: שלום ברגר שליט"א

לסיכום, לאור האמור לעיל, לומדים אנו מהי מידת הקדושה ההכרחית לכל עם ישראל כעם  נבחר שקיבל את התורה לרגלי  הר סיני - כאיש אחד בלב אחד.

על כן , נאמרה פרשה זו בהקהל - כדברי ה"מסילת ישרים" שאין היחיד יכול להגיע לקדושה - כי הקדושה היא מתנה ורק על ידי כוח הרבים המאוחדים יחד ראויים הם לקבל מתנה זו כפי האמור בפרשה :

"דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"

צִוּוּי הַקְּדֻשָּׁה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

צִוּוּי הַקְּדֻשָּׁה

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

וַיְהִי הַיּוֹם , הֵדֵי קוֹלוֹת

מַלְאָכִים מְחוֹלְלִים מְחוֹלוֹת

מֹשֶׁה מַאֲזִין וְשׁוֹמֵעַ

צִוּוּי אֱלוֹקִי  לְאָזְנָיו יַגִּיעַ.

 

כְּרוֹעֶה הנִיצָּב עַל הַסְּלָעִים

לְעֲדַת יִשְׂרָאֵל  נוֹשֵׂא דְּבָרִים

צַו הַקְּדֻשָּׁה  לְנֶצַח  נְצָחִים

לְעָם נִבְחַר מִבֵּין הָעַמִּים.

 

כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים

מַאֲדִיר עמּוֹ הַצַּדִּיקִים

מִילּוֹתָיו פְּרִי מְגָדִים

כִּדְבַשׁ וְחָלָב - נֹפֶת צוּפִים.

 

פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים

נשמוֹת  יִשְׂרָאֵל מַעֲצִימִים

שִׂמְחָה בְּלִבָּם  מַצְמִיחִים

אוֹר נְגוֹהוֹת פְּנֵיהֶם מְאִירִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: "קְדוֹשִׁים" [חֻמָּשׁ וַיִּקְרָא]  


יום רביעי, 20 באפריל 2022

שביעי של פסח- הקשר בין שירת הים לשירת דוד-מהו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

 

שביעי של פסח- הקשר בין שירת הים לשירת דוד-מהו?

 

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי למאמר:



ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף ושירת הים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ נס  יציאת מצרים בחודש האביב/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את רכבו/ ציירה: אהובה קליין(c) 



ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה' /ציירה: אהובה קליין (Cׁ


ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: מאהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך\ משה נושא את עצמות יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



יורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת /ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ מציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שירת דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

חג פסח – הוא אחד משלושת הרגלים על פי הכתובים: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם". [דברים ט"ז, ט"ז]

ביום השביעי של פסח - התרחש אחד הנסים הגדולים לעם ישראל בהיסטוריה קריעת ים סוף -  המים  התחלקו מימינם ומשמאלם  ובתווך - עם ישראל  היו פוסעים בבטחה על היבשה.

שביעי של פסח מכונה בפי הראשונים: "חג האמונה"

ביום זה - האחרון לחג הפסח: קוראים בתורה: את תחילת פרשת: "בשלח" {מפרק י"ד עד פרק ט"ו, כ"ז} ומפטירים [בספר שמואל ב' , כ"ב] שירת דוד.

השאלות הן:

א] מה מאפיין את  שירת הים - בזמן יציאת מצרים?

ב] מה מאפיין  את - שירת דוד?

ג] מה הקשר בין שירת הים לשירתו של דוד המלך?

תשובות

שירת הים.

נשאלת השאלה - מדוע הים נחצה לשניים?

התנא שמעון איש קטרון עונה:- מפני שהים ראה את ארונו של יוסף בים - מיד  נס מפניו וקרע את עצמו - יש כאן מידה כנגד מידה: כפי שיוסף נס מפני אשת פוטיפר- כך הים נס - כנאמר :

"וַתִּתְפְּשֵׂהוְּּ בבִגְדוֹ לֵאמֹר, שִׁכְבָה עִמִּי; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.  וַיְהִי, כִּרְאוֹתָהּ, כִּי-עָזַב בִּגְדוֹ, בְּיָדָהּ; וַיָּנָס, הַחוּצָה. וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ,.." [בראשית ל"ט, י"ב- י"ג]

עוד נאמר:

"הַיָּם רָאָה, וַיָּנֹס; הַיַּרְדֵּן, יִסֹּב לְאָחוֹר" [תהלים קי"ד, ג']

אמרו חז"ל: כאשר משה ובני ישראל שרו את שירת הים נאמר: "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם" [שמות  ט"ו, ח]"כשראו מים של ים אהבה שאהב הקב"ה את ישראל, השפילו מים עצמם בשביל כבוד ישראל, ואף הים השפיל עצמו ועשה עצמו שנים עשר דרכים – כנגד שנים עשר שבטי ישראל והגביה למעלה שש מאות אמות והקפיא עצמו מלמטה והמתיק את מימיו ועשה את עצמו כחומה, ונעשו בה חלונות  שהיו ישראל רואים זה את זה ומהללים להקב"ה בשירה ותשבחות ומהלכים בתוך הים  - כאדם שמהלך בביתו עד שיצאו ליבשה, לכך נאמר:

"וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם" ! [על פי מדרש ויושע]

נאמר- בשירת הים: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם; וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם".[שמות  י"ד, כ"ט]

"בשעה שירדו ישראל לים- ירד גבריאל עמהם והקיפם ושמרם כחומה והיה מכריז במים לימין: היזהרו בישראל שעתידין לקבל תורה מימינו של הקב"ה, ולשמאל היה אומר: היזהרו באלו שהן עתידין להניח תפילין  בשמאל,  ולמים שלפניהם היה אומר: היזהרו באלו שעתידין - שיהיו חותמין לפניהם בברית, ושלאחריהם היה אומר: היזהרו באלו שעתידין להראות קשר של תפילין וכנף  ציציותיהן מאחוריהן. [ מדרש: אבכיר]

שירת הים מאפיינת את גאולת מצרים וכן את הגאולה העתידית , הדבר רמוז בשורה הראשונה של שירת הים:

"אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה.. "המילים: "אָז יָשִׁיר"   מבטאות: אז כאשר נגאלו ישראל ויצאו ממצרים [בלשון עבר] והמילה: "יָשִׁיר"- שהיא בלשון עתיד - מרמזת  על השירה בגאולה העתידית.

המסר הנוסף  קודם שירת הים הוא :כוח האמונה שבהם התחזקו עם ישראל  לאור כל הניסים שחזו במו עיניהם, כפי שנאמר:

"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ". [שמות  י"ד, ל"א]

 שירת דוד.

את שירת דוד נהוג להגיד בהפטרה [שמואל כ"ב] בשביעי  של פסח.

כך מתחילה השירה:

"וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת,  בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ 

מִכַּף כָּל -אֹיְבָיו, וּמִכַּף שָׁאוּל.  וַיֹּאמַר:  יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי, 

וּמְפַלְטִי-לִי.  אֱלֹהֵי צוּרִי, אֶחֱסֶה-בּוֹ;  מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, 

מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי,  מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי.  מְהֻלָּל, אֶקְרָא יְהוָה;  וּמֵאֹיְבַי, אִוָּשֵׁעַ..."

המלבי"ם מסביר: מדובר בשיר תהילה שחיבר דוד המלך בצעירותו כשהיה שקוע בייסוריו, ובכל פעם שהיה ניצל מאחת הצרות היה שר שירה זו.

בזקנותו כאשר חיבר את ספר תהלים - כלל את השירה הזו  בתוך יתר המזמורים [פרק י"ח בתהלים]

היות ואת ספר תהלים חיבר דוד המלך  למטרת כל עם ישראל – בכול הדורות- שיוכל כל אחד לשפוך את שיחו לפני ה' ,דוד המלך שינה שם כמה פרטים - על מנת שהפרקים יתאימו לכל יחיד מישראל.

מתברר כי דוד המלך היה שר את השירה שחיבר בכל פעם  מחדש - כאשר  נושע מייסוריו  שוב וגם כאשר שאול היה רודף אותו.

דוד המלך מתפלל - את השירה בכל מצב - גם בימים רגועים דוד  קורא לה' בשם: "מהולל"

אך יש מצב של משברים - משברי מוות - עד כי דוד מרגיש סכנת חיים  ממש –אפילו שהוא עומד להיקבר בשאול.

כאשר הוא נמצא בצרה גדולה הוא פונה לה' והקב"ה גורם לרעידת אדמה ומפיל את אויביו , גם הרי הגעש החלו לבעור כאות לכעס ה' על אויביו.

האש הזאת מסמלת את כעס ה' על כל אויביו של דוד.

באיזשהו שלב  חש דוד שהאש היוצאת מההרים מסכנת אף את חייו.

הוא מתפלל והעננים הכהים מורידים גשם - נוצר שיטפון ואז דוד מתפלל לה'  ומבקש שה' יציל אותו מהשיטפון - שבא עליו.

את שירת דוד  מאפיינת האמונה העצומה שיש לדוד בה'  ואת יראת האלוקים שבו.

השירה הזו - כתובה במבנה כיאסטי [מוצלב]

[זהו מבנה ספרותי מיוחד  אשר משפט הפתיחה מקביל בסגנונו ותוכנו למשפט הסיום, ואילו המשפט השני מקביל בתוכנו ובסגנונו למשפט  קודם משפט הסיום, וכו' . אך במרכז, נמצא משפט שאין לו הקבלה.]

המסרים העיקריים מתוך השירה הזו: עזרת ה' בייסורים הבאים עליו בזה אחר זה. שבח לבורא עולם וניצחונו של דוד על אויביו.

הקשר בין שירת הים לשירת דוד

לעניות דעתי, ראשית, הדבר הבולט והמשותף  בשני המקומות הוא : שירה לכבוד ה' ביום הניצחון על האויבים.

בשני המקומות - אנו מוצאים מילים זהות - או רעיון זהה - להלן כמה דוגמאות :

בשירת הים: "אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה"

בשירת דוד: "וַיְדַבֵּ֤ר דָּוִד֙ לַיהֹוָ֔ה אֶת־ דִּבְרֵ֖י הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּיוֹם֩ הִצִּ֨יל יְהֹוָ֥ה אֹת֛וֹ"

בשירת הים:

"תְּשַׁלַּח, חֲרֹנְךָ--יֹאכְלֵמוֹ, כַּקַּשׁ".

בשירת דוד: "עָלָ֤ה עָשָׁן֙ בְּאַפּ֔וֹ וְאֵ֥שׁ מִפִּ֖יו תֹּאכֵ֑ל"- המשותף למשפטים אלה- הוא- כעסו של ה' על האויבים.

כוחו של ה'  מופיע גם במים:

בשירת הים נאמר: "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם,.."

בשירת  דוד:

"וַיֵּֽרָאוּ֙ אֲפִ֣קֵי יָ֔ם יִגָּל֖וּ מֹסְד֣וֹת תֵּבֵ֑ל   בְּגַעֲרַ֣ת יְהֹוָ֔ה מִנִּשְׁמַ֖ת ר֥וּחַ אַפּֽוֹ"

 קבלת עול מלכות שמים מודגשת בשני המקומות:

בשירת הים: "יְהוָה יִמְלֹךְ, לְעֹלָם וָעֶד".

בשירת דוד - בסופה נאמר: "מגדיל מִגְדּ֖וֹל יְשׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ וְעֹֽשֶׂה ־חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד ־עוֹלָֽם"

בשני המקומות - מודגש כי הישועה באה רק - ממקור אלוקי בלבד.

בשירת הים כתוב: "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי  לִישׁוּעָה";

בשירת דוד  נאמר: "חַי־יְהֹוָ֖ה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י   וְיָרֻ֕ם אֱלֹהֵ֖י צ֥וּר יִשְׁעִֽי"

לסיכום, לאור האמור לעיל  הקשר בין שירת הים ושירת דוד הוא  : הדבקות בהקב"ה - אמירת שירה לכבודו והדגשת מלכותו הנצחית מה שאין כן  בשלטון בני אדם  בשר ודם. ומעל הכול האמונה בבורא עולם הכול יכול!

על כן ראויים להיקרא - שירת הים – בתורה ושירת דוד – בהפטרה ביום שביעי של פסח - שהרי שביעי של  פסח  הוא - חג האמונה!  יום בו חצו ישראל את ים סוף וראו במו עיניהם נסים גדולים בידי ה'.

דוד המלך מצא לנכון  לשיר - לעת זקנתו לאחר שניצל מכל  אויביו גם  משאול. [כדברי רש"י]

המילים של דוד המלך- המבטאים את הדרגה המרוממת שאליה הגיע :

"וָאֶהְיֶ֥ה תָמִ֖ים ל֑וֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָ֖ה מֵעֲוֺנִֽי"׃ מילים אלה מרמזות את הנאמר בתורה:     "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [דברים  י"ח, י"ג]