שבט דן וברכתו / שיר מאת: אהובה קליין (c)

 שֵׁבֶט דָּן וּבִרְכָתוֹ

מֵאֵת: אֲהוּבָה  קְלַיְן ©

יַעֲקֹב בְּיָמָיו הָאַחֲרוֹנִים

קוֹרֵא  לְבָנָיו הָאֲהוּבִים

פִּיו מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת

כְּמָטָר מַרְעִיף בְּרָכוֹת.

 

בָּהֶן נְבוּאוֹת וּרְמָזִים

מִלְחֲמוֹת , גָּלוּיוֹת וְנִסִּים

דָּן אוֹרֵב בַּדְּרָכִים

כְּנָחָשׁ נוֹקֵם בָּאוֹיְבִים.

 

עֵת נֶאֱבָק בַּיָּרִיב

לְלֹא נְגִיעָה יָשִׁיב

חַרְבּוֹ בַּאֲלַכְסוֹן יָנִיף

עִקְבֵי הַסּוּס כִּשְׁפִיפוֹן יַכִּישׁ.

 

הַסּוּס נִבְעַת בִּכְאֵבוֹ

מֵעָלָיו יִפיֹּל רוֹכְבוֹ

חִישׁ יִיפַּח נִשְׁמָתוֹ

כְּהֶרֶף עַיִן יַשְׁמִיט חַרְבּוֹ.

 

שִׁמְשׁוֹן בֶּן מָנוֹחַ

מִשֵּׁבֶט דָּן - רַב כּוֹחַ

בְּעֹז נָקָם בַּפְּלִישְׁתִּים

הֵמִית בְּמוֹתוֹ, רַבִּים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת וַיְחִי [חֻמָּשׁ בְּרֵאשִׁית]