יוסף יוצא מבית האסורים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

 

יוֹסֵף יוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַייִם

פַּרְעֹה סוֹפֵק כַּפַּיִם

שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת דּוֹמִים

רוּחוֹ פּוֹעֶמֶת , פַּעֲמוֹנִים.

 

חֲסַר מַרְגּוֹעַ  וּמָנוֹחַ

אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁכֹּוחַ

מַזְעִיק חַרְטֻומֵּי מִצְרַיִם

לִפְתֹּור חֲלוֹמוֹתָיו הַשְּׁנַיִם.

 

אַךְ, פִּתְרוֹנוֹת אַיִן

פַּרְעֹה אֵינוֹ מֵרִים יָדַייִם

שַׂר הַמַּשְׁקִים לְפֶתַע יוֹפִיעַ

הַצָּעָה נְדִירָה יַצִּיעַ :

 

נַעַר עִבְרִי - עֶבֶד זָר

חֲלוֹמוֹת לִי וּלְרֵעִי פָּתָר

פִּתְרוֹנוֹת קָרְמוּ - עוֹר וְגִידִים

אֲנִי חַי , מֵת שַׂר הָאוֹפִים.

 

יוֹסֵף יוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים

בְּצִוּוּי פַּרְעֹה לְאַכְזָבַת הַחַרְטֻומים

וִיגַלֵּחַ ויחלף  שִׂמְלֹותָיו

לְאַרְמוֹן קָרֵב זוֹכֵר אֱלוּקיו.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת מִקֵּץ [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]