יום שני, 27 בספטמבר 2021

פרשת וזאת הברכה- מהו הכלי באדם- לקבלת הברכה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

 

פרשת וזאת הברכה- מהו הכלי באדם לקבלת הברכה?

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה ולשמחת תורה:



ציורי  תנ"ך/ משה מברך את עם ישראל, טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "תורה ציווה לנו משה.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..," /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)



"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".[דברים, ל', י"ד]

ציורי תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז]



ציורי  תנ"ך/ "והיה כעץ שתול על פלגי מים..." [תהלים ]/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/  סופר סת"ם כותב ספר תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך / עץ חיים היא למחזיקים בה"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה כותב שירה/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת : וזאת הברכה - נקראת בחג שמחת תורה - יחד עם תחילת פרשת בראשית.

זהו חג המחבר את עם ישראל מכל גווני הקשת לתורה הקדושה - פרשת "וזאת הברכה" מתחילה במילים: "וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ" [דברים ל"ג, א]

הפרשה מסתיימת בפסוקים:

"וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה, פָּנִים אֶל-פָּנִים.  לְכָל-הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ.  וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל".

ואילו פרשת בראשית בחומש הראשון מתחילה במילים:

"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ". [בראשית א, א]

השאלות הן:

א] מה המילה המקשרת בין שתי הפרשיות? [וזאת הברכה ופרשת בראשית]

ב] מהו מקור הברכה והשמחה?

תשובות.

המילה המקשרת את שתי הפרשיות - וזאת הברכה ובראשית.

"נתיבות שלום" מתייחס לשלושת המילים האחרונות בפרשת: וזאת הברכה:

"לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל".

בפסוק האחרון של התורה- טמונים -במיוחד- סודות התורה לעין סוף.

בתורת אבות נאמר על הפסוק : "לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל". ראשי תיבות- כלי והאות האחרונה בפסוק היא: ל' ואילו האות הראשונה בספר בראשית היא: ב'-ְּרֵאשִׁית" - שתי האותיות הנ"ל יוצרות את המילה: לב !

מכאן, שהכלי לקבל דרכו את הקדושה: זה הלב.

במסכת אבות נאמר:

"צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה

שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

עַיִן טוֹבָה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:

חָבֵר טוֹב.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

שָׁכֵן טוֹב.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:

לֵב טוֹב.

אָמַר לָהֶם:

רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם,

שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם".

מכאן כשם שבהנהגה הגשמית - הלב מקור החיות של האדם - ובלעדיו אין חיים.

חז"ל  מדברים גם על חשיבות העין של האדם-כי עיוור נחשב למת [מסכת נדרים ס"ד]

כך מבחינה רוחנית אצל האדם: עין טובה ולב טוב - הם המפתח העיקרי לחיים הרוחניים:

העין יכולה גם, חלילה – להרע - כדברי חז"ל: עין רואה והלב חומד- בסופו של דבר התוצאות השליליות באות לידי ביטוי במעשים.

אך מנגד- העין הטובה יכולה לראות את החסרונות בעצמו ואילו אצל חברו-רק תמיד יראה את הטוב- כך גם בהנהגת הבורא  רואה את כל הטוב והחסד שה' מטיב עמו.

אדם כזה תמיד יהיה שמח בחלקו.

לכן תחילת השלמות היא: העין הטובה ועל ידי זה גם הלב נעשה טוב. כי בכולם הוא רואה רק את הטוב - שזה המפתח הראוי לכל אדם.

מרן הס"ק מסלונים סובר: [בליקוטי שושנים [סוף באר אברהם]: המידה הזו של האדם-שהוא תמיד שמח בחלקו - נחשבת למידה כללית והיא גורמת לנפלאות בלב האדם -עד כדי כך שמשפיעה עליו הן בעולם הזה והן בעולם הבא ובמידה זו מסתיימת התורה הקדושה:– "...לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל"- ראשי תיבות- כלי לפי שעין טובה ולב טוב -  משמשים כלי לקבל את התורה והם מהווים את היסודות אצל היהודי.

מקור הברכה

בספר התמצית למאיר ינאי: כתוב כי:  האלוקים הוא מקור הברכות שאינן נפסקות לעולם ופרשה זו: "וזאת הברכה" נוהגים לקוראה בשמחת תורה, בסיומה תיכף מתחילים את  פרשת בראשית – שהיא גם רומזת לברכה - לפי שמתחילה באות ב'.

מה שמעניין , כי בשמחת  תורה - התורה בכבודה ובעצמה מברכת את עם ישראל בשמחה, כפי שנאמר: "יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך" [ דברים ט"ו, י ] מכאן שברוכים אלה הבאים ואלה הנמצאים בעולם התורה.

 

הרמב"ן מביא , בבראשית רבה [ק, י"ג] : מסופר שיעקב בירך את בניו  טרם מותו שנאמר:" וזאת אשר דיבר אביהם" [בראשית מ"ט, כ"ח] והתכוון להגיד להם : כי עתיד אדם היוצא מיעקב לברך את עם ישראל וממקום שברכתו של יעקב נפסקה - תימשך על ידי משה ואמר להם: אימתי מגיעות הברכות לעם ישראל ? התשובה: משעה שיקבלו את התורה שנאמר בה: "וזאת התורה" כי המילה: "זאת" תרמוז לברכה שהיא התורה והיא הברית

וכתוב [בראשית י"ז, י]:"זאת בריתי "

ה"נתיבות שלום"  מסביר: משה הרים את העיניים והלב של ישראל - שיהיו כלי לקבל את הטוב בלבד ונטע את הכוח הזה בכל כלל עם ישראל כמו שנאמר:

"אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל".  דבר חשוב זה - אין הגויים יכולים להגיע ולממש.

הרבי מלובביץ  סבור: כי דווקא חג סוכות הנקרא גם בשם: חג האסיף ,הרי מתוך חג זה מסוגל היהודי לשאוב כוח בעבודת ה' וכוח כנגד יצר הרע.

מדוע דווקא חג האסיף הוא כה עוצמתי? התשובה לכך: החג הזה- הוא זמן שמחתנו - היהודי שטרח בשדהו רואה את גדולת הבורא שסייע לו בתוצאות- היבול הרב שצמח בשדהו.-כך מגיע לשמחה גדולה.

הרמב"ם אומר: אומנם בכל החגים היהודי מצווה לשמוח , אך בחג סוכות ישנה שמחה יתרה - שישראל שמחים בחג הקדוש הזה ובמיוחד בשמחת תורה ושמחה זו משפיעה עליו – על הלב- מכאן ייקח היהודי את השמחה לכל השנה- זהו מפתח ליהודי הן בענייניו הרוחניים והן בגשמיים - הן בעולם הזה ובעולם הבא.

לסיכום,    לאור האמור לעיל: הכלי של האדם לקבל את הברכות בגשמיות  וברוחניות הוא: הלב  אשר מושפע מהעין הטובה של האדם- ויפים דברי דוד המלך:

 לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים  וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי"  [תהלים נ"א, י"ב]    


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה