בראי התנ"ך: פרשת תרומה-רפואה לעם- בהשראת המשכן?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת תרומה - רפואה לעם -- בהשראת המשכן?

מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה.

ציורי תנ"ך/ הקמת חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין: [שמן על בד] (c)

ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ תרומת האבנים למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אמני המשכן- בצלאל ואהליאב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן בידי בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל ארון הברית במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)

הקב"ה מצווה את משה להורות לבני ישראל להביא תרומה למטרת הקמת המשכן במדבר:

"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות כ"ה, ח- ט]

הכתוב מתאר בפרטי פרטים את מבנה המשכן וכליו ובסוף הפרשה גם את החצר והגדר המיוחדת סביב:

"וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן--לִפְאַת נֶגֶב-תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת. וְעַמֻּדָיו עֶשְׂרִים, וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת; וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם, כָּסֶף". [שם כ"ז, ט- י]

השאלות הן:

א] מדוע התורה מאריכה בתיאור המשכן וכליו?

ב] אילו רמזים גנוזים במשכן?

ג] הקמת גדר חצר המשכן - כיצד?

תשובות.

התורה מאריכה בתיאור המשכן.

"נתיבות שלום" מסביר: כי נושא המשכן מפורט בפרטי פרטים יותר משאר מצוות התורה - חמש הפרשיות נועדו לתאר את נושא המשכן וכליו וההסברים מופיעים מספר פעמים , יש אף שואלים מדוע נכתבה כל הפרשה על המשכן- הרי מצוות הקמת המשכן נאמרה לגבי אותו הדור? ומעניין הדבר שלצורך הקמת המשכן היה דרוש אמן - דוגמת בצלאל שעליו נאמר: "ואמלא אותו רוח אלוהים בחכמה ובתבונה ובדעת"- שהן מדרגות גבוהות ביותר.

חז"ל אמרו [מסכת ברכות נ"ה] "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ". נשאלת השאלה: למה היה הדבר הזה כל כך נחוץ למען הקמת המשכן?

התשובה היא: כי ספר התורה הוא כל כך קדוש ומרומם - השתלשלות מהעולמות העליונים - עד למטה לעולם העשייה. וכאשר עלה משה להר סיני אמרו המלאכים לה': חמדה גנוזה אתה מבקש לתת לבשר ודם? כוונתם הייתה: שהתורה אינה משתייכת לעולם למטה. אך משה ענה שלמרות שהתורה כה מרוממת - היא שייכת לעולם העשייה - דוגמת הדיבר: "לא תרצח" עד כי כל אות יש לה הרבה משמעויות ורמזים ויש בהן סודות הבריאה וסודות התורה- ואם חלילה- חסרה אות בספר התורה- היא פסולה כי היא כולה קודש קודשים!

לכן כפי שהתורה כה קדושה ורוחנית - כך גם המשכן! ועל פי תורת הנסתר - המשכן מרמז על עולמות העליונים. כל פרט ופרט במשכן מרמז כנגד חלקים בעולמות העליונים. המשכן כעין מפה לעולמות מרוממים אלה וכל כלי המשכן, כגון: המזבח, המנורה - הם כנגד אורות העליונים - לכן ה' דאג למלא את בצלאל ברוח אלוקים - בחכמה , בתבונה ודעת. כי כל חלקי המשכן היו צריכים להיבנות כייעודם שיהיו כדוגמת האורות העליונים. מטעם זה - היה חייב לדעת בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ שאלמלא זה - לא היה מסוגל להקים את המשכן.

ללמדך שהמשכן שקול - כנגד כל העולם וכנגד האדם שהוא מהווה עולם קטן.

לאור כל חשיבות קדושת הקמת המשכן - צריך כל יהודי לדעת - כי גם היום - באין משכן בפועל במציאות העכשווית ,כשם שהתורה איננה משקפת רק את העבר – והכל נצחי - חי וקיים ,כך גם ציווי עשיית המשכן וכליו - הוא ממשיך לשכון בכל אחד ואחד מעם ישראל על ידי האמונה בבורא עולם וקיום התורה ומצוותיה- באופן מעשי כפי שנאמר:

"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"

התורה קוראת לבית הנועד למשכן אלוקות- בשם "מקדש"- וזה על שם ייעודו בעתיד למען קדושת עם ישראל.

רש"י סובר: כי חשיבות המקדש - "בית קדושה"- המקום שממנו תצא קדושה לאומה.

רשב"ם וחיזקוני סוברים: כי המקום נועד למפגש בין ה' והאדם. כפי שנאמר: "ונועדתי לבני ישראל"

הרמזים במשכן.

המילה תרומה היא מלשון: רום – התרוממות - שהם כתוצאה - "קחו מאתכם תרומה לה" אדם שתורם מתוך כוונה טובה - היא תמיד רצויה יש בה גם תועלת לזולת וגם לתורם היא כביכול מתנה שתורם לעצמו.

"תרומה"-בגימטרייה - 651 = "עם ישראל "- וכן "והייתם לי לעם" וכן - "וגר זאב עם כבש" [על פי ספר התמצית של מאיר ינאי].

בעל "חת"ם סופר" אומר: כי באותיות "זהב , כסף, נחושת" - ישנם רמזים מעניינים מאד:

במילה: "זהב"= הימים בהם קוראים בתורה בבית הכנסת :

ז- שבת שהוא היום השביעי בשבוע.

ה- יום החמישי בשבוע.

ב- יום השני בשבוע.

המילה:" כסף" מרמזת על החגים מן התורה:

כ- יום כיפורים

ס- חג הסוכות.

פ- חג הפסח.

המילה "נחושת" מרמזת ליתר החגים והמועדים שבהם נוהגים לקרוא בתורה.

נ- נרות [חנוכה]

ח- חודש = ראש חודש. ראש השנה.

ש- שבועות, שמיני עצרת.

ת- תעניות.

גדר חצר המשכן.

חצר המשכן היה מגודר בגדר סביב - עם עמודי עצי שיטים לפי שיעקב אבינו - ראה בחזונו שעתידים בני ישראל להקים משכן במדבר – מעצי שיטים- לפיכך נטע עצים בזמן שהותו במצרים וכאשר העם יצא משם - הביא לצורך הקמת המשכן את עצי השיטים האלה.

ויש להתפעל מצדיקותם של עם ישראל - כי בזמן שהיו מצווים לצאת ממצרים - אכלו בחיפזון את המצות וקורבן הפסח - ובכל זאת – לא שכחו לקחת איתם את עצי השיטים - למטרת הקמת המשכן!

היות והיה צורך מידי פעם לפרק את המשכן כדי להעביר אותו ממקום למקום בזמן שהם נדדו במדבר. לכן העמודים היו שקועים בתוך אדני נחושת באופן שניתן להוציאם ממקומותיהם בזמן פירוק המשכן וכליו.

בראש העמודים היו ווים מכסף הניתנים לפירוק בשם אונקליות עליו היו תולים וילונות לבנים – מפשתן משובח - קלעים- ובלשון רש"י עשויים כמין קלעי הספינה - מן בד מעשה קליעה - עשוי נקבים, נקבים.

רש"ר מסביר: מטרת הגדר : סגירה וגידור כדי ליצור מקום פנוי לצרכי המשכן. החצר הקיפה את המשכן על כל צדדיו- חמישים-אמה על חמישים אמה.

האגדה מספרת: "ויבוא משה אל בצלאל בן אורי, בן חור ויאמר לו: ה' ציווני לעשות משכן. וישאל בצלאל את משה לאמור: ומה חפץ לה' במשכן? ויענהו משה לאמור: שכון ישכן את קדושתו בו ולמד שם את תורתו את בני ישראל.

ויוסף בצלאל לדבר אל משה ויאמר: ואיפה נשים את התורה? ויען משה ויאמר: כאשר נכלה לבנות את המשכן ועשינו ארון לתורה. ויאמר בצלאל: אל נא תקל התורה הקדושה בעיננו! הבה נעשה לה בראשונה ארון ואחר נעשה את המשכן. ויעש בצלאל כאשר אמר.

ויהי בעשותו את המזבח ואת השולחן ואת הארון ויעש לכולם זרי זהב ואמר: את זר המזבח לא ייקחו בלתי אם כוהנים- והיה להם כתר כהונה: וזרי השולחן ייקחו המלכים אשר יהיו בישראל- והיה להם כתר מלכות: אולם לזר הארון אשר תהיה בו התורה אין אדונים - מי האיש החפץ בכתר תורה - יבוא נא הלום וייקחהו"!

לסיכום: לאור האמור לעיל. מגיעים אנו למסקנה. כי התורה מאריכה בתיאור המשכן: כדי להוכיח את חשיבות קירבת עם ישראל בכל עת לבוראו - ולא רק בעבר הרחוק במדבר - אלא גם בימינו אנו חייבים לשמור על קדושת העם באמצעות קיום התורה ומצוותיה , במיוחד בימים קשים אלה העוברים עלינו- זמן של מגפה עולמית - אין לנו לפנות אלא אל אבינו שבשמים - בתפילה ותשובה וצדקה - ובע"ה רק כך נזכה במהרה לישועה- כי ישועת ה' כהרף עין!

ויפים דברי דוד המלך: "מִזְמוֹר, לְדָוִד: יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ. הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ" [תהלים ט"ו,]

שבת זכור

בשבת הסמוכה לפורים- נוהגים לקרוא את פרשת זכור מתוך חומש דברים[כ"ה, י"ז- י"ט]

בה אנו מצווים לזכור את אשר עשה עמלק לעם ישראל בדרך כאשר יצאו ממצרים,

וזאת מהטעם :כי המן הרשע אשר תכנן להרוג ולהשמיד את היהודים – ולא עלה בידו-היה מזרע עמלק.

וכך הכתוב מתאר את עמלק:

"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָייֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים."[שם כ"ה, י"ז- י"ח]