היולדת וטהרתה.
שיר מאת: אהובה קליין ©
היולדת צפונה בביתה
יושבת בימי טהרתה
אוחזת ברַךְ הנולד
מייחלת: כי לטוב נועד.
מחלונה צופה למרחקים
למקדש עורגת געגועים
לעלות להודות לאלוקים
על הילוד מתנת החיים.
סופרת ימים בקפידה
יפתחו שערי טהרה
תעלה במעלות הקדושה
תַּחְסֶה - בכנפי
השכינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה