פרשת חיי שרה - מה גנוז
בשידוך הראשון בתורה?
מאת: אהובה קליין.
הציורים שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/לשאול את פי הנערה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/
ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אליעזר ורבקה על הגמל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יצחק יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה לביתו של יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה לביתו של יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)
פרשה זו גדושה בנושאים
רבים ומשמעותיים ובתוכם תיאור מפורט על השידוך הראשון שבתורה ,כיצד נבחרה רבקה על
ידי- אליעזר- עבד אברהם –לאישה עבור יצחק- בן אברהם.
כאשר אליעזר הבחין
במידותיה הטובות של רבקה - מיהר והעניק לה תשורה: נזם זהב ושני צמידי זהב.
הוא נוכח לדעת –כי
אכן היא הנערה המתאימה ליצחק, אך הבין שיש
לקבל רשות ממשפחתה כפי שהכתוב מתאר:
שאלתו
אליהם: "וְעַתָּה אִם- יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת,
אֶת-אֲדֹנִי--הַגִּידוּ לִי; וְאִם-לֹא--הַגִּידוּ לִי, וְאֶפְנֶה עַל-יָמִין אוֹ
עַל-שְׂמֹאל"? [בראשית כ"ד, מ"ט]
תשובת
לבן ובתואל: "וַיַּעַן לָבָן
וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר
אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב. הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ, קַח וָלֵךְ; וּתְהִי
אִשָּׁה לְבֶן - אֲדֹנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה"
ובהמשך
הכתוב מתאר את המשך השתלשלות הנושא:
"וַיְהִי,
כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת-דִּבְרֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה,
לַיהוָה. וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּבְגָדִים,
וַיִּתֵּן, לְרִבְקָה; וּמִגְדָּנֹת--נָתַן לְאָחִיהָ, וּלְאִמָּהּ.
וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עִמּוֹ--וַיָּלִינוּ;
וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר, וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי. וַיֹּאמֶר אָחִיהָ
וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ.
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל-תְּאַחֲרוּ אֹתִי, וַיהוָה הִצְלִיחַ דַּרְכִּי;
שַׁלְּחוּנִי, וְאֵלְכָה לַאדֹנִי. וַיֹּאמְרוּ, נִקְרָא לַנַּעֲרָ,
וְנִשְׁאֲלָה, אֶת-פִּיהָ. וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הֲתֵלְכִי
עִם-הָאִישׁ הַזֶּה; ?וַתֹּאמֶר, אֵלֵךְ........ וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה,
וַיֹּאמְרוּ לָהּ--אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ,
אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו". [שם
,כ"ד, נ"ב-ס"א]
השאלות הן:
א] מה משמעות המתנות
שאליעזר העניק לרבקה?
ב] מאין לומדים כי
הזיווג הוא מן השמים?
תשובות.
המתנות שהוענקו
לרבקה.
"וַיִּקַּח
הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ,
עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם". [בראשית, כ"ד, ב"ב]
רבינו בחיי שואל: מדוע נאמר המשקל המדויק של נזם הזהב? תשובתו:
לפי שהתורה רצתה לרמז
לנו שעתיד לצאת מרבקה: עם - מקבלי תורה שעתידים לתרום למשכן כמו שנאמר: "בקע לגולגולת" מחצית השקל
בשקל הקודש". זו התרומה שנידבו העם לצורך הוצאות הקמת המשכן-כפי שהכתוב מתאר: "וְכֶסֶף
פְּקוּדֵי הָעֵדָה, מְאַת כִּכָּר; וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה
וְשִׁבְעִים, שֶׁקֶל--בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת,
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ--לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן
עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ
מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. [שמות
ל"ח, כ"ה-כ"ו]
ושיקבלו שני לוחות
הברית- כנגד שני הצמידים שקיבלה רבקה: עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם" הם –כנגד -עשרת הדיברות .
לשון שקל = הוא
נוטריקון: אש, קול,- רמז למתן תורה- כפי שכתוב: "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ
אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה" [דברים, ד, ל"ו
]
ומכאן יש להתבונן בהמן
הרשע וכוונותיו כאשר אמר: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב ייכתב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים
כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי
הַמֶּלֶךְ"[מגילת אסתר, ג,
ט]
כוונתו הייתה: להשמיד
את ישראל ולבטל את התורה שניתנה על הר
סיני. ולכן כל הרמזים שניתנו לרבקה-
הם סימן בעתיד לבנים.
וכל הצלחתו של אליעזר
בדרך- הם מרמזים לכל המקרים שהתרחשו במדבר לעם ישראל.
וכשם שאליעזר הצליח
מכוח ברכתו של אברהם שבירך אותו במילים: "הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ" [בראשית כ"ד, י] כך
קרה לעם ישראל במדבר ,שנאמר: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ
מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי" [שמות
כ"ג, כ]
לכן כאשר רמז בתפילה אליעזר
לרבקה:
"בָּרוּךְ
יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם
אֲדֹנִי; אָנֹכִי, בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְהוָה, בֵּית, אֲחֵי אֲדֹנִי" התכוון : שזכות התורה שהיא :"אנוכי"- שהיא התורה שעם
ישראל עתידים לקבל בהר סיני- אותה זכות תרמה להצלחתו בדרך למציאת הזיווג ליצחק.
ועוד דבר מעניין: כשם
שהמים עלו לקראת רבקה- כך נהנו עם ישראל ממי הבאר במדבר: כפי שנאמר:" אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל,
אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת: עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ-לָהּ". [במדבר כ"א, י"ז]
אליעזר אשר נתן לרבקה
מתנות- רמז על ידי זה כשם שהיא קיבלה מתנות ממנו- מעבד אברהם -כך בניה
עתידים לקבל את התורה על ידי משה עבד ה'
וכשם שהיא קיבלה בדרך
את הצמידים והנזם- כך ישראל הביאו שקלים במדבר וקיבלו את שני לוחות הברית עם עשרת
הדברות, וכשם שהוסיף אליעזר לתת מתנות נוספות בביתה-כך גם בניה כשהיו בארץ מואב
קרוב לארץ ישראל נתנו להם מצוות רבות, כפי שהכתוב מציין: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית
אֲשֶׁר- צִווָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--בְּאֶרֶץ
מוֹאָב: מִלְּבַד הַבְּרִית, אֲשֶׁר-כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב" [דברים כ"ח, ס"ט]
רז"ל אומרים: כשם שהסיפור על רבקה סופר פעמיים - כך ישראל קיבלו את
לוחות הברית פעמיים.
זיווג מן השמים.
רבינו בחיי מתייחס לפסוק: "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל
וַיֹּאמְרוּ, מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע אוֹ-טוֹב".
[שם כ"ד, נ]
מכאן
לומדים: כי לבן- רשע היה, לפי שהקדים לדבר קודם אביו ולא כיבד אותו. והזכיר את הרע טרם הטוב: ֹ"לא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ, רַע
אוֹ-טוֹב". [שם כ"ד, נ]
אך
מהמילים: "מֵיְהוָה
יָצָא הַדָּבָר"
התכוון
להגיד: כי המעשים שהתרחשו מוכיחים שעניין הזיווג נגזר מן השמים. כמו שאומרים רז"ל: ארבעים יום קודם יצירת
הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני- לפלוני ואפילו מעבר לים.
רעיון
זה אמר גם שלמה המלך: "בַּיִת וָהוֹן, נַחֲלַת אָבוֹת; וּמֵיְהוָה, אִשָּׁה
מַשְׂכָּלֶת".[משלי י"ט, י"ד]
ופירושו:
ההורים מנחילים לבנים: בתים וממון, אבל "אישהַ משְׂכָּלֶת"- אין בכוחם להנחיל אותה לבן- כי מה' יצא הדבר!
כי
אישה משכלת היא יקרה מבית ומהון, את זאת לומדים מדברי שלמה המלך: " אֵשֶׁת-חַיִל,
מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ".[משלי ל"א, י]
ובמדרש
תהלים: ניתן לראות כמה קשה כוח הזיווג וההוכחה לכך: שהקב"ה ייחד שמו על הזיווג
בשלושה מקומות:
בתורה, בנביאים, ובכתובים:
בתורה:
שנאמר: "מֵיְהוָה
יָצָא הַדָּבָר"
בנביאים: "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי
מֵיְהוָה הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא
פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל".[שופטים י"ט, י"ד] הכוונה להורי שמשון הגיבור והאישה הפלישתית.
בכתובים: שנאמר:" וּמֵיְהוָה, אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת".[משלי י"ט, י"ד]
" מָצָא
אִשָּׁה, מָצָא טוֹב; וַיָּפֶק רָצוֹן, מֵיְהוָה". [משלי
י"ט, כ"ב]
ועוד הוכחה שהנישואין נגזרים משעת יצירת הולד:
נאמר:
"...הַעֲמֻסִים, מִנִּי-בֶטֶן, הַנְּשֻׂאִים, מִנִּי-רָחַם". [ישעיהו
מ"ו, ג]
רש"י
מבהיר: כי
התורה מלמדת אותנו: שאין משיאים את הבת בלי לשאול את פיה, עניין זה נלמד מכך
שהמשפחה שאלה את רבקה:"התלכי עם האיש הזה"?
והיא הסכימה. ועוד הוסיפה שהיא תלך גם אם אינם
רוצים בכך!
ה"באר
מים חיים " שואל: כיצד מתאים לרבקה לדבר כלפי הוריה- באופן שיש בו קצת עזות
מצח וחוסר צניעות?
אלא
רבקה אמרה: הרי אתה יודעים, כי אבי- בתואל נפטר- היות והתנגד להצעת השידוך [כך
הסביר רש"י את אי הזכרת בתואל [פסוק
נ"ה] לכן תשובתה הייתה חיובית, הרי ידעה שבסופו של דבר היא תעזוב את
הבית כי הדבר משמים ובלית ברירה הם בסופו של דבר יסכימו לשידוך זה.
ויפה
היא הברכה לה זכתה רבקה מפי משפחתה: "אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה;
וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו".
זאת
הייתה ברכה שאינה חדשה, לכן הוסיפו את
המילה:" את"- הכוונה שרבקה וזרעה יקבלו את הברכה שנאמרה כבר לאברהם בהר
המוריה: "והרבה ארבה את זרעך"
לסיכום,
לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד מהפרשה- כי השידוך בין רבקה ליצחק- היה משמים וגם
מסמל את כל מה שעובר על עם ישראל במשך
דורות.
ומתוך
כך שרבקה נשאלה: אם תסכים להצעת השידוך, לומדים אנו :כי יש לשאול את פי הנערה טרם
הנישואין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה