מצוות הקהל- מהי ומה מטרתה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

מצוות הקהל - מהי ומה מטרתה?

מאת: אהובה קליין.
הציורים שלי לחג הסוכות:


ציורי תנ"ך/ המלך קורא לפני העם בתורה- במקדש/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ שימחת  בית השואבה  במקדש/ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,שמן על בד,

ציורי תנ"ך/ חג האסיף[חג הסוכות] ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד.

ציורי תנ"ך/ חג הסוכות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ חג סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/  יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת" /ציירה: אהובה קליין (c)

חג הסוכות בפתח , אחת המצוות שהיו נהוגות בתקופת המקדש, היא: "מצוות הקהל " המקור  למצווה זו - בחומש דברים: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל- הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה; וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל.  וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.  הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת." [ דברים ל"ב, ט-י"ג]

השאלות הן:

א] מהי מצוות הקהל ואימתי נהגה?

ב] פרשת המלך - מה היא כוללת?

תשובות :

מצוות הקהל

מטרת המצווה:  " לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ"

מצווה זו הנקראת : "הקהל" הייתה נוהגת בזמן המקדש ומשמעותה: להקהיל- היינו - לאסוף את כל עם ישראל- מטף ועד זקן - אשר היו-עולים לרגל למקדש בירושלים בתום שבע  שנות שמיטה במוצאי יום טוב ראשון  של חג הסוכות- על מנת להאזין להשמעת פרשיות התורה מפי מנהיג העם, או המלך.

על פי הרמב"ם וספר החינוך המטרה במצווה זו: להביא את עם ישראל לזירוז  בקיום המצוות – הלכה למעשה. ובכך לחזק אותם בקיום מצוות התורה מתוך אמונה בה' - התלהבות ושמחה.

בזמן מיוחד זה, הכוהנים היו תוקעים בחצוצרות ובעוד שכל העולים לרגל מתאספים בבית המקדש ועל גבי הבמה ניצב המלך-  שהיה מזרעו של דוד- היה קורא לעם - פרקים נבחרים מתוך ספר דברים.

אברבנאל מסביר: המועד הוא: חג הסוכות אחרי ראש השנה ויום הכיפורים -לפי שעם ישראל כבר הכניע את יצרו וכעת משועבדים בעבודת בורא עולם. כאשר כל ישראל מתאספים במעמד חשוב זה - ודבקים בה' , הם מקשיבים להקראת התורה מתוך כוונה רצויה ויגיעו על ידי כך לידי יראה.

רד"צ הופמן טוען: כי אומנם מידי שנה, חג סוכות שנקרא גם בשם: חג  האסיף  מסמל את סיום עבודת השנה, אך כעת בתום שנת השמיטה שכללה שביתה ממלאכת העבודה באדמה, מזכירה את האווירה שהייתה במדבר וזה זמן ראוי לעם ישראל לקבל מחדש את התורה - מתוך אימה ויראה.

הכלי יקר מבהיר:  כי בסוף שנת השמיטה סולקו הניגודים המעמדיים בתוך העם והם שרויים באחדות - ומתוך כך מן הראוי שיקבלו עליהם את התורה.

"משך חכמה" גם רואה :כי בקץ שנת השמיטה, הזמן  מתאים במיוחד לקבל את התורה מהטעם שעם ישראל פנויים לגמרי לקבל את התורה.

אך מנגד הוא טוען כי: הדגש בקיום מצווה זו- לקיימה בראשית שנות העבודה החדשות - כי אז הכל מביטים בכיליון עיניים לשנה בה כבר מותרים עבודות האדמה לסוגיהם. וזה הרגע בו יש לאסוף את העם וללמדם לשלב את התורה בחיי המעשה.

פרשת המלך

על פי משנה  סוטה ל"ב, נקראת  פרשה זו בשם: "פרשת המלך" היות והוא קורא את הפרשיות מתחילת: "אלה הדברים" עד "שמע" "והיה  אם שמוע", "עשר תעשר", "כי תכלה לעשר", פרשת המלך וברכות וקללות, עד שמסיים את כל הפרשה.

על פי דברי חז"ל: מסופר על אגריפס המלך, שקיבל את הספר מהכוהן הגדול והיה קוראו מעומד וכאשר הגיע לפסוקים: "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי"- זלגו דמעות על פניו וחז"ל היו מנחמים אותו: אל תירא אגריפס אחינו  אתה.

מעניין לציין שיוסף בן מתתיהו בספר: "קדמוניות ד' " כותב שהכוהן הגדול היה קורא בתורה והרי יוסף בן מתתיהו כותב מה שראה במו עיניו ,אך סביר להניח שהיות והוא היה חי בתקופת המלך אגריפס השני ,שהיה רחוק מהיהדות, מסרו את הקריאה לכהן הגדול.

"בעל מנחת חינוך"  שואל: אם זו הלכה  למשה מסיני, שאכן רק  מלך רשאי לקרוא בתורה וכשאין מלך לא קוראים? מתברר שהמצווה לא הייתה קיימת למעשה עד שאול המלך, או אולי גדול הדור קורא?

ישנם פרשנים דוגמת אברבנאל ורלב"ג הטוענים :שאין חובה שדווקא המלך יקרא את פרשיות התורה.

"העמק דבר" אומר: כי מצווה זו נאמרה לכוהנים להורות: כי אם אין מלך- אזי גדול העדה קורא בתורה.

קריאת התורה על ידי המלך אינה במטרה לחלק כבוד למלך, כי אז אין טעם למצווה זו, אלא המלך קורא את הפרשיות כדי שהמצוות יחייבו אותו להדגיש את היכנעותו לתורה וקבלת עול מלכות שמים, אך אם אין מלך, הקריאה באה להכניע את המנהיגים ואת כל העם וזוהי המטרה החשובה של מצווה זו.

 לסיכום, לאור האמור לעיל:  מצוות הקהל ,מטרתה :להשריש את התורה במקוריותה.

חז"ל במסכת חגיגה [דף ג' ]טוענים: כי הגברים באים ללמוד, הנשים באות לשמוע והקטנים באים לתת שכר להוריהם שהביאום לשם.

עצם ההתאספות במקום המקדש –על פי דעת חת"ם  סופר ,נועדה: להחדיר טהרה ללבבות -למען עתיד החינוך ,שבעתיד, הדורות הבאים יבואו בעצמם וישיגו אורחות חיים.

יהי רצון ,שנזכה לקיים מצווה זו  לעד כפי שנאמר: ו"ְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת"