סוד מעלת עבודת הקורבנות
ביום הכיפורים וברכת הכהן.
מאת: אהובה קליין.
הציורים שלי בנושא: יום הכיפורים:
ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול מברך את הקהל במוצאי יום הכיפורים בחוצות ירושלים/ציירה:
אהובה קליין
(c)
ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול וחושן המשפט/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכהן ושני השעירים לגורלות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכהן והשעיר המשתלח../ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ רחיצת הרגליים טרם הכניסה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/הכהן הגדול מקטיר קטורת/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יונה הנביא בסוכתו/ ציירה: אהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין(c)
יום הכיפורים
מוזכר בתורה כיום מיוחד וקדוש החל בעשירי
בתשרי כפי שמופיע בתורה מספר פעמים:
"וַיְדַבֵּר
יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם
הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם
וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם
הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם..." [ויקרא כ"ג, כ"ו-ל"ב]
"וּבֶעָשׂוֹר
לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת
נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָה רֵיחַ
נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה
תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם..." [במדבר כ"ט ז-י"א]
בנוסף
מופיע בחומש ויקרא :העבודה הייחודית ליום הכיפורים, בה ניתנים גורלות על שני
שעירים, שאחד מוקרב כקרבן והשני נשלח לעזאזל:
"ְונָתַן
אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גֹּורָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד
לַעֲזָאזֵל... וְהָייְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּוה ה'
אֶת מֹשֶׁה". [ויקרא ט"ז]
הנביא ישעיהו פונה אל
עם ישראל לחזור בתשובה: "רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ
רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ הָרֵעַ".[ישעיהו א,
ט"ו] ובהמשך אומר הנביא:" אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים
כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ." [שם,א,
י"ח]
בנוסף לתענית ולשאר
ההלכות של היום הקדוש והמיוחד הזה ,קוראים אנו בתפילה על עבודת הכוהן הגדול ביום
הכיפורים - בזמן שהמקדש היה קיים.
השאלות הן :
א] כיצד ניתן לכפר על
החטאים בזמננו- באין מקדש ובאין עבודת
כוהנים?
ב] מה גנוז בעבודת
הכהן הגדול ?
ג] מסירות הנפש של הכוהן הגדול- כיצד?
תשובות
כפרה על החטאים
בזמננו.
מתברר , שישנו כוח מיוחד לכפר על החטאים כפי שמסופר בזוהר
הקדוש: "אמר רבי פינחס, פעם אחת
הייתי הולך בדרך, ופגשתי את אליהו הנביא זכור לטוב, ובקשתי ממנו שיאמר לי דבר טוב
אשר בכוחו להועיל לבריות. אמר לי אליהו הנביא: גזירה גזר הקב"ה, והיו לפניו
כל המלאכים הממונים לקטרג ולהזכיר את עוונותיו של האדם, שכל זמן שיאמרו בני האדם
את פרשת הקורבנות שציווה משה רבינו בתורה, ויכוונו בהם, אזי כל המלאכים יזכירו
אותו רק לטובה"
בנוסף כתוב: "אמר
רבי כרוספדאי, כל מי שמזכיר בפיו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ענייני הקורבנות
והמנחות, ויכוון בהם, נכרתה ברית על זה, שהמלאכים המקטרגים שמזכירים את עוונותיו -
לא יוכלו לעשות לו כל רע אלא רק טוב".
הזוהר הקדוש מביא אף ראיה מאברהם אבינו,בזמן שקיבל את פני שלושת המלאכים בסבר
פנים יפות, נאמר: "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה
שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" [בראשית י"ח] כאן השאלה
המתבקשת היא: מה פירוש: "עליו"?
עונה הזוהר הקדוש: הרי
היה צריך שיהיה כתוב: "ניצבים לפניו" ותשובתו: "עליו"- לעיין
בדינו של אברהם. היות ונשמתו של אברהם חשה בזאת מיד, נאמר בהמשך: "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם.." [בראשית י"ח, ז]- מסביר הזוהר הקדוש: זוהי פרשת
הקורבנות, אברהם ראה שמעיינים בדינו, מיד רץ לבית המדרש כדי לעסוק בתורת המנחות
והקורבנות.
נאמר במדרש רבה-
שיר השירים: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם [בכוח יתכפרו
עוונותינו?] אין לנו לשון זהורית ושעיר
המשתלח, אמר להם הקב"ה: 'כחוט השני שפתותיך'- רחישת פיך חביבה עלי כחוט השני
של זהורית [כלומר : אם תלמדו את פרשיות הקורבנות וסדר עבודת הכהן הגדול ביום
הכיפורים בזמן שהיה מקדש- אסלח לחטאיכם]
רבי אבהו אמר:[שמכאן
לומדים]:" וּנְשַׁלְּמָה
פָרִים שְׂפָתֵינוּ".[הושע
י"ד ,ג] מה נשלם תחת פרים ותחת שעיר המשתלח? שְׂפָתֵינוּ"!
החפץ חיים מוכיח
שלימוד עבודת הקורבנות של הכהן הגדול- גורמת להפוך את מידת הדין למידת הרחמים: הוא
מסתמך על מסכת מגילה, שם מסופר כאשר המן בא להלביש את מרדכי על מנת להרכיבו על הסוס בחוצות העיר
שושן, ראה שמרדכי עסוק בלימוד הלכות קמיצה, לפי שאותו יום היה ט"ז בניסן –יום
תנופת העומר. באותו זמן הבחין מרדכי בהמן הרשע והציע לחכמים שלימד אותם את ההלכות-
לנוס מפני המן-מהטעם שהבין שכוונותיו של רשע זה להורגו והוא דאג שהם לא יפגעו, החל
מרדכי מתפלל לה', ראה זאת המן והחליט להמתין, עם סיום התפילה שאל את מרדכי במה עסק הוא וחבריו? השיב לו מרדכי:
בזמן שהמקדש היה קיים ,אדם שהיה מנדב מנחה היה מביא קומץ ומתכפר לו.
ענה לו המן: אם כך בא
הקומץ ודחה את עשרת אלפים כיכרות הכסף
שלי- סכום שהמן היה מוכן לשלם לאוצר המלך אחשוורוש- על מנת להוציא לפועל את הגזירה
נגד היהודים. מכאן ניתן להבין את דברי
הזוהר הקדוש: שהזכות ללמוד את תורת
הקורבנות עד כדי כך חשוב-שמי שרוצה לקטרג-
אינו מצליח להזיק ,אלא רק לגרום לטובה.
הגנוז- בעבודת הכהן
הגדול ביום הכיפורים.
הרמב"ם כותב
בהלכות תשובה: "שעיר המשתלח ביום הכיפורים מכפר על כל עבירות שבתורה, הקלות
והחמורות, בין שעבר בזדון, בין שעבר בשגגה, בן שהודיע לו בין שלא הודיע לו, הכול
מתכפר בשעיר המשתלח, והוא בתנאי שעשה
תשובה"
במילים אחרות- עבודת
הכהן ביום הכיפורים- מכפרת על עוונותיהם של עם ישראל.
רבי אהרון הכהן – חתנו של החפץ חיים- מחבר הספר:
"עבודת הקורבנות" מבהיר : "נכון
לכל איש זר אשר לא מזרע אהרון הכהן הוא, להכניס עצמו בזה, ולבקש לכהן בעבודה בעת
אשר יש לאל ידו, הכוונה בזה היא: שהרי כאשר יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו, אזי
תימסר העבודה דווקא לידי הכוהנים כי אז העבודה בזר פסולה, ועתה היא העת המוכשרת להיות גם זר-
ככהן ! ומדוע יתעצל כל איש נבון לעשות
עבודה כאחד מן הכוהנים בני אהרון בעת שיש לאל ידו"?
מסירות הנפש של
הכוהן.
בנוסף לכל ההכנות
שהכהן עשה במשך שבעה ימים קודם יום הכיפורים וכל עבודתו המדוקדקת בבית המקדש ביום
הקדוש בשנה, כאשר היה שב לביתו במוצאי החג היו תושבי ירושלים מחלקים לו כבוד רב,
אף יותר מאשר בזמן שהלך לעבודתו לבית המקדש.
על כך ישנה עדות מפי נוכרי רומי שסיפר: "וכל הכבוד הזה היו
עושים לו בהיכנסו לבית המקדש. ואילו ביציאתו משם חולקים לו כבוד כפול ומכופל, כי
כל העם אשר בירושלים היו עוברים לפניו, רובם באבוקות של שעווה לבנה דולקות, וכולם
לובשים בגדי לבן, וכל החלונות מעוטרים ברקמה ומלאים נרות, וספרו לי הכוהנים-כי
הרבה מהשנים לא היה הכהן הגדול יכול להגיע לביתו קודם חצות הלילה, מפני דוחק העם
העובר, וריבוי הגדול, שאף על פי שהיו כולם מתענים, לא היו הולכים לבתיהם עד שיראו אם יוכלו לנשק את
ידו ולבקש את ברכתו של הכהן הגדול אחרי שיצא בשלום מן הקודש הקודשים.
לסיכום, באין מקדש
כיום, הלומד את סדר עבודת הקורבנות של הכהן הגדול- ביום הכיפורים, זוכה שכל קטרוג
לא ישפיע עליו לרעה- אלא ההפך-
הקטרוג יגרום לו שיתכפרו עוונותיו והכל
יהיה לטובה.
יהי רצון שנזכה לגאולה שלמה במהרה ובע"ה נחזה בבניין הבית השלישי – בעבודת
הכוהנים ביום הכיפורים וברכת הכהן הגדול את עם ישראל בצאתו מבית קודש הקדשים
בשלום. אמן
