פרשת יתרו- מה גנוז בהר
סיני?
מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורים שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ ההכנות למתן תורה- כיבוס הבגדים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה יורד עם לוחות הברית מן ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה למשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה שופט את העם במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה: אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם".[שמות י"ח,י-י"א]
ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם למען לא יעלו להר סיני /ציירה: אהובה קליין(c)
פרשה זו קרויה על שם
יתרו - חותן משה משום שאחר שראה את כל
הניסים שקרו לעם ישראל קיבל על עצמו את האמונה בה'. בזכות זה - זכה להנצחת שמו בפרשה כה חשובה - המתארת את מתן
תורה בהר סיני.
חז"ל משבחים את
יתרו על היותו מכניס אורחים בעת מנוסתו של משה ממצרים, יתרו אמר לבנותיו לקרוא למשה שיבוא, כפי שכתוב
במסכת סנהדרין [ק"ד, ע"א ]: "בשכר:
"קראנה לו ויאכל לחם"- זכו בני- בניו וישבו בלשכת הגזית" [הכוונה
להיכל שבהר הבית, מקום כינוס חכמי הסנהדרין הגדולה בתקופה שבית המקדש היה קיים].
בטרם קיבלו עם ישראל
את התורה, אלוקים ציווה את משה לפנות אליהם ולהנחות אותם בכמה הנחיות חשובות:
כפי שהכתוב מתאר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה
לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.
וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי: כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי,
יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם--עַל-הַר סִינָי. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם
סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:
כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת. לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד, כִּי-סָקוֹל
יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה--אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ, לֹא יִחְיֶה; בִּמְשֹׁךְ,
הַיֹּבֵל, הֵמָּה, יַעֲלוּ בָהָר. וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר, אֶל-הָעָם;
וַיְקַדֵּשׁ, אֶת-הָעָם, וַיְכַבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם. וַיֹּאמֶר, אֶל-הָעָם,
הֱיוּ נְכֹנִים, לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים: אַל-תִּגְּשׁוּ, אֶל-אִשָּׁה. [שמות י"ט, י-ט"ז]
השאלות הן:
א] אילו הכנות נדרשו מעם ישראל לקראת מתן תורה?
ב] מדוע היה צורך להזהיר את עם ישראל לבל יתקרבו
להר?
התשובות :
ההכנות טרם מתן תורה.
רבי חיים ליב
שמואלביץ כותב בספרו:
"שיחות מוסר": היו שלושה סוגים
של הכנות - לקראת מתן תורה:
א] עצם הזכרת
המקום:"ויסעו מרפידים" כפי שכתוב: "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל
ברפידים.." על כך אמרו חז"ל [מכילתא שם]: שם המקום: "רפידים"
מרמז על כך שעם ישראל רפו ידיהם מהתורה ,אך ברגע שהתורה מציינת: "ויסעו
מרפידים"- מכאן לומדים: כי עם ישראל התרחק מהרפיון שהיה להם כדברי אור החיים:
"הכנה ראשונה לקבלת התורה היא התגברות והתעצמות בעסק התורה, כי העצלות הוא
עשב המפסיד השגתה". כי אם אדם אינו לומד תורה בכל כוחו, התורה נהפכת לו לסם
מוות כפי שנאמר בגמרא [מסכת שבת פ"ח, ב] לפיכך יהודי העוסק בכל כוחו בלימוד
התורה הוא כאדם המשתמש ביד ימינו - שבאמצעותה
הוא עושה את עיקר הדברים, לא כן אחד
שאינו משקיע את כוחו ואינו טרוד לדעת את סוד התורה - דומה לאדם המשתמש ביד שמאל
שבדרך כלל אינה פעילה ולכן בשבילו - התורה היא סם מוות.
וע"כ נראה שההתעסקות
בתורה חייבת להיות בכוח ובמרץ רב-זוהי שאלת חיים ממש. אדם המשקיע את כוחו בתורה – צפוי
לו שכר בעולם הזה ובעולם הבא.
ב] ההכנה השנייה
מרומזת במילים: "ויחנו במדבר" - וכאן יש רמז לתיקון המידות והתרחקות
ממידת הגאווה. על כך נאמר במסכת נדרים [נ"ה, א]:"כיון שעושה אדם את עצמו
כמדבר שהוא מופקר - התורה ניתנת לו במתנה, שנאמר: "וממדבר מתנה" [במדבר
כ"א, י"ח] וכתב אור החיים: "כי אין דברי תורה מתקיימין, אלא במי
שמשפיל עצמו ומשים עצמו כמדבר [מסכת עירובין נ"ד, א] וכנגד זה אמר: "ויחנו
במדבר", לשון שפלות וענווה כמדבר שהכול דורכים עליו"
בגמרא [מסכת תענית
כ', ב] נאמר: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז" הכוונה שיוכל גם
לכופף עצמו בפני אחרים ואף לבטל את דעתו מפני רצון חברו, ולא יהיה קשה כארז זקוף שאינו
מסוגל להיות גמיש ולכופף את עצמו.
ועל כך נאמר: "לפיכך
זכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות" מכאן שאפילו
התורה נכתבת על ידי הקולמוס שמסמל את הענווה.
ג] ההכנה השלישית
מתבטאת במילים:"ויחן שם ישראל נגד ההר" – על כך נאמר: "הואיל ושנאו
ישראל את המחלוקת, ואהבו את השלום, ונעשו חניה אחת, הרי שאתן להם את תורתי" [סוף
ד"א ,זוטא]
הכוונה- שעם ישראל
היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד כאשר היו בתחתית ההר-לפיכך היו ראויים לקבל את
התורה.
כפי שכתוב:
"ויחן" בלשון יחיד. התורה לא ניתנה ליחידים ,אלא לכל העם כאשר הם
מאוחדים.
על פי רש"י: המילים: "וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם," עם ישראל היו צריכים להכין את עצמם היום
ומחר. כמו שאמר הנביא ירמיהו: "ובטרם תצא מרחם הקדשתיך"
הרב
שמשון רפאל הירש
מסביר: התורה עומדת לבוא אל העם ולכן עם ישראל חייב להתכונן במשך שלושה ימים - הוטל עליהם לקדש את גופם וגם את לבושם – על ידי רחיצה
וכיבוס וזאת על מנת שיהיו ראויים לקבלת התורה.
"הִשָּׁמְרוּ
לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר"
על
פי ציווי זה, נראה שישנה חשיבות גדולה
מאד להר סיני- עוד טרם קבלת התורה ועל כן ראוי לבדוק מהי חשיבות זאת?
רבינו
בחיי
מסביר את משמעות המשפט: "וְהִגְבַּלְתָּ
אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ
בְּקָצֵהוּ: כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת
יוּמָת".
הכוונה
היא לתת לעם גבול כשיעור אלפיים אמה, גם אם קצת חסר ממידה זו או גם אם יש קצת יותר
ממידה זו -המטרה שעם ישראל לא יעלו אל ההר כדי שלא יגעו בקצהו.
העובר
על איסור זה צפוי לעונש "לא תהא מיתתו כנגיעת יד כגון: חנק ושרפה וכיוצא בהן
כי אם מרחוק כגון סקילה, או בחיצים לכן נאמר: "כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה
יִיָּרֶה"
בעל
"החפץ חיים" אומר רעיון מעניין במיוחד: מכך שעם ישראל הוזהרו טרם מתן תורה מלהתקרב
להר, לומדים קל וחומר : אם הר זה שאין בו דעת ואינו מרגיש כלום - נתקדש מכוח המעשה
של מתן תורה עד כדי כך שהוזהרו לא לגעת בקצה ההר, קל וחומר שיש לנהוג ביראת כבוד
כלפי תלמיד חכם שהוא בבחינת ספר תורה חי שיש בו שכל ורגש , שכל הנוגע בקצה כבודו
כאילו נגע בבת עינו.
ישנו
מדרש מעניין על חשיבות ההר:
על
פי מדרש שוחר טוב
[פרק ס"ח]רבי יוסי מבהיר :"סיני מהיכן בא? מהר המוריה! נתלש כחלה מעיסה,
ממקום שנעקד יצחק אבינו, אמר הקב"ה: הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו, נאה לבניו
לקבל עליו עול תורה" לפי דברים אלה, הר סיני- שלוחה- של הר המוריה.
בהר
המוריה אברהם אבינו עמד בניסיון הקשה של העקדה ואכן בסוף הניסיון הקב"ה
אמר לו: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה.."
תהליך
דומה, קורה בהר סיני: הניסיון ויראת שמים, מכאן ניתן להבין את חשיבות המקום.
ספורנו
מסביר: כי האזהרה אל העם לא להתקרב להר סיני, נובעת מהחשש פן יפלו חללים בתוך
העם ויערבבו שמחת ה' בטומאת המתים וכך
יטילו אבל על קרוביהם ולא תשרה השכינה
עליהם.
לדעת המלבים : מהציווי: "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב"-
ניתן להסיק: כי יהודי חייב להגביל את עצמו בענייני אלוקות ולא לחקור יתר על המידה
את הנושא- כי הוא למעלה מתפיסתו, אלא עליו להסתפק באמונה פשוטה.
לדעת
הרב שמשון רפאל הירש: היו
צריכים את עם ישראל להזהיר לא להתקרב להר- כדי להפריד בן העם הפרדה פיסית - לבין
ההר שהוא מקור אלוקי. המקום מורם אל תחום שמעבר הארצי - לכן כל יצור חי שיגע בהר –
צפוי למיתה ורק אחרי מתן תורה יושב ההר אל התחום הארצי- כל ההגבלה הזאת - מטרתה
להוכיח: באופן מוחשי שמקור התורה הוא על אנושי ועל ארצי!
לאור
האמור לעיל, ניתן להסיק: כי הר סיני היה קדוש בהיותו גם שלוחה של הר המוריה-כדברי
המדרש והיה גנוז בו כוח של קדושה הנובע מעצם קבלת התורה במקום זה והשראת השכינה -ועל
כן נדרשו הכנות לקראת מעמד הר סיני ומנגד:
איסור גמור לעלות או לגעת בהר.
יהי רצון שנזכה להתמיד בתורה הקדושה ובקיום
מצוותיה מתוך אהבה, כוח ועוצמה וכך נשמש גם אור לגויים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה