פרשת דברים- למי מיועד ספר"משנה תורה"- בעיקר?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

פרשת  דברים- למי מיועד ספר " משנה תורה"- בעיקר?

 

 מאמר מאת: אהובה קליין

חומש דברים נקרא גם בשם: "משנה תורה"- לפי שישנם נושאים רבים שהובאו בחומשים הקודמים וכעת הם נשנים בפרשה- הכוונה: הן למאורעות והן מצוות .
ציורים לפרשת דברים:



ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם ישראל/ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ משה שופט את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מדבר פארן מרמז על חטא המרגלים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נוחלים את  הארץ המובטחת/  ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך /"די זהב"-עגל הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

רבי אהרון הלוי מברצלונה – בעל "ספר החינוך"-מונה  בפרשיות  ספר "דברים": סך הכול מאתיים מצוות מהן- שבעים ושבע מצוות "עשה"  ומאה עשרים ושלוש מצוות "לא תעשה"

השבת שבה אנו קוראים פרשה זו נקראת גם "שבת חזון" על שום ההפטרה בישעיהו- אשר תחילתה במילים: "חזון ישעיהו בן אמוץ". הפרשה נקראת סמוך לתשעה באב על סמך הקשר בה  מדבר משה אל העם על חטא המרגלים- אשר מאסו בארץ המובטחת והוציאו את דיבתה רעה והעונש על כך היה שהדור שנדד במדבר- נגזרה עליהם הגזרה - בליל תשעה באב  למות שם ולא זכו להיכנס לארץ ישראל, והבכי של דור המדבר בליל  תשעה באב –הפך לבכייה לדורות- לפי שבתאריך זה אנו בוכים ומתאבלים על חורבן הבית.

כבר בראשית הפרשה- משה מזכיר לעם ישראל את הבטחות ה' לגבי  ארץ  ישראל המיועדת לעם ישראל בלבד, כפי שהכתוב מתאר:

"ראה נתתי לפניכם את הארץ בואו ורשו את- הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם" [דברים  א, ח]

השאלות הן:

א] מה מחדש לנו ספר דברים נוסף על ארבעת החומשים הקודמים?"

א] מדוע נאמר בלשון ציווי: "בואו ורשו את הארץ"- בזמן שהיא הובטחה כבר לאבותינו?

תשובות.

 ייעודו של ספר דברים.

הרמב"ן מסביר: כי יש בחומש זה הנקרא גם: "משנה  תורה"-  חזרה על כמה מצוות המופיעות בספרים הקודמים ויש אפילו מצוות שלא הוזכרו לפני כן בשאר החומשים, הוא מדגיש כי: אין כאן הזכרת תורת הקורבנות ועל כן הוא מסיק: כי חומש זה מיוחד לנוחלי ארץ ישראל- לפי שהתורה מזהירה אותם על שמירת המצוות, היא באה להסביר את  המצוות הדורשות הסברים ובאה להוכיח אותם ולהסביר להם את מהות המצוות שניתנו למשה במעמד הר סיני- אבל הן מקבלות תוקף רק ביום כניסת עם ישראל לארצו.

מכאן מסיק הרמב"ן: כי החומש החמישי   הוא שימושי לכובשים את הארץ ואינו מכיל חידוש על מה שנמסר על הר סיני- אלא לדור שה' מטיל עליו את המשימה של כיבוש הארץ וההתנחלות ויש כאן בספר הדרכה רוחנית  למתנחלי ארץ הבחירה.

מעניינת דעתו של הגאון רבי יעקב, המגיד מדובנא, המתאר בספרו: "אוהל יעקב" כי שאל את  הגר"א

במה שונה "משנה  תורה" לעומת יתר החומשים?

ענה לו הגאון: כי ארבעת החומשים  הקודמים נשמעו דרך גרונו  של משה- מפי הקב"ה בכבודו ובעצמו, לעומת זאת ספר  דברים- הוא  כמו דברי הנביאים שמסרו את השליחות בשם השם.

המהר"ל מפראג גם אומר: כי בספר דברים היה משה על תקן שליח- בדומה ליתר הנביאים.

האדמו"ר מליובאוויטש במהלך שיחותיו בשנת תשכ"ד:  מסביר כיוון הפוך כשהוא מתאר את דברי רש"י[במגילה ל"א - בדיבור המתחיל: "משה.." שלגבי ארבעת החומשים הקודמים משה  מופיע כשליח בלבד, אבל בחומש דברים- השכינה התלבשה בהשגותיו של משה ואף התאחדה איתו, היינו- מדברת מתוך גרונו.

 ירושת הארץ.

 רבינו בחיי מסביר את המילים: "לתת להם ולזרעם אחריהם"- דרשו רז"ל: "לתת להם"-אלו עולי מצרים. "ולזרעם"-אלו עולי בבל "אחריהם"- הכוונה לימות המשיח.

 כנראה שהפירוש מכוון למה שנאמר בדברים י"א-"למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ" לפי הסבר זה מדובר בשלוש ירושות.

הרמב"ן אומר: כי ה' הזכיר להם הארץ ואת הדרך שילכו בה למסעיהם. ואחרי זה נאמר: "ראה נתתי לפניכם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם בואו ורשו את הארץ- זוהי מצווה לא ייעוד והבטחה.

זוהי מצוות עשה , ה' מצווה את עם ישראל שישבו בארץ וירשו אותה היות והיא מיועדת להם ולא ימאסו בנחלת ה' ואם יעלה בדעתם לכבוש ארץ אחרת כגון : שנער ,או ארץ אשור- הם יעברו על מצוות ה', לכן המסקנה של הרמב"ן שזוהי מצוות עשה.

הרמב"ן מביא גם את פרושו של רש"י: כי על עם ישראל הוטל להוריש את ארץ ישראל מיושביה ורק אז  תהיה  באפשרותו להתקיים בה ואם לא ,לא ניתן לשבת בה.

וכל זה גם מהסיבה שעמים אלה  יכולים להטעות את עם ישראל ולהטות אותם לעבוד לאלוהיהם ובנוסף יצערו את ישראל ולבסוף ילחמו בישראל ויביאו עליהם  מצור וסופם שיגלו מהארץ.

על כך הזהיר גם יהושע את העם באומרו: "והיו לכם לפח ולמוקש ולשוטט  בצדכם ולצנינים בעינכם עד אבדכם מעל האדמה"

גם רבינו בחיי אומר בדומה לרש"י: כי על עם ישראל לרשת את ארצו מיושביה ורק אז יוכל להתיישב ולחיות בה.

 לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק שארץ ישראל הובטחה לאברהם, יצחק ויעקב ולכל הדורות בהמשך, לא די בהבטחת ה', אלא עם ישראל מחויב לרשת את ארצו מהעמים היושבים בה  וזוהי מצוות עשה מן התורה, רק כך יוכל להתיישב ולהחיות בה, אך מעבר לכך הוא מחויב למלא  הלכה ולמעשה את מצוות התורה ולהתרחק מתועבות הגויים ואליליהם כתנאי  לקבל את ירושת הארץ בפועל.

ויפים הם דברי הרמב"ן באומרו: כי ספר "משנה  תורה "- מיועד בהוראות  למתנחלי ארץ ישראל.

ויהי רצון נהיה ראויים לשבת בארצנו   תמיד ונזכה לגאולה במהרה- בית המקדש השלישי יבנה ויכונן. אמן ואמן.