פרשת חוקת- מי היו
האנשים שתבעו מים ממשה ואהרון-ובאיזה אופן?
מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורים לפרשת חוקת:
ציורי תנ"ך/ פרה אדומה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל תובעים מים ממשה ואהרון/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה מכה על הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הור ההר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה ונחש הנחושת/ ציירה אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי ת
נ"ך/ שירת הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
פרשה זו מכילה נושאים רבים, אחד מהם: הצימאון של עם ישראל למים במות
מרים: וכך התורה מתארת את האירוע: "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין
בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת מרים
ותיקבר שם: ולא היה מים לעדה וייקהלו על משה ועל אהרון: וירב העם עם משה ויאמרו
לאמור ולו גוענו בגבע אחינו לפני ה': ולמה הבאתם את— קהל ה' אל— המדבר הזה למות שם
אנחנו ובעירנו: ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל- המקום הרע הזה לא מקום זרע
ותאנה וגפן ורימון ומים אין לשתות": [במדבר כ, א-ו]
ובהמשך תגובת משה ואהרון: "ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל- פתח
אוהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם"[שם כ, ו-ז]
השאלות הן:
א] מה המשמעות של מות מרים בפרשה?
ב] מי היו האנשים שתבעו מים ממשה ואהרון-ומדוע נאמר:"וירב העם עם
משה"?
ג] מה הייתה תגובת משה ואהרון?
תשובות.
מות מרים.
רש"י שואל: מדוע נסמכה מותה של מרים לפרשת פרה אדומה? ללמדנו: מה קורבנות
מכפרים- אף מיתת צדיקים מכפרת על עוון
העם.
ומביא את דברי רבי אמי: "אמר רבי אמי: למה נסמכה מיתת מרים לפרשת
פרה אדומה? לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף
מיתתן של צדיקים מכפרת".
והמשמעות:
פרשת פרה אדומה נאמרה בשנה השנייה לצאתם של בני ישראל ממצרים, ביום
הקמת המשכן ואילו מיתת מרים הייתה בשנת הארבעים ומדוע התורה הסמיכה את שני
הנושאים?
ללמדנו שכשם
שהקורבנות מכפרים- כך מיתת צדיקים מכפרת.
בגמרא נאמר: "אמר ר' לוי: שמונה פרשיות נאמרו ביום הקמת המשכן אלו הן: פרשת כוהנים, פרשת לוויים,
פרשת טמאים, פרשת שילוח הטמאים, פרשת אחרי
מות. פרשת שתויי היין , פרשת טהרות ופרשת פרה אדומה" [מסכת גיטין ]
ועוד נקודה מעניינת:
אמר רבי אלעזר: הרי נאמר בפרשה כאן:" ותמת שם מרים" ומנגד נאמר [דברים ל"ד, ה]:"וימת
שם משה.. על פי ה', מה שם : "על- פי ה' "- שזוהי מיתת נשיקה ולא מיתה על
ידי מלאך המוות ואף כאן: "על פי ה' " – במרים , לא שלט מלאך המוות ורימה
ותולעה.
אמר רבי יוסי ברבי יהודה: כיוון שהבאר ניתנה לעם ישראל בזכות מרים ,
לכן כאשר היא נפטרה - נסתלקה הבאר:
וההוכחה – שנאמר: "ותמת שם מרים,,, ולא היה מים לעדה"
אמר רבי יוחנן: הבאר הייתה מעלה לעם מיני דשאים, סוגי זירעונים ואילנות והיות ומתה מרים פסקה גם הבאר
ולכן הם התלוננו באומרם: "לא מקום זרע ותאנה וגפן" [שם כ, ה]
רש"י אומר: שארבעים שנה היה לעם ישראל מים. דבריו מבוססים על דברי הגמרא:
"ר' יוסי בר' יהודה אומר: שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל. אלו הן: משה
ואהרון ומרים, ו-ג' מתנות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר וענן ומן.
באר- בזכות מרים. עמוד ענן - בזכות אהרון, מן - בזכות משה,
מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר:"ותמת שם מרים" וכתיב בתריה: "ולא היה
מים לעדה" [מסכת תענית ט.]
רבינו בחיי אומר: על המילים:" וישב העם.. "כל מקום שנאמר: "וישב"-
זה לשון צער. ולכן מיד אחרי זה כתוב: "ותמת שם מרים" והכתוב סמך מיד את
נושא הסלע, שגרם לסיבת מיתת משה ואהרון במדבר שלא זכו להיכנס לארץ ישראל.
ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי לעם ישראל היה את באר המים בזכות מרים לפי
שהיה לה זכות המים ממשה- לפי שנאמר: "ותתצב אחותו מרחוק ועכשיו עם מותה נסתלק
גם הבאר.
"כלי יקר" נותן הסבר מיוחד: מדוע פסקו המים לעם
ישראל? לפי שהעם לא הספיד אותה כראוי-לכן נענש. כאשר משה ואהרון נפטרו, נאמר: "ויבכו אותם
בני ישראל" וכאן לא נאמר שהם בכו.
נאמר:"ותמת שם ותיקבר שם" כי במקום שמתה שם תהא קבורתה
לאלתר והיא נשכחה כמו שהמת נשכח מהלב- בני ישראל היו כפויי טובה ולא הרגישו בהעדרה
לכן נענשו בחיסרון המים- כדי שידעו למפרע- שהבאר הייתה בזכות אותה צדיקה.
האנשים שתבעו מים.
על פי רש"י: מדובר על כל העדה- שהם כל העדה שעתידה להיכנס לארץ ישראל והוא מבסס את
דבריו על דברי תנחומא: "מהו "כל העדה"?- עדה שלמה, עדה הנכנסת לארץ
ישראל- לפי שמתו יוצאי מצרים ואלו מן אותן
שכתוב בהם-'חיים' שנאמר:[דברים ד, ד]"ואתם הדבקים בה' חיים כולכם היום "
רש"י מדגיש כי המילים: "כל
העדה"- אינן במשמעות של כמות, אלא במשמעות של איכות- לפי שמדובר בכל האנשים
שכללו את העדה- זוהי עדה בלתי פגומה-עדה
שלמה, "שלא היו מקצתן לחיים וקצתם למיתה שהיא עדה בלתי שלמה, אלא כולן לחיים
שכבר מתו כל אותן שהיו למיתה" [רא"ם]
"כלי יקר"- אומר רעיון נפלא: על המילים:"וירב
העם עם משה"- בכל התלונות שהיו לבני ישראל- לא מצאנו לשון מריבה ,אלא על עסקי
מים פעמיים. כאן בפרשה וגם במסה ומריבה, כמו שנאמר: "ויקרא שם המקום מסה
ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' לאמור היש ה' בקרבנו אם- אין"
[שמות י"ז, ז]
והטעם לכך: לפי שמהמים נברא המחלוקת, כדעת רז"ל [בראשית רבה
ד:ו]:
"מפני מה לא נאמר: "כי
טוב
" בשני? לפי שבו נברא
המחלוקת שנאמר:[בראשית, א, ו]:'ויהי מבדיל בין מים למים', ומפורש בקבלה [משלי
י"ז, י"ד]:'פוטר מים ראשית מדון'- מה שנפטרו ונבדלו המים זה מזה- ראשית
מדון והתחלה לכל מריבה, וכן מריבת רועי יצחק על
אודות המים-כי כל זה נמשך בטבע ממים הראשונים
מן המים ביום השני- לפי שביום זה- הבדיל ה' בין המים התחתונים לבין
המים העליונים.
לפיכך רבו עם משה שנמשה מן המים- וידו משלה במים בים סוף וגם בסלע
ולכן תבעו מים גם מצור החלמיש.
"אור החיים" שואל: מדוע נאמר: "כל העדה" ולא הסתפק הכתוב במילים:
"בני ישראל" שמן הסתם הם כל העדה?
תשובתו: כאשר בני ישראל
במדרגה של צדיקים וישרים- אז נקראים –"בני ישראל" וכאשר אינם במצב רוחני
טוב, נקראים: "עם" –כפי שאומר משה: "עד אנה ינאצוני העם
הזה"?
והרבה פעמים הם יקראו: "עם בני ישראל" גם כאשר הרבה מהם לא
יהיו ברמה רוחנית נאותה, אלא הכתוב ילך
לפי הרוב- שהם ישרים וטובים וכאן הכתוב התכוון לומר שכל בני ישראל כל העדה- כולם נחשבים צדיקים
וישרים וזה על פי רז"ל- שהכוונה: כל העדה- עדה שלמה.
וממשיך אור החיים ומוכיח על פי דברי רז"ל- שכל העדה הם צדיקים -על פי שלוש סיבות:
א] משה אמר עליהם: "שמעו נא המורים"- בכך פגע בהם-ולכן נענש
ומסיבה זו הקדים הכתוב שכל העדה הם
צדיקים.
ב] להגדיל את מעלת מרים- שגם אם כל העדה היו צדיקים- לא עמד זכותם
שיהיה להם באר מים לאחר מותה, שהרי כל עוד הייתה בחיים בזכותה היה להם מים.[תענית
ט]
ג]למרות צדיקותם- הם לא באו לגמול חסד עם מרים כאשר נפטרה.
אלא באו לריב עם משה ואהרון.
והטעם :לפי מה שנאמר בגמרא- סמוך למותה של מרים הייתה גם קבורתה. ולכן לא
באו להספיד אותה- כי הזמן היה כה קצר עד
שנודע להם הדבר כבר קפץ עליהם עניין הצמא .
תגובת משה ואהרון
נאמר: "ויבוא משה ואהרון מפני הקהל אל פתח אוהל מועד ויפלו על
פניהם וירא כבוד ה' אליהם" [שם כ,ו]
לפי אבן עזרא- היו נראים משה ואהרון כבורחים והם נפלו על המטה להתפלל ויש
אומרים שכוונתם הייתה לדרוש את ה' בנבואה.
"כלי יקר" מסביר
- כי משה ואהרון שראו שכל העם מתאספים כנגדם—כדי להציל את נפשם ברחו אל פתח אוהל
מועד.
"רבינו בחיי " מפרש : נפילת משה ואהרון על פניהם-הכוונה שהתפללו לה' וכאשר
כבוד ה' נראה להם- הוא נראה להם בלבד, אבל לא לעם ישראל.
לסיכום, לאור האמור לעיל,
ניתן להסיק: כי הקהל שדרש את המים מאהרון ומשה- היו כל עדת בני ישראל- העתידים
להיכנס לארץ המובטחת- וברובם היו ישרים וצדיקים.
שורש המריבה שלהם בנושא
המים- נבע משורש המחלוקת ביום השני
לבריאה- כאשר הבדיל הקב"ה בין המים
העליונים לתחתונים.
מי ייתן ולא נדע עוד מחלוקת
בעם- אלא נתאחד כאיש אחד בלב אחד סביב התורה הקדושה ,ארץ ישראל ועם ישראל. אמן
ואמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה