פרשת בהעלותך, מדוע נענשה מרים ללא רחמים?
מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורים מתוך הפרשה
ציורים מתוך הפרשה
ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך / בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליי ן(c) שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד.
ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עונשה של מרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ תקיעה בחצוצרות הכסף והעם מתאסף/ציירה: אהובה קליין(c) ][שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יתרו מסרב -לבקשת משה- להיכנס לארץ/ציירה: אהובה קליין(c)
עצם שם הפרשה בא
ללמדנו: כי על האדם לשאוף לעלות ולהתעלות מבחינה רוחנית- דוגמת העלאת הנרות במנורה, אך לקראת סוף הפרשה קורה דווקא משהו
בניגוד גמור לכך: חטאה של מרים שהייתה בדרגה
רוחנית כה גבוהה ואחת המנהיגות של ישראל ובזכותה היה להם מים במדבר- דווקא היא
מועדת וחוטאת בלשון הרע:
וכך הכתוב מתאר את חטאה:
"ותדבר מרים
ואהרון במשה על אודות האישה הכושית אשר לקח כי אישה כושית לקח: ויאמרו הרק-
אך...במשה דיבר ה' הלא גם בנו דיבר וישמע ה' " [במדבר י"ב, א-ב] ובהמשך
הכתוב מציין: "והאיש משה ענו מאד מכל
האדם אשר על פני האדמה"
תגובת ה'
:"ויאמר ה' פתאום אל משה ואל אהרון ואל מרים צאו שלושתכם אל—אוהל מועד ויצאו
שלושתם: וירד ה' בעמוד ענן ויעמוד פתח האוהל ויקרא אהרון ומרים ויצאו שניהם: ויאמר
שמעו- נא דבריי אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתוודע בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה בכל- ביתי נאמן הוא: פה אל—פה אדבר בו
ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי משה?[שם י"ב, ד-י]
התוצאה: מרים נענשת
בצרעת ונשלחת מחוץ לשלושת המחנות- מחנה
שכינה, לוויה וישראל ומשה מתפלל עליה אל ה'. " אל נא רפא נא לה " [שם
י"ב פסוק י"ג ]
השאלות הן:
א] מהו עוון לשון הרע?
ב] כיצד חטאה מרים בעוון לשון הרע ומדוע נענשה ללא
רחמים?
תשובות.
עוון לשון הרע.
רבינו ישראל מאיר
הכהן מראדין הנקרא בכינוי: "החפץ
חיים" מונה שלושים ואחת מצוות מן התורה, שגם המדבר לשון הרע וגם המאזין לו - עלולים להיכשל בעבירות אלה מהן
:מצוות עשה ומצוות לא תעשה- ועל כן חובה
על כל אדם להתרחק מעוון זה – כי על ידי רכילות גורמים לשנאת חינם והרס בחיי הפרט והכלל.
נאמר: "לא תלך רכיל בעמיך"[ויקרא י"ט, ט"ז]
אדם המדבר לשון הרע על זולתו דומה לרוכל
המוכר את סחורתו בשוק, או מפיץ את סחורתו בבתים- בדומה לכך אדם העוסק ברכילות -הולך
ממקום למקום מלקט שמועות רעות ומפיץ זאת בקרב החברה- בכך הוא גורם נזק עצום לזולת.
על עוון זה ישנה
אזהרה בתורה: "הישמר בנגע- הצרעת
לשמור מאד ולעשות" [דברים כ"ד, ח] מכאן הסיקו חז"ל: כי בעבור
רכילות נענשים בנגע הצרעת.
ועוד נאמר: "ולפני עיוור לא תיתן מכשול"[ויקרא י"ט, י"ד]
הכוונה לאדם שמכשיל
את חבריו במכשול רוחני וכך אותו חוטא בדיבור לשון הרע בנוסף
לחטאו- גורם לשומע לחטוא.
כמו כן כתוב:
"הישמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך" [דברים ח', י "א]זוהי אזהרה לבעלי
גאווה ולגסי רוח, אשר נוהגים ללעוג לזולת, אנשים אלה מחשיבים עצמם למושלמים
ומחפשים את החסרונות אצל האחרים . חכמים קובעים [במסכת סוטה ה].חטא הגאווה כה חזק
שהוא נחשב לעבודה זרה ומי שחטא בעוון כבד זה- אינו זוכה לקום בתחיית המתים.
והחומרה של חטא זה
גדל יותר כאשר אדם מנסה להגדיל את כבודו- על ידי שמוריד מערכו של הזולת, על כך נאמר בירושלמי[חגיגה פ"ב, ה"א] :
"המתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם
הבא"
מתוך האמור לעיל – אנו לומדים כמה עוון לשון הרע
הוא גדול ובהתאם לכך העונש על עבירה זו.
חטאה של מרים ועונשה המהיר.
רש"י מסביר: כי עצם המילה: "ותדבר"- מרמז לנו על לשון קשה והוא
מבסס את דבריו על ספרי המביא דוגמאות לכך
ממקורות אחרים במקרא, כגון : "דיבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות"[בראשית
מ"ב, ל] או: "וידבר העם
באלוקים ובמשה" [להלן כ"א, ה]
כוונת מרים הייתה
להגיד : כי משה גירש את אשתו- ציפורה ומאין ידעה את הדבר ? רבי נתן אומר: כי מרים
הייתה ליד ציפורה כאשר נאמר למשה שאלדד
ומידד מתנבאים במחנה וכאשר שמעה זאת ציפורה אמרה:
אוי לנשותיהם של אלו אם הם נזקקים לנבואה -הרי הם חיים בנפרד מנשותיהם ממש
באופן שמשה פרש ממני.
כאשר שמעה זאת מרים -
היא סיפרה זאת לאהרון וכאן לומדים קל וחומר: למרות שמרים לא התכוונה לגנות את משה
נענשה, קל וחומר לאדם שמדבר בגנות זולתו.
על פי ספרי: שניהם גם אהרון וגם מרים דברו על משה, אלא מרים הראשונה שפתחה בדבר
והיא לא הייתה רגילה לדבר אתו, אלא מפני צורך השעה, כאשר ראתה מרים שציפורה- אשת
משה אינה מקשטת עצמה בתכשיטים, שאלה אותה:
מדוע אינה מתקשטת בתכשיטיה, ענתה לה: שמשה
פרש ממנה, וכך מרים סיפרה זאת לאהרון ושניהם דיברו על משה. ומכאן לומדים קל וחומר:
מה מרים שלא התכוונה לדבר בגנות משה, אלא לשבח- שהוא מנהיג כה מסור לעמו עד כי
התרחק מאשתו. ועל כך נענשה, ברור שאדם
המתכוון לדבר על חברו גנאי ולא לשבח בוודאי שנענש.
הנקודה השנייה שחטאו מרים ואהרון בלשון הרע: לפי שאמרו שדיבור ה' עם אדם אינו סיבה שיתרחק מאשתו. הרי
גם ה' דיבר איתם והם לא פרשו מחיי המשפחה
שלהם.
על פי ספורנו: כאן הם מנסים לומר ,כביכול, כי
הקב"ה אינו מבחין ברמת הנביאים שלפניו.
לכן אחר כך ה'
בתגובתו אומר: כי משה שונה משאר הנביאים ברמתו ועל ידי דיבור ישיר עם הקב"ה.
הכינוי לציפורה:
"האישה הכושית" – על פי רש"י- התכוונה מרים להגיד: כי הכול מודים
ביופייה של ציפורה כשם שמודים בצבע עורו של הכושי.
על פי ספרי: ומדוע
נאמר: פעמיים :"אישה כושית"? כי יש לך אישה שהיא יפה חיצונית אך לא כן
במעשיה, ויש אישה שבמעשיה היא יפה, אך לא בחיצוניותה. כמו שנאמר: "נזם זהב
באף חזיר אישה יפה וסרת טעם"[משלי י"א, כ"ב] וזו יפה גם במראיה וגם
במעשיה .
אם כן מדוע נענשה
מרים – באופן מידי ללא רחמים- על כך שני טעמים:
א] על מנת להזהיר את
המרגלים שהלכו לתור את ארץ ישראל- כמה עליהם להיזהר מלדבר בגנות הארץ הקדושה,
עליהם היה ללמוד זאת מעונשה הכבד של מרים שכלל לא התכוונה לדבר בגנות משה, אלא
בשבחו. לכן פרשת המרגלים צמודה לפרשת בהעלותך.
ב] נאמר בפרשת זכור :
"זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים, בדרך בצאתכם ממצרים" [דברים
כ"ד, ט] ועל כך אומר הרמב"ם:" התבוננו מה אירע למרים הנביאה שדברה
באחיה, שהייתה גדולה ממנו בשנים , גידלתו על ברכיה וסיכנה עצמה להצילו מן הים , והיא
לא דיברה בגנותו, אלא טעתה, שהשוותו לשאר הנביאים, והוא גם לא הקפיד על כל הדברים
האלה, שנאמר: " והאיש משה ענו מאד " ואף על פי כן מיד נענשה בצרעת , קל
וחומר לבני אדם הרשעים והטיפשים, שמרבים לדבר גדולות ונפלאות, לפיכך ראוי למי
שרוצה לכוון אורחותיו להתרחק מישיבתן ולדבר עמהן, כדי שלא ייתפס אדם ברשת רשעים
וסכלותם" [סוף הלכות טומאת צרעת]
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד מה גודלו
של עוון לשון הרע- כמה יכול לפגוע בזולת ואף להרוס לאנשים את חייהם, ולכן העונש המידי היה: צרעת- שזו מידה כנגד מידה:
אדם המרכל על חברו- גורם לו שיתרחקו ממנו אחרים וכך נשאר בודד בחברה.
כך גם עונשו של
הרכלן: בעקבות הצרעת הוא נהפך טמא ומורחק מחוץ לכל המחנות.
מרים שהייתה
מנהיגה בישראל בצד משה ואהרון, הייתה
חייבת להיזהר על שמירת לשונה- על מנת לשמש דוגמא אישית לעם, אך היא נכשלה בכך וגם
אם לא בכוונה, אלא מצורך לשבח את משה, אך עם זאת -מרים על ידי
עונשה קידשה שם שמים למען ידעו הדורות הבאים כמה יש להיזהר מעוון חמור זה.
מי ייתן והדבר ישמש אות ואזהרה לנצח לעניין הקפדה
על שמירת הלשון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה