יום שני, 8 בפברואר 2016

מחשבה ומעשה- במבט מקראי- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.


מחשבה ומעשה- במבט  מקראי- כיצד?

 מאמר מאת: אהובה קליין ©

 

אדם , המעוניין  לפתוח את  יומו בשמחה – יחשוב אך מחשבות טובות- יתבונן בכל הטוב שיש לו, כגון: הנשימה הסדירה , הראייה המופלאה , יכולת ההתבוננות  בסביבה - במעשה הבריאה המופלאים. מנגד ירחיק עצמו - כרחוק מזרח ממערב ממחשבות רעות- שגורמות  לו למצב רוח ירוד  ואף משפיעות על  התנהגותו בפועל .

החשיבה מבוססת על מידע  הנקלט באמצעות החושים - מההתרחשויות שבסביבה ,או  באמצעות זיכרונות שבגינם האדם מסיק מסקנות הגורמות לו  לפעול לטוב, או לרע.

 הבא נתבונן באירועים המתוארים בתנ"ך בעקבות מחשבות בני האדם.

אנשי דור הפלגה מתאחדים כאיש אחד בלב אחד  בשאיפה להגיע  - באמצעות בניית מגדל- לשמים, כפי  שכתוב :"ויאמרו הבה נבנה עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על- פני כל הארץ" [בראשית י"א, ו]  אותם אנשים חושבים שיש בכוחם לגרום לכך שה' לא ינתק אותם ממקומם ויוכלו לשלוט על כל העולם. מחשבתם הייתה שלילית ומוטעית , התוצאה  עגומה ביותר - הם נענשו באופן קשה, אלוקים בלבל את שפתם והבלתי יאומן  התרחש, על אפם וחמתם - ה' הפיץ אותם על פני כל תבל.

ציורי תנ"ך/ אנשי דור הפלגה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


מעניין להתבונן בהתנהגותם של אחי יוסף לאחר מות אביהם: כפי שהכתוב מתאר זאת : "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו: ויצוו אל יוסף לאמור: אביך ציווה לפני מותו לאמור: כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלוקי אביך ויבך יוסף בדברם אליו: וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך עבדים: [בראשית נ, ט"ו-י"ח]

תגובת יוסף לאחיו: "ויאמר  אליהם יוסף אל תראו כי התחת אלוקים אני? ואתם חשבתם עלי רעה אלוקים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם- רב: ועתה אל - תראו , אנוכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על ליבם" [בראשית נ, י"ט- כ"ב]

ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את אחיו במות אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


 רש"י מבאר את  התשובה: האם אתם חושבים שאני במקומו של אלוקים והולך להיפרע מכם? גם אם הייתי רוצה לנקום בכם  וכי יש ביכולתי לעשות כן ?  הרי כשם שאתם תכננתם לעשות לי רעה כשמכרתם אותי לעבד, הרי הקב"ה חשב עניין זה דווקא  לטובה. והפך את הרעה להצלה וישועה, מכאן שכל מחשבה של אדם נתונה בידו-של ה'.  לפיכך כיצד אני יכול לבדי להרע לכם ללא  הסכמת ה' ?, יוסף דיבר אל ליבם – על כך שני הסברים של רשי": 

א] רצה לשכנעם שאין בכוותו להרע להם. אמר להם : עד  שלא הגעתם למצרים היו מדברים עליי  שאני עבד  ללא משפחה ואילו משבאתם נודע שאני בן חורין ובעל משפחה, אלא שנמכרתי לעבד ואם אני הורג אתכם כעת, מה יגידו האנשים? שכת של בחורים ראה יוסף- ונשתבח בהם באומרו: "אחיי הם" ע"מ להוכיח שאינו עבד ולבסוף הרג אותם, וכי זה הגיוני שאח יהרוג את אחיו?

ב] : אמר להם יוסף  במטרה להרגיעם: עשרה נרות לא היו מסוגלים לכבות נר אחד, וכי נר אחד יוכל לכבות עשרה נרות? והנמשל: אתם יחדיו  לא הצלחתם להרוג אותי האם יכול אני להורגכם? "וינחם אותם וידבר על ליבם".  [שם נ, י"ט-כ"ב]

מעניין להתבונן בהתנהגותו של פרעה כלפי בני ישראל : "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא  ידע את יוסף: ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי- תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" [שמות א, ח—י"א]

כתוצאה מחששותיו – פרעה  פונה  למיילדות: " ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות אשר שם האחת שיפרה ושם השנית פועה: ויאמר בילדכן את- העבריות וראיתן על- האובניים אם- בן הוא והמיתן אותו ואם- בת היא וחיה: ותראינה המיילדות את האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים" [שם, א', ט"ו]

ציורי תנ"ך/ המיילדות העבריות במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ההמשך ידוע- פרעה נכשל  במעשיו ולא עלה בידו להגשים את מחשבתו כפי שנאמר: "כאשר יענו  אותו  כן ירבה וכן יפרוץ"

לאור כל האמור לעיל, ניתן להסיק: כי  על פי המחשבות- באים המעשים  לטוב , או לרע חלילה ויפים ומחכימים דברי שלמה המלך: " לב חורש מחשבות אוון ורגליים ממהרות לרוץ לרעה" [משלי ו, י"ח]  או להיפך לטובה : "לב אדם יחשב דרכו וה' יכין צעדו" [משלי ט"ז ט' ]

 יהי רצון ונשכיל  לפעול מתוך חשיבה חיובית - דעת וחכמה וכך מעשינו וחיינו יהיו טובים ואיכותיים  יותר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה