פרשת שמות- מה מאפיין את המיילדות העיבריות ובמה גבורתן ?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

 פרשת שמות- מה אפיין את המיילדות העבריות ובמה גבורתן?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך /"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה..."/
ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

פרשה זו פותחת את חומש שמות ומתארת את עם ישראל שירדו למצריים בשבעים נפש, את מותו של יוסף ואחיו וכל הדור ההוא.

בני ישראל מתרבים ומתעצמים והנה קם מלך חדש במצרים, החושש שבני ישראל יתרבו ויקומו עליהם ,  לפיכך גוזר עליהם גזירות קשות ואכזריות, כפי שהכתוב מתאר זאת:"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא  ידע את יוסף: ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי- תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ"[שמות א, ח—י"א]

כתוצאה מחששותיו – פרעה  פונה  למיילדות: " ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות אשר שם האחת שיפרה ושם השנית פועה: ויאמר בילדכן את- העבריות וראיתן על- האובניים אם- בן הוא והמיתן אותו ואם- בת היא וחיה: ותראינה המיילדות את האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים" [שם, א', ט"ו]

בהמשך כאשר נודע  לפרעה, כי  המיילדות לא מילאו את בקשתו הוא קורא להן ושואל: "מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים"?  תשובתן: "כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המיילדת וילדו" [שם א, י"ט]
ציורים מתוך הפרשה:





ציורי  תנ"ך/פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה הקטן בתיבה/  ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/בני ישראל עבדים במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי  תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי זהב  וכלי כסף מהמצרים/
ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ פרעה שואל את המיילדות מדוע לא המיתו את התינוקות/
ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]









ציורי תנ"ך/ "כאשר  יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"
/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]











ציורי תנ"ך/  משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

השאלות הן:

א] מי היה אותו מלך חדש?

ב] מי היו המיילדות ובמה גבורתן?

ג] מה היה שכרן?

תשובות.

 מלך מצרים

רש"י מביא שתי דעות:

א] מלך חדש ממש.

ב] אותו מלך היה, אלא נתחדשו  גזירותיו ,רש"י מסתמך בדבריו על מסכת סוטה [סוטה י"א]

"רב ושמואל, חד אמר: חדש ממש וחד אמר: שנתחדשו  גזירותיו. מאן דאמר: חדש ממש דכתיב: "חדש" ומאן דאמר: "שנתחדשו גזירותיו דלא כתיב: "וימת וימלוך"

לפי זה : הפירוש הטוען - כי  מדובר במלך חדש ממש -מתייחס למילה: "חדש" והפירוש שטוען  כי אותו מלך היה, אלא שנתחדשו גזירותיו, מסתמך על כך שהכתוב אינו מציין את המילים : "וימת וימלוך". לפי הדעה שמדובר במלך חדש , ניתן לשאול: כיצד יתכן שלא ידע את יוסף וכי יתכן שלא שמע על יוסף שהציל את מצרים מרעב? הרי נאמר על יוסף שהוא אומר לאחיו כי אלוקים  סובב כך את הדברים שהוא  נתמנה: "לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל  ארץ מצרים" [בראשית מ"ה, ח ] ולכן צריך לומר שאותו מלך עשה את עצמו כאלו לא ידע על יוסף.

אונקלוס  מפרש:"מלכא חדתא"- עשה עצמו כאילו לא ידע, וביטל את החוקים שעשה יוסף לטובת בני ישראל.

רבינו בחיי מפרש בשני אופנים:

 א] כי המלך הזה נולד בזמן שיוסף היה עדיין בבית האסורים, לפי שכתוב: "יום הולדת את פרעה.." [בראשית מ, כ] כי  קרא המלך שם בנו- כשמו. ולכן מדובר במלך חדש לפיכך  לא ידע ולא הכיר את יוסף כי הוא היה בן  פרעה המלך הראשון הזקן.

ב]  לפי המדרש : הרי מה שנאמר: "אשר לא ידע את יוסף" מכאן לומדים שכול הכופר בטובתו של חברו סופו שיכפור גם בטובתו של אלוקים. לפי שבסוף אמר פרעה: "..מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את ה' " [שמות ה, ב]

משל  למה הדבר  דומה? לאדם שרגם  מראה של דוכס , אמר המלך למשרתיו  שיתיזו מיד את ראשו כי הוא עלול לעשות זאת בפועל ממש למלך. והמדרש מתייחס לפירוש האומר: שאותו מלך היה, אלא שנתחדשו  גזירותיו.

 המיילדות וגבורתן

רש"י מפרש: שם האחת – שיפרה - הכוונה ליוכבד- על שם שמשפרת את הולד,

והשנייה - פועה -זו מרים - על שם שפועה ומדברת אל התינוק כפי שנשים מנסות להרגיע את הרך הנולד.[סוטה י"א]

פועה- גם לשון : צעקה, כמו שכתוב: "כיולדה אפעה" [ישעיהו מ"ב, י"ד]

אור החיים מפרש: כי פרעה החשיב את שפרה ופועה למיילדות גדולות אשר היו אחראיות על יתר המיילדות ,לכן קרא בשמותן – כך היא  דרך השררה –והציווי שניתן להן היה מכוון לכל המיילדות ועל ידי  חשיבות זו כלפיהן, גרם פרעה להביא את המיילדות להתרוממות - היות והן לא שמעו בקולו ונהגו ההפך  וכך הן עלו במעלה, כפי שהכתוב מציין: "וייטב אלוקים ...ויעש להם בתים.." שה' הטיב איתן.

משמעות הציווי של פרעה אל המיילדות היה: באופן שרשע זה התחכם, שהרי איזו אישה יולדת תסכים מראש שהמיילדת תבוא במכוון להרוג לה את הילוד? לכן ציווה  עליהן לפעול בזמן הלידה באופן שהיולדות - לא  תוכלנה להרגיש, כך עוד לפני שייוודע ליולדת מה נולד לה- בן או בת על המיילדות  הוטל להמית את הבנים  ולשקר ליולדת ולהגיד לה, שהוא מת, פרעה מסר להן סימן איך להבחין בין בן לבין בת.בן – פניו למטה ובת- פניה למעלה [מסכת סוטה י"א]- ועוד- שקודם שהבן יצא לעולם ישמיע קולו. ואז עליהן היה להמית אותו. ואם נולדה בת הן לא נצטווו להורגה- ובאופן זה הנשים לא היו  עשויות להרגיש כי המיילדות הורגות  דווקא את הזכרים.

ויתכן שפרעה ציווה עליהן שלא תגלנה כי מדובר בוולד זכר, אלא תגדנה שהתינוק פשוט  נולד מת.

מטרת פרעה הייתה: התבוללות, כי ברגע שאצל היהודים תיוולדנה רק בנות, אזי כאשר הן בוגרות- נישאות באין ברירה לגברים מצריים. ורז"ל אמרו [ויק"ר ,פ', ל"ב] שלא נגאלו עם ישראל, אלא עד שהיו בהם ארבעה  דברים: אחד הדברים- ששמרו על עצמם  מן העריות ועל זה מפורש בקבלה: "גן נעול" [שה"ש, ד']

גבורתן של המיילדות הייתה גדולה, כפי שהכתוב מציין:"ותיראן המיילדות את- האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים" [שם א, י"ז]

על פי רש"י : המיילדות היו מספקות מים ומזון לנולדים.[מסכת סוטה י"א]

רש"י מוסיף ואומר: שני פירושים:

א]הנשים העבריות היו בקיאות כמיילדות. אך בגלל קושיית הגמרא השואלת : וכי מיילדת כאשר צריכה ללדת- איננה נעזרת במיילדת אחרת מביא רש"י פירוש נוסף.

ב] המיילדות משולות לחיית השדה- הכוונה לדברי המיילדות אל פרעה: שחוקי הטבע הרגילים אינם שולטים על עם ישראל.

והיכן משולות לחיות? שנאמר:[בראשית מ"ט, ט] "גור אריה." ועוד נאמר[שם, כ"ז]: "  זאב יטרף..".[דברים ל"ג, י"ז]:"בכור שורו",[בראשית. מ"ט, כ"א]:"אילה שלוחה"[יחזקאל י"ט, ב']:"מה אמך לביאה"

כפי שאומר  המהרש"א: "דישראל  שעושין רצון המקום אינן בכלל הטבע שנגזר על אדם וחוה בחטאם, אבל הם בטבע החיה כפי טבע הבריאה"

רבינו בחיי אומר: כי ניתן ללמוד מהמילים: "וראיתן על האבניים" [דברי פרעה למיילדות]

רמז – הא- בנים בכרס אחד- שכל אישה הייתה יולדת שישה  תינוקות בבת אחת.

שכרן של המיילדות.

התורה מתארת את שכרן של המיילדות: "וייטב אלוקים למיילדות וירב העם ויעצמו מאד: ויהי כי יראו המיילדות את אלוקים ויעש להם בתים" [שמות  א, כ-כ"ב]

על פי דברי רש"י: המיילדות זכו לבתי כהונה, לוויה ומלכות. שנקראים בתים, כמו שנאמר:

[ מלכים -א, ט, א'] "ויבן  את בית ה' ואת בית המלך"

לפי זה  יוכבד זכתה בכהונה ולויה- והכוונה לאהרון ומשה.

ומרים זכתה למלוכה והכוונה לדוד המלך. [כפי שמצוין במסכת סוטה]

 לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד על הנשים האמיצות- יוכבד ומרים שהצטיינו ביראת אלוקים ובמסירות נפש לעם ישראל ועל כך זכו למלכות, כהונה ולוויה.

בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל וגם עתידים –בע"ה- להיגאל לעתיד לבוא. אמן ואמן.