ליל הסדר וקערת הפסח
המשמעות והסמליות.
/ מאמר מאת: אהובה קליין.
ליל הסדר הוא מוקד חג
הפסח- חג משפחתי וחגיגי ,כאשר כולנו מסובים סביב שולחן ערוך ובו מעלים את
נס יציאת מצרים ,חירות עם ישראל - יציאה
מאפלה לאורה בזכות האלוקים.
במרכז הסעודה נמצאים דווקא הילדים בשאלם את :"מה
נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"?
נוהגים לאכול מצה
כזית. לשתות ארבע כוסות יין, מניחים במרכז השולחן את קערת פסח ומניחים גם כוס
מיוחדת לאליהו הנביא.
ארבע כוסות/ ציירה:אהובה קליין(c)
כוסו של אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
זהו יום יציאת
מצרים-יום בה הפכנו ממשועבדים לעם משוחרר ולבני חורין.
השאלות הן:
א] מדוע נקרא החג בשם
פסח?
ב] מדוע הילד עומד
במרכז העניינים ושר :"מה נשתנה"?
ג] מהי "קערת
הסדר" ומשמעותה.
משמעות השם-חג הפסח.
השם נובע מהפסוק: "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח
על בתי בני ישראל במצרים בנוגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקוד העם וישתחוו"
[שמות י"ב,
כ"ז]
כלומר החג נקרא בשם :"פסח" לפי שבמכת
בכורות במצרים- ה' פסח על בתי ישראל והם לא נפגעו במכה זו, אלא רק בכורות
מצרים.
- על שם הסיפור
והשיחה: פסח-"פה שח"-המשמעות- פה מדבר.
ולגבי חג זה: "כל המרבה לספר ביציאת מצרים,
הרי זה משובח"
פסח- נקרא כך :על שם -"לחם עוני"
שהמבוגרים עונים על השאלות של הילדים: "מה נשתנה הלילה הזה"?
הרמב"ם אומר: "מצוות עשה של תורה לספר בניסים ונפלאות, שנעשו לאבותינו
במצרים, בליל חמישה עשר בניסן שנאמר: "זכור את היום הזה, אשר יצאתם ממצרים"[שמות
י"ג, ג] כמו שנאמר: "זכור את יום השבת" [שמות כ, ח]
ומניין שבליל חמישה
עשר?
שנאמר: "והגדת
לבנך ביום ההוא לאמור: בעבור זה עשה לי בצאתי ממצרים[שמות י"ג, ח] - בשעה שיש
מצה ומרור מונחים לפניך.
ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד.
ואף על-פי שאין לו
בן, אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים...לפי דעתו של הבן, אביו מלמדו. .וצריך
לעשות שינוי בלילה הזה, כדי שיבואו הבנים וישאלו ויאמרו: מה נשתנה הלילה הזה מכל
הלילות"?
[רמב"ם הלכות
חמץ ומצה פ"ז, הלכה ,א-ג]
הילד עומד במרכז
העניינים.
המטרה החשובה ביותר
להנחיל לילדים את הידיעה על נס יציאת מצרים, כמו שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא.."
[שמות י"ג, ח]
ואכן הילד עומד במרכז
ליל הסדר מכמה טעמים:
א] פרעה אומר:
"הנה עם בני ישראל רב ועצום.. הבה נתחכמה לו, פן ירבה.."
ובהמשך אומר למיילדות:"...בילדכן
את העבריות.. אם בן הוא והמיתן אותו..."
ב] מפני שפרעה גזר על
הבנים להשליכם ליאור: "ויצו פרעה לכל עמו לאמור: כל הבן הילוד, היאורה
תשליכוהו.."[שמות א, כ"ב]
ג] טרם מכת הארבה
פרעה שואל את משה ואהרון: "מי ומי הולכים"?
משה עונה:
"בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותינו, בצאננו ובבקרנו נלך, כי חג ה' לנו?
תגובת פרעה- שלילית
והוא עונה: "לא כן, לכו נא הגברים ועבדו את ה'... ויגרש אותם מאת פני
פרעה" [שמות י, ז-י"א]
על פי הכתוב- אנו
לומדים שהילד היה במוקד העניינים.
על כן , מתוך הכרת
הטוב והבעת תודה לקב"ה שהציל את עם ישראל מידי פרעה בנסי - ניסים. מן הראוי שניתן את הדגש לדור הצעיר בזמן
ליל הסדר ונאזין לקושיותיו.
קערת הפסח ומשמעותה.
בטרם ניגש לאכילה בליל הסדר נאמר בהגדה:
"קדש ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא, מצה, מרור, כורך, שולחן עורך,
צפון, ברך, הלל, נרצה":
הארי ז"ל מסביר:
א] רצוי לערוך את
שולחן הסדר מבעוד יום בכלים נאים -כדי שיוכל לערוך את הסדר מיד עם שובו מהתפילה
בבית הכנסת.
ב] יש לקחת שלוש מצות
שמורות, שהן שלמות ומהודרות ולהניח על השולחן. המצה העליונה נקראת:
"כהן". האמצעית: "לוי"
והשלישית נקראת: "ישראל".
ג] על שלוש המצות
שמניח בתוך מפה ,או קערה המיועדת לכך-ישים: מרור, כרפס, חרוסת, זרוע, ביצה וחזרת.
ד]המרור- מיועד
ל:כזית –מרור,
החרוסת נועד לטבול בו
את המרור, הכרפס הוא ירק הבא לפני הסעודה כדי לעורר אצל הילדים את הסקרנות הגורמת
לכך שישאלו את הקושיות.
החזרת [שהוא גם כן
מהמרור] נועד כדי לאכול בצירוף המצה בהגיעו ל:"כורך".
זרוע וביצה- שני
תבשילים, הראשון לזכר קורבן הפסח והשני
זכר לקורבן חגיגה שנהגו ישראל להביא בתקופת המקדש.
ה] את כל חמשת המינים
מניחים בקערת פסח בסדר הבא:
למעלה- זרוע מצד
ימין, ביצה מצד שמאל ותחתיהם המרור באמצע.
למטה-חרוסת מצד ימין,
כרפס מצד שמאל, תחתיהם החזרת.
אכילת הזרוע מסמלת את
הגאולה :"כי ביד חזקה ובזרוע נטויה הוציאנו ה' ממצרים"
לגבי הביצה, בניגוד
לתבשילים אחרים המתרככים ככול שיתבשלו זמן רב יותר, הרי הביצה בזמן הבישול מתקשה
יותר ויותר- דבר זה מסמל את שיעבוד מצרים, התרחש להם נס ככל שהעבידו אותם יותר
ויותר עם ישראל לא נשבר ברוחו, ההיפך הוא הנכון, כמו שנאמר: "כאשר יענו אותו
כן ירבה וכן יפרוץ " [שמות א, י"ב]
בזמן אכילת הביצה
,נהוג לטבול אותה במי מלח, יש הסוברים שמנהג
זה מזכיר את דמעות אבותינו, מתוך ייסורי השעבוד היו מזילים דמעות וידוע שהדמעות הן
מלוחות.
יש דעה האומרת: כי
עניין זה מזכיר את קריעת ים סוף, שהרי הים
הוא מלוח.
דבר מעניין נוסף:
הביצה היא, מאכל אבלים.
ומה הקשר בין אבלות
לליל הסדר?
התשובה היא: כאשר
מתבוננים בלוח העברי - אנו מגלים כי א' של
פסח ,חל תמיד באותו יום בשבוע, שבו יחול "תשעה באב" באותה שנה , כלומר
ליל הסדר חל באותו לילה שבו יחול "תשעה באב" משום כך על מנת להעלות את
ירושלים על ראש שמחתנו, אוכלים ביצה קשה שהיא מאכל אבלים ובאותה הזדמנות מזכירים
גם את חורבן בית המקדש.
המרור : מסמל את חייהם הקשים של
בני ישראל בעבדות במצרים, כמו שנאמר: "ויעבידו מצרים את בני ישראל
בפרך, וימררו את חייהם בעבודה קשה.."[שמות א, י"ג-י"ד]
נוהגים לאכול ירק מר,
כדוגמת החסה. כשם שהשעבוד היה בהתחלה בפה רך-באופן רך ואחר כך מיררו את חייהם. כך גם
החסה כשהעלים צעירים - הם מתוקים וכשהעלים
יותר בשלים –נהפכים למרים.
החרוסת: רסק של תפוחי עץ, אגוזים, שקדים, יין.
החרוסת מסמלת את הטיט
שבו עבדו בני ישראל. בזמן אכילת המרור טובלים אותה בחרוסת.
הכרפס-בדרך כלל תפוחי
אדמה, או צנונית, הכרפס מסמל מהסוף להתחלה :שישים ריבוא עבדו בפרך.
החזרת- היא מרור
מרוסק.
לסיכום, לאור האמור
לעיל: מטרת ליל הסדר היא : להנחיל לדור הצעיר את ההיסטוריה של עם ישראל, את עברו, שורשיו
ואת נס יציאת מצרים.
עם שרוצה לשרוד, חייב
לדעת את שורשיו.
וכשם שעם ישראל נגאל
בניסן, כך עתידים בע"ה להיגאל בניסן.
יהי רצון שיתקיים בנו הפסוק: "הנה אנוכי שולח לכם
את אליהו הנביא לפני בוא היום הגדול והנורא.." אמן ואמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה