מבט בעיני התנ"ך- האם מותר האדם מן הבהמה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

מבט בעין התנ"ך-האם מותר האדם מן הבהמה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

כבר במעשה הבריאה נאמר: "ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ"[בראשית א, כ"ו]

רש"י אומר: כי הקב"ה התייעץ עם המלאכים בטרם ברא את האדם ,לפי שהאדם נברא בדמות הדומה למלאכים ומפאת חשיבות האדם ,אלוקים בענוותנותו מצא  צורך , כביכול, ליטול  מהם רשות כדי למנוע מצדם קנאה, ומדוע ברא אלוקים את  האדם בדמות מלאכים? כדי שלא  תהיה קנאה בין שמים לארץ ויהיה איזון מסוים בין כוחות עליונים  לכוחות תחתונים.

אך בניגוד להתייעצות המשותפת עם  המלאכים בנוגע ליצירת האדם, הרי רק אלוקים בכבודו ובעצמו – בפועל ברא את האדם.

על האדם הוטל לשלוט על בעלי החיים ושאר עולם החי, אך הדבר תלוי ברמתו  ובזכויותיו, אם זכה-הרי הוא שולט עליהם, אך אם חס ושלום לא זכה- הוא נשלט על ידם.


ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לבעלי החיים/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]

ועוד דבר מעניין:  כל הבריאה נבראה במאמר פיו של אלוקים ואילו האדם נברא על ידי עשייה בידיים, כמו שנאמר: "ותשת עלי כפכה.."[תהלים קל"ט, ה]

הכוונה: האדם נוצר על ידי הקב"ה  בחותם מיוחד שקבע לצורך בריאת האדם, בדומה לתבנית המשמשת לעשיית מטבעות.

בהשוואה לחיות -האדם נוצר בצלם אלוקים.

בתחילה נאסר על האדם לאכול מבשר בעלי החיים, רק  מתקופת  נח -  הותר  לו לאכול-בתנאים מסוימים. בקהלת נאמר: שישנו משהו השווה בין בעלי חיים לאדם: שניהם בני תמותה, לפיכך אין יתרון כלל לאדם לעומת בעלי החיים, כי הכול שב אל העפר : "כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכול ומותר האדם מן הבהמה אין כי  הכול הבל...והכול שב אל העפר"[קהלת ג, י"ט]

כל זה אמור לגבי סוף חייו של האדם, אך במהלך החיים, אם הוא זוכה לחוכמה ובינה יש לו יתרון רב על בעלי החיים, הוא  שולט עליהם ויכול אף להיעזר בהם, כדוגמת העיוור שנעזר בכלבו, או הרועים שנעזרים בכלבי שמירה.

ובימים קדומים, עת  לא היה שימוש בנשק מתוחכם, היה האדם  נעזר בסוסים, או בפילים.- בזמן יציאתו לקרב נגד האויב, ולמטרת מסעות- היה נעזר בגמלים.

האדם  בהשוואה לבעלי החיים – המסוגלים לנוע בכוחות עצמם תוך זמן קצר- האדם מתפתח באיטיות,

אלא שהיתרון שלו  עליהם הוא בכך שהוא מצויד בכוח חשיבה ודיבור, בחירה חופשית ודמיון.

בכוחו וחוכמתו –מסוגל להגיע להישגים גבוהים בכל מיני תחומים-עד כדי הגעה לחלל, והמצאת  מכשירים מתוחכמים.

יש השואלים, מדוע נברא האדם דווקא ביום השישי-היינו אחרון לברואים ולא הראשון? על כך עונים חז"ל-כי רצה ה' להביאו לעולם שכולו נוצר למענו- על מנת שהוא  ימשיך לתרום לפיתוח העולם שלא נברא מושלם.

חז"ל אומרים[בראשית רבה פ"ח] אם האדם ניצל את כישוריו והתעלה ,הגיע לתכלית עולמו-אומרים לו אתה קדמת למלאכי השרת. אך אם לא ניצל את שכלו ולא הגיע לייעודו-אומרים לו: "זבוב קדמך"?

למרות כל מעלותיו של האדם, יש עדיין  תכונות שכדאי שילמד אותם מבעלי חיים, כמו שנאמר:

"..הווי עז כנמר וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"[מסכת אבות ה, כ]

או:שלמה המלך אומר  "לך לנמלה עצל וראה דרכיה וחכם"[משלי ו.ו]

מי ייתן, וכל אדם ייטיב את דרכו  וינצל את שכלו וכישוריו ויזכה להגיע לתכלית הראויה לדרגתו.

ובכך יתרום גם לסביבתו  ולעולמנו, התוצאה תהיה : עולם טוב יותר.


ציורי תנ"ך/ דוד המלך עורג כאייל אל ה'/ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]