יום שני, 27 באוקטובר 2014

פרשת לך-לך-מעשה אבות- סימן לבנים-כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.


פרשת לך –לך- מעשה אבות- סימן לבנים-כיצד?
 
מאמר מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]
 
הפרשה פותחת בניסיונות שנתנסה אברהם אבינו:
במסכת אבות נאמר "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם עליו השלום"
כבר בתחילת הפרשה -התורה מתארת את  שלושת הניסיונות הראשונים:



ציורי תנ"ך/ "לך-לך.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

הניסיון הראשון: באור כשדים ששם הפילו נמרוד לתוך כבשן האש וניצל, אין הדבר מפורש בתורה, אלה בקבלה, אך הדבר רמוז בסוף פרשת נח, שם נאמר פעמיים: "אור כשדים"[בראשית  י"א, כ"ח-ל"א] ובעבור אותו ניסיון שאברהם עמד בו- הבטיח לו ה'  להביאו אל הארץ: "..לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך: ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה"[שם י"ב, א-ב]
הניסיון השני: הרעב בארץ: "ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה-
ויאמר אל- שרי אשתו הנה- נא ידעתי כי אישה יפת מראה את: והיה כי- יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אותי ואותך יחיו: אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך  וחייתה נפשי בגללך"[י"ב, י-י"ד]
הניסיון השלישי: פרעה כועס על אברהם לאחר שלקח אליו את שרי והתברר לו כי היא אשתו  ולא אחותו: "ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה—זאת עשית לי למה לא—הגדת לי כי אשתך היא: למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאישה ועתה הנה אשתך קח ולך:"[שם י"ב, י"ח-כ]
השאלות הן:
א] ניסיון הרעב בארץ- מה המיוחד בו?
ב] מה המשמעות של הירידה למצרים?
ג] מדוע פרעה נענש בנגעים?
 
ניסיון הרעב בארץ.
 
הרמב"ם[במסכת אבות ה, ג] אומר: כי ניסיון הרעב בארץ היה ניסיון גדול -לפי שהקב"ה הבטיח לאברהם כי היעוד שלו בארץ ישראל:"ואעשך לגוי גדול"
והנה דווקא  בארץ כנען נוצר מצב של רעב.
רש"י אומר: כי הרעב היה אך ורק בארץ כנען ולא בשאר חלקי העולם, לפי שהקב"ה  רצה לנסות את אברהם אם יהרהר אחרי דבר ה' ,בו בזמן-שהבטיח לו כי  בארץ כנען ייהנה  מטובה וברכה. ודווקא עכשיו הוא גורם לו לעזוב את המקום מפני הרעב.
משמעות הירידה למצרים:
רבינו בחיי  מסתמך על דברי חז"ל ואומר: כי המצב הזה שבו נתון אברהם, - יש בו דמיון מדהים לגבי זרעו בגלות מצרים שהרי המצרים לקחו את שרי אשתו, וכעונש הקב"ה  נקם נקמתו בנגעים אצל פרעה ולבסוף פרעה השיב את שרי לאברהם ואברהם יוצא ממצרים במקנה, בכסף וזהב. וגם ציווה עליו פרעה אנשים לשלחם. כל התרחשויות אלו אירעו גם לבניו.
בבראשית רבה דורשים רז"ל: "כל מה שתמצא באברהם תמצא בישראל, באברהם כתיב ויהי רעב בארץ. ובישראל כתיב[בראשית מ"ה, ו] כי זה שנתיים הרעב. באברהם כתיב ותוקח האישה בית פרעה, ובישראל לקחו בנותיהן, שנאמר וכל הבת  תחיון. באברהם כתיב[בראשית י"ב] וינגע ה' את פרעה, ובישראל כתיב[שמות י"א] עוד נגע  אחד אביא על פרעה. באברהם כתיב[בראשית י"ב] ויקרא פרעה לאברם וגו', הנה אשתך קח ולך. ובישראל כתיב[שמות י"ב] ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי.
ובאברהם כתיב [בראשית י"ב] ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו,
 ובישראל כתיב[שמות י"ב] למהר לשלחם מן הארץ, באברהם כתיב[בראשית י"ג] ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, ובישראל כתיב[שמות י"ב] וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, באברהם כתיב[בראשית י"ג] וילך למסעיו, ובישראל כתיב:[שמות י"ב] וייסעו בני ישראל מרעמסס  סוכותה"
גם הרמב"ן  מדגיש  את רעיון עניין האבות והבנים:
1]האבות מלמדים את הבנים   מהי דרך ההתנהגות-במצבים מסוימים מתוקף היותם אבות האומה.
2] הקב"ה קובע את עתיד הבנים על פי מה שהתרחש לאבות.
3] מעשיהם של אבותינו משפיעים על עתיד הדורות הבאים.
 
 
פרעה נענש בנגעים.
רבינו בחיי שואל : מה פשעו של פרעה, הרי הוא האמין ששריי היא אשת אברהם?
אלא ,בפני הציבור אמרה שרה כי היא אחותו של אברהם, אך לפרעה גילתה את האמת שאכן היא אשת אברהם, מתוך נקודת הנחה שמלך היושב על כיסא מלכותו לא יגרום עוול, אך פרעה אמר לה כי הוא מאמין רק לדברים הראשונים שאמרה, ולא לכך שהיא אשת אברהם. מטעם זה פרעה נענש בנגעים.
וכשהתלונן בפני אברהם: "למה לא- הגדת לי כי אשתך היא"? הרי הוא האמין רק לאברהם ולא  לשרה.
רש"י  המסתמך על בראשית רבה- מפרש: כי הקב"ה הביא על פרעה "ראתן" –שהוא אחד ממיני השחין -כדי שלא יתקרב לשרי, הנגעים באו גם על אנשי ביתו.
ולפי המדרש: ארמונו של פרעה לקה בנגעים לרבות כתליו ,עמודיו וכליו.
ועל פי דיבורה של שרי, שהייתה אומרת למלאך: "הך" והמלאך היה מכה את  מלך מצרים בנגעים.
ופרעה לא נהג כאבימלך שאמר לאברהם לאחר שהשיב לו את שרה: "הנה ארצי לפניך[בראשית כ, ט"ו] והסכים שיישאר לגור שם, אלא בניגוד לכך, פרעה אומר: "לך" ולא נתן לו אפשרות לשהות במקום, כדי למנוע שיכשלו בה בני אדם, לפי שידע  פרעה והכיר את המצרים שהם שטופי זימה ועליהם נאמר:[יחזקאל כ"ג, כ]"וזרמת סוסים זרמתם" הכוונה: להתנהגות של פריצות.
פרעה נהג כך כדי לשלחו בשלום.
ולפי אונקלוס: פרעה שילח את אברהם ואשתו בכבוד.
כאשר אברהם שב לארץ ישראל-הוא ופמלייתו  שבים עם רכוש רב, כפי שהכתוב מציין:
ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב"[שם י"ג, ב]
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי אברהם בעל אמונה איתנה, הוא עומד בניסיונות ,אינו שואל שאלות את ה', אלא נוהג כפי שהתורה דורשת: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"[דברים  י"ח, י"ג]
ומעניינים במיוחד כל ההתרחשויות במצרים אשר עוברים עליו ואשתו, כפי שחז"ל אומרים- אכן הם סימן למה שעתיד להתרחש במצרים לזרעו,
כפי שנאמר בבראשית רבה: "אמר לו הקב"ה[לאברהם] שב, אתה סימן לבניך".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה