יום שני, 30 ביוני 2014

הנחש / שיר מאת: אהובה קליין(c)


הנחש /שיר מאת: אהובה קליין ©
עוד משחר בראשית
הנחש את חווה הסיט
הופיע באצטלת צדיק
 דברי פיתוי ותרמית.
 
זוהמה  הטיל בנפשה
בכך דעתה השתבשה
אכלה מפרי האסור
לאדם נתנה אישור.
 
קלקול זה חלחל
דור המדבר בלבל
לחם אבירים מאסו
במשה ואלוקים בגדו.
 
כהרף עין נחשים
הציפום כנהרות אדירים
הפילו בקרבם חללים
מיד  הודו בחטאים.
 
משה העמיד שרף
בראש עמוד  ניצב
נשאו עיניהם לשמים
שפכו ליבם כמים.
 
אלוקים נענה לבקשתם
שלח מזור לכאבם
תיקנו דרכיהם הרעה

שבו לאביהם נאמנה.

הערה: השיר בהשראת פרשת  חוקת [חומש במדבר]



Snake / Song By: Ahuva Klein ©

Since the dawn of the early
Snake Eve shifted
Appeared in the guise righteous
Words of seduction and deceit.
Filth cast soul
This disrupted her
Ate the forbidden fruit
Man gave approval.
This corruption has seeped
Generation of the desert puzzle
Knights were fed bread
Moses and God betrayed.
Snakes jiffy
Htzifum mighty rivers
Dropped dead in their midst
Immediately India sins.
Moses put the resin
Top of page stands
Looked up to the sky
Poured their hearts like water.
God granted the application
Send to cure pain
Fixed evil ways
Where their father well.

יום שני, 23 ביוני 2014

ציורי תנ"ך/ משה ונחש הנחושת/ציירה: אהובה קליין(c)

ויעש משה נחש נחושת וישימהו על-- הנס והיה אם- נשך הנחש את-איש והביט אל-נחש הנחושת וחיי
[במדבר כ"א,ט]
הטכניקה: שמן על בד.
Biblical painting
Moses puts the bronze serpent  head board
By  Ahuva  Klein


פרשת חוקת- מה לנחש בגן העדן-למכת הנחשים במדבר?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת חוקת- מה לנחש בגן העדן - למכת הנחשים במדבר?

מאת: אהובה קליין.
[המאמר לעילוי נשמת  אמי-חיה ז"ל בת בן- ציון.]
אחד הנושאים בפרשה: חטאם של בני ישראל בכך- שמאסו במזון הרוחני -המן,
והיו בפיהם תלונות נוספות גם על עצם יציאתם ממצרים ,נדודיהם  במדבר ,המחסור במים, כפי שהכתוב מתאר:
"וידבר העם באלוקים ובמשה : למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלוקל וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל"
[במדבר כ"א, ה-ו]


ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]

השאלות הן:
א] מדוע בני ישראל  מאסו במן- מזון שניתן משמים ומה הקשר להליכתם במדבר?
ב]  מה היה הטעם  בעונש כה קשה – הכשתם ,דווקא- על ידי נחשים  ושרפים?
ג] מה  הייתה המטרה בהצבת נחש הנחושת בראש העמוד?
התשובה  לשאלה א]
על כך ישנן כמה דעות:
אור החיים אומר :כי עניין  הליכת בני ישראל במדבר ואכילת המן-שני הדברים קשורים זה בזה:
המן הנחשב למזון קל - הוא מכביד על הליכתם במדבר לפי  שאין מה  לעכל ולשרוף באכילתו.
העמק  דבר מפרש: כאשר בני ישראל הגיעו לארץ  מיושבת - טעמו כבר מזון מוצק- את טעמה של  תבואת  אדום ומואב- בדומה לילדים שגדלים ונגמלים מחלב –אם. משעה שמתחילים לאכול, החלב אינו מקובל לטעמם.
ועכשיו ששבו לאכול שוב את המן, הדבר הקשה עליהם לאחר טעימתם מפרי הארץ.
חז"ל טוענים: כי עיקר  תלונתם של ישראל הייתה על המן שהוא נספג בגופם –לפי דעת דרשנים נוספים: מה שהפריע להם זה: חיים טפילים ללא טרחה ועמל כפיים-הרצון לעמל דבק בהם מהרגע שהיו כבר קרבים לארץ המובטחת, הדבר גרם לגעגועיהם לחיי יצירה ופעילות.
לפי פירוש-"אבני שוהם": "לחם  קלוקל"-כפי שכינו את המן - רמז ללחם קל ללא טרחה, שמאסו בו.
החתם סופר מפרש : בדומה לדברי- "העמק דבר"-כאשר בני ישראל ראו את הפירות אצל השכנים- הייתה להם תאווה גדולה לאכול מהם בדומה לתאוות סיר הבשר בקברות התאווה.
התשובה לשאלה ב]
"אבני שוהם": מתרץ בצורה מעניינת את סיבת העונש של הכשת הנחשים בקרב העם:
לדעתו, ארבעים שנה בני ישראל היו נודדים במדבר וראו נחשים בשפע, אך לא היו מודעים לסכנה מהכשתם, אך עכשיו שהתלוננו בדבר הפירות שחפצה נפשם לאכול, מיד הראה להם ה' -מידה כנגד מידה- את מכת הנחשים- ראיית פירות ורצון עז לאוכלם חייבת גם ראיית נחשים עם הכשתם.-כי כל עוד ראו פירות ולא התאוו להם לא ניזוקו מהנחשים, אך ברגע שהתאוו לאכילת הפירות ניזוקו גם מהנחשים.
לפי מסכת שבת: הופעת הנחש  מזכירה לנו את הופעתו בגן העדן, כאשר פיתה את חווה באומרו: "אף כי אמר אלוקים לא תאכלו מכל עץ הגן.. ..לא מות תמותון" וזה היה בניגוד לדברי ה': "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום  אוכלך  ממנו מות תמות"[בראשית  ב,י"ז]
אלה היו דברי כפירה של הנחש כנגד  הקב"ה וזאת הייתה זוהמה רוחנית שהנחש  הטיל בחווה, כדברי חז"ל [מסכת שבת קמ"ו, ע"א]
כאשר בני ישראל היו נוכחים במעמד הר סיני וקיבלו את התורה והאמינו למשה, אז זוהמת הנחש פסקה-עניין הכפירה בה'.[מסכת שבת ,שם]
וכעת כאשר התלוננו על אכילת המן- שוב חזרה אליהם אותה זוהמת הנחש- זו הייתה כפירה בה' ואי אמון במשה, כמו שהכתוב מציין: "וידבר העם באלוקים ובמשה.."
על כן, חטאם של ישראל היה חזרה על דברי הכפירה של הנחש בגן עדן, לכן ה' העניש אותם מידה כנגד מידה, כדברי רש"י: "יבוא נחש שלקה על הוצאת דיבה ויפרע ממוצאי דיבה"[רש"י, כ"א, ו]
ועוד דעה מעניינת לפי הגמרא[יומא ע"ה, א] "קילל את הנחש, עולה על הגג מזונותיו עמו, יורד למטה מזונותיו עמו"- כלומר הנחש אינו צריך להתפלל על המזון, כי קולל וכל ימיו אוכל עפר, ומדוע? מפני שהקב"ה אינו  חפץ לשמוע ולקבל את תפילתו, אלא, מעדיף  שיסתדר בעצמו, וזאת בשונה מבני האדם או החיות שנאמר עליהם: "הכפירים שואגים לטרף ולבקש מא-ל אוכלם" [תהלים ק"ד, כ"א]
ועוד נאמר בגמרא[מסכת ברכות  נ"ז, א] "הרואה נחש בחלום פרנסתו מזומנת לו"
ובנוסף נאמר:[יומא ע"ו, א] "שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי מפני מה לא ירד להם לישראל מן פעם אחת בשנה, אמר להם : אמשול לכם משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שיש לו בן אחד, פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה ולא היה מקביל פני  אביו ,אלא פעם אחת בשנה, עמד ופסק מזונותיו בכל יום והיה מקביל פני אביו כל יום, אף ישראל מי שיש לו ארבעה וחמישה בנים היה דואג ואומר שמא לא ירד מן למחר ונמצאו כולן מתים ברעב, נמצא כולן מכוונים את ליבם לאביהן שבשמים"
עניין ירידת המן  הוא בניגוד לנחש שאין לו קשר עם ה', הרי לישראל היה קשר יום יומי בתפילתם לה'  לקבלת מזונם.
ולכן היות ובני ישראל התלוננו על אכילת המן, נענשו במידה כנגד מידה-על ידי מכת הנחשים. כי ירידת המן מסמלת את הקשר הבלתי פוסק של בני ישראל-באמצעות התפילה אל ה', בעוד שאצל הנחש  אין ה' חפץ בתפילתו ושמיעת קולו.
התשובה לשאלה ג]
לפי דעת חז"ל-כאשר בני ישראל היו מסתכלים על הנחש בראש העמוד: "וכי נחש ממית או נחש מחייה, אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין, ואם לאו היו נימוקים" [משנה ר"ה בסוף פרק ג']כאן היה להם תיקון, בעוד שהנחש אינו מתפלל לה' לפרנסתו בכלל, הרי עם ישראל מחדש את הקשר עם בוראו, יום יום באמונתו ותפילתו לה'.
כלומר על ידי הרמת הראש לכוון הנחש בראש העמוד היו מגבירים את אמונתם בבורא עולם.
ורש"י מתרץ מדוע משה עשה את הנחש דווקא מנחושת: "לא נאמר לו לעשותו של נחושת, אלא אמר משה, הקב"ה קוראו נחש ואני אעשנו של נחושת, לשון נופל על לשון"
לפי דברי הרמב"ן: היה כאן נס בתוך נס- דווקא במה שחטאו-בהוצאת דיבה כנגד ה' ומשה -בדומה לנחש סמל יצר הרע, דווקא על ידי שמביטים בנחש הנחושת מתרפאים, כפי שהרמב"ן מסביר: "והנראה בעיניי בסוד הדבר  הזה, כי הוא מדרכי התורה שכל מעשיה נס בתוך נס, מסיר הנזק בנזק ותרפא החולי במחליא.."
דבר ידוע הוא: שישנם שני סוגי יצר הרע המסיטים את האדם לדבר עברה:
ישנו סוג ראשון: הבא לפתות את האדם בדבר עבירה באופן ישיר, ומפניו קל יותר לאדם ירא שמים להישמר.
אך ישנו הסוג השני: מפניו קשה מאד להישמר, זהו יצר הרע הצובע את  העבירה בצבעים נאים ויעשה מהם דבר מצווה, זהו יצר המתחפש לתלמיד חכם ובא להוכיח שהעבירה היא בעצם מצווה, סוג זה של יצר רע - עתיד לבוא לידי שחיטה-על ידי הקב"ה –כדברי: הבעש"ט המבסס את דבריו על דברי הגמרא[סוכה נ"ב, א]
לכן ציווה ה' את משה לתלות את הנחש בראש העמוד - כדי שיזהרו לא ליפול ברשתו של יצר הרע הזה ולא יאמינו לדבריו שהוא רוצה לקדם אותם למעלה של מצווה ולהעלותם על נס-בו ברגע שבני ישראל יביטו בנחש הנחושת למעלה, ידעו שעליהם להיות בשמירה מתמדת מאותו יצר רע המפתה אותם לדבר חטא בלבוש של מצווה.
לאור האמור לעיל, ניתן להסיק : כי חטאם של ישראל היה  גדול מאד בכך שהתלוננו על ירידת המן, זאת הייתה כפיות טובה ממדרגה ראשונה והגרוע מכול: בגידה וכפירה בקב"ה- שהוציאם ממצרים בשפטים גדולים ובגידה במשה –מנהיג מסור ברמ"ח  אבריו לעמו. ולכן נענשו בנחשים המסמלים את יצר הרע-אך התיקון היה בהביטם כלפי נחש הנחושת-באותו זמן חידשו את הקשר עם בוראם ושיעבדו את ליבם לאביהם שבשמים.
מי ייתן ועם ישראל ישכיל בכלל ובפרט -להישמר מכל סוג של יצר הרע וילך בדרך התורה הקדושה ויתקיים בנו הפסוק: "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו" [תהלים ל"ד, ט"ו]

בעין התנ"ך- מקורות מים בטבע- נופש ומרגוע/מאמר מאת: אהובה קליין.

בעין התנ"ך- מקורות מים בטבע-נופש ומרגוע.
מאת: אהובה קליין.
עם תחילת  עונת הקיץ -עת השמש קופחת על ראשינו, טבעי הדבר שנערוג למקומות נעימים וקרירים.
ימים, נהרות, נחלים, בריכות , בארות וחיק הטבע.
כאשר מתבוננים אנו בתנ"ך ניתן לפגוש את מקורות המים כבר בחומש בראשית: גן העדן כה יפה ופורה ובו נהר: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם ייפרד והיה  לארבעה ראשים.."[בראשית ב,י]-  הנהר התפצל לארבעה נהרות והיה משקה את הצומח. מדהים!




ציורי תנ"ך/ גן העדן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


באר המים בתנ"ך משמש גם  מקום למפגשים שמטרתם: נישואים: יעקב אבינו פוגש את רחל לראשונה ליד באר המים:"ויגש  יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר ויישק את- צאן לבן אחי אמו: ויישק יעקב לרחל ויישא את קולו ויבך" [בראשית כ"ט, י-י"א] כאן נרקמה אהבתו הטהורה של יעקב לרחל, ומדוע בכה כשראה אותה? על כך אומרים המפרשים: כי ראה ברוח הקודש כי רחל לא תיקבר עמו במערת המכפלה, אלא תמות טרם זמנה.
מעניין כי גם אליעזר- עבד אברהם - מגלה את רבקה ליד הבאר, נערה חרוצה וטובת לב הדואגת גם לו וגם לגמליו , כפי  שכתוב: "ותאמר שתה אדוני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו.."[בראשית כ"ד,י"ח] ואכן אליעזר מבין כי אלוקים היה בעזרו למצוא בת זוג טובה וצדיקה- עבור יצחק. הוא מאושר על הצלחתו  ועל כך שתפילתו  התקבלה במרומים.



ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מעל הבאר ורחל מופיעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

מציאת זיווג ליד מקור מים -  משדרת  מסר בעל עוצמה לעתיד בניית המשפחה,
המים מסמלים תורה- וכשם שהמים  בכוחם לפלס דרכים ולהגיע למקומות רבים ואף מרוחקים - כך  עוצמתה של התורה המסוגלת להגיע לכל מקום, ואף לחצוב בסלעים, לכן  חיי משפחה  בריאים  מתבססים על התורה. והיכן שיש תורה שם השכינה והברכה שורה.
המים משמשים גם מקום מסתור מפני סכנות האורבות בפתח, מרים משגיחה מרחוק על משה הקטן בעודו בתיבת הגומא בַיְאור -  מוסתר על ידי קני הסוף.


ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה הקטן בתוך התיבה,מרים משקיפה מרחוק/ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]


"ותתצב אחותו מרחוק לדעת מה יעשה לו"[שמות ב, ד]
ובהמשך בת פרעה מגיעה לרחוץ ביאור עם פמלייתה ,  חומלת עליו ומגדלת אותו במצרים.
המים מהווים מקור שתייה לאדם וללא מים אין חיים. כאשר בני ישראל נודדים במדבר הם נתקעים ללא מים, הצימאון גובר הם פונים למשה: "ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ואהרון.." [במדבר כ,ב] התוצאה, משה מכה על הסלע [במקום לדבר אל הסלע ועל כך נענש באי כניסתו לארץ המובטחת] המים יוצאים מהסלע וכולם מרווים את צימאונם.
המעיינות משמשים גם לגידולי עצים ולמקומות חניה ומנוחה כפי שנאמר: "ויבואו אילימה ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם" [במדבר ל"ג,ט]
שבעים התמרים מרמזים על שבעים הזקנים בקרב עם ישראל שצדיקים היו, ואולי מרמזים גם על כך ששבעים פנים לתורה.




ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

הים יכול לשמש מקום נעים ומפנק לשיט ורחצה, אך מאידך יכול גם להיות חלילה מקום סכנה לטביעה ,כפי שנאמר בתהלים: "המה ראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולה: ויאמר ויעמד רוח סערה, ותרומם גליו: יעלו שמים ירדו תהומות, נפשם ברעה תתמוגג: יחוגו וינועו כשיכור וכל חכמתם תתבלע ויצעקו אל ה' בצר להם, וממצוקותיהם יוציאם: יקם סערה לדממה, ויחשו גליהם:.." אנשים שהיו בלב  ים – ביום  סערה, כמעט טבעו, אך בזכות התפילות לה' ניצלו ואחר כך הודו לאלוקים על הנס. 


ציורי תנ"ך/ דיפטיכון/ האנשים שנקלעו לסערה ניצלים ומודים לה' על הנס/
ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

מכאן  שיש להישמר מפני הים ביתר זהירות  ולהישמע רק להוראות הבטיחות, כי אין לסמוך רק על הנס, אלא, אדם מצווה לעשות כמיטב יכולתו בדרך הטבע- על מנת לשמור על חייו כפי שנאמר: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" [דברים ד,ט"ו]
לאור  ההתבוננות בספר הספרים, ניתן להסיק :כי למים משמעות גשמית וגם משמעות רוחנית.
דויד המלך ממשיל את הצדיק לעץ השתול על פני המים, כמו שנאמר:
"והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו ייתן בעתו ,ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח.."[תהלים א, ג]

ציורי תנ"ך/ הצדיק משול לעץ על  פלגי מים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
.



יהי רצון שהתורה המשולה למים תהיה נחלת כל עם ישראל, כמו שנאמר:

"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".[ישעיהו י"א,ט]

תפילתנו לקיץ בריא ומהנה ושנעבור אותו כולנו בשלום ובבטחה.
 


יום ראשון, 22 ביוני 2014

ישנה התבוננות/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ישנה התבוננות/ שיר מאת: אהובה קליין©
ישנה התבוננות בעין גשמית
בעקבותיה סטייה לדרך תַרמית
דוגמת קורח  משבט לוי
על עדתו אסון הביא.

טפל על משה אשמה
על פי  בחירתו הנהגה
התעלם מרצון אלוקים
והורַד שאולה חיים.

מלכים קמים ונופלים
על פי צור עולמים
דוגמת שאול מבנימין
הומלך בידי שמואל בנביאים.

בידי הבורא שרביט
את העולם מנהיג
עבר הווה ועתיד
יומם וליל מתמיד.

הערה: השיר בהשראת פרשת קורח [חומש במדבר]


There reflection / poem by: Ahuva Klein ©

There is observing the physical eye
Followed by thermal aberration
Such as the Levite Korah
A disaster brought on his community.

Treat Moses guilty
Under the leadership election
Ignored the will of God
And download a borrowed life.

Kings rise and fall
According Create everlasting
Such as Paul Benjamin
Crowned by Samuel prophets.

By Creator Wand
The world leader
Past Present and Future
Day and night ever.

יום שני, 16 ביוני 2014

ציורי תנ"ך/ שמואל מציג את שאול בגלגל-לעיני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין(c)

"וילכו כל- העם הגלגל וימליכו  שם את שאול לפני ה' בגלגל ויזבחו שם זבחים שלמים לפני ה' וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד:ויאמר שמואל אל-- כל ישראל הנה שמעתי בקולכם לכול אשר אמרתם לי ואמליך עליכם מלך: ועתה הנה המלך.." [שמואל-א פרק י"א,ט"ו]

הטכניקה: שמן על בד.


פרשת קורח-כיצד טעה קורח?/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת קורח- כיצד טעה קורח ?

מאת: אהובה קליין.
[ לעילוי  נשמת  אמי חיה ז"ל בת בן -ציון.]
פרשת קורח  פותחת בטענותיו - כלפי משה ואהרון בדבר הכהונה שניתנה לאהרון והמלכות למשה:
"ויקח קורח בן- יצהר בן- קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן: ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתיים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם: וייקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם רב- לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על—קהל ה' "
[במדבר ט"ז, א-ד]

ציורי  תנ"ך/ קורח ועדתו/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד](c)



השאלות הן:
א] אימתי פרצה המחלוקת של קורח ואנשיו?
ב] כיצד טעה קורח בקריאת המפה?
ג] מאין לנו כי מנהיג שעולה לשלטון - גם אם נבחר על ידי העם- זה רצון ה'?
התשובה לשאלה א]
על כך אומר אבן עזרא: שמקרה זה קרה דווקא בזמן החלפתם של הבכורים בלוויים, ונושא זה נכתב שלא במקומו, אבל אין מוקדם ומאוחר בתורה, ומחלוקת קורח ואנשיו הייתה התקוממות על עצם העברת עבודת הבכורים לידי הלוויים.
הם חשדו כי משה פעל על סמך דעתו בלבד ולכן נתן את הכהונה לאחיו-אהרון.
קורח עצמו היה בכור לאביו וגם נשיאי העדה  היו באותו מצב ולכן התחברו אליו במחלוקת נגד משה.
 טענתם הייתה : "כל העדה  כולם קדושים" והתכוונו לצוו: "קדש  לי כל בכור" לכן לקחו כולם מחתות מהטעם שרצו להקריב קטורת כפי שנהגו לעשות הבכורים.

ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו מקטירים קטורת/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


אך האמת יצאה לאור-ה' גילה כי הוא בחר באהרון ובלוויים, והציווי היה  מפיו -שהלוויים יקריבו ולא עוד הבכורים.
ולמרד זה הצטרפו גם דתן ואבירם, ואון בן פלת  מבני ראובן, מפני שגם הם הצטערו על חילולה של הבכורה, העברתה מראובן אביהם לידי יוסף.
הם היו בטוחים שמשה עשה זאת על סמך דעתו ורצונו- כדי לכבד את יהושע שהיה משרתו ותלמידו והיה גם מזרעו  של יוסף.
הרמב"ן אומר: כי המחלוקת אכן פרצה גם בעבור ההתמרמרות של הבכורים-על העברת התפקיד ללוויים, אבל הטעם העיקרי למרד בא בעקבות העונש החמור שספגו  המרגלים על חטאם-הוצאת דיבה  על ארץ ישראל. לפי דברים אלו-המחלוקת פרצה מיד לאחר העונש הכבד של המרגלים.
וכל זה הצטרף לכעסם  ולכלל המועקות השונות שהצטברו  אצלם  כנגד  ההנהגה הקיימת.
התשובה לשאלה ב]
קורח טעה בקריאת המפה, סבור היה : כי כל ההנהגה-מלכותו של משה ומשרת הכהונה של אהרון- הם פרי מעשיו  ורצונו הבלעדי של משה.
זו הייתה הסתכלות במבט גשמי, התעלמות  מוחלטת מהנהגת ה'.
כאילו אין דין ואין דיין, וכך צלל  קורח אל תוך מלכודת של קנאה וסחף עמו גם את אנשיו, עד כדי כך הרחיקו לכת - שדתן ואבירם התלוננו על ההעלאה ממצרים וכינו את מצרים "ארץ זבת חלב ודבש" –כפי שכתוב:" המעט  כי העליתנו מארץ  זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי- תשתרר עלינו גם השתרר: אף לא אל—ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו.."[שם ט"ז, י"ג-י"ד]
 וזאת בדומה לדברי המרגלים שאמרו: "באנו אל- הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה.. אפס.."[במדבר י"ג,כ"ז]
ניכר מדבריהם של החולקים באופן ברור- כי עיקר טענותיהם  היא כלפי משה - שנוהג כאוות נפשו בעם ושולט עליהם מרצונו החופשי ללא ציווי אלוקי.
כתב סופר  סבור: כי כל הטענות של החולקים ,נבעה מהעברת תפקיד הבכורים ללוויים, הם  חשבו שמשה  החליף את התפקידים  מהטעם שרצה להכניס  אותם לארץ והיות וללוויים אין חלק  ונחלה בארץ הקודש ,לכן הוא  מפצה אותם בתפקידים ומשרות, אך  במרוצת הזמן  התברר - כי השערתם הייתה מוטעית -לפי שנוכחו לדעת כי נגזרה כליה על דור המדבר ולא הייתה עוד תקווה לרשת את מקומם של הלוויים בארץ ,ועל כן  האשימו את משה: מדוע לקח להם את זכויותיהם בעבודת ה' ומסר זאת ללוויים?
התשובה לשאלה ג]
מתוך התבוננות במקרא ניתן ללמוד: כי הקב"ה הוא אשר מנהיג את העולם ועל פי החלטתו הבלעדית יקומו, או יפלו מנהיגים.
והנה כמה דוגמאות:
1] יוסף אשר סיפר את חלומותיו לאחיו על גדולתו ,עורר קנאה בליבם ותגובתם הייתה:
"..המלוך תמלוך עלינו אם- משול תמשול בנו"?[בראשית ל"ז,ח]
שאיפתם הייתה לבטל את רצונו ומשום כך השליכהו לבור  ומכרהו  לישמעאלים, אך: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא  תקום"
בסופו של דבר, למרות התנגדות אחיו , יוסף  עולה ומתעלה-  זוכה להגיע לתפקיד בכיר במצרים ואומר לאחיו  הבאים לשם:"...גשו נא אלי ...ויאמר אני יוסף אחיכם אשר- מכרתם אותי מצרימה: ועתה אל תעצבו ואל- ייחר בעינכם כי- מכרתם אותי הנה כי למחייה שלחני אלוקים לפניכם"[בראשית מ"ה,ה]
2] העם פונה אל גדעון ומעוניין שימלוך עליהם: "ויאמרו איש- ישראל אל גדעון משול בנו גם אתה וגם בנך כי הושעתנו מיד מדיין: ויאמר אליהם גדעון לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם ה' ימשול בכם"[שופטים ח,כ"א-כ"ג]- כלומר למרות שהעם חפץ במלך, גדעון  מסביר להם כי רק ה' ימלוך עליהם, הדבר אינו תלוי רק ברצון העם.
3] בהפטרה לפרשת השבוע, אנו קוראים על מינוי שאול למלך על העם-על ידי שמואל הנביא, כמו שנאמר: "ויאמר שמואל אל—העם לכו  ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה: וילכו כל—העם הגלגל וימליכו שם את שאול לפני ה' בגלגל- שם זבחים שלמים לפני ה'.."[שמואל-א ,י"א,י"ד- ט"ו]
עוד לפני מינוי שאול למלך נאמר:" וה' גילה את- אוזן שמואל יום אחד לפני  בוא שאול לאמור: כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימין ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את-עמי מיד פלישתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי"[שם ,ט, ט"ו-ט"ז]
זוהי הוכחה ברורה כי שאול נבחר על פי רצון ה'!
4] מינוי יהושע למנהיג  על ידי הקב"ה, כנאמר :"וידבר משה אל ה' לאמור: יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה: אשר יצא לפניהם ואשר  יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה  עדת ה' כצאן אשר  אין להם רועה: ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בו-נון איש אשר- רוח  בו וסמכת את  ידך עליו"[במדבר כ"ה,ט"ו- י"ט]]
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי קורח טעה בגדול, הוא הסתכל על  מינוי משה למנהיג ואהרון אחיו לכהונה-בהעלמת עין מכוחו וגבורתו של הקב"ה - המנהיג את העולם.

מי ייתן ונזכה בקרוב- בכלל ובפרט לבוא גואל שישלוט על עם ישראל על פי שרביט אלוקים.