יום שני, 12 במאי 2014

פרשת בחוקותיי- האם השלום הוא בר השגה?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

פרשת  בחוקותיי- האם השלום הוא בר השגה

מאת: אהובה קליין
[המאמר מוקדש לעילוי נשמתה של אמי ז"ל-חיה בת בן-ציון]


ציורי תנ"ך/ "אם בחוקותיי  תלכו.."/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

הפרשה פותחת בפסוקים: "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם...ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם: ורדפתם את אויבכם לפניכם לחרב.."[ויקרא  כ"ו,ג-ח]
השאלות הן:
א] מה המשמעות של ההבטחה: "וישבתם לבטח בארצכם"?
ב] מהו השלום המובטח וכיצד יתממש ומתי?
ג] מהי הרדיפה אחר האויב?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי חז"ל בספרא: מסתבר שהכוונה לכך שכאשר עם ישראל יושב בארצו- ישב לבטח, אך כאשר גר בחוץ לארץ אינו מרגיש ביטחון.
בתוספתא עבודה זרה נאמר: "כל המניח את ארץ ישראל בשעת שלום ויוצא- כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר: "ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל  לבי ובכל נפשי"[ירמיהו ל"ב,מ"א] כלומר- כל עוד עם ישראל גר בארץ ישראל כאילו הוא נטוע לפני ה' בכל ליבו ונפשו, אך אם אינו חי בארץ אינו נטוע באמת לפני ה'.
ובזכריה נאמר: "והשלישית יוותר בה "[זכריה י"ג, ח] הכוונה לאותם מעם ישראל שישתקעו בארץ רק בגאולה השלישית-
גאולה ראשונה הייתה – גאולת מצרים והשנייה הייתה-גאולת עזרא- שהתרחשה בתקופת בית שני, הגאולה  השלישית כאשר תגיע ,בע"ה, תהיה לעד.
הרב  סורוצקין בספרו: "אוזניים לתורה" אומר: כי הישיבה לבטח בארץ-היא פרי לימוד התורה, אך לעומת זאת הישיבה בארצות מעבר לים גם אם היא בהנאה- אינה נובעת מכוח  הברכה שבתורה.
לפי דברי העמק דבר: גם הברכה: "והשיג לכם דיש את בציר"
יש לה קשר עם החיים היוצרים בארץ, הכוונה שיהיו  עסוקים ועמוסים בעבודתם ועל ידי כך יזכו לאכול-"לחמכם לשובע"- כפי שאמרו חז"ל: "גדולה מלאכה המחממת את בעליה"
והישיבה לבטח בארץ תלויה ברעיון זה, כי אלה שהם מחוסרי עבודה נוטים לעזוב את הארץ, אך אם יהיו עסוקים במלאכתם תהיה גם בטוחה ישיבתם בישראל.
התשובה לשאלה ב]
ה"כלי יקר" מפרש: כי על ידי שמירת מצוות לא תעשה- התוצאה תהיה- שלום, כפי שאומרים חז"ל [ בדברים רבה ד,ד] "שמור נרי שבידך ואני אשמור נרך שבידי" יש כאן מעין מידה כנגד מידה-אם  תקפיד להימנע מעשיית דברים מזיקים לך- גם אני אשמור עליך מפני כל מיני דברים מזיקים.
התוצאה תהיה: "יהי שלום בחילך"
רבינו בחיי בדבריו: מדגיש את השפעת לומדי התורה כפי שנאמר על ידי חז"ל: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"[מסכת ברכות].רעיון זה נמצא גם בפסוק הבא: "וכל בנייך לימודי ה' שלום בניך"[ישעיהו נ"ד]
החתם סופר אומר: כי כל הרעיון של שלום בארץ- הוא במובן שאדם מסתפק במה שיש לו והוא מאושר ואין הכוונה לאחד שיש לו מאה יחפוץ במאתיים..
"בעל הפלאה"- מפרש רעיון דומה: האנשים יהיו  מרוצים במה שיש ברשותם וזוהי מתנה מיוחדת מאת ה', הם יגיעו לשלוות נפשית  אמיתית.
לפי "לקוטי בתר לקוטי":  כוונת התורה- שיהיה שלום בכוחות הטבעיים של האדמה, ולא יהיו מכות טבע, כגון: רעידות אדמה והארץ תהיה שלווה.
לפי דברי ר' שמעון : השלום הוא גם השלום המובטח: "וגר זאב עם כבש" השלום גם שורה על  החיות והבהמות.
ובתהלים נאמר: "שאלו שלום ירושלים"- הקב"ה נתן את השלום לירושלים. ברגע שהשלום ישרור על  עיר הקודש, בוודאי יתפשט על כל שטחי ישראל.
רעיון נוסף: הקב"ה מבשר  לירושלים שיהיו נגאלים בעזרת השלום, כנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי  מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה"[ישעיהו נ"ב, ז]
התשובה לשאלה ג]
ה"כלי יקר" אומר: כי על ידי קיום שמירת מצוות לא תעשה-אף על פי שנאמר: "ורדפתם את אויבכם"- האויבים יפלו בעצמם על החרב- כנראה יכלו את עצמם.
רש"י מפרש: האויבים יהרגו בחרב –איש את רעהו.
ספורנו אומר: כי הכוונה לרדוף אחר האויב מחוץ לגבול הארץ וה' ימית אותם.
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי: השלום הוא בר השגה בכל עת, ועל ידי שעם ישראל יהיו עמלים בתורה הם יזכו לברכה גשמית-מזון בשפע וגם ברכה רוחנית- ביטחון, שלווה ושלום.

ויהי רצון ויתקיים בנו הפסוק: "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום" אמן ואמן.[תהלים כ"ט, י"א]

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה