יום שני, 20 בינואר 2014

פרשת משפטים-"דרך ארץ קדמה לתורה"-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת משפטים-"דרך ארץ קדמה לתורה"-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת משפטים מכילה דינים,הלכות וציוויים בעיקר  בתחום שבין אדם לחבירו-ומנחה אותנו- כיצד יש לנהוג לאורך כל הדרך על פי התורה-למען עם ישראל שילך בדרך ישרה- אמת וצדק - ובכך ישמש אור לגויים לנצח.
הנה כמה דוגמאות:
שילוח עבד עברי לחופשי:
ציורי תנ"ך/ שילוח העבד לחופשי/ ציירה: אהובה קליין(שמן על בד](c)

Biblical painting/Slave set free Shiping/By Ahuva Klein(c



אמה עיברייה
ציורי תנ"ך/אמה עיברייה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



Biblical Painting/Ema Aibriih/By: Ahuva Klein(c

"ודל לא תהדר בריבו"[שמות כ"כ,ג]
"ושוחד לא תיקח כי השוחד יעוור פקחים ויסלף דברי צדיקים"[שם כ"ג,ח]
"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו ? עזוב תעזוב עמו"
[שמות כ"ג,ה]
השאלות הן:
א] אילו  הנחיות ניתנות לדיינים בבתי המשפט?
ב] כיצד ינהג השופט עם הדל בבית המשפט?
ג]  מדוע אסור לקחת שוחד?
ד] כיצד  ינהג אדם  במידה ונתקל בחמור השייך לאדם הרוחש כלפיו שנאה?
התשובה לשאלה א]
על כך  עונה "בעל הטורים"[רבנו יעקב בן אשר]:
ישנן הנחיות מרומזות  באמצעות ראשי תיבות - במשפט:"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"
"ואלה"-ראשי תיבות- וחייב אדם לחקור הדין.מכאן שהדיין חייב לנקוט בדרך של חקירת העדים במטרה להגיע אל האמת.
"המשפטים"- ראשי תיבות- הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.
"אשר"- ראשי תיבות-אם שניהם רוצים-כלומר:אם שני  בעלי הדינים מוכנים להגיע לפשרה.
"תשים"- ראשי תיבות- תשמע שניהם יחד מדברים-שהרי אסור לשופט להאזין לדברי בעל דין אחד בהעדר נוכחות  חבירו.
"לפניהם"- ראשי תיבות- לא פני נדיב יהדר- הדיין חייב להיזהר לא לכבד במיוחד פני איש גדול,אלא עליו לנהוג באופן רגיל כלפי  שני בעלי-  הדין.
התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י: השופט חייב לנקוט בזהירות רבה בראותו את הדל מופיע לפניו ולא ייפול ברחמים כלפיו- יזהר לא לחלוק לו  כבוד במטרה לזכותו בדין ולהגיד:הוא עני ועל כן אכבד אותו  ואזכה  אותו בדין.
שאם  אחייב אותו לשלם את החוב ויצטרך לפרוע, אך אין לו כסף לשלם-כבודו  עלול להיפגע.
התשובה לשאלה ג]
לפי רש"י:אסור לקחת שוחד בכל מצב- בין אם  מטרת השופט –לשפוט אמת וכל שכן במצב שהוא רוצה להטות את הדין לטובת המשלם-שהרי לגבי מצב זה התורה הזהירה:"לא תטה משפט"
"השוחד ייעוור פיקחים"-שאפילו נחשב לחכם בתורה,אבל אם נוטל שוחד-התוצאה תהיה שתיטרף דעתו עליו וישתכח כל מה שלמד והדבר יחליש את מאור עיניו.-ויגיע גם למצב ש- "יסלף דברי  צדיקים"-יסלף את האמת בדיני המשפט.
התשובה לשאלה ד]
לפי רש"י:אם אדם נתקל בחמור שונאו והוא רואה-כי הוא נופל תחת נטל של משא כבד,וכי יש בכך שאלה אם לעזור לו? ברור שכן:"עזוב תעזוב עמו" ,כאן המילה:"עזיבה" היא מלשון עזרה.
רש"י מבסס את  הפירוש על הפסוק:"ויעזבו ירושלים עד החומה הרחבה "-הכוונה שמילאוה עפר לעזור ולסייע את חוזק החומה.[נחמיה ג,ח]
ועוד דוגמא:"עצור ועזוב"[דברים ל"ב,ל"ו]
לפי דברי רבינו בחיי:כאן התורה מדברת במצוות פריקה,כי יש שני מצבים:
מצוות פריקה ומצוות טעינה.
ובגמרא במסכת בבא מציעא דרשו חכמים: שפסוק זה מיותר,לפי שהלכה זו נאמרה כבר במקום אחר בתורה:"לא תראה את חמור אחיך,או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם-הקם תקים עימו"[דברים כ"ב,ד]ושם נאמר במצוות טעינה שאין בה עניין של צער בעלי חיים,לכן יש כאן קל וחומר,אם במצוות טעינה שאין בה עניין של צער בעלי אומרת התורה :"הקם תקים עימו",הרי מצוות פריקה שיש בה עניין של צער בעלי חיים,ברור שיש לעזור.
ובכל זאת הפסוק נכתב ללמדך שיש שני דינים שונים, מצוות פריקה  היא- בחינם ומצוות טעינה -היא בשכר.
לסיכום:
לאור האמור לעיל,ניתן ללמוד כמה התורה מקפידה על נושא המשפט שיעשה בצדק וביושר.
למען חברה בריאה- ולמען שמירת הסדר הטוב בחיינו.
רבי שמחה  בונים מפשיסחה היה אומר על הפסוק:
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"- כי מטרת התורה  ללמדנו שיש להקדים את  המשפטים -שהם מצוות שבין אדם לחבירו- לפני מצוות בין  אדם למקום,
מהטעם:"דרך ארץ קדמה לתורה"[ויקרא רבה ט,ג]

מי ייתן ויתקיים בנו הפסוק:"אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף"[תהלים פ"ה,י"ב]ובכך עם ישראל ישמש אור לכל אומות העולם.אמן ואמן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה