פרשת תרומה -מדוע מקום משכן ה'-נקרא:"מקדש"/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת תרומה- מדוע  מקום משכן ה'- נקרא "מקדש"?

Biblical painting

Menorah in the Temple

(By Ahuva Klein(c

ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

פרשת תרומה פותחת בפנינו נושא רחב היקף :מלאכת המשכן וכליו בתיאור מפורט  על פני- חמש  פרשיות,וכל המשכן נבנה  מתרומתם של עם ישראל.בתוך תיאור כלי המשכן ישנו פסוק המדבר על תכלית הקמת המשכן,כפי שכתוב:

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"[שמות כ"ה,ח]

השאלות הן:

א] מדוע התורה קוראת  לבית הנועד למשכן ה'-  בשם:"מקדש"?

ב] נאמר:"..ושכנתי בתוכם"- ולא נאמר:"ושכנתי בתוכו"- מה ההסבר לכך?

ג] כיצד ניתן בימינו לקיים את כל מצוות התורה  באין מקדש?

התשובה לשאלה א]

על פי רש"י: התורה קוראת למקדש בשם זה-לפי שייעודו בעתיד לקדש את עם ישראל,ממקום זה תצא הקדושה לאומה.

לפי אבן עזרא:המקום נקרא מקדש-כי בבית זה תשכון הקדושה האלוקית.

רשב"ם והחיזקוני מפרשים-זהו מקום מועד ומזומן למפגש בין הקב"ה  והאדם,כפי שנאמר:"ונועדתי לבני ישראל"

אור החיים הקדוש טוען: כי הקדושה חלה על המקדש מיד בתום השלמתו גם אם עדיין לא בוצעו בו מלאכות קודש,או טרם השכינה שרתה במקום.

לפי דברי רבנו בחיי:"קרא  המשכן מקדש על שם שהוא מקודש בשריית השכינה.ויתכן לומר לפי שהוא דוגמת ביהמ"ק של מעלה"

התשובה לשאלה ב]

לפי דברי ספורנו:"ושכנתי בתוכם"-הכוונה שה'  ישכון בתוך בני ישראל, כדי לקבל את תפילתם ועבודתם באותו אופן שמשרה את שכינתו מבין שני הכרובים - מעל הכפורת במשכן עצמו.

לפי דברי אור החיים:המקום אשר יקדישו לשכינה יהיה בתוך בני ישראל,והם יקיפו את המשכן בארבעה דגלים, ויתכן שמצב זה משמש  תשובה למה שחשקו בני ישראל במעמד הר סיני ששם היה ה' מוקף בדגלי המלאכים והוא שוכן בתוכם,גם הם  שאפו שהשכינה  תשרה בתוכם.

לכן באה התשובה של הקב"ה לעם ישראל:"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"

רבינו בחיי מביא מדרש  המספר: כי הקב"ה אמר  לעם ישראל:אתם צאני [כפי שנאמר:"ואתנה צאני"[יחזקאל ל"ד]ואני הרועה שלכם,כפי שנאמר:"רועה ישראל האזינה"[תהלים פ] ולכן עשו לי דיר לרועה כדי שיבוא ויראה אתכם.

אתם כרם שנאמר:"כי כרם ה'  צבאות בית ישראל "[ישעיהו ה] ואני שומר שנאמר:"הנה לא ינום ולא ישן  שומר ישראל"[תהלים קכ"א]עשו סוכה לשומר על מנת שיבוא וישמור בו עליכם.אתם בניי ואני אביכם,אתם בניי-לפי שנאמר:"בנים אתם לה' אלוקיכם "[דברים י"ד]ואני אביכם,שנאמר:"כי הייתי לישראל לאב"[ירמיהו ל"א]וכבוד יש לבנים כאשר הם אצל אביהן וכבוד לאביהם כשהוא אצלם,כמו שנאמר:"עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם"[משלי י"ז] לכן נאמר:"עשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"-בתוך בני ישראל.

בעל הטורים וגם רבינו בחיי אומרים: כי יש במילה:"שכנתי"- רמז למספר השנים בהם עמד בית ראשון ושני,בית ראשון עמד ת"י שנים כמניין לשוכני בתוכם,ובית שני עמד ת"כ שנים.

התשובה לשאלה ג]

רבי יעקב יוסף מפולנאה שואל:  כיצד ניתן לקיים את כל המצוות על יסוד הנאמר:"ועשו לי מקדש.."?

תשובתו היא:האדם הוא :"עולם קטן" ולכן על כל אחד מוטל התפקיד שיעשה מקדש בליבו - כדי להשרות שם את השכינה וכאשר יווצר המצב שה' ישכון בליבו של כל אחד-יקוים  המשך הפסוק:"ושכנתי בתוכם"-ה' ישכון בתוך כלל ישראל.

לסיכום,לאור האמור לאיל ניתן להסיק-כי המקדש הוא מקום מקודש-בו השכינה שורה,או מקום מפגש בין בני ישראל ואלוקים.

מי ייתן ועם ישראל ילך בדרך התורה וירבה במצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו ויעסוק  בחסדים,כפי שנאמר:"עולם חסד יבנה.."[תהלים פ"ט,ג]

וכל זה מתוך אחדות מלאה.

יהי רצון שנזכה במהרה להיות  ראויים -שהשכינה תשרה על כל עם ישראל כאיש אחד בלב אחד.אמן ואמן.

חמור שונאך/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

חמור שונאך/שיר מאת: אהובה קליין©

אתה בן אנוש

חלק מעם קדוש

בך צלם אלוקים

אהבה לסימני חיים.

חייך כמשברי ים

שוחה נאבק נלחם

פעמים תפגוש רוע

תמשיך תזרום תנוע.

יש ובלכתך בדרך

בקושי סוחב ברך

תיתקל בחמור שונאך

רובץ קורא לעזרתך.

אל תהסס להצילו

הסר מעליו משאו

משמים עליך משקיפים

מעשיך בספר נכתבים.

הערה: השיר בהשראת פרשת משפטים [חומש שמות]

הקלד טקסט או כתובת אתר או תרגם מסמך.

ביטול

Severe Shonac / Song By: ahuva Klein ©

You're human
Part of a people holy
You the image of God
Love signs of life.

Sea life crisis
Swimming fighting fights
Times meet evil
Will continue to flow traffic.

There and walking on the way
Difficulty carrying Knee
Encounter donkey Shonac
Lies reads your help.

Feel free to save
Remove over burden
Heaven must overlook
Actions are written in the book.

תרגם טקסט או דף אינטרנט

תרגם טקסט או דף אינטרנט

ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך/ציירה: אהובה קליין(c)

"כי- תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו?עזוב תעזוב עימו"[שמות כ"ג,ה]
הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Help donkey person who hates you

By Ahuva klein

פרשת משפטים-"דרך ארץ קדמה לתורה"-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת משפטים-"דרך ארץ קדמה לתורה"-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת משפטים מכילה דינים,הלכות וציוויים בעיקר  בתחום שבין אדם לחבירו-ומנחה אותנו- כיצד יש לנהוג לאורך כל הדרך על פי התורה-למען עם ישראל שילך בדרך ישרה- אמת וצדק - ובכך ישמש אור לגויים לנצח.

הנה כמה דוגמאות:

שילוח עבד עברי לחופשי:

ציורי תנ"ך/ שילוח העבד לחופשי/ ציירה: אהובה קליין(שמן על בד](c)

Biblical painting/Slave set free Shiping/By Ahuva Klein(c

אמה עיברייה

ציורי תנ"ך/אמה עיברייה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

Biblical Painting/Ema Aibriih/By: Ahuva Klein(c

"ודל לא תהדר בריבו"[שמות כ"כ,ג]

"ושוחד לא תיקח כי השוחד יעוור פקחים ויסלף דברי צדיקים"[שם כ"ג,ח]

"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו ? עזוב תעזוב עמו"

[שמות כ"ג,ה]

השאלות הן:

א] אילו  הנחיות ניתנות לדיינים בבתי המשפט?

ב] כיצד ינהג השופט עם הדל בבית המשפט?

ג]  מדוע אסור לקחת שוחד?

ד] כיצד  ינהג אדם  במידה ונתקל בחמור השייך לאדם הרוחש כלפיו שנאה?

התשובה לשאלה א]

על כך  עונה "בעל הטורים"[רבנו יעקב בן אשר]:

ישנן הנחיות מרומזות  באמצעות ראשי תיבות - במשפט:"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"

"ואלה"-ראשי תיבות- וחייב אדם לחקור הדין.מכאן שהדיין חייב לנקוט בדרך של חקירת העדים במטרה להגיע אל האמת.

"המשפטים"- ראשי תיבות- הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.

"אשר"- ראשי תיבות-אם שניהם רוצים-כלומר:אם שני  בעלי הדינים מוכנים להגיע לפשרה.

"תשים"- ראשי תיבות- תשמע שניהם יחד מדברים-שהרי אסור לשופט להאזין לדברי בעל דין אחד בהעדר נוכחות  חבירו.

"לפניהם"- ראשי תיבות- לא פני נדיב יהדר- הדיין חייב להיזהר לא לכבד במיוחד פני איש גדול,אלא עליו לנהוג באופן רגיל כלפי  שני בעלי-  הדין.

התשובה לשאלה ב]

לפי רש"י: השופט חייב לנקוט בזהירות רבה בראותו את הדל מופיע לפניו ולא ייפול ברחמים כלפיו- יזהר לא לחלוק לו  כבוד במטרה לזכותו בדין ולהגיד:הוא עני ועל כן אכבד אותו  ואזכה  אותו בדין.

שאם  אחייב אותו לשלם את החוב ויצטרך לפרוע, אך אין לו כסף לשלם-כבודו  עלול להיפגע.

התשובה לשאלה ג]

לפי רש"י:אסור לקחת שוחד בכל מצב- בין אם  מטרת השופט –לשפוט אמת וכל שכן במצב שהוא רוצה להטות את הדין לטובת המשלם-שהרי לגבי מצב זה התורה הזהירה:"לא תטה משפט"

"השוחד ייעוור פיקחים"-שאפילו נחשב לחכם בתורה,אבל אם נוטל שוחד-התוצאה תהיה שתיטרף דעתו עליו וישתכח כל מה שלמד והדבר יחליש את מאור עיניו.-ויגיע גם למצב ש- "יסלף דברי  צדיקים"-יסלף את האמת בדיני המשפט.

התשובה לשאלה ד]

לפי רש"י:אם אדם נתקל בחמור שונאו והוא רואה-כי הוא נופל תחת נטל של משא כבד,וכי יש בכך שאלה אם לעזור לו? ברור שכן:"עזוב תעזוב עמו" ,כאן המילה:"עזיבה" היא מלשון עזרה.

רש"י מבסס את  הפירוש על הפסוק:"ויעזבו ירושלים עד החומה הרחבה "-הכוונה שמילאוה עפר לעזור ולסייע את חוזק החומה.[נחמיה ג,ח]

ועוד דוגמא:"עצור ועזוב"[דברים ל"ב,ל"ו]

לפי דברי רבינו בחיי:כאן התורה מדברת במצוות פריקה,כי יש שני מצבים:

מצוות פריקה ומצוות טעינה.

ובגמרא במסכת בבא מציעא דרשו חכמים: שפסוק זה מיותר,לפי שהלכה זו נאמרה כבר במקום אחר בתורה:"לא תראה את חמור אחיך,או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם-הקם תקים עימו"[דברים כ"ב,ד]ושם נאמר במצוות טעינה שאין בה עניין של צער בעלי חיים,לכן יש כאן קל וחומר,אם במצוות טעינה שאין בה עניין של צער בעלי אומרת התורה :"הקם תקים עימו",הרי מצוות פריקה שיש בה עניין של צער בעלי חיים,ברור שיש לעזור.

ובכל זאת הפסוק נכתב ללמדך שיש שני דינים שונים, מצוות פריקה  היא- בחינם ומצוות טעינה -היא בשכר.

לסיכום:

לאור האמור לעיל,ניתן ללמוד כמה התורה מקפידה על נושא המשפט שיעשה בצדק וביושר.

למען חברה בריאה- ולמען שמירת הסדר הטוב בחיינו.

רבי שמחה  בונים מפשיסחה היה אומר על הפסוק:

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"- כי מטרת התורה  ללמדנו שיש להקדים את  המשפטים -שהם מצוות שבין אדם לחבירו- לפני מצוות בין  אדם למקום,

מהטעם:"דרך ארץ קדמה לתורה"[ויקרא רבה ט,ג]

מי ייתן ויתקיים בנו הפסוק:"אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף"[תהלים פ"ה,י"ב]ובכך עם ישראל ישמש אור לכל אומות העולם.אמן ואמן.

שבת / שיר מאת: אהובה קליין (c)

שבת/שיר מאת: אהובה קליין ©

משעת בן הערביים

השבת  תפרוש כנפיים

נרות דולקים בקדושתם

הכול מתהדרים בלבושם.

לבית הכנסת נוהרים

שירה והודיה מזמרים

בשובם אל הבתים

בעדת מלאכים מלווים.

במעונותיהם רוגע ושמחה

עליהם שורה הברכה

מעמל השבוע מתנתקים

מיני מעדנות מתענגים.

השבת היא מתנה

בתוך מערבולת פנינה

שאון החול שוכחים

בספר הספרים מעיינים.

הערה: השיר בהשראת פרשת יתרו[חומש שמות]

הקלד טקסט או כתובת אתר או תרגם מסמך.

ביטול

Saturday / Song By: Ahuva  Klein ©

From the time of Evening
Disable open wings
Lighted candles sanctity
All dressed lavishly.

Synagogue flock
Singing and chanting Thanksgiving
They return to their homes
Congregation of angels accompany.

To venture calm and happy
Line greeting them
Disconnected from the labors of the week
Mini gently delight.

The Sabbath is a gift
In the swirl pearl

 Forget the din of sand

 And reading the bible

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

"זכור את- יום השבת לקדשו"[שמות כ,ח]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

"And called Shabbat pleasure"

by:Ahuva klein

פרשת יתרו-כיצד זוכרים ומקדשים את השבת?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת יתרו- כיצד זוכרים  ומקדשים את השבת?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת יתרו כוללת נושאים רבים ומעניינים,מהם:פגישת יתרו ומשה והשבת ציפורה ובניה.

ההכנות למעמד  הר סיני ותיאורו כמעמד גדול ונשגב ,קבלת עשרת  הדיברות -אותם עם ישראל מחויב לקיים לעולם ועד.

Biblical painting/The Preparation to receive the Torah
 By Ahuva KLEIN 

ציורי תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

.

אחד מהדיברות: שמירת השבת וזכירתה:

"זכור את יום השבת לקדשו: ששת ימים תעבוד ועשית כל- מלאכתך:ויום השביעי שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה אתה  ובנך ובתך עבד ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשערך:כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את- הים ואת כל אשר  בם וינח ביום השביעי על- כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו"[שמות כ,ח- י"ב]

Biblical painting/obsenvance of Shbbath

ציורי תנ"ך/שמירת שבת/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

השאלות הן:

א] כיצד זוכרים וגם מקדשים את השבת?

ב] מדוע פעם כתוב:"זכור"[שמות] ופעם כתוב:"שמור"[בחומש דברים ]?

ג] מהי המשמעות של עשיית מלאכה במשך  ששת ימי החול?

התשובה לשאלה א]

על פי רש"י: לזכור את השבת ,הכוונה לזכירה- במשך ימי השבוע,אם אנו נתקלים בחפץ יפה בימות החול.נרכוש אותו לכבוד השבת  וכך יוצא שבימי החול אני חושבים וזוכרים את השבת הקדושה.

המגיד מדובנא אומר רעיון מעניין:

בידוע כי העני מתקשה לקיים את זכירת השבת במהלך ימות החול,מכיוון שאין

ברשותו די ממון לרכוש מטעמים ושאר דברים לשבת,ואילו העשיר מתקשה בשמירת השבת -לפי שחושש אם עסקיו יהיו סגורים בשבת עלול להפסיד ממון.

לפיכך הדגישו חז"ל כי :"שמור" ו"זכור"-נאמרו בדיבור אחד ואין להבדיל ביניהם,העשיר חייב לקיים גם את ה"שמור" וגם לתרום כסף לעני-כדי שיוכל גם הוא לקיים את:ה"זכור".

על פי ספר החינוך: יש לקדש את השבת גם בדברים-לא לדבר דברי חול בשבת,אלא לדבר בנושא  גדולת היום.וזכירת השבת  היא גם בקדושה וגדולה.מקדשים את השבת על ידי קידוש  היין. ובצאת השבת  גם מברכים על היין  בהבדלה כדי להבחין בין השבת לימות  החול.

"משורשי המצווה זו,כדי שנתעורר מתוך מעשה זה לזכור גדולת היום ונקבע בלבנו אמונת חידוש העולם:"כי ששת ימים עשה ה' וגומר.."

מדרש של חז"ל מספר: התלוננה השבת לפני הקב"ה שאין לה בן זוג[שהרי לכל ששת ימי החול במהלך השבוע יש בן זוג]

ענה לה הקב"ה: ישראל הוא בן זוג שלה: לכן נאמר בהר סיני:"זכור את יום השבת לקדשו" המילה:"לקדשו" היא מלשון קידושי אישה לאיש.

הכלי יקר אומר: כי ניתן לזכור את השבת במהלך השבוע באופן שיאמרו בתפילה:"היום יום ראשון בשבת..."היום יום שני בשבת..." וספירה זו שונה מספירתן של אומות העולם.

ומטרתה לקדש את הקב"ה.

התשובה לשאלה ב]

כאן בפרשת יתרו נאמר:"זכור.." ובעשרת הדיברות[פרשת ואתחנן] נאמר:"שמור"[דברים ה,י"ב]

מדרש חז"ל מספר:אמר רבי יודן בשם רבי שמעון בן לקיש:מעשה במלך ששלח את בנו אל החנווני ונתן לו בידו מטבע וצלוחית[מעין סלסלה לקניה]

הבן שבר את הצלוחית ואיבד את המטבע.

כעס המלך על בנו ומשך את אוזנו מרוב כעס ומשך בשיערו,הזהיר אותו:"תיזהר שלא תאבד שוב את המטבע והצלוחית כבראשונה".

הנמשל: בני ישראל איבדו במדבר את ה"זכור" על ידי שבירת הלוחות בגלל מעשה העגל.

בשנית נתן להם ה':"שמור"-בלוחות השניים.

התשובה לשאלה ג]

לפי רש"י: הרי אי אפשר לגמרי לסיים את המלאכה במשך ששת ימי השבוע,אלא כאשר מגיעה השבת,על האדם לשבות-כאילו המלאכה כבר עשויה.

רש"י מתבסס על- מכילתא.

לפי מדרש חז"ל:רבי אליעזר אומר:כי המלאכה חשובה מאד לאדם-כשם שבני ישראל מצווים לשמור את השבת ביום השביעי-כך מצווים לעשוק במלאכה במשך ששת ימי השבוע,שנאמר:"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך"[שמות כ,ט]

רבי  יהודה הנשיא אומר:העבודה במשך השבוע היא מצווה נוספת על מצוות שמירת שבת.-כשם שעם ישראל נצטווה על מצוות עשה של שבת-כך נצטווה על עשיית מלאכה במהלך כל ימי החול.

רבינו בחיי מביא את דברי הרמב"ם: במשך כל ששת ימי השבוע האדם יכול לעבוד עבודה פיסית וגם לקבוע עיתים לתורה,כמו שאבותינו נהגו,אבל בשבת

השבת מוקדשת לה' ולא יעשה כל מלאכה.

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי: השבת היא קדושה לעומת יתר ימי השבוע,ולכן יש להתהדר בבגדי שבת,ולא לדבר דברי חול,אלא כמה שיותר לעסוק בלימוד תורה,כמו שמסביר רבינו בחיי:דויד המלך  היה אומר:"כל היום היא שיחתי"[תהלים קי"ט]שהיה מתענג במהלך כל השבת בלימוד תורה ולכן מפני קדושת השבת הנביא היה קורא לשבת- עונג,שנאמר:"וקראת לשבת עונג"[ישעיהו נ"ח,י"ג] והכוונה לעונג הנפש,כי המשכילים  על ידי ההתעמקות בתורה מעדנים את נפשם השכלית  ברצון השגת ה' כמו זה הצמא למים.

מי ייתן וכל עם ישראל יזכה לשמור ולזכור את השבת כאחד ואז,בע"ה  תבוא במהרה הגאולה השלמה בכלל ובפרט.אמן ואמן.

ציורי תנ"ך/ יחזקאל וחזון האחדות/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical painting

Ezekiel's vision and unity

"ויהי דבר ה' אלי לאמור: ואתה בן בן-אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו ולקח עץ אחד
וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו"
הטכניקה: שמן על בד.

חזון האחדות/שיר מאת: אהובה קליין(c)

חזון האחדות/שיר מאת: אהובה קליין ©

ויהי היום והנביא יחזקאל

בן הסלעים יסייר

מיופי הבריאה יתפעל

בליבו דאגה לישראל.

למען יהיו מאוחדים

כנגד כל האויבים

כוח הרתעה ישמשו

כארז בלבנון יתעצמו.

לפתע מבעד הרקיע

קול אדיר יפתיע

ציווי מפי עליון

למען השגת פיתרון.

לקרב שני העצים

לאחדם וכוחם להעצים

כמנורת הזהב במקדש

תמיד  תאיר מחדש.

הערה: השיר בהשראת:[יחזקאל ל"ז,ט"ז]

עמלק/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

עמלק /שיר מאת: אהובה קליין ©

עמלק בעל גאווה

חדור שנאה ותאווה

לעם טהור ונבחר

רודפו היום ומחר.

עליו מביט וצופה

לשעת כושר מצפה

יעזבו מים חיים

יחצבו  בורות נשברים.

אז יחזק ליבו

יניף קשתו וחרבו,

אך השיבה לאלוקים

תציל ותחולל פלאים.

חיש ימחה עמלק

כהרף עין יסתלק

מתחת כיפת השמים

מעתה ברכות כמים.

הערה: השיר בהשראת  פרשת בשלח[חומש שמות]

 Biblical painting/War of Amalek

ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/עונשו של עמלק/ציירה: אהובה קליין(c)

Biblical painting
The panishment of Amalek

"כי -מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים"[שמות י"ז,י"ד]

 הטכניקה: שמן על בד

פרשת בשלח-מיהו עמלק?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת  בשלח- מיהו עמלק?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמו על בד]

פרשה זו המספרת על קריעת ים סוף ועל כל הניסים שעשה הקב"ה,מתארת גם את מלחמת עמלק נגד ישראל.

וכך הכתוב מתאר את המאורע:

"ויבוא עמלק וילחם עם- ישראל ברפידים:ויאמר משה אל יהושע בחר—לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנוכי ניצב על- ראש הגבעה ומטה אלוקים בידי:ויעש יהושע כאשר אמר—לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרון וחור עלו ראש הגבעה:והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק:וידי משה כבדים וייקחו אבן וישימו  תחתיו וישב עליה ואהרון וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב"[שמות י"ז,ח-י"ג]

ובהמשך הקב"ה מצווה את משה לכתוב את המתרחש - בספר,כפי שנאמר:

"...כתוב זאת זיכרון בספר ושים באוזני יהושע כי- מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים"[שם י"ז,י"ד]

השאלות הן:

א] מיהו עמלק ומהן  מטרותיו?

ב] מדוע  הרמת ידיו של משה גרמה לניצחון ישראל?

ג] אימתי ה' ימחה את עמלק סופית?

התשובה לשאלה א]

עמלק הוא בנו של אליפז בן עשיו ותמנע  פילגשו.ממנו יצא עם הקרוי בשם זה.

מעניין כי:בנבואת בלעם-עם זה  מכונה בשם:"ראשית גויים"

זהו אויב מיוחד במינו אשר מצטיין בשנאה יתרה לעם ישראל ללא כל סיבה מוצדקת,הוא אורב לו בכל זמן  ועל סמך העבר ניתן להסיק כי הוא מתקיף במיוחד בעת שחלה ירידה רוחנית בעם,כפי שניתן  לראות זאת גם בפרשה:

לאחר שנעשים לעם ישראל ניסים  ונפלאות ביציאתו ממצרים,העם מגיע למקום בשם רפידים ושם הוא צמא למים וכשהצימאון גובר  הוא בא לפני

משה  בטענה:"למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בניי ואת מקניי בצמא"?:[שמות י"ז,ג]

הכלי יקר אומר:  רעיון מעניין,כאשר ישראל חונים ברפידים ומתחילים לריב עם ה' ועם משה והם נופלים באמונה,ישנה ירידה רוחנית.

אם נתבונן בשם:"רפידים"- נראה את המילים: פרידים, ואותיות-רף ידיים,"והא בהא תליא-כי על ידי שני מיני פרידים אלו שנפרדו מאת ה' ופירוד לבבות שביניהם, באו לידי  רפיון ידיים,ומטעם זה לא היה לעם מים ברפידים -לפי שרפו ידיהם מן התורה שנמשלה למים,על כן חסרו סתם מים"

עמלק דומה לזבוב המסמל את יצר הרע-אך בכוח פיו הקטן הוא מתקשה לעשות נקב בגוף האדם,אלא  כאשר הוא רואה  איזה פצע,או,שחין- הדבר מקל עליו לחדור בקלות לגוף במצב זה -הוא עלול להתנחל שם ולגרום ולהרחיב את הפרצות.

היצר הרע אינו יכול לחדור אל תוך הצדיק הקשור לתורה ומצוותיה,אך אצל אדם החוטא -ישנן פרצות שדרכן הוא חודר ומרחיב  את הפרצה וגורם לנזקים גדולים.

מטרת עמלק לשמש "שוט" לעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה,כאשר העם יורד באמונתו בבורא עולם וגם הוא עצמו אינו מלוכד כאיש אחד,עמלק מזהה את הרפיון ומיד יוצא למלחמה נגדנו.

הרמב"ם אומר: כי ישנה מצווה מיוחדת למחות את עמלק- זוהי מלחמת מצווה.

את עמלק ניתן לפגוש גם אחרי סיפור המרגלים כאשר הוציאו את דיבת הארץ רעה,עמלק נלחם נגד ישראל.

גם המן היה מזרע עמלק והציק רבות ליהודים,אך לאחר שעם ישראל חזרו בתשובה,המן הובס יחד עם עשרת בניו.

בספר שמואל-א מסופר על עם ישראל כשבראשם עמד המלך שאול- שנלחם בעמלקי,למרות ששמואל הזהיר את שאול להכות את עמלק ללא חמלה ולהשמידו.

שאול בחטאו-חמל על אגג – מלך עמלק ועל הצאן והבקר.

כתגובה- שמואל בעצמו הרג את אגג והודיע לשאול על  הפסד מלוכתו היות ולא ציית לציווי ה'- להשמיד את עמלק כולו-כולל הצאן והבקר.

כפי שנאמר:"ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך:...." [שמואל-א,ט"ו,כ"ח]

"וישסף שמואל את- אגג לפני ה' בגילגל"[שם,ל"ד]

התשובה לשאלה ב]

הרמת ידיו של משה בעת המלחמה סימלה  את אמונתו הטהורה בקב"ה

וכאשר עם ישראל בוטחים ומאמינים בה'-אין עמלק יכול לפגוע בהם.

רש"י מצטט את דברי המשנה:"וכי ידיו של משה עושות מלחמה?או שוברות מלחמה? אלא ל"ל:כל זמן שהיו מסתכלין כלפי מעלה,ומשעבדין את ליבם לאביהם שבשמים,היו מתגברים,ואם לאו-היו נופלים"[ר"ה פ"ג,מ"ח]

רש"י מביא עוד שלושה  פירושים נוספים-שמאד דומים:

1] לפי דברי תפארת ישראל:משה הרים את ידיו כדי שעם ישראל יראוהו מתפלל וישעבדו עצמם לה'.

2] ותוספות יום טוב אומר:הרמת ידיו של משה כלפי מעלה- הייתה לישראל שיסתכלו כלפי מעלה וישעבדו ליבם לשמים.

3] ולפי דברי  המכילתא:"כל זמן שהיה משה מגביה את ידיו כלפי מעלה,היו ישראל מסתכלין בו  ומאמינין במי שפיקד את משה לעשות כן,והקב"ה עושה להם ניסים וגבורות"[עמלק פ"א]

רבינו בחיי מביא רעיון מעניין:על פי המדרש,התפלל משה בזכות שלושת האבות:אברהם,יצחק ויעקב.

אברהם מסמל את האמונה,שנאמר:"והאמין בה" ,[בראשית ט"ו]

יצחק מסמל את בואו   לה',שנאמר:"ויצחק בא מבוא.."

יעקב מסמל את השמש,שנאמר:"ויזרח לו השמש.."

לפי רעיון זה,נראה: כי עמלק  היה בוטח  ונשען על עשיו –סבו השואב כוח מיצחק- לפי שסימל את  מידת הגבורה ובכוח זה שאף לנצח את עם ישראל,כנגד זה השתמש משה בשלושת האבות יחדיו – כי הוא עצמו בן יעקב ומהווה את החוט המשולש בזכות שלושתם.

התשובה לשאלה ג]

מתברר כי מחיית עמלק תתרחש סופית באחרית הימים עם בוא המשיח,כפי שמנבא על כך הנביא ישעיהו:"וגר זאב עם-כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטון נוהג בם:ופרה ודוב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל-תבן:ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה:לא ירעו ולא-ישחיתו בכל-הר קודשי כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"[ישעיהו ,י"א,ו-י]

בתקופה זו עם ישראל יתעלה מבחינה רוחנית עד כדי כך, שהכול יהיו דבקים באמונה בה' ממש כמו מים  המכסים את הים-כתוצאה מזה עם ישראל יחיה בשלום עם אומות העולם וממילא לא יזדקק עוד ל"שוט" הרוחני של עמלק.

והכול יחיו בשלום זה עם זה.

לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להסיק כי עמלק הוא בעל שליחות מיוחדת-תפקידו:לשמש  לאורך ההיסטוריה –"שוט" רוחני כנגד עם ישראל כאשר  הוא יורד מבחינה רוחנית ואמונתו בה' נמצאת בשפל.

במצב זה עמלק "מתעורר  מתרדמתו" שולף את קשתו וחרבו כלפי עם ישראל.

כדי להינצל מאויב אכזרי זה,עם ישראל חייב לבוא מוכן למלחמה מבחינה פיסית:,צבא וכלי נשק ובשטח הרוחני,עליו להתחזק באמונה בה', לקיים את מצוותיו ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד.

מי ייתן ובע"ה במהרה תתגשם נבואתו של הנביא ישעיהו ועם ישראל יזכה לשבת לבטח בארצו לנצח נצחים,אמן ואמן.

פרעה נכנע/שיר מאת: אהובה קליין(c)

פרעה נכנע/שיר מאת: אהובה קליין©

הרקיע עוטה חשכה

במצרים בכייה ומבוכה

בבתים אווירת נכאים

הכול מלקקים הפצעים.

משה ואהרון נקראים

כהרף עין נחפזים

פרעה מניף שרביטו

לאות הכנעה בליבו.

פיו יבשר בשורה

לעם ישראל אורה

יציאה  מאפלה ועבדות

לדרך חדשה וחירות.

הערה: השיר בהשראת פרשת בא [ חומש שמות]

ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע-לפני משה ואהרון/ ציירה: אהובה קלייו(c)

"ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם-בני ישראל לכו עבדו את ה' כדברכם"[שמות י"ב,ל"א]

הטכניקה: שמן על בד.

פרשת בא,באיזה אופן נכנע פרעה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת בא- באיזה אופן נכנע פרעה?

מאת: אהובה קליין.

פרשת בא פותחת בפנינו את שער הישועה לגאולה הנכספת של עם ישראל בתום תקופת עבדות וייסורים.

כל ההבטחות של הקב"ה לאברהם בברית בן הבתרים קורמים עור וגידים:

כפי שנאמר לו:"..ידוע תדע כי-גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה:

וגם את- הגוי  אשר יעבדו דן אנוכי ואחרי כן יצאו  ברכוש גדול"[בראשית  ט"ו,י"ג-ט"ו].

במהלך הפרשה,ניתן לראות מצד אחד את המכות הניחתות על מצרים,אך מנגד את שלבי הגאולה,

כפי שנאמר:

"וייתן ה' את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי  פרעה ובעיני העם:

[שמות י"א,ג]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב ממצרים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

והשיא הגדול בגאולת ישראל,היא כניעת פרעה:

"ויקרא למשה ולאהרון ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם-אתם וגם-בני ישראל ולכו עבדו את ה' כדברכם:

גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אותי"[שם י"ב,ל"א-ל"ג]

ובהמשך תיאור ההכנות לקראת יציאת מצרים,בני ישראל אוכלים את קורבן הפסח בליל השימורים-

כפי שנצטוו על ידי ה'.

אך,בתחילת הפרשה  נאמר:"... כי- אני הכבדתי את-ליבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותיי אלה בקרבו

 ולמען תספר באוזני בינך,ובן-בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם וידעתם

- כי אני ה' "[שם י,א-ג]

השאלות הן:

א]  האם אי אפשר היה להכות את פרעה במכה אחת ניצחת-  כדי להשיג ניצחון?

ב] מדוע זכו עם ישראל לכלי כסף וזהב ממצרים-טרם יציאתם לחירות?

ג]  באיזה אופן פרעה נכנע?

התשובה לשאלה א]

על שאלה זו עונה הקב"ה בכבודו ובעצמו בתחילת הפרשה:

"..כי אני הכבדתי את- ליבו ואת לב עבדיו למען שיתי  אותותיי אלה בקרבו:ולמען תספר באוזני בנך-

ובן- בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותיי אשר שמתי בם וידעתם כי-אני ה' "[שם י,א-ג]

רמב"ן מפרש את המילה:"התעללתי"- ה' מצחק בפרעה-מכביד את ליבו  ועושה בו נקמות,

כפי שנאמר:"יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו"[תהלים ב,ד]

רבינו בחיי מביא מדרש יפה על המילה:"התעללתי"-אמר ה' כשם שהם-המצרים-עוללו את כרמי כך-

אני מעולל אותם מן העולם.-מעלים אותם מן העולם.

רבינו בחיי מסביר: כי המכות אשר ניחתו על פרעה הייתה להם מטרה אחת:להכניע אותו ,כנגד כובד ליבו

-ה' הכביד במכות.

גם נבוכדנצר מלך בבל היה בעל רוח גאווה,-ה' הכניעו וגירש אותו משלטונו,היות והיה מתגאה-בדומה לפרעה-ועושה עצמו אלוה-היה מגביה עצמו ממדרגה אנושית למדרגה-

אלוהית,לכן ה' הכניע אותו והשפילו ממדרגה אנושית-למדרגה בהמית והיה אוכל עשבים שבע שנים-ממש כמו בהמה בשפלותה,וזאת הייתה מידה כנגד מידה.

לפי שאדם בעל גאווה מגיע מתוך עונש להשפלה,כמו שנאמר:"לפני שבר  גאון"

[משלי ט"ז] כך פרעה שסירב להכניע עצמו לפני ה' וחטא במידת הגאווה,עונשו היה-

אבדון.

חז"ל אומרים רעיון יפה על המטרה:"למען תספר באוזני בנך ובן בנך.. וידעתם כי-

אני ה' "

-אם תספרו את העלילות שה' עשה במצרים-במשך שלושה דורות רצופים-מובטח לכם,שלא תיפסק האמונה בה' ,התורה והמצוות,כמו שאמר רבי יוחנן:"כל שהוא-

 תלמיד-חכם,ובנו תלמיד-חכם,ובן בנו תלמיד חכם-שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם"[בבא מציעא פ"ה,ע"א]

התשובה לשאלה ב]

אבן עזרא עונה על כך בפשטות:בני ישראל שאלו כלי כסף וזהב ממצרים-כי כך היה רצונו של הקב"ה ואין להקשות עליו קושיות.

"ה' ברא הכול,הוא נתן עושר למי שירצה,,ויקחנו מידו,ויתנו לאחר,כי הכול שלו הוא"

ספורנו מסביר:הקב"ה הרגיע את בני ישראל שלא יפחדו לשאול כלי כסף וזהב ממצרים

שמא מסיבה זו ירדפו אחריהם.

לכן הבטיח להם ה'-כי הם רשאים ואף מצווים לשאול כלי כסף וזהב ממצרים-ועל ידי כך-תבוא ישועתם.

חז"ל בסנהדרין[דף צ"א]מביאים את הסיפור על גביהה בן פסיסא, שהיה פרקליטם של עם ישראל בתקופת אלכסנדר מוקדון, כשבאו המצרים לבקש חזרה את הכלים ששאלו מהם ישראל-טרם צאתם ממצרים,הוא הסביר להם מה  היה מהלך זה.

סיפור זה בחז"ל מוכיח ,כי יש צורך להסביר את עניין שאילת הכלים גם כעבור זמן רב.

התשובה לשאלה ג]

בתום מכת בכורות-פרעה נכנע,והגלגל התהפך,אם עד כה משה ואהרון היו באים

אליו לדרוש את שחרור עם ישראל מהעבדות והוא היה מקשה את ליבו,

הרי לא כן כעת,פרעה קורא למשה ואהרון,כפי שנאמר:

"ויקרא  למשה  ולאהרון לילה קומו צאו מתוך עמי.."

לפי רש"י:פרעה  הגיע לשיא ההשפלה-היה מחזר על פתחי העיר וצועק היכן נמצא אהרון והיכן נמצא משה? וכעת היה מוכן לשלח את כל העם ללא שאלות:"מי ומי-

ההולכים"?וגם היה מוכן לתת צאן משלו.

עתה הוא מכיר גם בגדולתו של ה' ומבקש שבני ישראל יתפללו עליו שלא ימות-שהרי  גם הוא היה בכור.

לפי מכילתא:"והתפללו עלי שתכלה מעלי פורענות"[פסחא י"ג]

הרמב"ן אומר:כי כוונת פרעה הייתה-כי כאשר בני ישראל יזבחו לה' קורבנות ויתפללו על עצמם,שלא יפגעו מחרב ,או סכנה אחרת,שיתפללו גם על פרעה.

לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להסיק: כי כל תוכנית העבדות במצרים,עשרת המכות שספגו המצרים ובראשם מנהיגם-פרעה.

הכול היה מתוכנן מראש-עוד מתקופת-ברית בן  הבתרים-על ידי בורא עולם.

וכל עשרת המכות שנחתו על פרעה-התכלית:

מצד אחד להכניעו ולשבור את רוחו,מידה כנגד מידה-היות והיה בעל גאווה ועשה עצמו אלוה-לכן ה' הכניע אותו והוריד אותו לרמה בהמית ממש.

ומנגד הדבר נעשה גם על מנת להכיר את גדולת ה' וכל הניסים.

למען יספרו על  כך מדור לדור.

ניתן לראות בברור כי פרעה הגיע:" מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" ואילו עם ישראל יצאו, בסייעתא דשמיא,

מאפלה לאורה-מעבדות לגאולה.

יהי רצון  שבמהרה יתגשם בנו הפסוק:"כימי  צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" אמן ואמן.