פרשת ויחי-מדוע ביקש יעקב להיקבר בארץ ישראל?
מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את בניו- בימיו האחרונים/ציירה: אהובה קליין
פרשה זו המסיימת את חומש בראשית, מספרת גם על משאלתו של יעקב בימיו האחרונים.
וכך התורה מתארת את הנושא :"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי-יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה:ויקרבו ימי- ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם-נא מצאתי חן בעינך שים- נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל- נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבותיי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם ויאמר אנוכי אעשה כדברך:ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המיטה"[בראשית מ"ז,כ"ח-ל"א]
השאלות הן:
א] מה הסיבה לכך שפרשה זו היא המשך לפרשה קודמת ללא הפסק ולכן נקראת:פרשה סתומה?
ב] מדוע נאמר:"ויקרבו ימי-ישראל למות"?מה המשמעות:"ויקרבו"?
ג] מה הסיבה לכך שיעקב פונה דווקא אל יוסף להיקבר בארץ ואף משביע אותו על כך?
ד] מדוע היה חשוב ליעקב להיקבר בארץ ישראל?
ה] יעקב השתחווה לכיוון ראש המיטה- מה הטעם לכך?
התשובה לשאלה א]
רש"י עונה על שאלה זו בשני פירושים:
1]מכיוון שנפטר יעקב ,נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד ומיד לאחר שיעקב נפטר- המצרים החלו לשעבדם.
2] יעקב רצה לגלות לבניו את קץ הימים-היינו מה יקרה באחרית הימים ולפתע הדבר נעלם ממנו.
הכלי יקר מוסיף:כי נסתמו מיעקב כל הצרות שבעולם- כל הצרות שעברו עליו במשך חייו כאילו לא היו.
התשובה לשאלה ב]
רש"י אומר: כי על כל מי שנאמר עליו- הקריבה למות,הדבר מוכיח כי לא זכה אותו אדם להגיע לימי אבותיו.
ההוכחה: יצחק היה חי- 170 שנה ואילו יעקב היה חי - 147 שנה בלבד.
לכן מיתתו של יעקב נחשבת לקרובה ומוקדמת.
רש"י מביא דוגמאות נוספות מהתנ"ך:
אצל דוד המלך גם נאמר:"ויקרבו ימי דוד למות"[מלכים- א ,ב,א] לפי שאביו-ישי חי יותר שנים.
רבינו בחיי,אומר רעיון מעניין: הקריבה מצביעה על הזמן שנגזר על האדם למות.חיי האדם נגזרים בהתאם למערכת הכוכבים הנשלטת על ידי כוח עליון -על סמך השכר והעונש ניתן להוסיף על מספר השנים שכבר נגזרו,כפי שקרה לחזקיה, עליו נאמר:
"הנני יוסיף על ימיך ט"ו שנה[ישעיה ל"ח]
ודוגמא למצב שמקצרים לאדם מחייו שנגזרו מראש:כמו אצל יהורם בן אחזיה כעונש שדרש בזמן חוליו על עבודת אלילים,כמו שאמר אליהו הנביא :
"כה אמר ה' יען אשר שלחת מלאכים לדרוש בבעל זבוב אלוהי עקרון המבלי אין אלוקים בישראל לדרוש בדברו?לכן המיטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות"
[מלכים- ב, א,ג[
על עניין זה אמר שלמה המלך:כי לצדקה- יש מעלה גדולה ופריה חיים-שיש בכוחה להוסיף חיים על הנגזר.
כמו שנאמר:"צדקה תציל ממוות"[משלי י]
הרמב"ן אומר:כי הכוונה במילה:"ויקרבו"-זו הייתה השנה האחרונה לחייו והוא עצמו הרגיש חולשה ואפיסת כוחות,אומנם לא היה חולה,אך ידע שלא יאריך ימים ולכן קרא ליוסף.אבל אחרי שיוסף שב למצרים,יעקב חלה והדבר נודע ליוסף ואז בא לפניו עם שני בניו במטרה שיברכם.
התשובה לשאלה ג]
רש"י אומר: כי יעקב לא קרא לשאר הבנים,לפי שידע שאפשר לסמוך רק על יוסף שיקיים את משאלתו,כי יוסף היה מושל במצרים והיה לו הכוח לבצע את הבקשה.
ומדוע ביקש יעקב מיוסף שישבע לו?וכי חשד שמא לא יקיים את בקשתו?
לפי דברי כלי יקר:יעקב לא חשד בבנו יוסף שלא ימלא את בקשתו,אלא חשש מפני פרעה שמא יתיר ליוסף את שבועתו,לכן אמר לו יעקב:"השבעה לי"-כלומר-על דעתי.ומי שנשבע על דעת חברו אי אפשר להתיר את השבועה בלי ידיעת חברו.[על סמך בבא בתרא סימן רכ"ז]
ועל כן נאמר:"לי"-לדעתי,"וישבע לו"
רבינו בחיי מוסיף ואומר:כי יתכן שיעקב חשש כי אולי ענייני המלכות יטרידו את יוסף ולא יוכל להשתדל בעניין קבורתו.
או, אולי פרעה יסרב לתת רשות ליוסף לקבור את אביו מחוץ למצרים משום טעמי כבוד וזכות.
התשובה לשאלה ד]
רש"י מביא שני טעמים:
1]יעקב לא היה מעוניין להיקבר במצרים, כי סופה להיות עפרה כינים,כמו שכתוב:
"כל עפר הארץ היה כינים בכל ארץ מצרים"[שמות ח,י"ג]
ויעקב חשש שכינים אלה יהיו זוחלים תחת גופו ומצערים אותו.
2] יעקב ידע -שאין המתים הקבורים בחוץ לארץ- קמים לתחייה.
לפי דברי רבינו בחיי:יעקב רצה להיקבר דווקא בארץ ישראל לפי שהאבות אוהבים את הארץ היות והיא קדושה ומכפרת על העוונות,כמו שנאמר:
"העם היושב בה נשוא עוון"[ישעיהו ל"ג,כ"ד]
ועוד נאמר:"וכיפר אדמתו עמו"[דברים ל"ב, מ"ג]
כמו כן, בארץ ישראל יש שער שמים דרכו נכנסים הקורבנות והתפילות והנשמות שהן זוכות נכנסות דרך שם ושבות לשורשיהן.
דבר זה מונע לטרוח להתגלגל דרך מחילות לאדמת הקודש.
יעקב לא רצה להיקבר במצרים לפי שחשש שיעשוהו המצרים עבודה זרה.
כי כשם שעובדי עבודה זרה נענשים כך גם אלוהיהם נענשים,כמו שכתוב:
"ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים"[שמות י"ב]
התשובה לשאלה ה]
לפי רש"י:ישנם שני פירושים:
1] יעקב השתחווה לכיוון ראש המיטה-לפי ששם שרתה השכינה ורצה שראשו יפנה לכיוון זה,מכאן למדו חכמים: כי השכינה שורה מעל ראשו של החולה.
2] השתחווה לקב"ה לפי שמיטתו הייתה שלמה-כלומר שמשפחתו הייתה שלמה ללא פגם-כל בניו היו אנשים כשרים וצדיקים,כולל יוסף שהיה מושל במצרים ושמע בקול אביו ומילא את בקשתו..
רבינו בחיי הוסיף:יעקב השתחווה ליוסף – כדי לחלוק כבוד למלכות.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן לראות,כי יעקב בימיו האחרונים ביקש שיוסף ישבע לו: כי יקברהו בארץ ישראל,זאת מפני קדושתה המיוחדת וגם בהיותה מכפרת על עוונות, ומנגד לא רצה להיקבר במצרים,שמא לא יזכה לתחיית המתים ושמא המצרים יהפכוהו,חס ושלום-לעבודה זרה, מכאן שידע להעריך היטב את חשיבותה של הארץ וקדושתה המיוחדת.
מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את בניו- בימיו האחרונים/ציירה: אהובה קליין
פרשה זו המסיימת את חומש בראשית, מספרת גם על משאלתו של יעקב בימיו האחרונים.
וכך התורה מתארת את הנושא :"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי-יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה:ויקרבו ימי- ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם-נא מצאתי חן בעינך שים- נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל- נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבותיי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם ויאמר אנוכי אעשה כדברך:ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המיטה"[בראשית מ"ז,כ"ח-ל"א]
השאלות הן:
א] מה הסיבה לכך שפרשה זו היא המשך לפרשה קודמת ללא הפסק ולכן נקראת:פרשה סתומה?
ב] מדוע נאמר:"ויקרבו ימי-ישראל למות"?מה המשמעות:"ויקרבו"?
ג] מה הסיבה לכך שיעקב פונה דווקא אל יוסף להיקבר בארץ ואף משביע אותו על כך?
ד] מדוע היה חשוב ליעקב להיקבר בארץ ישראל?
ה] יעקב השתחווה לכיוון ראש המיטה- מה הטעם לכך?
התשובה לשאלה א]
רש"י עונה על שאלה זו בשני פירושים:
1]מכיוון שנפטר יעקב ,נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד ומיד לאחר שיעקב נפטר- המצרים החלו לשעבדם.
2] יעקב רצה לגלות לבניו את קץ הימים-היינו מה יקרה באחרית הימים ולפתע הדבר נעלם ממנו.
הכלי יקר מוסיף:כי נסתמו מיעקב כל הצרות שבעולם- כל הצרות שעברו עליו במשך חייו כאילו לא היו.
התשובה לשאלה ב]
רש"י אומר: כי על כל מי שנאמר עליו- הקריבה למות,הדבר מוכיח כי לא זכה אותו אדם להגיע לימי אבותיו.
ההוכחה: יצחק היה חי- 170 שנה ואילו יעקב היה חי - 147 שנה בלבד.
לכן מיתתו של יעקב נחשבת לקרובה ומוקדמת.
רש"י מביא דוגמאות נוספות מהתנ"ך:
אצל דוד המלך גם נאמר:"ויקרבו ימי דוד למות"[מלכים- א ,ב,א] לפי שאביו-ישי חי יותר שנים.
רבינו בחיי,אומר רעיון מעניין: הקריבה מצביעה על הזמן שנגזר על האדם למות.חיי האדם נגזרים בהתאם למערכת הכוכבים הנשלטת על ידי כוח עליון -על סמך השכר והעונש ניתן להוסיף על מספר השנים שכבר נגזרו,כפי שקרה לחזקיה, עליו נאמר:
"הנני יוסיף על ימיך ט"ו שנה[ישעיה ל"ח]
ודוגמא למצב שמקצרים לאדם מחייו שנגזרו מראש:כמו אצל יהורם בן אחזיה כעונש שדרש בזמן חוליו על עבודת אלילים,כמו שאמר אליהו הנביא :
"כה אמר ה' יען אשר שלחת מלאכים לדרוש בבעל זבוב אלוהי עקרון המבלי אין אלוקים בישראל לדרוש בדברו?לכן המיטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות"
[מלכים- ב, א,ג[
על עניין זה אמר שלמה המלך:כי לצדקה- יש מעלה גדולה ופריה חיים-שיש בכוחה להוסיף חיים על הנגזר.
כמו שנאמר:"צדקה תציל ממוות"[משלי י]
הרמב"ן אומר:כי הכוונה במילה:"ויקרבו"-זו הייתה השנה האחרונה לחייו והוא עצמו הרגיש חולשה ואפיסת כוחות,אומנם לא היה חולה,אך ידע שלא יאריך ימים ולכן קרא ליוסף.אבל אחרי שיוסף שב למצרים,יעקב חלה והדבר נודע ליוסף ואז בא לפניו עם שני בניו במטרה שיברכם.
התשובה לשאלה ג]
רש"י אומר: כי יעקב לא קרא לשאר הבנים,לפי שידע שאפשר לסמוך רק על יוסף שיקיים את משאלתו,כי יוסף היה מושל במצרים והיה לו הכוח לבצע את הבקשה.
ומדוע ביקש יעקב מיוסף שישבע לו?וכי חשד שמא לא יקיים את בקשתו?
לפי דברי כלי יקר:יעקב לא חשד בבנו יוסף שלא ימלא את בקשתו,אלא חשש מפני פרעה שמא יתיר ליוסף את שבועתו,לכן אמר לו יעקב:"השבעה לי"-כלומר-על דעתי.ומי שנשבע על דעת חברו אי אפשר להתיר את השבועה בלי ידיעת חברו.[על סמך בבא בתרא סימן רכ"ז]
ועל כן נאמר:"לי"-לדעתי,"וישבע לו"
רבינו בחיי מוסיף ואומר:כי יתכן שיעקב חשש כי אולי ענייני המלכות יטרידו את יוסף ולא יוכל להשתדל בעניין קבורתו.
או, אולי פרעה יסרב לתת רשות ליוסף לקבור את אביו מחוץ למצרים משום טעמי כבוד וזכות.
התשובה לשאלה ד]
רש"י מביא שני טעמים:
1]יעקב לא היה מעוניין להיקבר במצרים, כי סופה להיות עפרה כינים,כמו שכתוב:
"כל עפר הארץ היה כינים בכל ארץ מצרים"[שמות ח,י"ג]
ויעקב חשש שכינים אלה יהיו זוחלים תחת גופו ומצערים אותו.
2] יעקב ידע -שאין המתים הקבורים בחוץ לארץ- קמים לתחייה.
לפי דברי רבינו בחיי:יעקב רצה להיקבר דווקא בארץ ישראל לפי שהאבות אוהבים את הארץ היות והיא קדושה ומכפרת על העוונות,כמו שנאמר:
"העם היושב בה נשוא עוון"[ישעיהו ל"ג,כ"ד]
ועוד נאמר:"וכיפר אדמתו עמו"[דברים ל"ב, מ"ג]
כמו כן, בארץ ישראל יש שער שמים דרכו נכנסים הקורבנות והתפילות והנשמות שהן זוכות נכנסות דרך שם ושבות לשורשיהן.
דבר זה מונע לטרוח להתגלגל דרך מחילות לאדמת הקודש.
יעקב לא רצה להיקבר במצרים לפי שחשש שיעשוהו המצרים עבודה זרה.
כי כשם שעובדי עבודה זרה נענשים כך גם אלוהיהם נענשים,כמו שכתוב:
"ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים"[שמות י"ב]
התשובה לשאלה ה]
לפי רש"י:ישנם שני פירושים:
1] יעקב השתחווה לכיוון ראש המיטה-לפי ששם שרתה השכינה ורצה שראשו יפנה לכיוון זה,מכאן למדו חכמים: כי השכינה שורה מעל ראשו של החולה.
2] השתחווה לקב"ה לפי שמיטתו הייתה שלמה-כלומר שמשפחתו הייתה שלמה ללא פגם-כל בניו היו אנשים כשרים וצדיקים,כולל יוסף שהיה מושל במצרים ושמע בקול אביו ומילא את בקשתו..
רבינו בחיי הוסיף:יעקב השתחווה ליוסף – כדי לחלוק כבוד למלכות.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן לראות,כי יעקב בימיו האחרונים ביקש שיוסף ישבע לו: כי יקברהו בארץ ישראל,זאת מפני קדושתה המיוחדת וגם בהיותה מכפרת על עוונות, ומנגד לא רצה להיקבר במצרים,שמא לא יזכה לתחיית המתים ושמא המצרים יהפכוהו,חס ושלום-לעבודה זרה, מכאן שידע להעריך היטב את חשיבותה של הארץ וקדושתה המיוחדת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה