יום חמישי, 26 בדצמבר 2013

פרעה נחפז ליאור/שיר מאת: אהובה קליין (c)

פרעה נחפז ליאור/שיר מאת: אהובה קליין©


עת שחר במצרים
פרעה נחפז למים
עטור מלבוש צחור
אלוהיו הוא היאור.

זוקף ראשו בגאווה
חדור שנאה ותאווה
לעם זעיר וטהור
חפץ אותו לשבור.

לפתע משה יגיח
יפתח בשיג ושיח
פרעה יסרב לבקשותיו
לעג וקלס מילותיו.


הערה: השיר בהשראת פרשת וארא[חומש שמות]

ציורי תנ"ך/משה נפגש עם פרעה על שפת היאור/ציירה: אהובה קליין(c)

"לך אל פרעה בבוקר הנה יוצא המימה וניצבת  לקראתו על- שפת היאור והמטה אשר נהפך לנחש תיקח בידך"

שמות ז,ט"ו]
הטכניקה: שמן על בד.
העלאת תמונות

פרשת וארא- מה מסתתר במי היאור?/ מאת: אהובה קליין (c)

פרשת וארא- מה מסתתר במי היאור?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו, הקב"ה מכין את משה כי שליחותו לא  תהיה קלה ועליו לעמול קשה בסיוע אחיו אהרון-
כדי לסלול את הישועה לעם ישראל  היציאה -מעבדות לחירות.
וכך התורה מתארת את דברי ה' למשה:
"ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם:לך אל פרעה בבוקר הנה יוצא המימה וניצבת -
לקראתו על שפת היאור, והמטה אשר נהפך לנחש תיקח בידך,ואמרת אליו ה' אלוקי העברים שלחני אליך לאמור:
שלח את עמי ויעבדוני במדבר והנה לא שמעת עד כה"[שמות ז,י"ד-י"ז]

העלאת תמונות
                ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]  

א] מדוע ה' שולח את משה לפגוש את פרעה דווקא על שפת היאור ולא בארמונו?
ב] כיצד משמש היאור למודל של הכרת הטוב?
ג] איך התנהל הקשר בין הקב"ה למשה, לעומת הקשר בין ה' ליתר הנביאים?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י:פרעה היה עושה עצמו אלוה, טוען ומשתבח כי אינו צריך לנקביו,על כן היה הולך מידי בוקר ליאור בזמן-
שהוא נצרך לכך.
עצם הליכתו של משה לשם ודאי הפתיעה את מלך מצרים.
אבן עזרא אומר: כי מנהג מלך מצרים היה לצאת בתמוז ואב לשפת היאור -כי בתקופה זו היה גודל היאור- ופרעה היה מסתקרן לראות ולבדוק כמה מים נוספו.
ויש לי חידוש משלי:היאור מכיל בתוכו את המילים:אור,ראי,ראוי,
היאור הוא ראי-המשקף את מעשיו ומידותיו של אותו אדם הבא במגע עם המים באופן ישיר או שהוא קרוב למים.
דוגמת משה,כאשר היה תינוק- ביתו התמלא אור,כי צדיק היה והוא היה גם ראוי שהיאור יגן עליו מפני גזירת פרעה.
וכך היה מוגן בתוך התיבה הקטנה,בעוד אחותו משקיפה עליו מרחוק ושומרת עליו, ולבסוף ניצל.
לעומת זאת,פרעה שהיה רשע והלך ליאור,היאור ששימש כראי-מידותיו השליליות של פרעה השתקפו במים והוא היה ראוי לעשרת המכות.
משה אשר נפגש איתו על שפת היאור הבחין במידותיו הרעות.
התשובה לשאלה ב]
לפי הסבר רש"י:במכת הדם ובמכת הצפרדע- ה' אומר שאהרון ייקח את המטה ויכה בו את היאור ולא משה, מהסיבה:
היאור הגן עליו כאשר היה  תינוק בתיבה ומרים אחותו השגיחה עליו מרחוק.
לכן,  משה היה צריך להכיר טובה ליאור ולפיכך התפקיד ניתן לאהרון.
מכאן ניתן ללמוד את עניין הכרת הטוב,אם יש להכיר טובה לטבע דומם כמו היאור –דוגמת
משה שאינו מכה עליו,קל וחומר שגם האדם חייב להכיר טובה לזולתו בעת הצורך.
התשובה לשאלה ג]
הרמב"ם בספר המורה חלק ב,ל"ה וגם בספר המדע מתאר את ארבעת ההבדלים הקיימים בין נבואת משה
לבין שאר הנביאים:
א] בעוד שאצל יתר הנביאים התגלות ה' הייתה בחלום הרי אצל משה הייתה ההתגלות -בעודו ער.
כפי שכתוב:"ובבוא משה"
ב] אצל שאר הנביאים הנבואה הגיעה על ידי מלאך,אך אצל משה-פנים אל פנים.
ג] בעוד שכל הנביאים נרעדו והתמוגגו בעת הנבואה-אצל משה הנבואה הייתה כמו איש המדבר עם רעהו.
ד] אצל יתר הנביאים, הנבואה הגיעה בזמנים מסוימים ואילו אצל משה -בכל עת וזמן שחפץ בכך.
כמו שנאמר:"עמדו ואשמעה"
כמו שנאמר על צד ההגדה:"ולא קם עוד נביא כמשה אשר ידעו השם פנים אל פנים"
רבינו בחיי אומר:אצל משה רבינו היו התגלות של ניסים ונפלאות באופן גלוי-לעומת ניסים נסתרים שהופיעו אצל קודמיו.
הרמב"ן אומר:הניסים שהופיעו לאבות-הופיעו בתוך כיסוי של טבע,גם השכר והעונש על מצוות,או חטאים-הם ניסים החבויים בתוך הטבע.לא כן אצל משה.
החוקר ר' יצחק קארו בספרו:"תולדות יצחק"אומר:
אצל האבות ה' גילה את שמו המפורש-וזאת במסגרת ידיעה בלבד
ולא  בהמחשה.
אבל אצל משה -ה' מעוניין להמחיש את האלוקות ושואף להראות בריאה יש מאין.לדוגמא:
ה' מראה איך צורה דוממת  של משה הופכת  לתנין.
התנינים של חרטומי מצרים- היו אך ורק אחיזת עיניים,המטה של משה היה בולע את מטותם,ובצורה זו-
מומחשת לפניהם יצירתו של חומר  חדש.
לגבי האבות,ה' אומר:"ושמי ה' לא נודעתי להם"-הכוונה בפועל ובהמחשה.
לא כן אצל ישראל,הם יראו:"אני ה'.
לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה כי היאור שימש כראי לאנשים שבאו במגע איתו,הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית,משה שהיה צדיק היה ראוי להגנה בתיבה אשר שטה על היאור,אך פרעה הרשע-מעשיו ומידותיו גרמו לו להיענש על ידי עשרת המכות.
המפגש בין משה לפרעה ביאור היה בו משהו סמלי,מפגש בין הרוע-שהוא פרעה לבין הטוב והנעלה שהוא משה.
ולכן משה גם לא היה יכול להיות כפוי טובה כלפי היאור,לפיכך את ההכאה על היאור ביצע אהרון אחיו ולא הוא.
משה גם זכה להיות גדול הנביאים,כמו שנאמר עליו:"ולא קם  נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים:

לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים..."[דברים ל"ד,'-י"ג]

יום שישי, 20 בדצמבר 2013

משה ושליחותו/שיר מאת: אהובה קליין(c)

משה ושליחותו/ שיר מאת: אהובה קליין ©

משה מהלך בין הסלעים
לפתע ישמע קולות אלוקים
יראה זורמת ברמ"ח אבריו
כנהר העולה על גדותיו.

את המטה ישליך
כהרף עין תהליך
מעץ נטול חיים
נחש מפיץ חיוכים.

משה נס על נפשו
מנסה להימלט מייעודו
אך צוו עליון
יתגבר על ההיגיון.

משה אוחז בזנב הנחש
חיש שליחותו חש
לעיניו יתגלה המטה
כצל אליו יתלווה.


הערה: השיר בהשראת פרשת שמות[חומש שמות]

יום חמישי, 19 בדצמבר 2013

ציורי תנ"ך/ משה ואות הנחש/ציירה: אהובה קליין (c)

"ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו"[שמות ד,ג]

הטכניקה: שמן על בד.העלאת תמונות

פרשת שמות- עבדות מצרים,ניסים ומופתים-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת שמות-עבדות מצרים,ניסים ומופתים-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין

פרשת שמות,מספרת על עבדות עם ישראל במצרים ,אך עם זאת,הפרשה כולה מספרת על ניסים שהתרחשו לעם:

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/בני ישראל עבדים במצרים/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
כגון:בני ישראל מתרבים למרות היותם נתונים במייצר.

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

עצם הצלתו של משה –בעודו רך בשנים בהיותו בתיבה- הוא גם נס בפני עצמו.

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה בתיבה/ציירה: אהובה קליין (c) אופן התנהגותן של המיילדות-אינו דבר מובן מאליו.
וגם למשה-המיועד להיות מושיעם של ישראל- מתרחשים מופתים מעניינים:
הסנה, ולאחר שהוא מגלה היסוסים לגבי שליחותו- להיות מנהיגם של ישראל.
באומרו :"... והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אלי ה' ":
[שמות ד,א]
בתגובה על כך ה' מביא מופתים:
א] הנחש:
"ויאמר אליו ה' מזה בידך ויאמר מטה:ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו:ויאמר ה' אל משה שלח ידך ואחוז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו"[שם ד,ב-ד]
ב] היד המצורעת:
"ויאמר ה' לא עוד הבא נא-נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג:ויאמר השב ידך אל-חיקך וישב ידו אל—חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו:"
ג] הפיכת היאור לדם.
השאלות הן:
א]מה מטרת הניסים לעם ישראל בתקופת עבדותם במצרים?
ב] מדוע נבחר משה למנהיג למרות היותו כבד פה ולשון.?
ג] מה פשר המופתים שקרו למשה?
התשובה לשאלה א]
מטרת הניסים היא:להציל את עם ישראל-להוציאם מעבדות לחירות ובסופו של דבר להעלותם לארץ ישראל,כפי שאומר זאת ה' למשה:"..ראה ראיתי את-עוני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו:וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן- הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל—מקום הכנעני.."[שמות ג,ז-ט]
וכמו שנאמר:"וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"[שמות א,י"ב]
על כך אומר רבינו בחיי:כי כל התחכמויות של פרעה לא הועילו לו,לפי שהברכה הייתה משתלחת בזרעם ממש כמו ריבוי בצמח השדה,כמו שאמר הנביא יחזקאל:"רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי"[יחזקאל ט"ז]
וכך בכל דור ודור האויבים מתחכמים להאבידנו מן העולם-אך ללא הצלחה,כי לא כן מחשבות ה':האויבים חוששים:"פן ירבה" ואלוקים אומר:"כן ירבה"
ידועים דברי דוד המלך-אותם אנו אומרים בתפילה:"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"[תהלים ,צ"ד,י"ד]
התשובה לשאלה ב]
על כך אומרים חז"ל:דווקא העובדה שמשה היה כבד פה וכבד לשון הועילה לו לשליחותו המיוחדת,שאילו היה מצטיין בכוח דיבור ונואם בשפה ברורה ובכך משפיע על האנשים,דבר זה היה נותן פתחון פה לכופרים- בטענה שהתורה לא ניתנה על ידי ה',אלא משה בחדות לשונו הוא אשר גרם לבני ישראל להגיד כאיש אחד:"נעשה ונשמע" והנה למרות שמשה לקה בכוח הדיבור, בני ישראל קיבלו את התורה באחדות נפלאה,מכאן מוכח שהשכינה-היא שדיברה מתוך גרונו של משה ומשה מילא את שליחות הקב"ה באהבה ומסירות נפש.
הרמב"ן אומר רעיון מעניין: כי משה היה כבד פה וכבד לשון ,אך אם היה מתפלל לרפואתו ה' היה מרפא אותו,אך מכיוון שלא התפלל על כך,בכל זאת הוא נועד להיות מנהיג,ה' היה עם פיו וכך הצליח בשליחותו.
התשובה לשאלה ג]

לפי ספורנו:המופתים של המטה שהפך לנחש והיד שהייתה מצורעת- מטרה אחת היא:ברצות ה' הוא ממית,או מחיה.
המטה נטול חיים,אך ברצות ה' הוא הופך למשהו חי-לנחש.
ואילו היד-היא דבר חי,אך היא יכולה על ידי רצון ה' להפוך ליד חסרת חיים ומצורעת.משה נס מפני הנחש-כי היה לנחש רוח חיים, אבל הנחשים של חרטומי מצרים לא היו בהם רוח חיים.
אברבנאל אומר:כי שלושת המופתים- הם תשובות לשלושת שאלותיו:
הוא שאל,כיצד עם ישראל ינצל ממלך כה רשע כפרעה?
כיצד בני ישראל ייטהרו מנהיגיהם-במטרה לזכות בגאולה?איך ינצלו היהודים מהעם
המצרי הרוצה להשמידו- על שאלות אלה עונים המופתים:
אות הנחש והמטה- מסמל את אחריתו של פרעה.
על פי ספרי ההיסטוריה :פרעה לא היה מזרע מלוכה,אלא בכוח הזרוע השיג את מלוכתו,כדוגמת המטה שהפך לנחש עקלתון,שממנו נס משה,אך בסוף הנחש שוב חזר להיות מטה-כך גם פרעה בסופו של דבר יאבד מן העולם.
היד המצורעת- מסמלת את גורל עם ישראל,עם ישראל בשורשו הוא-נקי וטהור,אבל כאשר נמצא בגלות-הוא כמצורע עם נגעים,בסופו של דבר כאשר ישוב לשורשיו,יחזור להיות טהור.
מכת הדם-מסמלת את סופם של המצרים שעתידים לטבוע בים סוף.
רש"י אומר:כי הנחש מרמז למשה כי דיבר לשון הרע-באומרו שעם ישראל לא יאמין לדבריו.
גם היד המצורעת מסמלת את לשון הרע שדיבר על עם ישראל באומרו שלא יאמינו לו.
שתי האותות הראשונות חזרו בסופו של דבר למצבם הראשוני,אך האות השלישית-מכת הדם לא חזרה למצב הקודם.
המים נהפכו לדם ברגע שבאו במגע עם היבשה-היאור היה האליל של המצרים.
ולפני שה' מעניש את המצרים הוא נפרע מאלוהיהם.
ליקוטי כתר מביא פירוש מעניין לגבי הנחש:ה' אומר למשה לאחוז בזנב הנחש-כדי שישוב להיות מטה והכוונה היא מאד עמוקה:כמו שיש באחיזת זנב הנחש –סכנה גדולה ולמרות זאת יש לאחוז בו- כך מנהיג חייב לדאוג לעמו בכל מחיר,אפילו אם הדבר מסכן את חייו.
המטרה של המנהיג לבוז לסכנות ולדאוג לשלום העם.
לסיכום, לאור האמור לעיל:
ניתן להסיק : כי כל הניסים שהתרחשו במצרים לעם ישראל ,כולל המופתים שהתרחשו למשה: מטרה אחת מרכזית:להוכיח כי אלוקים אוהב את בניו וגם במצבים של גלות קשה,הוא באהבתו- מביא להם ניסים ויחד עם זאת דואג להם למנהיג ראוי אשר תפקידו ללוות אותם עד הגאולה,בכל מצב,גם אם הוא נמצא בסכנה,עליו למסור נפשו בעד כל עם ישראל.

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר  רוח ועבודה קשה/ציירה: אהובה קליין(c)

יום שני, 16 בדצמבר 2013

יעקב ומשאלתו/שיר מאת: אהובה קליין(c)

יעקב ומשאלתו/שיר מאת: אהובה קליין ©

יעקב בא בימים
שבע שמחות ומרורים
במוחו חולפים הרהורים
ארץ נקנית בייסורים.

גופו כציץ נובל
נשמתו מתעצמת כישראל
מבקש מבן הזקונים
לשמור  שבועת אמונים.

קבורה בנחלת אבות
שם   מתגשמות הנבואות
ארץ בה בית הבחירה
עתיד להאיר אורה.


הערה: השיר בהשראת פרשת ויחי[חומש בראשית]

יום רביעי, 11 בדצמבר 2013

פרשת ויחי/מדוע ביקש יעקב להיקבר בארץ ישראל?/מאת:אהובה קליין.

פרשת ויחי-מדוע  ביקש יעקב להיקבר בארץ ישראל?
מאמר מאת: אהובה קליין.


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את בניו- בימיו האחרונים/ציירה: אהובה קליין
פרשה זו המסיימת את חומש בראשית,  מספרת  גם על משאלתו של יעקב בימיו האחרונים.
וכך התורה מתארת את הנושא :"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי-יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה:ויקרבו ימי- ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם-נא מצאתי חן בעינך שים- נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל- נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבותיי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם ויאמר אנוכי אעשה כדברך:ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המיטה"[בראשית מ"ז,כ"ח-ל"א]
השאלות הן:
א] מה הסיבה לכך שפרשה זו היא המשך לפרשה קודמת ללא הפסק ולכן נקראת:פרשה  סתומה?
ב] מדוע נאמר:"ויקרבו ימי-ישראל למות"?מה המשמעות:"ויקרבו"?
ג] מה  הסיבה לכך שיעקב פונה דווקא אל יוסף להיקבר בארץ ואף משביע אותו על כך?
ד] מדוע היה חשוב ליעקב להיקבר בארץ ישראל?
ה] יעקב השתחווה לכיוון ראש המיטה- מה הטעם לכך?
התשובה לשאלה א]
רש"י עונה על שאלה זו בשני פירושים:
1]מכיוון שנפטר יעקב ,נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד ומיד לאחר שיעקב נפטר- המצרים החלו לשעבדם.
2] יעקב רצה לגלות לבניו את קץ הימים-היינו מה יקרה באחרית הימים ולפתע הדבר נעלם ממנו.
הכלי יקר מוסיף:כי נסתמו מיעקב כל הצרות שבעולם- כל הצרות שעברו עליו במשך חייו כאילו  לא היו.
התשובה לשאלה ב]
רש"י אומר: כי על כל מי שנאמר עליו- הקריבה למות,הדבר מוכיח כי לא זכה אותו אדם להגיע לימי אבותיו.
ההוכחה: יצחק היה חי- 170 שנה ואילו יעקב היה חי - 147 שנה בלבד.
לכן מיתתו של יעקב נחשבת לקרובה ומוקדמת.
רש"י מביא דוגמאות נוספות מהתנ"ך:
אצל דוד המלך גם נאמר:"ויקרבו ימי דוד למות"[מלכים- א ,ב,א] לפי שאביו-ישי חי יותר שנים.
רבינו בחיי,אומר רעיון מעניין: הקריבה מצביעה על הזמן שנגזר על האדם למות.חיי האדם נגזרים בהתאם למערכת הכוכבים הנשלטת על ידי כוח עליון -על סמך השכר והעונש ניתן  להוסיף על מספר השנים שכבר נגזרו,כפי שקרה לחזקיה, עליו נאמר:
"הנני יוסיף על ימיך ט"ו שנה[ישעיה ל"ח] 
ודוגמא למצב שמקצרים לאדם מחייו שנגזרו מראש:כמו  אצל יהורם בן אחזיה כעונש שדרש בזמן חוליו על עבודת אלילים,כמו שאמר אליהו הנביא :
"כה אמר ה' יען אשר שלחת מלאכים לדרוש בבעל זבוב אלוהי עקרון המבלי אין אלוקים בישראל לדרוש בדברו?לכן המיטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות"
[מלכים- ב, א,ג[
על עניין זה אמר שלמה המלך:כי לצדקה- יש מעלה גדולה ופריה חיים-שיש בכוחה להוסיף חיים על הנגזר.
כמו שנאמר:"צדקה תציל ממוות"[משלי י]
הרמב"ן אומר:כי הכוונה במילה:"ויקרבו"-זו הייתה השנה האחרונה לחייו והוא עצמו הרגיש חולשה ואפיסת כוחות,אומנם לא היה חולה,אך ידע שלא יאריך ימים ולכן קרא ליוסף.אבל אחרי שיוסף שב למצרים,יעקב חלה והדבר נודע ליוסף ואז בא לפניו עם שני בניו במטרה שיברכם.
התשובה לשאלה ג]
רש"י אומר: כי יעקב לא קרא לשאר הבנים,לפי שידע שאפשר לסמוך רק על יוסף שיקיים את משאלתו,כי  יוסף היה מושל במצרים והיה לו הכוח לבצע את הבקשה.
ומדוע ביקש יעקב מיוסף שישבע לו?וכי חשד שמא לא יקיים את בקשתו?
לפי דברי  כלי יקר:יעקב לא חשד בבנו יוסף שלא ימלא את בקשתו,אלא חשש מפני פרעה שמא יתיר ליוסף את שבועתו,לכן אמר לו יעקב:"השבעה לי"-כלומר-על דעתי.ומי שנשבע על דעת חברו אי אפשר להתיר את השבועה בלי ידיעת חברו.[על סמך בבא בתרא סימן רכ"ז]
ועל כן נאמר:"לי"-לדעתי,"וישבע לו"
רבינו בחיי מוסיף ואומר:כי יתכן שיעקב חשש כי אולי ענייני המלכות יטרידו את יוסף ולא יוכל להשתדל בעניין קבורתו.
או, אולי פרעה יסרב לתת רשות ליוסף לקבור את אביו מחוץ למצרים משום טעמי כבוד וזכות.
התשובה לשאלה ד]
רש"י מביא שני טעמים:
1]יעקב לא היה מעוניין להיקבר במצרים, כי סופה להיות עפרה כינים,כמו שכתוב:
"כל עפר הארץ היה כינים בכל ארץ מצרים"[שמות  ח,י"ג]
ויעקב חשש שכינים אלה יהיו זוחלים תחת גופו ומצערים אותו.
2] יעקב ידע -שאין המתים הקבורים בחוץ לארץ- קמים לתחייה.
לפי דברי רבינו בחיי:יעקב רצה להיקבר דווקא בארץ ישראל לפי שהאבות אוהבים את הארץ היות והיא קדושה ומכפרת על העוונות,כמו שנאמר:
"העם היושב בה  נשוא  עוון"[ישעיהו  ל"ג,כ"ד]
ועוד נאמר:"וכיפר אדמתו עמו"[דברים ל"ב, מ"ג]
כמו כן, בארץ ישראל יש שער שמים דרכו נכנסים הקורבנות והתפילות והנשמות שהן זוכות נכנסות דרך שם ושבות לשורשיהן.
דבר זה מונע לטרוח להתגלגל דרך מחילות לאדמת הקודש.
יעקב לא רצה להיקבר במצרים לפי שחשש שיעשוהו המצרים עבודה זרה.
כי כשם שעובדי עבודה זרה נענשים כך גם אלוהיהם נענשים,כמו שכתוב:
"ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים"[שמות י"ב]
התשובה לשאלה ה]
לפי רש"י:ישנם שני פירושים:
1] יעקב השתחווה לכיוון ראש המיטה-לפי ששם שרתה השכינה ורצה שראשו יפנה לכיוון זה,מכאן למדו חכמים: כי השכינה שורה מעל ראשו של החולה.
2] השתחווה לקב"ה לפי שמיטתו הייתה שלמה-כלומר שמשפחתו הייתה שלמה ללא פגם-כל בניו היו אנשים כשרים וצדיקים,כולל יוסף שהיה מושל במצרים ושמע בקול אביו ומילא את בקשתו..
רבינו בחיי הוסיף:יעקב השתחווה ליוסף – כדי לחלוק כבוד למלכות.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן לראות,כי יעקב בימיו האחרונים ביקש שיוסף ישבע לו: כי  יקברהו בארץ ישראל,זאת מפני קדושתה המיוחדת וגם בהיותה מכפרת על עוונות, ומנגד לא רצה להיקבר במצרים,שמא לא יזכה לתחיית המתים ושמא המצרים יהפכוהו,חס ושלום-לעבודה זרה, מכאן  שידע להעריך היטב את חשיבותה של הארץ וקדושתה המיוחדת.

ציורי תנ"ך/ יעקב משתחווה לשכינה/ ציירה:אהובה קליין(c)

".וישבע לו וישתחו ישראל על- ראש המיטה"
[בראשית מ"ז,ל"א]
הטכניקה :שמן על בד.
העלאת תמונות

יום ראשון, 8 בדצמבר 2013

פרשת ויחי-תוכחה- אימתי?/מאת:אהובה קליין.

פרשת ויחי- תוכחה – אימתי? / אהובה קליין

בפרשת ויחי  יעקב מוכיח את בנו ראובן על מעשה בלהה:"ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני, יתר שאת ויתר עז, פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חיללת יצועי עלה" [בראשית מ"ט, ד]
יעקב מוכיח את ראובן על החטא שעבר בבלהה .
בזמן שיעקב חזר מחרן באותה תקופה יעקב היה בן תשעים ותשע שנה [בראשית ל"ה,כ"ב] ואילו עכשיו יעקב בן מאה וארבעים ושבע, החטא התרחש לפני ארבעים ושמונה שנים, מדוע לאורך כל התקופה מיום החטא יעקב אינו מוכיח את ראובן על חטאו?  הרי ברור שהוא ידע  על החטא לפי שכתוב:"וילך ראובן...וישמע ישראל..."
תשובתו של רש"י היא: יעקב היה חושש שאם יוכיח את ראובן ברגע האמת, הוא עלול להשיג תוצאה  שונה ממה שהוא מצפה,ראובן עלול להתרחק מיעקב ולחבור אל דודו עשו,אך כאן מתעוררת שאלה נוספת, מאין שראובן אינו אוהב תוכחות? אהבת התוכחות היא אחד מארבעים ושמונה הדברים שהתורה  נקנית בהם, אם כן נחזור אל השאלה, מדוע ישנו חשש שראובן יתקרב  אל עשו, הרי
הם כל כך שונים באופיים, עשו הוא גזלן ויצחק שיודע זאת הזהיר אותו שלא
יביא  מהגזל, לעומת זאת ראובן היה מקפיד בדברים אלה וההוכחה לכך היא:
"וילך ראובן בימי קציר חיטים וימצא דודאים..." [בראשית  ל, י"ד] אם כן, ניתן לראות שראובן לא לקח מהגזל בעוד שבתקופה זו השדות היו מכוסים בחיטה, ראובן העדיף לקחת מדודאי ההפקר.
הבדל נוסף בולט ביניהם- עשו שואף להרוג את אחיו-יעקב ואלו ראובן ההפך ממנו, הוא מעוניין להציל את יוסף, אם כן שוב עדיין השאלה לגבי חששו של יעקב שראובן עלול לחבור לעשו- עדיין נשארת, יש דעה האומרת, שבפועל לא היה חשש מיידי שראובן ילך לצידו של עשו, אלא היה חשש שראובן יתחיל לחשוב מחשבות, כמה טוב להיות אצל עשו, הרי עשו ודאי לא היה מוכיח  אותו על מעשיו, לכן יעקב מתאפק הרבה זמן, הוא איננו מעוניין שראובן יעסוק אפילו בהרהורים פסולים- בהרהור קל ביותר על התקרבותו אל עשו.
ישנה דעה אחרת האומרת:יעקב חשש שכתוצאה מהתוכחה ראובן יפתח נטייה להתקרב אל עשו וככל שהזמן יחלוף הנטייה תתחזק-  בדומה ללוט שהיה צדיק ודומה  אפילו לאברהם אבינו- בהדרת הפנים, אך ברגע שאברהם הוכיח את לוט על שרועיו גוזלים,לוט נפרד מאברהם והלך לכוון ההפוך: אל סדום החוטאת.
לכן היה חשש שראובן יעזוב את בית אביו, את התורה,את עם ישראל וגם את העולם הבא.וגם אם לא בבת אחת הדבר יעשה עם הזמן בהדרגה.
המסקנה היא: כאשר רוצים להוכיח מישהו על מעשיו השלילים חייבים לשקול היטב מה להגיד לו ואימתי וכל זה-
כדי לא להשיג את ההיפך, למסקנה זו הגיע גם יעקב אבינו והושפע מכך גם משה רבנו  ולא הוכיח את עם ישראל, אלא סמוך למותו ובהמשך כך נהגו יהושע ושמואל הנביא, דויד המלך.
חז"ל אומרים שהתוכחה היא חשובה מאד והיא תורת חיים, לכן הדבר יעשה עם הרבה שיקול דעת ולא בפזיזות.
פרשה זו היא הפרשה המסיימת את חומש בראשית.

חזק, חזק ונתחזק!

יום שישי, 6 בדצמבר 2013

יוסף ויעקב מתראים/שיר מאת: אהובה קליין (c)

יוסף ויעקב מתראים/שיר מאת: אהובה קליין ©

בצל כיפת שמים
גושן אדמת מצרים
תום שנות היעדרות
עת רצון ואחדות.

עיני יוסף כמפלי מים
לב יעקב כמצלתיים
לוחש קריאת שמע
משמאל לימין נע.

אהבה וגעגועים מתחברים
כאש יוקדת מתפרצים
מעליהם ענני פנינה
אפופים בקדושת שכינה.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויגש[חומש בראשית

יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

אהובה קליין בתערוכת התנ"ך בסינמטק בירושלים.

https://www.facebook.com/media/set/?set=vb.404459659584761&type=2

אהובה קליין  בתערוכת אומנות יהודית העלאת תמונותבסינמטק ירושלים:
מסבירה לקהל הצופים את מטרת ציורי התנ"ך ואת תהליך היצירה.

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יוסף ויעקב נפגשים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

" ויאסור יוסף מרכבתו ויעל לקראת- ישראל אביו גושנה וירא אליו ויפול על- צוואריו ויבך על- צוואריו עוד"

[בראשית מ"ו, כ"ט]

הטכניקה: שמן על בד.
העלאת תמונות

יום שלישי, 3 בדצמבר 2013

פרשת ויגש-מה גילה יעקב כאשר פגש את יוסף במצרים?/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת ויגש- מה  גילה יעקב כאשר פגש את יוסף במצרים?
מאמר מאת: אהובה קליין.

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בכיו של יוסף במצרים/ציירה:אהובה קליין (c)[שמן על בד]
"ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו..."[בראשית מ"ה,א]

אחד הנושאים המרתקים בפרשת ויגש: הגעת הידיעה לאוזנו של יעקב  על הימצאות  יוסף במצרים והפגישה הדרמאטית בן האב הזקן לבן הזקונים האהוב - אחרי תקופה כה ארוכה של היעדרות.
וכך התורה מתארת את העניין:"ויעלו ממצרים ויבואו ארץ כנען אל יעקב אביהם:ויגידו לו לאמור עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ויפג ליבו כי לא האמין להם.וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דיבר אליהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי יעקב אביהם:ויאמר ישראל רב עוד-יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות"[בראשית מ"ה,כ"ה-כ"ח]
ובהמשך התורה מתארת את הפגישה הדרמטית בין האב לבנו:
"ויאסוף יוסף מרכבתו ויעל לקראת- ישראל אביו גושנה וירא אליו וייפול על- צוואריו ויבך על צוואריו עוד: ויאמר ישראל אל- יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי"[שם מ"ו,כ"ט-ל"א]
השאלות הן:
א] כיצד הגיב יעקב לראשונה על  הידיעה  כי יוסף חי במצרים?
ב] באיזו אווירה  התנהלה הפגישה בין יוסף לאביו ומה ניתן להסיק מפגישה זו?
ג] מה חשב יעקב במשך כל תקופת היעדרותו של יוסף?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י:תגובתו הראשונה של יעקב הייתה:"ויפג ליבו"-הכוונה כי נחלף ליבו של יעקב,כלומר רגשותיו השתנו וליבו הפסיק להאמין  לידיעה שאמרו לו  בניו- וזאת מפני גודל הפלא,קשה היה לו להאמין שהדברים נכונים -שאכן יוסף חי במצרים בריא ושלם.
בהמשך רש"י אומר: כי כדי שיעקב יאמין לדברי בניו בדבר קיומו של יוסף,יוסף מסר לאחיו סימן שימסרו לאביו -והוא בדבר נושא הלימוד שאביו לימד אותו בטרם ניתק הקשר ביניהם:עניין פרשת עגלה ערופה ורק כאשר יעקב קיבל סימן זה שהיה ידוע לו וליוסף בלבד -יעקב חזר להאמין לבניו כי אכן יוסף חי וקיים.
רש"י לומד זאת מהמילים:"וירא את העגלות אשר שלח יוסף.."
רבינו בחיי מסביר את תגובת יעקב לידיעת קיומו של יוסף במצרים:"ויפג ליבו"-הכוונה לא הייתה הפוגה בדמעות ופסקה תנועת ליבו של יעקב והיה כאדם מת. וכך גם באופן טבעי כאשר אדם מקבל ידיעה  משמחת בפתאומיות הוא עלול להתעלף ולהיות כמת,והסיבה היא:כי מתרחש במצב זה תהליך מיוחד בלב:הלב נפתח ומתרחב בפתאומיות והחום הטבעי הנמצא בתוך הלב יוצא  ומתפשט בגוף כלפי חוץ ואילו פנימה  הלב עצמו מתקרר והדבר גורם לעילפון.
הדבר נפוץ אצל אנשים זקנים,או כאלה שהם חלשים ובריאותם רופפת.
רבינו בחיי מסתמך בעניין זה על דברי רז"ל שדרשו על נושא זה במסכת כתובות.
רבי שמעון[מסכת סנהדרין פ"ט,ב] אומר:כך עונשו של בדאי[=שקרן] שאפילו דובר אמת-אין שומעים לו"
שהרי אחי יוסף טבלו את כותונת יוסף בדם עיזים והראו אותה ליוסף כדי שיחשוב שהוא מת,ואילו עכשיו באו לספר לו שהוא חי,לכן לא האמין להם.
התשובה לשאלה ב]
כאשר יוסף נפגש עם אביו,הוא בכה על צווארו של יעקב ,אך יעקב לא בכה כלל.
לפי רש"י: יעקב היה עסוק באמירת:"שמע ישראל" ולא יכול היה להפסיק באמצע התפילה,ואילו יוסף בכה בכי רב,בכה עוד ועוד,המילה :"עוד" מרמזת על ריבוי.
ויש כאן גם רמז שהקב"ה אינו מרבה בעונשים על האדם יותר מאשר מידת חטאיו.[איוב  ל"ד,כ"כ]
יעקב אומר בפגישה זו אל יוסף:"אמותה הפעם.."
רש" מסביר זאת  בשני פירושים:
א]לפי  פשוטו,יעקב התכוון להגיד שאפילו אם ימות,הרי לא יצטער כי הרי בסופו של דבר- זכה לראות את יוסף חי והדבר גורם לו שביעות רצון ונחת.
ב] לפי המדרש:-לפי חז"ל, עד עכשיו שיעקב היה סבור שיוסף מת,היה מצפה שימות שתי מיתות,אחת בעולם הזה ושנייה בעולם הבא,לפי שהסתלקה השכינה מיעקב והיה דואג שמא בעולם הבא ייענש על כך שגרם למותו של יוסף על ידי ששלח אותו לשכם.
והוסיף יעקב ואמר:"כי עודך חי"
עכשיו שזכה לראות את יוסף ,ימות רק פעם אחת-רק מחיי העולם הזה אך לא מחיי העולם הבא.
התשובה לשאלה ג]
מסתבר כי  לפי כמה דעות :יעקב ידע בוודאות שיוסף הוא חי ולא מת,את זאת ניתן ללמוד מהפסוק:"ויקרע יעקב שמלותיו וישם שק במותניו ויתאבל על בנו ימים רבים,ויקומו כל בניו ובנותיו לנחמו וימאן להתנחם,ויאמר כי ארד אל בני אבל שאולה"[בראשית ל"ז,ל"ח]
על כך אומר רש"י בהסתמכו על המדרש:"אין אדם מקבל תנחומין על החי וסבור שהוא מת שעל המת נגזרה גזרה שישתכח מן הלב ולא על החי"
מכאן  שיעקב ידע על קיומו של יוסף בחיים ולכן סירב לקבל תנחומים.
והוכחה נוספת:
נאמר על יעקב:"ויתאבל על בנו ימים רבים"
על פי הגמרא[מסכת נזיר[דף ה]-ימים רבים הם-שנים עשר חודשים.
ומנגד ידוע כי המת משתכח מן הלב לאחר תקופת שנה-שהיא י"ב חודשים.
בגמרא [מסכת ברכות [דף נח,ב]נאמר: אחרי שיעקב אינו שוכח את יוסף ומתאבל ימים רבים- הכוונה גם אחרי שנים עשר  חודשים-היא ההוכחה כי יעקב יודע על היות יוסף בחיים,לכן הוא מסרב לקבל עליו תנחומים.
שהרי אין נוהגים לקבל תנחומים על החי כפי שמבואר במסכת סופרים
[פרק כ"א,הלכה ט']
בעל הטורים אומר: כשיעקב שלח את יוסף לאחיו,נאמר:"ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן,והשיבני דבר"[בראשית ל"ז,י"ד]
מכאן ניתן להסיק ,כי ביעקב שרתה רוח הקודש וידע כי בסופו של דבר  -יוסף ישוב אליו בריא  ושלם.
אך בכל זאת,עדיין קשה להבין מדוע יעקב התאבל בכלל על יוסף,אם ידע על קיומו של יוסף בחיים?
התשובה לך:יעקב חשש לגורלו של יוסף מבחינה רוחנית,שמא  נפגע במצרים-מקום של מ"ט שערי טומאה - בסביבה שאנשיה עוסקים בעבודה זרה והם שטופי זימה.
אך כאשר יעקב ,בסופו של דבר,ראה בפגישתו את יוסף,כי יוסף לא ניזוק מבחינה רוחנית,אלא נותר צדיק,יעקב חש כי על כך עליו להודות לאלוקים בקבלת עול  מלכות שמים,ולכן בזמן הפגישה שיוסף בכה,יעקב התפלל "קריאת שמע"
כך סובר המהר"ל והוא כותב בספר:"גור אריה"-"...וראוי היה לקרות קריאת שמע כאשר בא אליו יוסף אחר הצער הגדול אשר היה לו בעבורו ואתה ראה אותו מלך-היה אוהב את הקב"ה אשר עושה לו זה וקיבל מלכותו ואהבתו ויראתו,וזהו נכון למבין"

לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה:כי יש מפרשים האומרים:שיעקב ידע על קיומו של יוסף במצרים,לפיכך לא חשש לגורלו הפיזי,אלא  דאג לחייו הרוחניים,וכאשר בפגישה נכח כי יוסף נותר צדיק,מיד אמר יעקב:"שמע ישראל"

יום שני, 2 בדצמבר 2013

חנוכיית הודייה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

חנוכיית הודיה/שיר מאת: אהובה קליין©

העלאת תמונות
 ציור חנוכייה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

חנוכייה מלאכת מחשבת
על אדן החלון זוהרת
עטורה קדושת הילה
חיש מניסה אפלה.

כולה כסף טהור
נשמה יהודית  תשמור
פונה לרשות הרבים
מעוררת שמחת ילדים

זורעת בפניהם חיוכים
מאירה עיניהם ככוכבים
על יופייה הכול מתענגים
בשיר והודיה מזמרים.

ציורי תנ"ך/ חלומו השני של פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c)

"ויישן ויחלום שנית והנה שבע שיבולים בקנה אחד בריאות וטובות:
והנה שבע שיבולים דקות שדופות קדים צומחות אחריהן...".
הטכניקה: שמן על בד.
העלאת תמונות