יום שני, 2 בספטמבר 2013

הפטרת פרשת האזינו-תקיעת שופר לשם מה?/מאת: אהובה קליין.

הפטרת פרשת האזינו- תקיעת שופר לשם מה?
מאת: אהובה קליין.
בשבת שובה  טרם יום הכיפורים- הבא עלינו לטובה, קוראים אנו הפטרה המתחילה במילים:"שובה ישראל עד ה' אלוקיך.."
ובהמשך נאמר:"תקעו שופר בציון קידשו צום קראו עצרת:אספו עם ,קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים.."]יואל ב,ט"ו-ט"ז]
השאלות הן:
א] מה תפקיד השופר בהתאספות זו?
ב] מה  מטרת הצום?
ג] מי ומי המתאספים  בציון?
ד] מהי תשובתו של אלוקים?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי המלבים: תפקיד השופר בדברי ה' ליואל: להקהיל את העם ולא לעורר חרדה,כי גם כך הם חרדים לאחר שהצרה כבר באה.
לפי  פירוש מצודת דוד:"להזהיר את העם על התשובה",ומוסיף ואומר:
קול השופר יגרום לעם לפחד.
וראיתי פירוש יפה האומר: מבנה השופר בתחילתו צר ואילו לקראת סופו הוא רחב.
מסמל את היציאה מהמייצר אל המרחב,
כמו שנאמר:"מן המייצר קראתי יה ענני במרחב יה" [תהלים  קי"ח,ד]
דבר שעם ישראל משתוקק  להגיע אליו מאז ומתמיד-דורות רבים.


c0lrek4np8n22ufyg45z.jpg
ציורי תנ"ך/יהודי תוקע בשופר/ציירה: אהובה קליין(c)
התשובה לשאלה ב]
 כוונת יואל הנביא בקריאה לעם לצום היא: להגיע באמצעות התענית למצב של קריעת  לב העם -המשתכנע לשוב אל אלוקים.
הדבר גורם לאדם  להימלט מהשאיפות הגשמיות ,ומיצר הרע ומביא אותו להתרכז בצד הרוחני,
הוא חש כי ללא מזון ומשקה –הוא חסר  אונים ותלוי אך ורק בבורא עולם,
הוא חש ,ביתר שאת-את אפסיותו.
הגוף נחלש ונותן מקום לחשיבה בהרהור החטא,עשיית חשבון נפש והתוצאה העיקרית והחשובה,עזיבת החטא,החרטה והשיבה אל הקב"ה.
דוגמא לצום זה  ראינו גם  בספר יונה,שם אנשי נינווה צמו במטרה לחזור בתשובה כמו שהכתוב מציין:"ויאמינו אנשי נינווה באלוקים וקראו צום ולבשו שקים ומגדולה ועד קטנם...וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם"[יונה ג,ה-ז]
התשובה לשאלה ג]
הקריאה להתאספות מכוונת לכל חלקי העם כאיש  אחד,החל בעוללים וכלה בזקנים.
להתאספות העוללים כמה סיבות:
א]-תינוקות וילדים –מסמלים את הטוהר,הם עדיין לא הספיקו לחטוא
ולכן תעניתם ובכיים עשוי לשבור גם את יתר חלקי העם ולהשפיע עליהם לשוב מדרכיהם הרעה ולתקן את מעשיהם.
ב] בזכות תינוקות וילדים אלה,הקב"ה הרחמן עשוי לרחם על עם ישראל ולסלוח להם.
ג] עצם  צירוף הקטנים להתאספות העם-מראה כי יש כאן מטרה חינוכית,החינוך מתחיל מגיל אפס.
ותפקיד המבוגרים לשמש דוגמא חיובית בהתנהגותם בתחום החינוכי.
בדומה למה שהתרחש במצרים,כאשר משה ביקש מפרעה לשלח את העם ממצרים,שאל אותו פרעה:"..מי ומי ההולכים"?
תשובת משה הייתה:"בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו..."
[שמות י,ט]
ד] ומעל הכול יש בהתאספות זאת מסר  של ליכוד ואיחוד העם- כאיש אחד בלב אחד ,בדומה  לאחדות ביום מתן תורה.
אחדות העם מאד רצויה אצל הקב"ה,את זאת ניתן לראות גם בחטא דור הפלגה,כאשר כולם יחדיו הלכו נגד בורא עולם על ידי בניית המגדל שראשו בשמים,הקב"ה היה יכול להשמיד את כל דור הפלגה, לפי שמרדו בה',אבל היות וראה כי הם מאוחדים ואפילו במטרה שלילית,הסתפק בעונש של בלבול השפה ביניהם ופיזורם בכל הארצות,כפי שכתוב:"ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החילם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות,הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו:ויפץ ה' אותם משם  על-פני כל הארץ.."[בראשית  י"א,ו]
התשובה לשאלה ד]
לפי דברי המלבים:תשובת אלוקים היא:ה' ישמע תפילתם וידאג לכבוד ארץ ישראל,שהיא גם נחלתו כדי שלא תשמש חרפה בעיני הגויים,
ה' יחמול גם על עמו.
המלבים מביא את מדרש רות ושם אמרו חז"ל:כתוב אחד אומר:"לא ייטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול,וכתוב אחד אומר כי לא ייטוש ה' את עמו בתקופה שעם ישראל מקיימים את רצון ה',אז ה' פועל עבור נחלתו ועמו.
אבל בזמן שאין עם ישראל עושה את רצון ה',אז ה' מגן עליהם בזכות שמו הגדול,ותפקיד הכוהנים היה להתפלל  לאלוקים,שיגן על עם ישראל אפילו אם אינם ראויים לכך וזאת בעבור שמו הגדול,כמו שנאמר:"למה יאמרו הגויים:
"איה אלוהיהם"?
ובהמשך נאמר:"ויען ה' ויאמר לעמו הנני שולח לכם את הדגן והתירוש  והיצהר ושבעתם אותו ולא אתן אתכם חרפה לגויים."[יואל ב,י"ט]
לסיכום,לאור האמור לעיל:
הקב"ה נותן לעם ישראל הזדמנות לחזור בתשובה,וכאשר הם שבים אל אביהם שבשמים, הוא מעניק להם כל טוב.

יהי רצון ויתקיים בנו המשפט:"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".אמן ואמן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה