יום שבת, 10 בנובמבר 2012

פרשת תולדות-השוני בין יעקב לעשיו/ מאת: אהובה קליין.


פרשת  תולדות- השוני בין יעקב לעשיו
מאת:אהובה קליין

הפרשה מספרת בתחילתה על  לידת יעקב ועשיו- האחים.
 וכך כתוב:"ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעיך ייפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר" [בראשית כ"ה,כ"ג] ובהמשך נאמר:"ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים" [בראשית כ"ה, כ"ה]
במבט ראשון ,כאשר אנחנו מתבוננים בפסוקים אלה, הרושם המתקבל הוא: כי עשו הוא איש פעיל מאד וגם זריז- יודע ציד ואילו לעומתו יעקב הוא איש תם יושב אוהלים.
ניתן להסיק שיעקב הוא איש שקט- אין לו כוח השפעה, הוא לומד בישיבה תורה, אולי אפילו בטלן, לעומתו עשיו נראה כלפי חוץ- פעיל, יודע היטב את  מלאכת הציד.
אך במבט מעמיק יותר תוך כדי התבוננות בתוכן הפרשה, נסיק מסקנה  הפוכה
לגמרי- יעקב הוא דווקא האדם הפעיל שאינו חושב על הנאות העולם הזה ועל חיי הרגע, אלא חשיבתו היא לטווח ארוך, דאגה  לדורות הבאים, הוא יושב ולומד תורה בישיבה של שם ועבר- בכך תורם הוא גם לבניו וגם לבאים אחריו.
לפי פירושו של אונקלוס:דווקא עשיו הוא הבטלן ואילו יעקב הוא הפעיל האמיתי, הפעילות נמדדת ע"פ השפעת המעשים לטווח רחוק- לדורות הבאים ואילו אצל עשיו המצב הוא  הפוך לחלוטין, במרכז  חייו הדגש הוא על חיי הרגע- ההווה . הוא אינו עולה במדרגות רוחניות – הוא דורך לאורך כל הדרך  באותו מקום- הוא, הוא הבטלן האמיתי!
ואילו יעקב מתקדם בסולם הרוחני, הוא עמל קשה כדי להפוך את עצמו כראוי ליעקב אבינו- הוא משמש דוגמא אישית במעשיו והתנהגותו.
הוא גם ראוי לרשת את ארץ ישראל, כהוכחה לדברים אלו נתבונן במעשיו של עשיו, הוא מבזה את הבכורה- כי באותו רגע הדבר לא נותן לו שום דבר, אלא זה  דבר שישמש  בעתיד את הדורות הבאים, הוא אומר:"הנה אנוכי  הולך למות ולמה –זה  לי בכורה" [בראשית כ"ו,ל"ב] אם נחשוב שהבכורה היא עבודת המקדש בעתיד [רש"י שם] הרי  בודאי שאין זה מעסיק את ראשו של עשיו כעת, עשיו מעדיף  לחשוב על הרגע- על אכילת סעודה בצהרים ולכן עדיף לו שיאכל נזיד עדשים וגם לאחר שאכל כפי שכתוב:"ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה"[בראשית כ"ו,ל"ד]
הוא חשב שהוא הרוויח  מהעסק ויעקב הפסיד, אך דווקא שיעקב הקדים אותו בקבלת הברכות  מיצחק- האב , אז לפתע עשו נזכר בבכורה ואומר:"...ויעקבני זה פעמיים" [בראשית כ"ז, ל"ז]
קהלת אומר:"לא תשבע עין לראות" [קהלת א, ח] ועל כך אומרים חז"ל שכבר ברחם אימם הם מפולגים כפי שכתוב:"ויתרוצצו הבנים בקרבה "- " מריבים בנחלת שני עולמות" [בראשית, כ"ה,כ"ב]
 כבר בשלב כה מוקדם יעקב איש העולם הבא ואילו עשיו הוא איש העולם הזה- הרוצה את כל העולם הזה ואינו מסתפק במועט .
הנביא ישעיה אומר:"כי הנה החושך יכסה ארץ" [ישעיה ס, ב] מסילת ישרים מסביר פסוק זה בדרך הבאה: העולם הזה הוא כחושך ולכן אין האדם מסוגל לראות את הראוי ויצר הרע מפריע לאדם לעצור ולראות את האמת, הוא פועל את הפעילות ההפוכה, הוא מזרז אותו שיפעל מהר ועכשיו כדי להשיג עוד ועוד.
על כך אומר הנביא ירמיה "כלה שב במרוצתם כסוס שוטף מלחמה"
 [ירמיה ח, ו] כוונת הדברים: כמו סוס שמרוב שהוא בדהירה והסתערות אינו יכול לעצור את מרוצתו, אם נבדוק לגבי חיינו היום- הרי מידי פעם עלינו להפסיק את מרוץ החיים לעצור ולחשוב באיזו תחנה של חיינו אנו עומדים? האם אנחנו  פועלים נכון? עלינו להבחין בין הדבר הרגעי והחולף שאין להשקיע בו במיוחד ולהתמקד  דווקא בדברים המשאירים עקבות לדורות הבאים- אלו הם  המצוות ,לימוד התורה- גם ללמוד וגם ללמד אחרים. עלינו לעמול בתורה כיעקב אבינו ואז נשכיל לא לבזבז את זמנינו היקר לריק ולדברים בטלים,
עשיו הוא איש הרגע ואילו יעקב הוא איש הנצח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה