פרשת ויצא-ארץ ישראל-אחוזת עולם-האומנם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת ויצא- ארץ ישראל – אחוזת עולם- האומנם?

מאת: אהובה קליין.

אחד הנושאים  בפרשה: הבטחת ארץ ישראל לעם ישראל.

רעיון זה כבר  מופיע בתחילת הפרשה:"ויחלום  והנה סולם מוצב  ארצה....והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך.." [בראשית  כ"ח, י"ג]

לקראת סוף הפרשה יעקב קורא לנשותיו ומודיע להן כי מלאך ה' הודיע לו בחלום: "...אנוכי  האל בית אל אשר משחת שם מצבה...צא מן- הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך"

 [בראשית  ל"א,י"ג]

השאלות הנשאלות הן:

א] מדוע בהבטחת הארץ- ה' מזכיר בתוך האבות גם את יצחק בעודו בחיים? הרי במקרא לא נתקלנו שהקב"ה מייחד שמות של  צדיקים בחייהם.

ב] מדוע ה' אומר: " הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה" וכי ה' מבטיח רק את מקום משכבו של יעקב?

ג] מאין לנו כי יעקב לא הפסיק לחשוב על ארץ ישראל?

ד] מדוע ה' מצווה את יעקב לשוב ארצה?

ה] מאין לנו כי ארץ ישראל שומרת אמונים לישראל גם בתקופת הגלות?

ו] האם ארץ ישראל  תשמש אחוזת עולם לעם ישראל?

התשובה  לשאלה א]: על פי רש"י:הקב"ה ייחד כאן את שמו של יצחק בחייו -לפי שכהו עיניו ועיוור היה, כמו שכתוב:"ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות" מכאן שהיה עיוור וברוב שעות היום היה כלוא בביתו והרי היה נחשב כמת, כי יצר הרע הפסיק להשפיע עליו ולא היה חשש שיחטא עוד.[תנחומא]

התשובה  לשאלה ב]:התורה מדגישה את המילים:"הארץ אשר אתה שוכב עליה.."

על כך  אומר רש"י:כי הקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל בארבע אמות הנתונים תחתיו והבטיח:"הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" בכך רמז לו שארץ ישראל תהיה קלה להיכבש על ידי בניו -ממש כמו גודל שטח  של ארבע אמות - שזה  שיעור מקומו של אדם  שנתון לשליטתו ואינו חייב להתאמץ במיוחד.

פירוש של בר קפרא: הקב"ה קיפל את כל ארץ ישראל כפנקס והניח זאת  תחת ראשו של יעקב- כאומר לו: הנה ארץ ישראל היא  בהישג ידך- מונחת תחת ראשך.

המגיד מקוז'ניץ אומר: הארץ הזאת אשר "נשכבת  לאורך ולרוחב" היות ואתה כל כך משתוקק לקבלה אכן תקבל אותה:"לך אתננה"

חכמים במאמר הבא[גיטין נ"ז ע"א] אומרים על המשפט בספר ירמיהו:"ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי" - כאשר פושטים את עורו של הצבי מבשרו- לא ניתן לכסותו בשנית בעור-  כי העור מתכווץ,

כך  גם ארץ ישראל בזמן שיושבים בה- מרווחת ויש מקום לכולם אך בזמן שאין  יושבים  בה -  מצטמקת.

התשובה לשאלה ג]: אחת ההוכחות שיעקב חושב על ארץ ישראל מהרגע שעזב את ביתו-  ניתן לראות בסוף חלומו באומרו:"ושבתי בשלום אל בית אבי.."

ומוסיף על כך האדמו"ר רבי יהודה  מגור בעל "שפת אמת":

 הרי פרשת ויצא כולה חטיבה אחת- אינה נחלקת לפרשיות פתוחות,או סתומות- הדבר רומז על כך כי יעקב חשב על ארץ ישראל בכל זמן

שהותו בחרן - במשך עשרים שנה עד שיבתו , ככתוב בסוף הפרשה: "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים" [ל"ב,ב]

גם רבקה מרמזת על עניין זה ואומרת ליעקב טרם צאתו לחרן:"וישבת עימו ימים אחדים"[כ"ז,מ"ד] היא מייחלת ומברכת את בנה ששהותו מחוץ לבית אביו לא תארך זמן רב.

התשובה לשאלה ד]: ה' מצווה את יעקב לשוב ארצה ,על כך עונים בעלי המדרש ז"ל בבראשית רבה [ פרק ע"ד]:"נכסי חוץ לארץ אין בהם ברכה, אלא משתשוב אל ארץ אבותיך אהיה עימך".

החפץ חיים אומר: כשעם ישראל נמצא בגלות ואומות העולם

"מעלילות עלינו ודוחקות את רגלינו בבחינת:"וישמע את דברי בני לבן"

[הרי מה שמע יעקב מדברי בני לבן? הם אמרו:"לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה"]

עדיין מבליגים על כל זה,שומעים חרפתנו ואינם משיבים,..אבל מכיוון שאנו רואים את פניהם שאינם כתמול שלשום, בבחינת:"וירא יעקב את פני לבן"

[שהרי יעקב שם לב כי פני לבן:"איננו עימו כתמול שלשום"]

במצב זה-  היהודים מבינים כי עליהם לשוב למקום מקלט- היינו ארץ המולדת- ישראל. כמו שנאמר:"שוב אל ארץ אבותיך".

התשובה לשאלה ה]

ארץ ישראל שמרה אמונים לבניה גם בתקופת הגלויות ,דבר זה מוכח בדברי התוכחה שבפרשת בחוקותיי [ויקרא כ"ו, ל"ב]

נאמר:"והשימותי אני את הארץ, ושממו עליה אויבכם היושבים בה"

על כך אומרים חז"ל: כי בזמן שהות היהודים בגלות גם אם האויבים יושבים בארץ ישראל- אין להם נחת רוח[תורת כוהנים שם]

גם הרמב"ן מוסיף ואומר: כי הארץ לא מקבלת את האויבים ואינם מצליחים לישב אותה והיא נשארת שוממה.

ורבינו בחיי אומר:כי מהפסוק:"ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם" [בראשית י"ז,ח]יש כאן הבטחה נצחית כי ארץ ישראל מיועדת אך ורק לעם ישראל לנצח,

ואם בכל זאת יגלו ממנה היא תישאר שוממה עד  לשובם של בניה.

התשובה לשאלה ו]

המסקנה: כי ארץ ישראל תישאר נאמנה לעם ישראל לדורות בתנאי שהיא תהיה קשורה עם השמים-  בדומה לסולם בחלום שהיה מוצב ארצה וראשו בשמים.הארץ ניתנה במתנה בתנאי שנקיים את התורה

כהלכתה.

רעיון זה נמצא גם בקריאת שמע:"והיה אם שמוע.."

מכל האמור לעיל  ניתן להסיק: כמה חשובה ארץ ישראל לעם היהודי ועלינו לשמור עליה מכל משמר  בעזרת קיום התורה הקדושה.