מן במדבר שיר מאת אהובה קליין (c)
שירת הים עדיין מהדהדת-
את ישראל במדבר מעודדת.
רוח לבבית מקדמת פניהם,
יד עלומה תומכת בזרועותיהם.
אט,אט רעב מזדחל לקרבם
וחשש כבד למציאת מזונם?
לפתע, בשורת המן
מראהו כזרע גד לבן,
טעמו כצפיחית בדבש
וכלשד השמן בעיבוד חדש.
עת השחר יפציע
העם כאייל ינוע,
ארובות השמים נפתחים
טיפות המן ממטירים,
בזוהר השמש נשטפים
וכל צבעי הקשת מחוללים.
ישראל לאלוקים מודים:
"המוציא לחם מן השמים" מברכים.
הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת בהעלותך, מסופר על המן שירד מהשמים במדבר
ושימש מזון מיוחד לעם ישראל [מזון שהיה נספג בגופם] המן מתואר בטעם: לשד השמן,
אבל בחומש שמות הוא מתואר- כצפיחית בדבש- כלומר שטעמו כטעם עוגה מתוקה[שמות ט"ז,ל"א] אבן עזרא מיישב סתירה זו, לטענתו כשירד המן הוא היה בטעם הטבעי שלו כצפיחית בדבש, אך לאחר בישולו קיבל טעם- כלשד השמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה