שלו- במדבר/ שיר מאת: אהובה קליין
רוח ים תישא שלווים
לחולות מדבר הרים סלעים
כיריעה צבעונית תכסה שמים
שאון אדיר משק כנפיים.
עופות רבים כמים
ישראל מושיטים ידיים
כעיט העט על טרפו
איש, איש יצוד מזונו.
השלו ינעץ עיניו ברעבים
לא ימצא מנוח בסלים
שואף להיות בן חורין
לטעום טעם החיים.
אינו יודע למה נועד
האם לספק עם נווד?
המענה בידי אלוקים
יגלה לעמלים בכתובים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה