שבועות- מהות החג /מאמר מאת: אהובה קליין
את חג השבועות
אנו חוגגים בתאריך: ו' בסיוון והמקור לכך
הוא:"שבעה שבועות תספור לך, מהחל חרמש בקמה [כלומר מתחילת עונת הקציר ממחרת
יום ראשון של חג הפסח] תחל לספור
שבעה שבועות ועשית חג שבועות לה'
אלוקיך" [דברים ט"ז, ח- י]
לחג כמה שמות:
א] חג
השבועות: מעניין כי התורה איננה מציינת את התאריך המדויק של החג- כפי שהיא נוהגת לעשות כן בציון יתר החגים, וזאת
מהסיבה: כי חג הפסח וחג השבועות קשורים זה בזה – לפי שחג הפסח מציין את גאולתנו
ממצרים ומיום שני של חג הפסח אנו סופרים
שבע שבתות עד חג השבועות - כפי שהתורה
מציינת: [ויקרא כ"ג] "וספרתם
לכם ממחרת השבת... שבע שבתות"
וכך מסביר
ספר החינוך: " משרשי
המצווה, על צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו, אלא התורה... והיא
העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו -ממצרים"
וכמו שאדם מצפה למשהו טוב ומשמח - סופר
את הימים לקראת האירוע החשוב- כך ישראל סופרים את הימים כדי להגיע ליום המיוחל
והאהוב כדי לחגוג אותו בשמחה.
ב] חג מתן
תורה: בחג השבועות הקב"ה כרת ברית עם ישראל ונתן לו את התורה, מעמד מיוחד
במינו - בו עם ישראל ראה את הקולות וחזה בכבודו ובעצמו מראה גדול ונורא:
"וכל העם
רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו
מרחוק.." [שמות כ, ט"ו]
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
במעמד הר
סיני- עם ישראל היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד.
מטרת נתינת התורה- היא לשם כריתת ברית בין עם ישראל למלך מלכי המלכים- כתוצאה מכך עם ישראל
מצווה לקיים את מצוות התורה ובכך יגיע לדרגה של :"ממלכת כוהנים וגוי
קדוש"
ובעתיד לבוא
בזמן הגאולה- עם ישראל ישמש אור לגויים.
ראיתי מדרש
יפה [מדרש שוחר טוב פרק ס"ח] המספר: כי הר סיני היה קדוש עוד בטרם מתן
תורה- לפי שהוא ניתלש בחלקו מהר מוריה -
המקום בו נעקד יצחק.
המשותף לשני
ההרים הוא: הניסיון והיראה.
בהר מוריה
אברהם היה ירא אלוקים ועמד בניסיון הקשה-
כפי שהקב"ה אומר:" עתה ידעתי, כי ירא
אלוקים אתה ולא חשכת את בנך , את יחידך ממני" ובהר סיני עם ישראל עמד בניסיון
לקבל את התורה והוא קיבל זאת ביראה רבה.
ג] חג הבכורים: כידוע- חג השבועות הוא אחד מבין שלושת הרגלים:
פסח, שבועות וסוכות, כפי שהתורה מתארת זאת:
"וביום
הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה'[ הכוונה לחיטה החדשה] בשבועותיכם, מקרא קודש יהיה
לכם"
היו נוהגים
לעלות לרגל לבית המקדש להביא מפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל ובעיקר - משבעת המינים כדי להודות לקב"ה על פרי
הארץ.
ד] חג הקציר: בלשון התורה:"וחג הקציר בכורי
מעשיך אשר תזרע בשדה.."
[שמות כ"ג, ט"ז]
חג זה חל בעונת הקציר- לכן נקרא בשם : חג הקציר.
ה] עצרת: המקור לכך נמצא במשנה[תורה שבעל פה]
מסכת ראש השנה פ"א מ"ב: "בארבע
פרקים העולם נידון... ובעצרת על פירות האילן"
כלומר זהו יום
מיוחד שבו נידונים פירות האילן, ומכאן השם עצרת.
המנהגים
בחג:
א] תיקון
ליל חג השבועות
המשמעות
להיות ערים בליל החג ולעסוק בלימוד תורה.
והסיבה היא: לפני מתן תורה- בני ישראל נרדמו וישנו כל הלילה ולא
קיימו את ההכנה למתן תורה כראוי, וכדי
לכפר על מעשה זה- אנו לומדים תורה בליל חג השבועות.
ב] לפנות בוקר
קוראים: את פרק י"ט בחומש שמות המתאר את מעמד הר סיני והמשמעות היא: כאילו אנו עומדים מחדש למרגלות ההר לקבל את
התורה.
ג] קריאת
מגילת רות מדוע?
1] לפי שהאירוע המתואר במגילה אירע בעונת הקציר,
"בתחילת קציר שעורים"- כפי שמתואר במגילה.
2] דוד המלך
נולד ונפטר בחג השבועות והיה הנין של רות.
3] רות המואבייה
קיבלה על עצמה יהדות כשם שעם ישראל קיבל את התורה.
4] לפני מעמד הר סיני קיימנו רק שבע מצוות בני נח,
במעמד הר סיני נוספו לנו עוד רו"ת מצוות סך הכול- 606 מצוות = רו"ת ועוד 7= תריי"ג מצוות.
5] חז"ל
אומרים: " ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים" רו"ת מסמלת את החסד והנאמנות- ככלתה של
נעמי לכן זכתה להיות האם של שושלת
מלכות דוד.
ד] אכילת
מאכלי חלב בחג השבועות:
1] חלב
בגימטריא: 40 – המזכיר לנו ארבעים יום וארבעים לילה שבהם שהה משה בהר סיני.
2] עדיין לא
היו להם כלים לבשר בנפרד ולחלב בנפרד, לכן אכלו מאכלי חלב בלבד.
ה] קישוט
בתי הכנסת בירק לכבוד החג- הוא הביטוי לחג הקציר ויום הבכורים
וזכר למתן
תורה, לפי חז"ל : הר סיני היה מכוסה
כולו בירק.
לסכום: חג מתן
תורה הוא חג המאחד את כל עם ישראל מחדש ומחזיר אותו לקבלת התורה שנית .
יהי רצון
שאחדות זאת בעם תימשך גם לתוך חיי היום, יום ובכך נזכה בקרוב לגאולה שלמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה