פרשת צו- אבן יסוד לחינוך העולם
מאמר/ אהובה קליין .
חמישה אנשים בלבד נבחרו להיות כוהנים והם: אהרון וארבעת בניו.
את זאת אנו לומדים מהכתובים בפרשה:"וידבר ה' אל משה לאמור: קח את אהרון ואת בניו איתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה... לקודשו. ויקרב משה את בני אהרון וילבשם כותנות... כאשר ציוה ה' את משה" [ויקרא ח,א-י"ח] למעשה משה מקבל מאת ה' ציווי לקדש את אהרון ובניו, לחנכם לכהונה וזאת לאחר משיחתם לכוהנים.
נשאלת השאלה מדוע עמרם ויוכבד זכו למשפחה כה קדושה?
מדוע אהרון מוריש את הכהונה לדורות, ניתן להבחין בברור כי יש כאן הנחת אבן פינה לחינוך העולם, כיצד?
התשובה לכך היא: כי התורה עוסקת בחינוך הכשרת הכוהנים והם לוקחים חלק נכבד בחינוך עם ישראל במטרה שעם ישראל ישמש בעתיד :"אור לגויים".
ברעיון זה ניתן להבחין לאורך כל הפרשה והנה כמה דוגמאות לכך: הפרשה פותחת במילים:
"וידבר ה' אל משה לאמור:צו את אהרון ואת בניו לאמור:זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח ..." [ויקרא ו,ב]
רש"י אומר על המילה:"צו"- הכוונה מלשון זירוז ולפי ר' שמעון: הכתוב נוהג לזרז במקום שיש בו חיסרון כיס [הפסד של כסף]
רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר:[בסוף מסכת מנחות ק"י, ע"א] אומר: כי ריש לקיש לומד מהמילים :"זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם" [ויקרא ז, ל"ז] כי כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה, מנחה, חטאת ואשם.היות והיה לכוהנים רווח מסוים מהקורבנות- שהיו יכולים לאכול את העור של הבשר, היה חשש שאהרון ובניו לא ירצו לפרסם שאפשר לקיים מצוות הקרבת קורבנות גם על ידי לימוד התורה, לכן מתוך המילה:"צו" ניתן להסיק כי התורה מחייבת את הכוהנים להורות לבני ישראל :כל העוסק בתורת הקורבנות ,מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב קורבן, למרות שהוראה זאת עלולה לגרום לכוהנים חסרון כיס.
ר' יצחק מגור ה"חידושי הרים" אומר:שהרי ידוע שקורבן עולה מכפר על חטאים שאדם חוטא תוך כדי הרהורים ומעניין שלכל איבר בגוף יש "כיס" שעלול לעזור לאדם להימנע מעשיית חטאים ולכסות את מקור החטא, לדוגמא: אפשר שאדם יעצום את עיניו במטרה להימנע לראות דברים שעלולים להרגיזו, אפשר גם לאטום את האוזניים על מנת לא להאזין ללשון הרע, אפשר לסגור את הפה וכך להימנע מלחטוא בדיבור לשון הרע.
אך בעניין המחשבות הדבר קשה , האדם חייב לשלוט על עצמו כי כאן יש "חסרון כיס".
בנוגע ללבושו של הכוהן יש הוראות מדויקות מה ילבש.
"ולבש הכהן מדו בד..." [ויקרא ו, ג'] לפי דעתם של חז"ל הכוונה לכותונת הבד של הכהן,
ומה הכוונה: "מדו" ? שתהיה הכותונת מתאימה לגופו של הכהן- לא קצרה מידי ולא ארוכה מידי וללא בגד חוצץ מתחת לכותונת.
ר' שלמה אפרים מלונצ'יץ בעל הכלי יקר מסביר את הדברים:
א] בדרך כלל המתגאה לובש בגדים גדולים מגופו ולכן התורה דורשת ללכת עם כותנת מתאימה לגופו.כדי שלא יכשל במידת הגאווה.
ב] כאשר הכוהן עוסק בהוצאת הדשן לאחר שרפת הקורבנות- יש חשש שהכוהן ילבש בגד נוסף מתחת לכותונת, או ילבש בגד קצר ממידתו, לכן התורה דורשת מהכוהן ללבוש כותונת כפי מידתו.
ניתן ללמוד גם הרבה מההוראה:"וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרון תהיה איש כאחיו" [ויקרא ז, י'] על המילים:"בלולה בשמן"- אומר רש"י:"וחרבה" זוהי מנחת חוטא.
על כך אמר רבי יצחק מוורקה: מדברי רש"י ניתן ללמוד כיצד אדם חייב להתנהג אל הזולת ,לא משנה איזה קורבן הביא, יש להתייחס אליו באהבה, אחווה ורעות - בכל מצב וכך חייב להתנהג מנהיג ישראל כלפי העם- במידה שווה לכל איש.
מכל האמור בפרשה,ניתן להסיק כי הכוהן חייב לשמש דוגמא אישית לכל עם ישראל- הן בלבושו בהתנהגותו לזולת ובלימוד התורה- וכל זאת במטרה לחנך את עם ישראל לאור התורה ,למען יממש את ייעודו ויהיה: "אור לגויים."
קרבים אנו לשבת הגדול –אחד הגורמים לשם זה:שנעשה נס לעם ישראל והצליחו לקיים את מצוות קורבן פסח טרם יציאתם ממצרים, וזאת למרות שהצאן היה קדוש למצרים. והמצרים לא הפריעו לקיים מצווה זו.
כשם שנגאלנו במצרים- בקרוב ,בע"ה,נגאל שנית מכל הייסורים בכלל ובפרט אמן ואמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה