בפרשתנו מגולל יוסף לאחיו את שני חלומותיו כפי שנאמר בכתובים:
"ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו: ויאמר אליהם שמעו- נא החלום הזה אשר חלמתי: והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי. ויאמרו לו אחיו: המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו? ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל-דבריו ויחלום עוד חלום אחר ויספר אותו לאחיו ויאמר: הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי ויספר אל-אביו ואל אחיו ויגער- בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימך ואחיך להשתחוות לך ארצה? ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר" [בראשית ל"ז.ה-י"ב]
השאלות הן:
א] מה תפקידו של החלום בחיי האדם בכלל?
ב] האם חלומות שווא ידברו?
ג] מדוע האחים התייחסו לחלומותיו של יוסף באופן כה רציני?
ד] כיצד התייחס יעקב לחלומות יוסף?
התשובה לשאלה א]
ידוע לנו כי אין בן אנוש אשר אינו חולם חלומות,הפסיכולוגיה טוענת:כי אין אדם יכול להישאר שפוי בנפשו ללא חלומות,אלא שלא תמיד ניתן לזכור את אשר חלם בלילה,פעמים רבות הדבר נשכח,אלא אם כן , החלום מיוחד לטוב או לרע,או חלום על אדם שאינו בין החיים אשר מופיע עם מסר מסוים -במראות הלילה.
החלום הוא חיוני למוח האדם ותורם לבריאותו הנפשית.
מעניינים גם דברי חז"ל על החלומות:
הזוהר הקדוש אומר:
*כי כאשר האדם עולה על מיטתו לישון אזי נפשו עולה למעלה, צדדים רעים נדבקים בו ומודיעים לו חלק דברי אמת וחלק כזבים.
*כל מי שעוסק כראוי בתורה במשך היום, בזמן שהוא בתרדמה נשמתו עולה למעלה ושם מלמדים אותו עמקי תורה ואותם דברי תורה שגורים בפיו במשך היום.
*חז"ל אומרים:"כל מי שהוא רעב ואכל קמעא- שנתו מתנדנדת ממנו,אכל הרבה שנתו מתוקה.[אין הכוונה שאכל יותר מידי]
*"ג’ צריכים רחמים: מלך טוב,שינה טובה וחלום טוב"
*"חלום שלא נפתר,הריהו כאיגרת שלא קראו אותה."
התשובה לשאלה ב]
מסתבר שלא תמיד החלומות שווא ידברו,אלא יש מקרים שהחלום מופיע לחולם בצורת נבואה לגבי העתיד,גם אם יש בו פרטים לא אמיתיים.רעיון זה ניתן ללמוד בפרשתנו כאשר יוסף משתף גם את אביו בחלומותיו וזוכה לתגובה: "מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימך ואחיך להשתחוות לך ארצה?"
רש"י מפרש: כי אין חלום ללא דברים בטלים והוא מבסס את דבריו על דברי הגמרא:
"אמר רבי יוחנן משום רשב"י: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים.
אמר רב ברכיה : חלום-אע"פ שמקצתו מתקיים כולו אינו מתקיים,מנא לן?
מיוסף,דכתיב:" והנה השמש והירח.."
[ברכות נ"ה]
כאשר האחים מחליטים להשליך את יוסף לבור הם אומרים:
"ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו"?
גם כאן רש"י מאיר את עיננו בדבריו: מתוך דברי תנחומא:"אמר רב יצחק:המקרא אומר לך דרשני,מי אמר:"ונראה"?אלא שהאחים אמרו:"לכו ונהרגהו ורוח הקודש אומרת: ונראה אותם" הם אמרו:"לכו ונהרגהו" והוא אמר:"והנה תסובינה אלומותיכם" ונראה של מי עומד שלכם או שלי? [י"ג]
מכאן שחלומות יוסף מכילים דברי נבואה המתקיימים בהמשך- לפי רוח הקודש וזאת בניגוד לרצון האחים. מסיבה זו- מטרתם להורגו כדי לשים קץ לתוכניות,אך ידוע שאין בשר ודם מסוגל לסכל תוכנית אלוקית.
התשובה לשאלה ג]
האחים התייחסו לחלומות יוסף כמשהו המאיים עליהם ותוכניותיהם .שורש העניין היה טמון בקנאה החזקה ביוסף אחיהם- בן הזקונים- אשר זכה גם לבגד מיוחד- כותונת פסים מאביו ומתוך הפסוקים ניתן ללמוד על יחסם לדבר:
"ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום" [שם ל"ז,ד]
על יחסם זה של האחים כלפי יוסף – אומר רש"י כי מכאן שהאחים היו ישרים-לא אחד בפה ואחד בלב,הם אמרו את מה שחשבו באמת.
וקנאתם בולטת במיוחד בתגובותיהם לחלומות:"..המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו? ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל- דבריו"[שם ל"ז,ח]
האחים חוששים,לעניות דעתי-כי אכן החלומות מבשרים את אשר יתרחש בעתיד,הדבר מגביר את שנאתם וקנאתם אליו.
על עניין הקנאה נאמר במסכת אבות:
"הקנאה , והתאווה והכבוד מוצאין את האדם מן העולם"
[אבות ד.משנה כ"א]
מכאן ניתן להבין שכל אכזריותם של האחים נבעה מהקנאה העזה שהייתה בהם.
התשובה לשאלה ד]
אביו-יעקב כעס מאד על יוסף:"ויגער בו-אביו ויאמר לו:"מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימך ואחיך להשתחוות לך ארצה?"[שם ל"ז,י"א]
יעקב הבין שסיפור החלומות מגביר את השנאה והקנאה מצד האחים כלפי יוסף ורצונו היה להוציא את הדבר מלב בניו.[דעת רש"י]
רש"י מוסיף ואומר:יעקב ידע כי חלומות בנו עתידים להתגשם לכן נאמר עליו:"..ואביו שמר את הדבר"[שם ל"ז,י"א]
כלומר יעקב המתין וציפה להתגשמות החלום- רש"י מבסס את דבריו על פי הנאמר בספר ישעיה[ כ"ו,ב]:"שומר אמונים"-עם ישראל שומר ומצפה לדברי ה’ הנאמנים שיקיים הבטחתו לגאול אותם בעתיד.
לסיכום, ניתן להסיק כי החלום אצל האדם הוא חיוני לבריאותו הנפשית,פעמים יש חלומות שאין להם קשר למציאות,אבל יש גם חלומות המכילים דברי נבואה ולמרות שמעורבים בפרטים לא אמיתיים -עתידים להתגשם בעתיד כמו שיוסף קיבל מסרים אלוקיים בחלומותיו ולמרות שאחיו שאפו לעצור את הדבר וניסו לסכל את התוכניות- לא עלה בידיהם לעשות כן.
ולסיום מעניין במיוחד לעיין במדרש תנחומא ולפיו עצה טובה:"ראה אדם בחלומו חרב שלופה ונתונה בצווארו וקוטע ירכו,משכים והולך לבית הכנסת מפחד שראה בחלומו,ורואה כוהנים נושאין את כפיהן- החלום הרע מתבטל ממנו."
"ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו: ויאמר אליהם שמעו- נא החלום הזה אשר חלמתי: והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי. ויאמרו לו אחיו: המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו? ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל-דבריו ויחלום עוד חלום אחר ויספר אותו לאחיו ויאמר: הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי ויספר אל-אביו ואל אחיו ויגער- בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימך ואחיך להשתחוות לך ארצה? ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר" [בראשית ל"ז.ה-י"ב]
השאלות הן:
א] מה תפקידו של החלום בחיי האדם בכלל?
ב] האם חלומות שווא ידברו?
ג] מדוע האחים התייחסו לחלומותיו של יוסף באופן כה רציני?
ד] כיצד התייחס יעקב לחלומות יוסף?
התשובה לשאלה א]
ידוע לנו כי אין בן אנוש אשר אינו חולם חלומות,הפסיכולוגיה טוענת:כי אין אדם יכול להישאר שפוי בנפשו ללא חלומות,אלא שלא תמיד ניתן לזכור את אשר חלם בלילה,פעמים רבות הדבר נשכח,אלא אם כן , החלום מיוחד לטוב או לרע,או חלום על אדם שאינו בין החיים אשר מופיע עם מסר מסוים -במראות הלילה.
החלום הוא חיוני למוח האדם ותורם לבריאותו הנפשית.
מעניינים גם דברי חז"ל על החלומות:
הזוהר הקדוש אומר:
*כי כאשר האדם עולה על מיטתו לישון אזי נפשו עולה למעלה, צדדים רעים נדבקים בו ומודיעים לו חלק דברי אמת וחלק כזבים.
*כל מי שעוסק כראוי בתורה במשך היום, בזמן שהוא בתרדמה נשמתו עולה למעלה ושם מלמדים אותו עמקי תורה ואותם דברי תורה שגורים בפיו במשך היום.
*חז"ל אומרים:"כל מי שהוא רעב ואכל קמעא- שנתו מתנדנדת ממנו,אכל הרבה שנתו מתוקה.[אין הכוונה שאכל יותר מידי]
*"ג’ צריכים רחמים: מלך טוב,שינה טובה וחלום טוב"
*"חלום שלא נפתר,הריהו כאיגרת שלא קראו אותה."
התשובה לשאלה ב]
מסתבר שלא תמיד החלומות שווא ידברו,אלא יש מקרים שהחלום מופיע לחולם בצורת נבואה לגבי העתיד,גם אם יש בו פרטים לא אמיתיים.רעיון זה ניתן ללמוד בפרשתנו כאשר יוסף משתף גם את אביו בחלומותיו וזוכה לתגובה: "מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימך ואחיך להשתחוות לך ארצה?"
רש"י מפרש: כי אין חלום ללא דברים בטלים והוא מבסס את דבריו על דברי הגמרא:
"אמר רבי יוחנן משום רשב"י: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים.
אמר רב ברכיה : חלום-אע"פ שמקצתו מתקיים כולו אינו מתקיים,מנא לן?
מיוסף,דכתיב:" והנה השמש והירח.."
[ברכות נ"ה]
כאשר האחים מחליטים להשליך את יוסף לבור הם אומרים:
"ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו"?
גם כאן רש"י מאיר את עיננו בדבריו: מתוך דברי תנחומא:"אמר רב יצחק:המקרא אומר לך דרשני,מי אמר:"ונראה"?אלא שהאחים אמרו:"לכו ונהרגהו ורוח הקודש אומרת: ונראה אותם" הם אמרו:"לכו ונהרגהו" והוא אמר:"והנה תסובינה אלומותיכם" ונראה של מי עומד שלכם או שלי? [י"ג]
מכאן שחלומות יוסף מכילים דברי נבואה המתקיימים בהמשך- לפי רוח הקודש וזאת בניגוד לרצון האחים. מסיבה זו- מטרתם להורגו כדי לשים קץ לתוכניות,אך ידוע שאין בשר ודם מסוגל לסכל תוכנית אלוקית.
התשובה לשאלה ג]
האחים התייחסו לחלומות יוסף כמשהו המאיים עליהם ותוכניותיהם .שורש העניין היה טמון בקנאה החזקה ביוסף אחיהם- בן הזקונים- אשר זכה גם לבגד מיוחד- כותונת פסים מאביו ומתוך הפסוקים ניתן ללמוד על יחסם לדבר:
"ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום" [שם ל"ז,ד]
על יחסם זה של האחים כלפי יוסף – אומר רש"י כי מכאן שהאחים היו ישרים-לא אחד בפה ואחד בלב,הם אמרו את מה שחשבו באמת.
וקנאתם בולטת במיוחד בתגובותיהם לחלומות:"..המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו? ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל- דבריו"[שם ל"ז,ח]
האחים חוששים,לעניות דעתי-כי אכן החלומות מבשרים את אשר יתרחש בעתיד,הדבר מגביר את שנאתם וקנאתם אליו.
על עניין הקנאה נאמר במסכת אבות:
"הקנאה , והתאווה והכבוד מוצאין את האדם מן העולם"
[אבות ד.משנה כ"א]
מכאן ניתן להבין שכל אכזריותם של האחים נבעה מהקנאה העזה שהייתה בהם.
התשובה לשאלה ד]
אביו-יעקב כעס מאד על יוסף:"ויגער בו-אביו ויאמר לו:"מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימך ואחיך להשתחוות לך ארצה?"[שם ל"ז,י"א]
יעקב הבין שסיפור החלומות מגביר את השנאה והקנאה מצד האחים כלפי יוסף ורצונו היה להוציא את הדבר מלב בניו.[דעת רש"י]
רש"י מוסיף ואומר:יעקב ידע כי חלומות בנו עתידים להתגשם לכן נאמר עליו:"..ואביו שמר את הדבר"[שם ל"ז,י"א]
כלומר יעקב המתין וציפה להתגשמות החלום- רש"י מבסס את דבריו על פי הנאמר בספר ישעיה[ כ"ו,ב]:"שומר אמונים"-עם ישראל שומר ומצפה לדברי ה’ הנאמנים שיקיים הבטחתו לגאול אותם בעתיד.
לסיכום, ניתן להסיק כי החלום אצל האדם הוא חיוני לבריאותו הנפשית,פעמים יש חלומות שאין להם קשר למציאות,אבל יש גם חלומות המכילים דברי נבואה ולמרות שמעורבים בפרטים לא אמיתיים -עתידים להתגשם בעתיד כמו שיוסף קיבל מסרים אלוקיים בחלומותיו ולמרות שאחיו שאפו לעצור את הדבר וניסו לסכל את התוכניות- לא עלה בידיהם לעשות כן.
ולסיום מעניין במיוחד לעיין במדרש תנחומא ולפיו עצה טובה:"ראה אדם בחלומו חרב שלופה ונתונה בצווארו וקוטע ירכו,משכים והולך לבית הכנסת מפחד שראה בחלומו,ורואה כוהנים נושאין את כפיהן- החלום הרע מתבטל ממנו."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה