יום שלישי, 9 בפברואר 2021

פרשת משפטים- מהו המתכון למניעת מגפות וחולי?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת משפטים - מהו המתכון למניעת מגיפות וחולי ?

מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ ברכה בלחם ובמים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך  שומר חינם/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical  paintings

Keeps no money on  dishes



ציורי תנ"ך/ העבד העברי יוצא  לחופשי/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ העבד ואישתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ  תחת משאו/ציירה: אהובה קליין (c)


 [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


ציורי  תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג, כ"ג]



ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


בפרשה זו: התורה מתארת לפנינו : מערכת מסועפת של חוקים ומשפטים   בדגש  מיוחד על מצוות שבין אדם לחברו.

מעניינים דבריו של רבי שמחה בונים מפשיסחה  על דברי הפתיחה :

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

התורה באה ללמדנו: שיש לשים את "המשפטים" – המצוות שבין אדם לחברו - לפני המצוות שבין אדם למקום.

בעל הטורים  מסביר את המילה: "משפטים" באמצעות  ראשי תיבות:

הדיין  מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.

כמו שנאמר בגמרא[ מסכת סנהדרין ו', ע"ב]: "מצווה לבצוע [ לפשר בין הצדדים היריבים במשפט]  כפי שנאמר: "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם". [זכריה ח', ט"ז]

הרי - במקום שיש משפט אין שלום, ובמקום שיש שלום אין משפט! אלא, איזהו משפט שיש בו שלום?- התשובה: להגיע לפשרה בדין.

רבי יצחק מאיר מגור [בעל "חידושי הרי"ם"] אומר: רצה כאן רש"י    להדגיש שאפילו המשפטים המובנים לכל בר דעת - ע"פ השכל וההיגיון, הרי עיקר כוחם הוא מהטעם שניתנו לנו על ידי הקב"ה בהר סיני.

בפרשה זו ישנה הבטחה לעם ישראל - מהו התנאי להסרת מחלה ? ברכה זו נחוצה לכל החיים:

"עֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ". [שמות כ"ג ,כ"ה]

בחלק האחרון של פרשה זו - משה עולה להר סיני לקבל את לוחות האבן - כפי שהכתוב מתאר:

"עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם.  וַיָּקָם מֹשֶׁה, וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ; וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הַר הָאֱלֹהִים. וְאֶל-הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ-לָנוּ בָזֶה, עַד אֲשֶׁר-נָשׁוּב אֲלֵיכֶם; וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם, מִי-בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם.  וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הָהָר; וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-הָהָר.  וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד-יְהוָה עַל-הַר סִינַי, וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים; וַיִּקְרָא אֶל-מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִתּוֹךְ הֶעָנָן.  וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְהוָה, כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר, לְעֵינֵי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וַיַּעַל אֶל-הָהָר; וַיְהִי מֹשֶׁה, בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה".  [כ"ד, י"ב-י"ח]

השאלות הן:

א] התנאי להבטחת ה' להסיר מחלה מעם ישראל-מהו?

ב] כיצד  עלה משה להר-ומה תוכן לוחות הברית שקיבל?

ב] באיזה אופן נכנס משה לתוך הענן?

תשובות.

הבטחת ה' להסיר מעם ישראל מחלה.

בתקופה זו של התפשטות מגיפת הקורונה - מעניינים דברי הפרשנים בנידון:

"נתיבות שלום"- מבהיר: כדי  שברכת הבריאות תשרה עלינו- עלינו לחיות  את חיינו מתוך קדושה וטהרה- כגון שיברך לפני שיאכל וגם בתום הסעודה - תמיד יודה לה' ויעשה לו נחת רוח - אז ה' יברך אותנו הן בלחם והן במים - המרמז על מידת החסד והאהבה - וכאשר יהודי מקיים את הציווי:

"עֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" – מתקיים בו: אדם מקדש עצמו מעט - מקדשים אותו הרבה ומתברך בלחמו ומימיו- לפי שעל כל ענייניו שורה הקדושה.

"כל המאורעות העוברים על יהודי- מחייבים אותו התבוננות, שישמע את דברי ה' מדבר וקורא אליו - מתוך כל המאורעות וכאשר אינו שם לבו להתבונן - זו מחלת מצרים, הכבדת הלב - כמו שכותב הרמב"ם:- כמו שיש מחלות גופניות כך גם יש מחלות נפשיות ,  מחלות רוחניות , זהו פירוש הפסוק  -"והסירותי מחלה מקרבך", כל עניין הכבדת הלב -שליבו של האדם - מטומטם ואינו רואה ואינו שומע - נובע מחמת פגמיו, [חטאיו] אך כאשר-"ועבדתם את ה' אלוקיכם—שמתקדש ומתקרב להשי"ת, אז "הסירותי מחלה זו מקרבך" שמכל המאורעות- יראה וישמע את דבר ה' המדבר וקורא  אליו בכל המצבים, שלכל זה מגיעים ע"י ועבדתם את ה' - שמוסר כל  תענוגיו לה' "

רבינו בחיי מסביר: לעומת הגויים העובדים עבודה זרה ומצפים שבדרך זו - יזכו  להישגים רבים ,ייטב מזלם והצלחתם  תגבר, הרי מנגד, עם ישראל אם יציית לצוויי התורה הקדושה ויעבוד את האלוקים ,הקב"ה  כפי שהוא מבטיח - יעניק לבניו ברכה בלחם , במים ויסיר את כל המחלות מעליהם. יש תחלואים בתוך הגוף הנגרמים ממאכלים ומשקאות ויש גם מחלות מחוץ לגוף - וירוסים שונים הנובעים כתוצאה משינויי מזג האוויר  כפי השתנות מערכת הכוכבים, מובטח מאת ה', כי על ידי עבודת ה'  הוא יברך את מזון האדם בכך שיהיה בכוחו להסיר את כל סוגי המחלות וכך הצדיק לא יזדקק לגשת לרופא. הראיה מהכתוב : "וגם בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים" [דברי הימים ב, ט"ו]

 

רעיון דומה אומר גם  הרב שמשון רפאל הירש : עם ישראל חייב הודאה והכנעה לה' - על ידי קיום התורה ומצוותיה , הכוונה שכל אחד ואחד מחויב  לעבוד את האלוקים כפי שכתוב: בלשון רבים: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"- ולא נאמר בלשון יחיד: "ועבדת" .

עבודת ה' – רק היא  תגרום לכך שברכת ה' תרד לארץ - אותה ברכה שאומות העולם מצפים מעבודתם לכוחות הטבע המדומים.

ה"כלי יקר" מסביר את  הפסוק באופן מעניין: כתוב: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ"- הפסוק פותח בלשון רבים "וַעֲבַדְתֶּם" ומסיים בלשון יחיד: ו"ּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ:"

הטעם לכך הוא: היות וכל ישראל ערבים זה לזה ולא יברך אלוקים לחם של כל יחיד ויחיד ,אלא עד שעובדי ה'  יהיו רבים וכולם יעבדו את ה' כאחד, רק אז יבורך לחמו של כל אחד ואחד.

 

יש אומרים: שבעוד שהתפילה  לה' – תאמר יחדיו עם כל הקהל,  בתפילתם ה' לא ימאס , אך  בענייני אכילה עדיף שכל אחד  יאכל את מזונו לבדו.

 

על פי רוב ,כל המחלות והנגיפים על ידי המאכלים מבחוץ, או על ידי התגברות היסודות זה על זה מבפנים, מטעם זה נאמר: "ובֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ" ובהמשך ישנה את ההבטחה: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ". 

 

דעת מקרא מפרש: הברכה  תהיה בכמות : הרבה אוכל ושתיה וברכת הלחם. הכוונה: שהאדמה תיתן את יבולה והגשם ירד במידה מספקת - כפי שכתוב בקריאת שמע.

 

הנחלים יהיו משופעים ונקיים ללא רעלים העשויים לגרום למחלות, הקב"ה ירפא את אלה שחלו ויסיר כל מחלה מעמו וגם  ימנע מבעד המחלה לבוא אל בניו.  תוצאות אלה מבטיח ה' -כדי לסתור את דעת עובדי האלילים הסבורים: כי את כל הטוב ניתן להשיג באמצעות עבודתם האלילית.

לעניות דעתי- חייבים אנו להיזכר במגפות שהביא ה' על עם ישראל בעבר- כגון מכת הנחשים במדבר, כאשר היו ישראל מתבוננים על נחש הנחושת בראש העמוד כלפי מעלה- מיד התרפאו. אין הנחש ממית או מחיה- אלא האמונה באלוקים- ומסירותו אליו בקיום התורה ומצוותיה-הם הפתרון לרפואת האדם. ועל כן זוהי הוכחה- שכל המגפות הבאות עלינו- הן יד אלוקים  המזכיר לנו- תמיד להתחבר לשורשים- היינו, לעשרת הדיברות- לתורה הקדושה, באופן זה נהיה מוגנים על די מלך מלכי המלכים.

 

 משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות.

רש"י מסביר: משה  הצטווה מה'- לאחר מתן תורה –לעלות להר סיני  למשך ארבעים יום, כדי לקבל את לוחות האבן- הלוחות כללו: שש מאות ושלוש עשרה מצוות –בכלל עשרת הדברות , יהושע בן נון – תלמידו - ליווה   את משה -עד מקום ההגבלה- תחומי ההר שאינו רשאי להיכנס לשם ולהתקדם הלאה. מנקודה זו- משה נפרד ממנו ועלה לבדו אל הר האלוקים. ואילו יהושע המתין לו לרגלי ההר והתעכב שם למשך ארבעים יום. ההוכחה לך: כי בתום תקופה זו נאמר: "וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם, בְּרֵעֹה; וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, קוֹל מִלְחָמָה, בַּמַּחֲנֶה". [אלו היו קולות של האנשים שסגדו לעגל הזהב.] מכאן שיהושע לא היה עמהם.

מדרש חז"ל אומר: לוחות האבן - הם משל למדבר שהוא משובש בגדודי שודדים, מה עשה המלך? מיד הושיב שם גדודי צבא כדי לשמור על המקום, הנמשל: הקב"ה קרא לתורה בשם: "אבן" – לפי שנאמר: "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן",

 

יצר הרע קרוי "אבן" כפי שנאמר: "ַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר". [יחזקאל ל"ו, כ"ו]

 

לפי זה, התורה היא אבן -ויצר הרע –אבן – האבן - התורה  תשבור את האבן- יצר הרע - כלומר יש בכוח התורה להילחם נגד יצר הרע.

רבינו בחיי מביא כמה הסברים על מטרת עלייתו של משה להר סיני:

והוא מתייחס למילים:

"וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם". 

"להורתם" -  הכוונה ללמד את התורה על דרך הפשט  שהרי התורה והמצוות- משמשות מסלול ודרך- כדי להדריך את נפש האדם לשוב אל שורשה.

להתכונן לקראת העולם הבא, ועל כך אמר שלמה המלך:

"וַיֹּרֵנִי--וַיֹּאמֶר לִי, יִתְמָךְ- דְּבָרַי לִבֶּךָ;    שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה". [קהלת ד, ד]

על פי המדרש: "להורותם"- זה תלמוד.

לוחות האבן- לוחות הברית ובהם עשרת הדברות.

"והתורה"- זו התורה שבכתב.

המצווה"- זו המשנה..

"אשר כתבתי"-הם- הנביאים והכתובים.

"להורותם"- האות הראשונה- ל' והאות האחרונה – מ'- סה"כ- שבעים ובאמצע התורה- כלומר אם מורידים את האות הראשונה והאחרונה מהמילה: "להורותם"- נשאר לנו-"תורה"- מכאן: ששבעים פנים לתורה.

עוד הערה מעניינת של רבינו בחיי: יהושע בן נון שהמתין למשה בהיותו על ההר- היה אחד מכלל שבעים הזקנים שהמתינו למשה למטה- אלא שיהושע היה הגדול מכולם.                                                                               

משה נכנס לתוך הענן.

האגדה מספרת: "ויהי בעלות משה לקבל את התורה ויבוא ענן ויתיצב לפניו, ויבט משה עליו ולא ידע  איכה יעשה? היאחז בו אם יעלה עליו, ועודנו חושב מה לעשות ויחלק הענן לשני חלקים ויבוא משה תוכו. וישאהו הענן משם והלאה, ויפגשהו קמואל- המלאך הממונה על שנים עשר אלף מלאכים השומרים את שער השמים, ויגער במשה ויאמר: איכה נועזת לבוא עד הלום ולא יראת את המלאכים ואת אשם [האש שלהם]הגדולה? ועודנו מדבר- ויכון לגעת  במשה ולשורפו.

ויקרא משה בשם ה' ! ויחרד קמואל חרדה גדולה ויבהל וינס מפני משה, וירחק ממנו שלושה עשר אלף פרסה, וישא הענן את משה ממקומו והלאה ויבוא ..... ויאצל ה' מזיו כבודו על משה ויחזקהו, ולא יכול אש המלאכים לנגוע בו"

רש"י מגלה לנו  דבר מדהים: כי חז"ל למדו אותנו ששלוש מחיצות היו בהר סיני: חושך, ענן וערפל שנאמר:

"וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן, תַּחַת הָהָר; וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, עַד-לֵב הַשָּׁמַיִם--חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל"  דברים ד', י"א] ומשה ניגש אל הערפל..

לסיכום, לאור האמור לעיל -  פרשה זו מעבירה לנו הנחיות - כיצד לשמור על בריאותינו וחיינו על ידי קיום מצוות התורה - ובכך למנוע מעלינו מגפות ומחלות ויפים ומחכימים - דברי שלמה המלך - האומר על התורה הקדושה:

"דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם;    וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ-חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ;    וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר". [משלי  ג. י"ז- י"ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הלוחות- סם חיים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 הלוחות - סם החיים.

שיר מאת: אהובה קליין (c)


משה עולה  להר

לקבל לידיו אוצר

מחיש צעדיו כצבי

חש גיבור כארי.

 

 רוח עזה בפניו

 אש  בוערת בעצמותיו

 השכינה פורשת כנפיים

 מלאכים מגיחים משמים.

 

מנהיג דגול, עבד נאמן.

כהרף עין  נכנס לענן

למען קבל הלוחות

סם חיים ומצוות .

 

ארבעים יום ולילה

שוהה עם   דרי  מעלה

תורה יקבל מפי האל

ילמדה לעם ישראל.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת משפטים  [חומש  שמות]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 1 בפברואר 2021

פרשת יתרו- מדוע מדמה יתרו את משה לעץ השדה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת יתרו - מדוע מדמה יתרו את משה לעץ השדה?

מאמר מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:








ציורי תנ"ך/ יתרו מזהיר את משה- בנושא: המשפט/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם למען לא  יעלו להר סיני /ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ משה מצווה על שבעים זקני ישראל- לשבת לרגלי הר סיני עד שובו/ ציירה: אהובה קליין (c)





"וְהִגְבַּלְתָּ   אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת". [שמוט,י"ט, י"ב]

ציורי תנ"ך/ עם ישראל חונים כאיש אחד בלב אחד-מול הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


  

ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם".[שמות י"ח,י-י"א]




ציורי תנ"ך/  משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשת יתרו - מדוע מדמה יתרו את משה לעץ השדה?

מאת: אהובה קליין.

זכות גדולה - נפלה בחלקו של יתרו - חותן משה שפרשה זו נקראה על שמו.  כששמע  יתרו  על כל הניסים שעשה ה' לעם ישראל- הן במצרים והן במדבר קיבל עליו את האמונה באלוקים וזכה ששמו יונצח  -  כאן בפרשה המיוחדת   המתארת את-מעמד הר סיני ועשרת הדברות.     

אכן הפרשה מתארת את השמועה שהגיעה לאוזניו:                                       "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:  כִּי-הוֹצִיא יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.  וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ.  וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ:  אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.  וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי- אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה.  וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ--אֶל-מֹשֶׁה:  אֶל-הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר-הוּא חֹנֶה שָׁם--הַר הָאֱלֹהִים. [ שמות  י"ח, א-ה]

מתברר, כי יתרו העריך מאד את משה - חתנו והתמלא רחמים כלפיו כאשר ראה כיצד  הוא מתאמץ , יתר על המידה - בזמן שהוא בכבודו ובעצמו שופט את העם מהבוקר עד הערב , לכן אמר למשה:                                            "...מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם -- מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ:  כִּי-יָבֹא אֵלַי הָעָם, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים.  כִּי-יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר, בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי, בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וְהוֹדַעְתִּי אֶת-חֻקֵּי הָאֱלֹהִים, וְאֶת- תּוֹרֹתָיו.  וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵלָיו:  לֹא-טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל--גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ:  כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.  עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי, אִיעָצְךָ, וִיהִי אֱלֹהִים, עִמָּךְ; הֱיֵה אַתָּה לָעָם, מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת-הַדְּבָרִים, אֶל-הָאֱלֹהִים.  וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת- הַחֻקִּים וְאֶת- הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.  וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ". [שם י"ח, י"ד-כ"ג]   

 

 

השאלות הן:

א] מי היה  יתרו - במה ייחודו וגדולתו?

ב] נאמר: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" במה שונה מאחרים ששמעו?

ג] ביקורתו של יתרו כלפי משה - בתחום השיפוט-כיצד ?

 

 

תשובות

יתרו – ייחודו וגדולתו

יתרו חותן משה היה כוהן מדיין , במשך שנים רבות עבד עבודה זרה, אולם משראה את כל הניסים שהתרחשו לעם ישראל- התגייר והכיר באלוקי ישראל.

האגדה מספרת: "ויצו המלך [פרעה] ויקראו שלושת יועציו: יתרו ואיוב ובלעם ויאמר להם: זה וכזה חלמתי ועתה עוצו נא עצה מה לעשות לבני ישראל למען השמידם מעל פני הארץ, וישמע יתרו את דברי פרעה, ויברח אל ארצו.."

חז"ל משבחים את יתרו על מידת הכנסת האורחים שגילה כלפי משה בזמן בריחתו ממצרים - כמו ששנינו  במסכת סנהדרין [ק"ד, ע"א]

בשכר "קראו לו ואכל לחם"- ועל כך זכו בניו וישבו בלשכת הגזית - בתוך אולם שבהר הבית - שבו היו מתכנסים חכמי הסנהדרין בימים שבית המקדש היה קיים.

לפי דברי רש"י: ליתרו היו שבעה שמות: רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל.

השם: "יתר" ניתן לו על שם שייתר פרשה אחת בתורה.

רבינו בחיי אומר על כך: יתרו הכיר במעלת  אלוקי ישראל לעומת כל האלילים והבחין בגמול שה' השיב למצרים על מעשיהם  -  שתכננו בזדון לעולל לבני ישראל, שהרי פרעה גזר: "כל הבן הילוד היאורה תשליכהו" ועל כך נענשו המצרים מידה כנגד מידה - ומצאו את מותם בים סוף.

כי אם רק היו מסתפקים להעביד את  ישראל בפרך  לא היו נענשים, לפי שה' הבטיח לאברהם בברית בין הבתרים: "ועבדום ועינו אותם", אבל התוספת שהם הוסיפו - לפגוע בתינוקות של עם ישראל , זה דבר שלא נכלל בעבדות שנאמרה על ידי ה', אלא דבר שתכננו המצרים בזדון לבצע, כפי שנאמר: "כי ידעתי כי הזידו עליהם" [נחמיה ט]  זה היה פשעם של המצרים.

רבי יהושע מבלז שואל: מדוע נאמר: "וַיָּבֹא יִתְרוֹ" מדוע לא נאמר: "וילך  ממדיין"- כפי שנאמר על יעקב: "וילך חרנה"  [בראשית כ"ה. י]?

תשובתו: קיים הבדל בין: "וילך" לבין "ויבוא".

"וילך"- משמעו:  הליכה איטית וחוסר רצון. ואילו: "ויבוא"- המשמעות: הליכה מתוך רצון וזריזות .ידוע. כי יעקב אבינו נאלץ לצאת בלית ברירה מארץ ישראל משום רצונו של עשיו להתנקם בו - בשל הברכה - בה  התברך יעקב טרם עשיו. לכן נאמר שם: "וילך" ,אך מנגד יתרו השתוקק בכל לבו לבוא למחנה ישראל ולזכות להיות תחת כנפי השכינה, מטעם זה נאמר:" וַיָּבֹא יִתְרוֹ"

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" - בהשוואה לאחרים ששמעו.

האגדה מתארת את חשיבותו של יתרו גם בעיני ה':

"וישמע יתרו את כל הגדולות אשר עשה ה' למשה   ולישראל עמו וישלח אל משה לאמור: הנה אנוכי יתרו- חותנך בא אליך המדברה, ועתה הואל נא ויצאת לקראתי והלכתי אחריך אל המקום אשר אתה חונה שם.

אולם אם תמאן לצאת לקראתי, כי קטונתי בעינך - ויצאת לקראת אשתך ושני בניך ההולכים אתי אליך, וה' אמר אל משה: צא לקראת יתרו חותנך וקרבתהו אליך וכבדתהו, כי הולך הוא להתגייר- ואהבת גרים כמוני! ויצא משה לקראת יתרו. וילך אתו גם אהרון ונדב ואביהוא בניו ושבעים איש מזקני ישראל, וייגש משה אל יתרו וישאל לו לשלום ויישק לו ויכבדהו כאשר יכבד בן את אביו, ויספר לו משה את כל אשר עשה ה' לישראל, וישמח יתרו מאד ויאמר: אין כה' אלוקיכם ואין כמעשיו! הן עד היום הזה הייתה מצרים  סוגרת ומסוגרת וגם עבד אחד לא יכול לברוח ממצרים,- ויפליא אלוקיכם לעשות ויוצא עם רב כזב לעיניי כל המצרים! ויהי כשמוע ציפורה אשר עשה ה' למצרים בים סוף ואת דבר השירה אשר שרו הגברים והנשים- ותתעצב אל ליבה  עד  מאד, כי לא הייתה בעת ההיא בין בני ישראל ולא שוררה לה'!

ויאמר ה': עקב אשר התעצבה ציפורה על הדבר הזה - על כן יבוא יום והייתה נשמתה את דבורה - אשת לפידות- אשר תושיע את ישראל - ותשיר גם היא שיר ישועה וגאולה"

הה"ק מהר"ד מללוב: אומר: והלא הכול שמעו? אלא ,הוא שמע והבין - מתוך הבנתו - הסיק מסקנות לעומת אחרים שגם שמעו, אלא נשארו איתנים בדעתם-והדבר לא נגע לליבם..

חידושי- "הרי"ם מסביר:

כבר בתחילה שאף יתרו להתגייר . אלא חש שעדיין לא הגיע הזמן- בשל- שאינו טהור וכשר במידה הראויה -  כדי להיות  חלק מעם ישראל, אך מששמע   שאחרי קריעת ים סוף  "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא"- עדיין  עם ישראל היה חייב להילחם כנגד יצר הרע [עמלק סמל כוח הרע שבאדם] הבין: כי  מדרגתם הגבוהה של ישראל- אינה נובעת מתוך שאין להם מלחמה ביצר הרע, אלא -  בעזרת החסד של ה' - הם מתגברים עליו. ולכן ראה הזדמנות להתגייר ולהיות לאחד מישראל.

 רש"י אומר: כי תחילה נקרא: "יתר" אבל לאחר שהתגייר נוספה לו אות אחת: ו'

זו מידה חשובה באדם- כאשר הוא שפל בעיני עצמו-  עושה עצמו  כאילו מיותר- כדברי חכמים: "לשארית נחלתו- למי שמשים את עצמו כשיריים" וכך נהג יתרו- חש עצמו מיותר  והתנהג בענווה. רק לאחר שהתגייר קיבלה מידה זו של "יתר" את חשיבותה האמיתית- והתורה מציינת את הדבר בשם "יתרו" — יתר שלו. גם לאחר שהתגייר- נשאר בעל ענווה ומיותר בעיני עצמו.

ביקורתו של יתרו - על משה בתחום השיפוט - "נָבֹל תִּבֹּל" !

".....לֹא-טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה.  נָבֹל תִּבֹּל--גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ:  כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ". 

רש"י מבאר: כתרגומו—הכוונה ללשון כמישה—כדברי הנביא ירמיהו:

"אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה, וְהֶעָלֶה נָבֵל-" [ירמיהו ח', י"ג]

וכדברי הנביא ירמיהו:

" כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן, וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה". [ישעיהו  ל"ד, ד']

דברי יתרו מכוונים לא רק כלפי משה, אלא גם לגבי אהרון, חור ושבעים הזקנים.

אונקלוס: מסביר: באופן דומה - הכוונה  לכמישה והתייבשות.

"החיזקוני" טוען: לשון ערבוב: כמו שנאמר בעונשם של דור הפלגה:                 "הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ".  [בראשית, י"א, ז] הכוונה: שמשה  יתבלבל וגם הם יתבלבלו אחד צועק מכאן: "שמעני" והשני צועק מכוון אחר ומשה לא ידע למי לענות קודם.

רבינו בחיי מסביר: דע לך משה, אינך רשאי  לשאת משא  כה כבד - זה גורם לטרחה רבה וגם לעייפות גם לך ולכל הקהל הם לא יצליחו  להתקרב אליך ולהגיש לפניך את עצומותיהם.

 ספורנו סבור: כי משה פשוט לא יוכל להשתלט על כל משימות המשפט- קודם עליו להקשיב לכל הדברים הגדולים - וגם לשמוע את כל אלה המרגישים צורך לדבר  אתו.

לעניות דעתי- המשיל  יתרו את משה ואת  יתר עוזריו והקהל- לעץ השדה- כפי שנאמר:

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ'   י"ט)

 כשם שעץ חייב תנאים טובים לגדילתו והתפתחותו – גם משה – כשופט יחד עם כל עוזריו והקהל - חייב את כל התנאים הנוחים והסבירים - כדי שיוכל למלא את ייעודו כראוי - ללא נטל כבד מידי על עצמו.

כך גם העץ - אם יהיה שתול יחד עם עצים רבים , ללא מרווחים - לא יחזיק מעמד- שורשיו לא יוכלו להתפתח כראוי, או אם יינטעו אותו באדמה לא ראויה – לא יחזיק מעמד , כך גם  לגבי תנאי מזג האוויר- אם לא יתאימו לצומח- לא תהיה צמיחה.

אברבנאל. סבור: כי המעלה של יתרו היא שהוסיף רק פרשה בתורה, אך לא  הוסיף  חכמה למשה ,  כי הכול נמסר למשה מסיני - כולל  סדרי השיפוט וההנהגה, - לכן שכרו היחיד של יתרו - הוא: על רצונו הטוב - עניין הנצחת עצתו  למרות שישראל לא היו זקוקים לה.

לסיכום,  יתרו ראוי לשבח על התנהגותו המסורה כלפי משה  ועם ישראל ועצתו לגבי אופן השפיטה של משה ויפה הדימוי של משה לעץ השדה בתנאי  שפיטה מפרכים. עם כל זה ניתן להגיד על משה את דברי דוד המלך:


"וְהָיָה--    כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם: אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִיתֵּן 

  בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל;

    וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ". [תהלים א']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יתרו חס על משה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יתרו  חס על משה

מאת: אהובה קליין ©

בתום שמועות טובות

נסים נפלאות וישועות

מגיח יתרו  ממדיין

בחכמתו  לפזר ענן.

 

במשה  המנהיג צופה

כיצד שופט, אינו מרפה

זה בזה הכול מתקהלים

טענותיהם בפניו  שוטחים.

 

יתרו נחרד מרוב המעמסה

חדרי ליבו מתמלאים דאגה

לחתנו החכם והנבון

החס על עמו ללא חשבון.

 

חיש ניגש  בחרדה

מעורר ביקורת בענווה

נבול תיבול כעץ יבש   

לרחם עליו ביקש.

הערה: השיר בהשראת: פרשת יתרו [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר