יום רביעי, 23 באוקטובר 2019

הנחש וחוה בגן עדן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הנחש  וחוה בגן עדן.


 שיר מאת אהובה קליין ©


ויהי היום והנחש   הערמומי

זומם   מזימה במוחו הגאוני

להפיל אדם וחוה  הנעלים

לבור  ייסורים  פירות באושים.



לפתע הבחין בחוה הנאה

מתבונן ביופייה והדרה

ניגש אליה החמקמק

לשכנעה באופן מפוקפק.



מדבר דברי כיבושין

בין העצים המבושמים

מצליח להפילה ברשתו

מעתה ילך על גחונו.



עפר יאכל כל חייו

כהרף עין  איבד הנאותיו

נענש מידה כנגד מידה

כי יד ה' עליו הקפידה.


 הערה: השיר בהשראת: פרשת בראשית [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- There is a

King in Israel

" וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". 
 [דברים  פרק ל"ג, ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 20 באוקטובר 2019

פרשת וזאת הברכה- *ויהי בישורון מלך"/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וזאת הברכה - "ויהי בישורון מלך"

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי  לפרשה:


העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ משה מברך את עם ישראל, טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..,"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "תורה ציווה לנו משה.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)




ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]

 "ה'  מסיני בא וזרח משעיר למו, הופיע מהר  פארן.." [דברים  ל"ג, ב]

ציורי  תנ"ך/  התורה הקדושה / ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ "והיה כעץ שתול על פלגי מים..." / ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/  סופר סת"ם כותב ספר תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך / עץ חיים היא למחזיקים בה"/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו , האחרונה בחומש דברים - "וזאת הברכה"  שונה מכל פרשיות התורה בכך- שהיא נאמרת בחג שמחת תורה ולא בשבת.

בפרשה כמה נושאים חשובים:

א] ברכתו של משה לעם ישראל טרם מותו.

ב] עלייתו של משה לפסגת הר נבו כדי לראות את ארץ ישראל שאליה לא יזכה        להיכנס.

ג] מות משה והעברת המנהיגות לידי יהושע.

בסיום הפרשה ישנם דברי שבח בעלי משמעות רבה על משה.

הפרשה פותחת במילים:

"וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים -- אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ.  וַיֹּאמַר, יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ.  אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.  תּוֹרָה צִווָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב.  וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" [דברים ל"ג, א-ו]

בחג זה- עולים כל המתפללים לתורה ,כולל הילדים, גם אלה שלא הגיעו לגיל מצוות- קוראים את הפרשה - במטרה לזכות כל אחד ואחד מתוך עם ישראל בברכות התורה - היות וחג שמחת תורה מסמל את ייחודו של עם ישראל כעם יחיד ומיוחד הנבחר על ידי הקב"ה- לקבל את התורה.

השאלות הן:

א] "תּוֹרָה צִוָּה- לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"- מה  המשמעות?

ב] למה התכוון  משה במילים: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ"?

תשובות.

"תּוֹרָה צִוָּה- לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"

הגאון רבי יהושע ליב דיסקין  מסביר: בדרך כלל ,  אצל אומות העולם נהוג שהשליטים מחוקקים חוקים שונים לפי ראות עיניהם וכאשר מתחלף השלטון  ההנהגה החדשה מחוקקת חוקים חדשים, או משנה את החוקים הישנים.

אך בניגוד לכך, התורה הכוללת מצוות וחוקים- הם לא משתנים לעולם!  אלא נשארים לאורך כל הדורות , ירושה נצחית באותה מתכונת של מתן  תורה בסיני.

וחז"ל מציינים: ישנו הבדל בין המילה: "ירושה" למילה: "מורשה"   בירושה - היורש רשאי לפעול באופן חופשי כרצונו ואין הוא חייב לדווח לאיש על ירושתו.

מנגד: "מורשה" מחייבת את היורש להיות מחובר אליה כל חייו ולהורישה לבניו אחריו.

בכל התורה ישנם רק שניים הקרויים: "מורשה" :

א] ארץ ישראל: "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה". [שמות ו,ח]

ב] תורת משה: כפי שכתוב כאן בפרשתנו: "תּוֹרָה צִוָּוה- לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"

הרמב"ם כותב בהלכות יסוד תורה , ראש פרק ט': "דבר ברור ומפורש בתורה- שהיא מצווה עומדת לכולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא  תוספת שנאמר:

"אֵת כָּל-הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ, לַעֲשׂוֹת:  לֹא-תֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ". [דברים  י"ג, א]

ועוד נאמר: "הַנִּסְתָּרֹת--לַיהוָה, אֱלֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם--לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת".

הא למדת, שכל דברי – תורה מצווין אנו  לעשותם עד עולם"

רבינו בחיי אומר על המשפט: "תּוֹרָה צִוָּוה- לָנוּ, מֹשֶׁה": 

א] על דרך הפשט: את המשפט הזה יגיד כל אחד  מבני לוי לישראל. ויאמר  קיבלנו מאת משה וזו ירושה לנו , לפי שאנחנו קהילת יעקב. והיא  ירושה רק לזרע יעקב  בלבד – שהרי אומות העולם סרבו לקבל את התורה.

והתורה היא אחד מארבע מתנות שנתנו לישראל בלבד.

יש קשר הדוק בין התורה לארץ ישראל- שאם אנו מקיימים את התורה אנו זוכים לרשת את ארץ ישראל ואם חלילה איננו מקיימים את התורה ומצוותיה אנו גולים ממנה ולא זוכים בה וזו הכוונה: "מורשה" מלשון- מוריש ומעשיר.

ב] על פי המדרש:

"תּוֹרָה צִוָּה- לָנוּ, מֹשֶׁה" מצוות כמניין תור"ה.

"מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"-  הכוונה – לכל המתקהל עם יעקב והם גרי הצדק,

חז"ל דורשים: שלושה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות.

כתר כהונה: היא  ניתנה לזרעו של אהרון, כתר מלכות - לזרע  דוד, וכתר תורה  מונח בקרן זווית וכל מי  שחפץ בה- יבוא וייטול אותה.

עוד דרשו רז"ל:

"מוֹרָשָׁה"- אל תקרא: "מוֹרָשָׁה"- אלא "מאורשה"

ג] על דרך הקבלה, היו צריכים לדרוש: כי זאת התורה מאורשה ליעקב- והיא נקראת: "רחל" אך בשעת הכעס מסתלקת השכינה מהאדם ואז מופיע רחל:

"כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ". [ירמיהו ל"א, י"ד]

אך בשעת רצון- רחל אשת יעקב.

"וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ"

רבינו בחיי מביא שני  פירושים:

א] "וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ"-  כל אחד מבני לוי יאמר עוד: שהיה בישראל מלך והוא הקב"ה. ועצם העניין ששרתה השכינה בעם ישראל- לכך נאמר: " ישֻׁרוּן "         מלשון- ראייה- על שם שראו בסיני את כבוד השכינה- עין בעין. ושם התאספו כולם ,כולל ראשי השבטים יחד עם שבטיהם לקבל את אלוקותו ומלכותו של ה'.

ב] על דרך המדרש: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ"- המלך הוא משה לפי שמפיו שמעו בני ישראל את התורה המפורשת. והוא היה  ממש כמלך כשהתאספו אליו ראשי השבטים,

ג] על דרך הקבלה: "ויְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ" ,  זו מידת המלכות הכלולה מכל המעלות - ועל כך דרשו במדרש רבה [עמוס ע'] "הבונה את מעלותיו בשמים  ואגודתו על ארץ יסדה, למה הדבר דומה? לפלטין [לארמון] הבנוי על גבי ספינות, כל זמן שהספינות מחוברות לפלטין [לארמון] שעל גביהם עומד, כך הבונה בשמים מעלותיו, אימתי? כשישראל אגודה אחת, אבל כשאינן אגודה אחת, כביכול כסאו מבוסס למעלה"

במילים אחרות – כאשר עם ישראל הולך בדרך התורה ונעשה אגודה אחת- בונה את מעלותיו בשמים, הדבר דומה לספינות שהארמונות על  גביהן מחוברים והשכינה  מתחברת אליהם, לא כן בזמן מחלוקת.

רש"י מבאר: ה' ישגיח על עם ישראל לטובה, כאשר התאחדו לטובה באחווה ורעות, אז ה' הוא מלכם! אולם הדבר לא קורה בזמן מחלוקת בעם.

"אור החיים" מציין: מלכות ישראל תתקיים כשעם ישראל מתאספים  ראשיהם יחד ואז נכונה להם הצלחה רבה, והמחלוקת והפירוד- תוצאתם הוא- הפירוד ואילו כלי המחזיק ברכה- הוא השלום ואיחוד הלבבות.

יש המפרשים: כי "ישורון" הוא כינוי מליצי לעם ישראל כפי שנאמר בדברי נבואת ישעיהו: "כֹּה-אָמַר יְהוָה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן, יַעְזְרֶךָּ:  אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ" [ישעיהו מ"ד, ב]

כינוי זה נמצא בתנ"ך סך הכול- ארבע פעמים.

פעם אחת בשירת האזינו: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" ופעמיים בברכת משה לעם ישראל, טרם מותו

"וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם" [דברים ל"ג ה' ,כ"ד]

ופעם אחת ויחידה  בספר הנביאים [ישעיהו מ"ד,ב]

  "אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ".

"ישורון"- מלשון – ישר והכוונה : שעם ישראל הוא עם ישר.

 על פי הספר: "הכתב והקבלה" [שכתב: רבי יעקב צבי מקלנבורג]

שלושה פירושים:

א] ישראל- נקרא בשם: "ישורון" שהוא לשון- ראייה והבטה על שם שזכו לראות את השכינה בהר סיני , עין בעין.

 ב] הגר"א [הגאון רבי אליהו מווילנא] מבאר: ישראל נקראו בשם "ישורון"- על שם השירה ששרו לה' כשיצאו  ממצרים. ובסוף השירה נאמר: "יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד". [שמות ט"ו, י"ח]

ג]  לפי שהתורה נקראת: "ישר" ככתוב:

"וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים". [יהושע י', י"ג] והמצוות כולן נקראו: "ישרים" כפי שנאמר בדברי דוד המלך:

"פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת יְהוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם". [תהלים י"ט, ט]

לכן ראויים ישראל  שומרי התורה ומצוותיה בשם :"ישורון".

לסיכום, לאור האמור לעיל התורה  מעבירה לנו מסר נצחי לכל הדורות- היא משמשת ""מורשה" לעם ישראל- אין היא משתנה, או מוחלפת לעד, אינה  פוסקת לאורך כל הימים וההוכחה: בשמחת תורה אנו מסיימים את פרשת: וזאת הברכה" במילים: "לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" ומיד מתחילים לקרוא את תחילת     חומש  בראשית, "בראשית בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" : נוצרת  המילה: "לב"- התורה היא  לב האומה היהודית לדורותיה - ובלעדיה, חלילה, אין קיום! כאשר עם ישראל מתאחדים לאגודה אחת –בלב אחד אלוקים  מולך  ומשרה- שכינתו עליהם.

ההפטרה:

 יהושע פרק א'.
 קטע מתוך ההפטרה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יהושע ועם ישראל חוצים את הַיַּרְדֵּן/ ציירה: אהובה קליין.(c)

"וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה--עֶבֶד יְהוָה; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר.   מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ--לָכֶם נְתַתִּיו:  כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה.  מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ--יִהְיֶה, גְּבוּלְכֶם.   לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:  כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ.   חֲזַק, וֶאֱמָץ:  כִּי אַתָּה, תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם.  רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַתּוֹרָה--אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, אַל-תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול:  לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.  לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ:  כִּי-אָז תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל.   הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת:  כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ......"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מלוכה בישראל/ שיר מאת: אהובה קליין,(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


מלוכה בישראל

 שיר מאת: אהובה קליין©



ישראל  ירש כלי חמדה

במטר אורות ברקים ואהבה

בהר סיני -  ראה שכינה

הקדים נעשה לנשמע.



 מורשת קהילת יעקב

 מקור החכמה והטוב

 אור תפארת ותהילה

 הפוך בה וכולה בה.



עם נבון - דור ישרים

אינו תר אחר תחליפים

מחובר ברמ"ח אבריו

לנתיב התורה בבת עיניו.



עם החפץ בשלום ושלווה

מתאחד בלב אחד וענווה

זוכה למלוכת מלך המלכים

ברכה לעד ולעולמי עולמים.

הערה: השיר בהשראת:  פרשת: וזאת הברכה [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



Biblical paintings by Ahuva Klein- The Torah comes down as Rain

"יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" [דברים ל"ב, ב]

ציורי  תנ"ך/ "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי/ ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 10 באוקטובר 2019

פרשת האזינו- הקשר בין הטל ומטר והתורה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו- הקשר בין הטל ומטר והתורה.

מאת: אהובה קליין

היצירות שלי לפרשה:


ציורי  תנ"ך/"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי"/ ציירה: אהובה קליין.



ציורי  תנ"ך/ "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" ציירה: אהובה קליין (c) [שם, ל"ב, ב]




ציורי  תנ"ך/ תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי/ ציירה: אהובה קליין (c)


תוצאת תמונה עבור "וכל דרכיו משפט

ציורי  תנ"ך "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,  כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" ציירה:

\ אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שם ל"ב, ז]




 ציורי  תנ"ך/ "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף- יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ"
[שם,ל"ב,י"א]


ציורי תנ"ך / "וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע,  - וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר"/ ציירה: אהובה קליין (c) [פרק  ל"ב,י"ג]






ציורי תנ"ך/ "שאל אביך ויגדך"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


פרשה זו פותחת במילים:

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  {ס}  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי.  {ר}

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי,  {ס}  תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי,  {ר}

כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא,  {ס}  וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב.  {ר}

כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא:  {ס}  הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ.  {ר}

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,  {ס}  כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט:  {ר}

אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל,  {ס}  צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.  {ר} [דברים ל"ב, א-ה]

השאלות הן:

א] מה המשמעות בהאזנת השמים והארץ?

ב] "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי ......" – מה הפירוש?

תשובות.

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי". 

השמים והארץ מוזכרים כבר בתחילת השירה: לפי שהם נצחיים והם עדים לשירה לנצח, לא כמו  משה המנהיג - היותו  אדם בשר ודם  שאינו חי לנצח. אך גם הירח והשמש  נצחיים, ובכל זאת לקח משה דווקא את השמים והארץ שישמשו עדים, לפי שבכוחם  לא רק להעיד, אלא גם להעניש את  עם ישראל  במידה ולא יקיימו את התורה.

השמים יעצרו את המטר והאדמה תצמיח קוץ ודרדר. לעומת זאת אם יקיימו את המצוות כראוי - האדמה תעניק להם את הגפן ופירותיה  והשמים יתנו טל.

הדשא והעשב, הגשם והטל מוכיחים את הימצאותו של הקב"ה בעולם.

הרי כל ילד וכל בר בי רב המתבונן בבריאה יבין  כי יש מנהיג לתבל.

בעל: "חובת הלבבות" אומר: כשם ששעון מראה לנו את שעות היום ובנוי מחלקיקים זעירים, לא יתכן שנוצר מעצמו, כך לא יתכן שכל הבריאה נעשתה מעצמה, כל תינוק מבין כי יד הקב"ה בדבר.

לכן אחרי שעם ישראל מבין דברים בסיסיים אלה, כיצד אפשר לסור מהדרך שה' ציווה אותנו?

חז"ל שואלים: מדוע פונה משה לשמים בלשון נוכח:

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" ולארץ פונה בלשון נסתר: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ"?

ותשובתם: נאמר במסכת סנהדרין [כ"ג, ע"א]"כך היו נקיי הדעת [האנשים בעלי המידות הטובות] שבירושלים עושים: לא היו חותמים על השטר, אלא אם כן יודעים מי חותם עימם: ולא היו יושבים בדין, אלא אם כן יודעים מי יושב עמהם: ולא היו נכנסים לסעודה, אלא אם כן יודעים מי מסב עמהם.

באופן דומה פנה משה בלשון נוכח לשמים והזמין אותם לעדות ובאותו זמן הודיע להם שגם הארץ תצטרף לעדות עמהם. כמו שכתוב: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי". 

רבי  יעקב יוסף מפולונאה: [ מתלמידי הבעל שם טוב] מסביר: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם"- הכוונה לתלמידי חכמים השקועים יומם ולילה בענייני שמים, ואילו: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ": הכוונה להמוני העם הנתונים  במהלך חייהם בעיקר בדברים  גשמיים ולכן קודמת הפניה לתלמידי חכמים לפנייתו ליתר בני העם. וכוונתו: שאם תלמידי החכמים- שהם  המנהיגים הרוחניים- יאזינו לדבריו ממילא ישפיע הדבר גם  על יתר חלקי העם וגם הם יקבלו את הדברים המושמעים לאוזניהם.

רבינו חיים בן עטר בעל "אור החיים" מסביר: כוונת משה הייתה: לדבר עם כל השכבות בתוך עם ישראל:

א] עם המנהיגים הרוחניים- המכונים בשם "שמים"- בעבור דרגתם הגבוהה- "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם"-

ב] עם  המון העם. שכינה אותם בשם :  "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ" המוני העם  ישמעו  מעצמם הנמשלים ל"ארץ" כאשר המנהיגים הרוחניים הולכים בדרך ישרה ומשמשים להם דוגמא  אישית.

"יערוף כמטר לקחי - תיזל כטל אמרתי"

אברבנאל מפרש את המשפטים בדרך הבאה: משה  מסביר לעם: הדברים שאני אומר לכם אומנם  מעטים כטל בכמות, אבל באיכות יש להם משקל רב- לקח רב, ממש כמו הגשם שיורד בשפע ומועיל לכל.

מכאן למדו חז"ל: "לעולם ישנה[ילמד] אדם לתלמידו דרך קצרה"[פסחים ג, ע"ב]

רבי חזקיהו בן מנוח-"החיזקוני" אומר: כי דברי משה הם ממש  תפילה והוא מייחל לעם:  שדבריו יהיו מועילים כטל השמים והמטר ,המרווים את האדמה ובעקבות זאת מצמיחה פירות וירקות לברואים.

הגר"א [הגאון מווילנא] מסביר רעיון מעניין:  אם מדובר בתלמיד חכם הגון – עליו נאמר: "תיזל כטל.." ואם לאו- ערפהו כמטר, והטעם שמדמה למטר-  כשם שהמטר יורד והוא משקה גם את הצמחים הטובים וגם את הרעים ובמיוחד העשבים הרעים נעשים גדולים יותר על ידי המטר- כך גם דרכה של  תורה- מי שאינו הגון בתוך ליבו  תיווצר גדלות  התכונות  הרעות.

רבינו בחיי מבאר : משה מתפלל  שירד כמטר לימודו, כלומר הוא מבקש - שיהיו  דבריו  נשמעים ונקבעים בלב השומעים ופירוש המילה: "לִקְחִי"- מה שלקחתי וקיבלתי מלמעלה – שיהיה כמו המטר המשקה את האדמה ומצמיח יבולים חדשים.

במדרש מפורש: כמו שהמטר מביא חיים לעולם- כך דברי התורה מביא חיים לעולם. ומה טל כולם שמחים בו - כך גם דברי התורה.

"בעל הטורים " מסביר: "לִקְחִי"- אין "לקח", אלא תורה שנאמר:  "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ". [משלי ד, ב]

נאמר במסכת אבות  [ג, י"ז]: "אם אין קמח אין תורה". כמו שה' נותן מטר לזון ולפרנס את האדם צריכים גם ללמוד תורה.

רבי בונם מפשיסחה מסביר: דברי התורה קדושים כמו הגשם שיורד על האדמה ואין לראות מיד את השפעתו על הצמחייה ורק אחרי זמן מסוים כשהשמש מופיעה  מבין העננים וזורחת ושולחת קרניה על האדמה- רק אז ניכרים תוצאות  הגשמים ,כך גם התורה  הקדושה, למרות שכאשר מאזינים לתורה אין מבחינים מיד  בהשפעתם, למרות זאת ,כן יבחינו בתוצאות החיוביות מאוחר יותר.

ספורנו סובר:  ה' אומר: הנה תורתי תבוא בשטף ממש כמו המטר לאלה המבינים ומוכנים לקבל מבוע- מקור חכמה.

ה"כלי יקר" מסביר את המילים :

"יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי" : משה אומר: הם הדברים שלקחתי מאת הגבורה, היות והקב"ה אמר ליהושע שהוא יכניס את עם ישראל לארץ ישראל אפילו בעל כורחם- טול מקל....

ואלו דברים קשים ומהקב"ה לקחתי ולמדתי  לדבר קשות,, אלא אין לדבר כך עם כל אדם, כי הדברים הקשים דומים מכל צד למטר היורד בגבורה,

אך לא כולם שמחים לקבל דברים קשים., אנשים ברמה גבוהה שמחים בהם- אבל לא רוב העם. לכן מנהיג המוכיח את עם ישראל, צריך למעט בהם מפני כבודם של עם ישראל. ומן הראוי להשתמש בדברים הקשים, זעיר  שם וזעיר שם – לומדים זאת מהמילה: "יַעֲרֹף "- לשון טיפה.

לעומת זאת ,בַטַּל- כולם שמחים.

"חיזקוני" מסביר באמצעות שני פירושים:

א] הדברים שאני אומר לכם  אינם דברים בטלים ,,אלא כשם שהמטר יורד ולא ניכרים מיד תוצאותיו, אלא רק בסוף ניתן לראות את הפירות על העצים, כך לקחי ואמרתי- כך גם דברי תורתי.

ב] לשון תפילה, יהי רצון שדבריי  לא ישובו ריקם ,אלא יעשו פירות בלבבות השומעים.- כמו המטר והטל שגורמים בסוף לצמיחה.

מוסיף ואומר: "חיזקוני"  כמו שה' העיד לעם ישראל  את השמים והארץ- כך העיד להם את ארבע רוחות השמים של העולם.

 שאם ישמרו את התורה ינשבו להם  רוחות טובות

 "יַעֲרֹף כַּמָּטָר"- זוהי רוח מערבית  שבאה מערפו של עולם ומטרתה להביא מטר.

"תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי",  -- רוח צפונית  שהיא נוחה כטל.

"כִּשְׂעִירִם"- רוח דרומית שמסתערת כשעירים.

"וְכִרְבִיבִים"-  רוח מזרחית שהיא מרבה  זרעים וגורמת לגדל בכך  צמחים.  רוחות אלה מנשבות בכל יום: רוח מזרחית- בבוקר.

רוח דרומית- באמצע היום,

רוח מערבית בתחילת הלילה ורוח צפונית בחצי הלילה.

רוח צפונית יפה בימות החמה ואך  בימות הגשמים- היא קשה.

רוח דרומית- למפרע., מערבית- לעולם קשה. ואילו רוח מזרחית- לעולם יפה.

רש"ר מסביר: "יַעֲרֹף .." ה"עורף" הוא פרק בצוואר - החלק הנוח ביותר בגוף האדם  כדי להתכופף ובתנועתו הוא מהיר להישמע לרצון האדם.

אך בניגוד לכך- "קשה עורף". לכן הפועל  "ערף" פעולת המטר לפרק רגבים קשים של עפר- לגרגירים קטנים והמילה: "לִקְחִי"- מלשון לקח- לימוד שנלמד, או לימוד שצריך להיקלט.

לסיכום, לאור האמור לעיל: משה מזמין לעדות- לא רק את השמים והארץ, אלא גם את ארבע רוחות שמים.

כל אלה נצחיים ומשמשים לעדות התורה- לעד ויפה הקשר בין המטר , או הטל לתורה הקדושה.

ויהי רצון שדברי  הנביא עמוס יתממשו במהרה: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי יְהוָה". [עמוס, ח', י"א]
ההפטרה:
 [שמואל ב, כ"ב]
הנה קטע מההפטרה:

ציורי  תנ"ך/ דוד מסתתר מפני שאול/ ציירה: אהובה קליין (c)

" וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת,    בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ  
מִכַּף כָּל-אֹיְבָיו, וּמִכַּף שָׁאוּל.     וַיֹּאמַר:  יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי, 
וּמְפַלְטִי-לִי.  אֱלֹהֵי צוּרִי, אֶחֱסֶה-בּוֹ;   מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי,  
מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי,    מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי.  
 מְהֻלָּל, אֶקְרָא יְהוָה;   וּמֵאֹיְבַי, אִוָּשֵׁעַ. 
 כִּי אֲפָפֻנִי, מִשְׁבְּרֵי-מָוֶת;    נַחֲלֵי בְלִיַּעַל, יְבַעֲתֻנִי.  
חֶבְלֵי שְׁאוֹל, סַבֻּנִי;   קִדְּמֻנִי, מֹקְשֵׁי-מָוֶת........"

חג הסוכות בפתח: הנה כמה מיצירותיי לחג:



ציורי תנ"ך/ חג האסיף[חג הסוכות] ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד.

ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יהודי מברך על ארבעת המינים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,שמן על בד.






ציורי תנ"ך/ שימחת  בית השואבה  במקדש/ציירה: אהובה קליין(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר