יום רביעי, 11 בספטמבר 2019

פרשת כי תצא- מצוות השבת אבדה- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי  תצא - מצוות השבת אבדה- כיצד?

 מאת: אהובה קליין.

 היצירות שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ השבת שור נידח לבעליו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עזרה לבעלי חיים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"לא תראה את- חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עימו"
[דברים כ"ב, ד]



ציורי תנ"ך/ השארת עומר לגר, יתום ואלמנה/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/מצוות מחיית עמלק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



"...תמחה את---זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח"[דברים  כ"ה, י"ט]



ציורי תנ"ך/ מצוות שילוח הקן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הדאגה לגר, יתום ואלמנה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"כי תחבוט זיתך לא  תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"[דברים  כ"ד, כ]


ציורי תנ"ך / עוללות לגר יתום ואלמנה / ציירה: אהובה קליין (c)

"כי  תבצור כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"

[דברים כ"ד,כ"א]


העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ אכילת  גפן בכֶרֶם רֵעֶךָ / ציירה: אהובה קליין (c

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מצוות השבת אבדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "לא תתעב מצרי/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ המצורע נבדק על ידי הכהן/ ציירה: אהובה קליין (c)

השבת אבדה - אחד הנושאים בפרשה זו: והכוונה לראיית שור, שה, או חמור שאיבדו את דרכם.
התורה מצווה: לא להתעלם  מהם, אלא להצילם, כפי שהכתוב מתאר: "לֹא תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם?  הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ.  וְאִם-לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ, וְלֹא יְדַעְתּוֹ--וַאֲסַפְתּוֹ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ, וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ.  וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאתָהּ:  לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם.  לֹא-תִרְאֶה אֶת-חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ, נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם:  הָקֵם תָּקִים, עִמּוֹ"   [דברים כ"ב, א-ה]

השאלות הן:

א] מה כוונת הכתוב:  " לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם"?

ב] כיצד יש לקיים את מצוות השבת אבדה?

 תשובות.

 לא להתעלם משור, או שה נדחים.

רש"י מסביר: אסור לאדם  הרואה שור, או שה תועים בדרך- להתעלם מהם- לכבוש את העין כאילו אינו רואה אותם.

דעת מקרא מבהיר – כי אין להתעלם במקרה כזה כפי שנאמר: "כי  תפגע שור אויבך או חמורו תועה" [שמות כ"ב, ד] שם נאמר בשור שנקרה לו בדרכו ואין  לו  שום  בעיה לאחוז בו, אך בפרשתנו מדובר במצב שהוא רואה את בעל החיים  מרחוק והוא נידח ונדרשת ממנו  טרחה לבוא  אליו ולתפסו.

דוגמאות להשבת אבדה  [מספר "מטה שמעון"]:

א] מעשה באדם אחד שעבר ליד ביתו של רבי חנינא בן דוסא והניח שם תרנגולות ומצאה אותם אשתו של רבי חנינא בן דוסא, אמר לה  רבי חנינא: לא לאכול מהביצים שלהן ! הביצים התרבו ובקעו אפרוחים שבמשך הזמן היו לתרנגולות  והיו גורמים סבל רב לרבי חנינא ואשתו, מה עשה? מכר אותם וקנה בכסף עיזים, ובאחד הימים עבר ליד ביתו אותו אדם שהניח את התרנגולות ואמר לחברו: כאן הנחתי את התרנגולת שלי, שמע  זאת רבי חנינא, שאל אותו: יש לך סימן בתרנגולות? ענה לו: כן, ונתן לו את הסימנים, מיד הביא לו רבי חנינא את העיזים.

ב] מעשה ברבי פנחס בן יאיר שהיה  גר בעיר אחת בדרום והיו אנשים שהלכו שם לעבוד ולהתפרנס  והיו בידיהם שתי סאים של שעורים [ 26 ליטר] והפקידו אצלו, ושכחו  אותם שם והלכו לבתיהם.

ר' פנחס בן יאיר זרע את הזרעים שלהם כל שנה והיה עושה מהם גורן ואוסף אותם לאלומות.

בתום שבע שנים הלכו אותם חברים אליו ובקשו את השעורים ששכחו אצלו, ר' פנחס בן יאיר מיד הכיר אותם  ואמר להם: "בואו וטלו אוצרותיכם, הרי מאמונתו של בשר ודם אתה יודע אמונתו של הקב"ה [ מדרש רבה, עקב, פרשה ג']

ג] מעשה ברבי שמעון בן שטח שלקח חמור אחד מישמעאלי אחד, הלכו תלמידיו ומצאו בו אבן יקרה תלויה על צווארו, אמרו לו: רבי- "ברכת ה' היא תעשיר" [משלי י] אמר  להם רבי שמעון בן  שטח: חמור  לקחתי, אבן טובה לא לקחתי, מיד הלך והשיב את האבן לישמעאלי, קרא אליו אותו  ישמעאלי ואמר: "ברוך ה' אלוקי שמעון בן שטח" הווי מאומנתו של בשר ודם אתה יודע אמונתו של  הקב"ה שנאמן לשלם לישראל שכר מצוות שהם עושים, מאין לומדים זאת?

תשובה, נאמר: "ושמרתם את המצוות " [שמות י"ב] אבל מתן השכר כנראה תלוי: "והיה עקב בעקב אני פורע" [שם]

נשאלת השאלה: מפני מה נאמר כאן: "לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם"? ואילו בשאר המצוות נאמר: "אל תתעלם"?

התשובה לכך: שמא יאמר אדם בלתי ישר: זה לא מתאים למעמד והכבוד שלי שאתעסק באבדה זו, אסתיר פניי כאילו איני רואה את האבדה הזו- האבדה השייכת לאחי. באה התורה ואומרת: דע לך שלא תוכל להתעלם מאבדה זו ,כי לא תוכל להתעלם מהקב"ה שלפניו הכול גלוי.

רבותינו אומרים: לפעמים אתה כן רשאי להתעלם מן האבדה שמצאת. אבל יש מצב שאסור לך להתעלם מהאבדה., אם כן, אימתי אדם יכול להתעלם בכל זאת מהאבדה? התשובה: אם היה כהן ומצויה האבדה בבית קברות שהכניסה אסורה לכהן, או שהיה זקן - איש מכובד ואין זה מכבודו לשאת את האבדה ברשות הרבים ,או שהיה צריך להשקיע בטיפול האבדה- יותר מאשר ערך האבדה - במקרים אלה, מוצא האבדה רשאי להתעלם.

רבינו בחיי מפרש: במצוות  השבת אבדה ניתן לגלות - יש בה רמז והתעוררות לעניין תחיית המתים -לפי שבאחרית הימים הקב"ה משיב אבדה לבעליו שישוב כל אחד לגורלו הראשון.

ומדגיש רבינו בחיי: כי האדם לא יוכל להתעלם- אינו רשאי להתעלם מאלוקים. כדי שלא יידח ממנו נידח.

הרב אהרון בן- ציון שורין  בספרו "קשת אהרון" מסביר: מצוות השבת אבדה שייכת לישראל, אבל לא לגוי, על כך אמרו רבותינו: "וכל אבדת אחיך" - אחיך ולא גוי. שאין מעלה זו קיימת בשאר העמים- כי אם בישראל בלבד שהם בגדר הבטחת:" יחיו מתוך נבלתי יקומון.." [ישעיהו כ"ו, י"ט] אבל  לגבי שאר האומות נאמר בהם: "מתים בל יחיו "רפאים בל יקומו" [ישעיהו כ"ו, י"ד] ומפרש: מהר"י קרא: מתים של עכו"ם בל יחיו.

המהרש"א אומר רעיון מעניין במיוחד: [בסוף מסכת מכות] הרי כתוב: "לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ" -"שה" זה לכאורה מיותר בפסוק ,אלא שכוונת הכתוב לרמוז על "שה פזורה ישראל" אשר אובדת בגלות והכוונה לעם ישראל- המשולים לשה אובד בגלות- בסופו של דבר הקב"ה ישיב אותם לארץ ישראל כמו שכתוב: "השב תשיבם" רעיון זה מתבטא בדברי דוד המלך:

"תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְו‍ֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי".

[תהלים, קי"ט-  קע"ו]

תעיתי בגלות כמו שה אובד ואני מתחנן אליך כעת: "בקש עבדך"

 בקש אחרי אבדתך שלך. שכן, מצוותיך לא שכחתי. מצוות :"השב  תשיבם" ואתה ה' ראוי לך לקיים  מצווה זו.

השל"ה הקדוש מעיר: אם באבדת ממון התורה מזהירה אותנו - הרי באבדת הנפש- כמה וכמה! מעתה יש להגיד: לא תראה אחים נידחים- שסרו מדרך התורה ומצוותיה והתעלמת מהם, לעולם אל תגיד- מה לי ולהם!, אלא, עליך לעזור להם "השב תשיבם" חובה עליך לעורר את האחים התועים ולסייע להם להשיבם לחיק התורה הקדושה.

ולעניות דעתי, כל זה בנועם ולא  מתוך כפייה.

מצוות השבת אבדה.

על פי ספר החינוך: "שלא נעלים עין מאבדת אחינו, אלא ניקח ונשיבה אליו, ועל זה נאמר: "לא תוכל להתעלם" כל עניין המצווה - כתוב במצוות עשה שלו שבסדר  זה  נאמר: "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ" ועל כך אמרו חז"ל: כי מצוות השבת אבדה היא: מצוות עשה ונכפלה המצווה במקום אחר בתורה- לפי שנאמר: "כי תפגע שור אויבך,, השב תשיבם לאחיך [שמות כ"ג, ד]

"שורש מצווה זו- ידוע, כי יש בזה תועלת הכול ויישוב המדינה, שהשכחה- בכול מצויה- כי בהמתם וגם חייתם בורחים תמיד הנה והנה ועם המצווה הזאת שהיא בעמנו- יהיו נשמרות הבהמות והכלים בכל מקום שיהיו בארצנו הקדושה, כאילו הן תחת יד הבעלים וכל  "פקודי ה' ישרים משמחי לב" [תהלים י"ט, ט]

במילים אחרות, מצווה זו מצוות עשה מן התורה והיא חשובה מאד- לפי שבאמצעותה נשמרים כל  בעלי החיים והכלים באופן שהם כאילו בשליטת הבעלים שלהם .

רש"ר מבאר: התורה מצפה מהיהודי בעל המידות הטובות שלא יתנהג על פי שורת הדין ,אלא יחזיר את האבדה ויעזור לו גם לפנים משורת הדין, שיהיה מוכן לעשות למען חברו דבר שאפילו לא היה עושה למען עצמו. זוהי מצווה של צדקה וחסד, חז"ל אומרים: "לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על דין התורה ולא עבדו לפנים משורת הדין" וגם אם  "החזירה וברחה, החזירה וברחה אפילו ד', או, ה' פעמים חייב להחזירה" [גמרא  בבא מציעא ל]

הדבר רמוז במילים: "הָשֵׁב "- צורת מקור בלתי מוגבל  בזמן של פעמים.

מהמילה: "תְּשִׁיבֵם" לומדים שדי להביא את הבהמה לכל מקום שמור השייך לבעלים.

לסיכום, לאור האמור לעיל. ניתן ללמוד כמה יהודי חייב לחשוב על רעהו ולעזור לו בהשבת אבדה – בין אם מדובר בבעלי חיים ,או באבדה מסוג אחר ואל לו להתעלם ולהתחמק מן המצווה- שהרי הכול גלוי לפני מלך מלכי המלכים ואדם שיונק את פנימיותו מהתורה הקדושה ומקיים את המצוות בפועל מתוך אהבה ומסירות נפש,מובטח לו  שכר, כי הקב"ה נאמן לשלם שכר ונאמן גם להיפרע מהעוברים על רצונו.

 ההפטרה:

ישעיהו פרק נד


 קטע מתוך דברי הנביא ישעיהו:

 "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה.   הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי, מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ, חַזֵּקִי.   כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.   אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל-תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי:  כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד. ....."

ציורי תנ"ך/ "רני עקרה  לא ילדה.."[חזון ישעיהו]/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד] [ מתוך ההפטרה לפרשה.




ציורי תנ"ך/  ברית שלום על פי דברי ישעיהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)
 "וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ, יְהוָה".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מסירות נפש/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מסירות נפש.

 שיר מאת: אהובה קליין. ©


  אדם מהלך  בין הסלעים

  מעליו משקיף אלוקים

  גם כי יצעד  בחולות

  בנעליו חורש  עקבות.



לפתע ,יבחין בשור נידח

סטה מהדרך- ודאי ברח

אוי, אבדה גדולה לבעליו

חש רחמים ישנס מותניו.



 כי  יש לו כנפי רוח

 גיבור כארי-יפעיל כוח

 רץ כצבי-עז כנמר

לא יירתע ולא יישבר!



 מתגבר על היצר

 נחוש - קל כנשר

 מסירות נפש בעורקיו

 להציל השור בשתי ידיו!


 הערה: השיר בהשראת פרשת-"כי תצא" [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המלך אוחז בתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- The King is holding the Torah


 "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת",
[דברים י"ז, י"ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 3 בספטמבר 2019

פרשת שופטים- מדוע הצטווה המלך לשני ספרי תורה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים- מדוע הצטווה המלך לשני ספרי תורה?

 מאמר מאת: אהובה קליין .
 היצירות שלי לפרשה:




ציורי  תנ"ך/ המלך וספר התורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מלך נבחר אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ האיסור למלך להרבות בסוסים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שלמה המלך- החכם באדם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ דוד המלך על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)










העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ משפט  צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משפט צדק בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת מתחת לעץ התומר/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ נביא אמת/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/  הכהן הגדול/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול מברך את עם ישראל- טרם יציאתם למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מצור על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]

בפרשה זו - הכתוב  מתאר  את רצון העם להמליך עליו מלך - בזמן הכניסה לארץ ישראל ומצווה על המלך ציוויים חשובים:

"כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.  שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:  מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא.  רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַיהוָה, אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד. וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד.  וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.  וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.  לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל".  [דברים י"ז, י"ד -י"ח, א]

השאלות הן:

א] ישיבת עם ישראל בארצו והמלכת מלך- הקשר?

ב] מדוע מצווה המלך - לכתוב שני ספרי תורה?

תשובות.

עם ישראל והמלך.

חז"ל בספרי לומדים מכפל הלשון: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" ,כאשר המלך נפטר חייבים למנות תחתיו מלך אחר- זוהי אחת ממצוות עשה שחלה על עם ישראל- בזמן ישיבתם בארץ- הקודש  כפי שכתוב [מסכת סנהדרין, כ, ע"ב]: "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ:

להעמיד [למנות] להם מלך,

להכרית זרעו של עמלק [דברים כ"ה, י"ט]

לבנות להם בית בחירה[בית מקדש]

הגאון רבי מאיר שמחה מדווינסק מעיר על כך: דברי מדרש אלה המופעים בספרי- באים ללמדנו: יסוד חשוב בבחירת מלך בישראל, אין המלך רשאי למנות את בנו  תחתיו, אלא בחירת המלך החדש תלויה בכל עם ישראל, לכן בחירת המלך נקבעה כמצוות עשה על כל יהודי היושב בארץ ישראל.

במסכת קידושין [ל"ב, ע"ב] לומדים חז"ל: "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול" שנאמר: . " שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ", הכוונה שתהיה אימתו על העם אשר בחרו בו.

רבי צבי פסח פראנק [רבה של ירושלים] מסביר: היות והעם בחר  במלך, ישנה נטייה  ברבות הימים לזלזל בו ולחשוב: היות ואנחנו המלכנו אותו , איננו  חייבים לקבל את מרותו ,לכן מדגישים חז"ל: "שתהא אימתו עליך" גם אם אתם בחרתם בו ,תכבדו אותו  כראוי למלך מישראל!

רבינו בחיי אומר: כתוב בספר היצירה: חייבים למנות מלך בישראל ובתנאי שתהיה כוונתם של ישראל- לשם שמים- לכוונת מצווה ואת זאת לומדים מהמילים: "שׂוֹם תָּשִׂים.." הרי היה יכול הכתוב לציין: "תמנה מלך" אבל  יש כאן לשון – סם, ובכך  רומז לנו הכתוב: כי המלך הוא סם חיים – "כי הוא כלול מן הכול" "והכל  לפי הכוונה ששואלים אותו"

בנוסף  רבינו בחיי אומר על המילים: "אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ": , מכאן: שהמלכות  ושאר המעלות  ניתנות לאדם  מאת אלוקים והבחירה היא ממנו.

בנוגע למילים: "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" על כך דרשו רז"ל אביו ואמו  חייבים להיות מישראל. מכאן יש ללמוד: שכל מי שלא-"מִקֶּרֶב אַחֶיךָ"- אינו ישראל והוא נקרא: נוכרי.

רש"ר סבור:[ על פי ספרי] ה' יבחר במלך על ידי נביא והוא יקבל זכויות של מלך והעם  יכניע  עצמו אליו. התורה נותנת אפשרות  שנייה :שהמלך לא ייבחר באופן ישיר על ידי ה' באמצעות נביא ,אלא יתמנה על ידי בחירה חופשית של האומה, או נציגיה.

המלך וספרי התורה.

 רש"י  מבהיר: המלך  מצווה לשני ספרי תורה.

אם כן, נשאלת השאלה: מדוע היה זקוק המלך לשני ספרי תורה?

התשובה לכך: ככל שאדם גדול יותר,  כך צריך הוא יותר ויותר לקבל   עליו את עול התורה- במטרה להכניע את עצמו, הוא חייב לקבל על עצמו משנה עול- תורה. מטעם זה בזמן שהיה מתפלל לה', היה חייב לכפוף את קומתו- משום שהיה חייב להשקיע עמל רב- על מנת  להגיע לידי הכנעה. [על פי ילקוט דוד]

 משך חכמה מאיר את עיננו    בהתבוננות המילים "וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו"—ושואל:  היה ראוי שיהיה כתוב: "וקרא  בה"? אלא שהדין הוא: "שדברים  שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה" ולכן יש כאן רמז בכתובים "והייתה עמו" הכוונה לתורה אבל כתוב: "וְקָרָא בוֹ"-  כי המלך חייב לקרוא בספר התורה  בעצמו ולא יאמר את הדברים בעל פה.

חת"ם סופר מסביר: לאורך כל הדרך-  המלך יחפש פתרונות לכל מיני בעיות שמתעוררות בזמן מלכותו - כי דעת התורה  חייבת להכריע בכל ענייני הממלכה הדורשים תשובות. ועל כך אמרו חז"ל: כשהיה דוד המלך עומד להכריז מלחמה   נמלך תחילה עם הסנהדרין. [מסכת ברכות  ג']

על פי המפרשים: עוד סיבה טובה למלך שיהיה מחובר לתורה הקדושה: למרות שהמלך חייב להיות תקיף לגבי העם, "שתהא אימתו עליך"- כל זה תקף רק בחוץ, אבל בתוך עצמו יתרחק ממידת הגאווה אל  תחדור הגאווה המלכותית לתוך חדרי ליבו.

על פי הספרי- סובר מפרש ספרדי: בנוגע לכבודו האישי של המלך, אל ירום לבבו מאחיו ואל יגלה תקיפות רבה.

אך בקדושה ויראת שמים- עליו כן לגלות גבהות לב ותקיפות ולא לוותר כפי שנאמר: "ויגבה ליבו בדרכי ה' "

"נתיבות שלום" אומר רעיון יפה: המלך זקוק לשני ספרי תורה ויקרא בהם כל ימי חייו ,כדי שילמד ליראה את ה'.

 לעניין שני ספרי התורה: אחת שהיא מונחת בבית גנזיו ואחת שצמודה אליו תמיד- כאן מרומזים שתי דרכי הנהגה:

א] כשהמלך בינו לבין עצמו .

וכאן מרומז- כאשר המלך נמצא לבדו ,ידע כי מעליו ישנו מלך מלכי המלכים- הצופה במעשיו בכל רגע. כפי שנאמר:

"אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְהוָה הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם יְהוָה". [ירמיהו כ"ג, כ"ד] זהו הספר בבית גנזיו. כשהוא לבדו, בביתו ידע כי ה' משקיף עליו בכל רגע.

ב] ספר התורה הצמוד אליו בצאתו ובואו לפני אנשים. מכאן ילמד את כל סדר הליכותיו של תלמיד  חכם- כיצד יתנהג בזמן שאוכל ושותה  ובזמן שמדבר וכן ביתר הדברים הגשמיים- הכול מתוך אמונה ויקפיד  שיתקדש שם שמים על ידו.

בספר "תפארת שלמה" כתוב: אם רואה אדם, שבאו עליו ייסורים- מיד יפשפש במעשיו ואם לא גילה  עבירה שעבר, יתלה את הדבר בבטול תורה - היות וביטול  תורה הוא חטא. ואז כוח התורה מגלה לו את חטאו.

בעוד שיצר הרע מסמא את עיניו לחשוב שהוא נוהג נכון, מנגד כוח התורה מגלה לו את הידיעה  כי חטא.

בנוסף התורה שהוא קורא בה מגלה לו את  טעויותיו ומעשים  שלא נהג בהם  כהוגן.

לסיכום, לאור האמור לעיל, בחירת המלך בארץ ישראל - היא אחת ממצוות עשה שהצטוו בני ישראל – עם כניסתם לארץ הקודש.

המלך חייב  להיות אדם מישראל וברשותו יהיו שני ספרי תורה - אחד  הולך אתו לכל מקום והשני בבית גנזיו, וכך התורה תאיר את עיניו לאורך כל  הדרך הן כשהוא לבדו והן כאשר הוא  בא במגע עם העם.

 כמילות תפילת "אהבה רבה ":

וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ. וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ.     וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, 

ההפטרה:

 ישעיהו נ"א- נ"ב.


קטע  מתוך ההפטרה:

ציורי תנ"ך/"רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב
" / ציירה: אהובה קליין (c)


"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי-אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן-אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן.  וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל-הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק.  מִהַר צֹעֶה, לְהִפָּתֵחַ; וְלֹא-יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ. וְאָנֹכִי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁמוֹ.  וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי-אָתָּה.  הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יְהוָה, אֶת-כּוֹס חֲמָתוֹ; אֶת-קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, שָׁתִית--מָצִית...
 מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב--מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה; אֹמֵר לְצִיּוֹן, מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.   קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ:  כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן.  פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם:  כִּי-נִחַם יְהוָה עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם.   חָשַׂף יְהוָה אֶת-זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ.."

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

המלך והתורה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

המלך והתורה.

 שיר מאת: אהובה קליין ©


מלך נבחר אלוקים

מבין אחיו היהודים

ירחק עצמו מגאווה

יבוז לענייני תאווה.




 בידו ספר תורה

 בכל דרך ושעה

יהגה יומם ולילה

יעלה יתעלה מעלה.




 ינבור תמיד במעשיו

 ייתור אחר מגרעותיו

 התורה תאיר עיניו

 לעד יזכור אלוקיו.


 הערה: השיר בהשראת: פרשת   שופטים[חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מקום המקדש והבאת הקורבנות / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblica paintings by Ahuva Klein- Temple place

"כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה". 
 [דברים י"ב, ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר