יום שלישי, 13 באוגוסט 2019

פרשת ואתחנן-מה גנוז בתורה הקדושה- למען חיי האדם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן-מה גנוז בתורה הקדושה - למען  חיי האדם?

מאת: אהובה קליין.

 היצירות שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/משה מתחנן אל ה' להיכנס לארץ/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הציווי למשה לעלות להר ולהשקיף על הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ משה מזכיר את מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ התורה מזהירה: לא לשכוח את ה' /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ניפוץ האלילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שריפת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ השיבה אל ה' באחרית הימים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

"אם אתם משמרים נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון"


[ילקוט שמעוני במדבר, פרק ח' ] 


הטכניקה: שמן על בד.

ציורי תנ"ך/ עונג  שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשה זו משה מנחה את העם כיצד לחיות באופן נכון ומועיל- את חייו- כפי שהכתוב מתאר: "וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם".

רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, יְהוָה אֱלֹהָי:  לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.  וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים:  אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה.  כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו.  וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם.  רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב,...וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן, תַּחַת הָהָר; וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, עַד-לֵב הַשָּׁמַיִם--חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל.  וַיְדַבֵּר יְהוָה אֲלֵיכֶם, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:  קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל. וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת-בְּרִיתוֹ, אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת--עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים  [דברים, ד , ד-י"ד]

השאלות הן:

א] מהי הדבקות באלוקים?

ב] כיצד  מתבטאת חכמת העם הזה?

ג] מה המשמעות של שמירת הנפש?

תשובות.

דבקות אלוקית.

נאמר: "וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם".

רש"ר מסביר: דבקות היא חיבור הנובע מתוך רגש עמוק פנימי כמו שכתוב:

"עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" וכל זה ללא תחושה קלה   שבקלה של דחייה.

עם חכם ונבון.

רבינו בחיי  מפרש את המילים:

"וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים"

כאן הכתוב מלמד: כי כל המצוות תלויות בשימור והעשייה וכל החכמות נכללות בהן: דוגמת חכמת הרפואה נכללת בתורה- בפסוק: "וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל- חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ". [שמות ט"ו, כ"ו]

בדומה לכך כל החכמות.

בהמשך מביא רבינו בחיי את הסבר רז"ל: לגבי החכמה והבינה

לְעֵינֵי הָעַמִּים: ואיזו היא החכמה לעיני העמים? הכוונה לזה היודע לחשב תקופות ומזלות, וכל היודע לחשב בהם, ואינו מחשב ,עליו נאמר: "..וְאֵת פֹּעַל יְהוָה לֹא יַבִּיטוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ" [ישעיהו ה, י"ב]

ממשיך ואומר רבינו בחיי: מתוך שיראו אומות העולם שעם ישראל  עסוק במצוות שכליות ובמשפטים ישרים אשר השכל מעיד עליהם- כי הם משפטים צדיקים, מסודרים באופן נכון - מתוך הנהגה של יושר, יגיעו למסקנה שאותם חוקים שלא תמיד ניתן להבין את טעמם - אין הם משהו טפל, אלא יש בהם חכמה  נסתרת ולא כולם זוכים להשגתה וכך אומות העולם יביעו את התפעלותם  מחכמת העם הזה.

בספר "מטה שמעון" ראיתי מעשה מעניין-  שאירע לרבי יהונתן אייבשיץ, [בעל ספר  "יערות דבש"], פנה אליו קיסר אוסטריה ואמר:

"בתלמוד שלכם כתוב: חכם עדיף על נביא ועליך אומרים כי חכם גדול אתה, אני שואל ממך שאלה: הנה -אנו עומדים כאן מחוץ לעיר ויש באפשרותנו להיכנס באחד משני השערים אשר בחומת העיר, שער אחד נקרא: שער המלך אשר אני רגיל  להיכנס  ולצאת בו, שער שני-המוני העם נכנסים ויוצאים בו, נסה לנחש באיזה שער אני נכנס הפעם לתוך העיר?

אמר רבי יהונתן: סלח נא אדוני ,בע"ה, אני יכול לנחש באיזה שער אדוני נכנס, אבל אני  אכתוב על דף את תשובתי אכניסנה במעטפה, אדוני הקיסר יחתום, אחר כך כאשר הקיסר יהיה בעיר, יפתח את המעטפה ויראה אם צדקתי בהשערתי, אמר לו הקיסר: טובה הצעתך. רבי יהונתן הרהר קצת ורשם מילים אחדות על דף נייר, אחר כך הכניס את תשובתו למעטפה החתומה בטבעת המלך".

השניים נפרדו והקיסר הלך לכוון החומה, משהגיע לשערים, חשב: יתכן  שרבי יהונתן  יחשוב שאני משנה מהרגלי, ואם אכנס דרך שער  העם ודאי ידע רבי יהונתן על כך , ואם אכנס דרך שער המלך, אולי הצליח רבי יהונתן לנחש שאני  נכנס תמיד דרך שער זה, כך  עמד שם הקיסר זמן מה והיה עסוק במחשבותיו, לפתע צץ רעיון בראשו: לא להיכנס דרך  השערים כלל, אלא יצווה את עבדיו - לפרוץ את החומה ודרכה יכנס.

וכך נהג, והיה בטוח שהחלטה זו לא עלתה כלל במוחו של רבי יהונתן, כאשר הגיע לארמונו, קרא לרב לפתוח את המכתב ,כאשר שברו את החותם התגלו המילים הכתובות: "מלך פורץ גדר  ונכנס ואין מוחין בידו"

זהו ציטוט מלשון הגמרא- המציין: כי יש למלך רשות לפרוץ גדר סגורה ואין רשות לאיש לעצור בעדו, המלך התפעל מאד מהמשפט הזה ואמר לרבי יהונתן: מכאן אני מבין  שצדקו החכמים באומרם: כי חכם עדיף מנביא!

[מתוך ספר סיפור חייו של ר' יהונתן אייבשיץ]

הרמב"ן סבור: כי החוקים והמשפטים שכתובים בתורה יש להם תועלת רבה, הם תפארת לאדם המקיים אותם עד , כי אפילו, האויבים ישבחו אותם בכך והתועלת המיוחדת שבהם, שאין כמותה עוד, על ידי קיומם-  ה' יהיה קרוב אליהם בכל מצב שיתפללו אליו  וכך העמים שיתבוננו בזה יבינו כי החוקים  נעשים מתוך חכמה ובינה - באמצעותם  ניתן להתקרב אל אלוקים- דבר המעורר יראה, האויבים יבינו  עד כמה המשפטים האלה- טובים, צדיקים וישרים בישוב העם והמדינות.

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מבהיר: הידע ואומנות החיים- יהפכו סימן היכר של עם ישראל בעיני אומות העולם ,עם ישראל  ישמש  הוכחה  לנאמר בספר בראשית: "יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם.." [בראשית ט, כ"ז]

אומנות היופי הפונה אל החושים היא שייכת לשאר העמים, אך אומנות בניית אוהלים, ערים ומדינות- שה' שוכן בהם - מצויה רק אצל בני שם ,מכאן: שאם עם  ישראל יקדיש ללימוד התורה וקיום המצוות באופן מעשי, כל חייהם יהיו מסע לכינון מלכות ה'  עלי אדמות.

אצל אומות העולם כל החוקים נוצרים - מתוך פרי מחשבה  אנושית והם משתנים לאורך הזמן -על פי  הצרכים שלהם, לא כן החוקים והמצוות –שהם  נצחיים שעם ישראל חי לפיהם - וכך הוא  נעשה אדון לגורלו ובזכות זה ישראל נחשבת לאומה גדולה בעיני העמים ואומות העולם הצופות בנו – מתפעלים מהאומה הישראלית ומודים- כי היא מלאת חכמה ובינה!

שמירת הנפש.

נאמר בפרשתנו:

"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ.."

ה"חוזה" מלובלין [רבי יעקב יצחק  הורוביץ] מסביר בדרך החסידות: לענייני הגוף –אדם צריך להקדיש כוחות מועטים ורמז לכך מוצאים בגמרא: "אכין ורקין מיעוטין" [ירושלמי ]  [ברכות, י"ד, ב] לעומת זאת, את כל הכוחות הגנוזים בתוכנו- עלינו להקדיש- בשמירת הנפש ובטיפוח ענייני הרוח- שבהם מותר האדם מן הבהמה...

רבי ישראל ליפקין מסלנט [אבי  תנועת "המוסר" בליטא] סובר: חסיד אמיתי- הוא אדם הדואג לנשמה שלו ולגוף של הזולת.

וכתוצאה משיטה זו, הוא נוהג תמיד  לבדוק את עצמו, איך הוא ביראת שמים והידור מצוות ובאותו זמן גם  משתדל לסייע  לעניי ישראל כפי יכולתו.

ה"כלי יקר" מסביר: נאמר :"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד",  יש לשמור על הנפש יותר מאשר על הגוף לכן   נאמר: ",,,,נַפְשְׁךָ מְאֹד"

פירוש נוסף:  שתי שמירות אלה  הם: על מצוות  עשה ומצוות לא תעשה.

 רז"ל אמרו: שישנם רמ"ח  מצוות עשה - כנגד רמ"ח איברים , ושס"ה  מצוות "לא תעשה" –כנגד שס"ה גידים שבאדם , לכן על ידי שמירת  המצוות ישמור האדם על  האיברים והגידים שלו.

לסיכום, לאור האמור לעיל: התורה  היא ערך עליון בחיי האדם –לכן  הדבק באלוקים ובתורה- זוכה לחיים טובים ומאושרים ולחכמה מרובה  המאירה  גם לאומות העולם.
ההפטרה:

ישעיה מ



ציורי תנ"ך/ מבשרת ירושלים- על פי נבואת ישעיהו הנביא/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ "שאו מרום עינכם..."/ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם.  ב דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ--כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ:  כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה, כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.  {ס}  ג קוֹל קוֹרֵא--בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה; יַשְּׁרוּ, בָּעֲרָבָה, מְסִלָּה, לֵאלֹהֵינוּ.  ד כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה.  ה וְנִגְלָה, כְּבוֹד יְהוָה; וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר.  {פ}
ו קוֹל אֹמֵר קְרָא, וְאָמַר מָה אֶקְרָא; כָּל-הַבָּשָׂר חָצִיר, וְכָל-חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה.  ז יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ; אָכֵן חָצִיר, הָעָם.  ח יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ; וּדְבַר-אֱלֹהֵינוּ, יָקוּם לְעוֹלָם.  {ס}  ט עַל הַר-גָּבֹהַּ עֲלִי-לָךְ, מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ, מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם; הָרִימִי, אַל-תִּירָאִי, אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה, הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם.  י
 הִנֵּה אֲדֹנָי יְהוִה בְּחָזָק יָבוֹא, וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ; הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ, וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו. ..."
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תורת חיים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תורת חיים.

 שיר מאת: אהובה קליין ©


 משה ניצב על סלעים

 מול ישראל מאוחדים

 פיו   חוצב להבות

 מזכיר  עשרת הדיברות.



עם נבחר אלוקים

קשוב ברמ"ח איברים

שותה מילים בצימאון

כיצד יחיה נכון?



בתורה מגלה פתרון

יתרחק לעד מקלון

במצוות תמיד ידבק

ללא כחל ושרק.



בליבו תתעצם האמונה

ייהנה מזיו השכינה

מיגיע כפיו יאכל

בכל דרכיו  יָשִׂישׂ ויָגֵל.


 הערה: השיר בהשראת פרשת ואתחנן [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ העם דורש לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein-The people of Israel want to spy on the land


" וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר"

[ דברים, א,כ"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 7 באוגוסט 2019

פרשת דברים- באיזה אופן ביקש העם- לרגל את הארץ?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים- באיזה אופן ביקש העם- לרגל את הארץ?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עגל הזהב/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ בני ישראל דורשים לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים לתור את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


 המרגלים  בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המרגלים  מוציאים את דיבת הארץ רעה/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בכיים של המרגלים- שנהפך בכי לדורות, ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה מצווה לנטוש את המדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נוחלים את  הארץ המובטחת/ 

 ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הר שעיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין(c)


פרשה זו פותחת את החומש החמישי – חומש דברים- הנקרא  גם בשם: "משנה תורה"- שם זה מופיע בספר זה בפרשת: שופטים -בנושא מצוות המלך:

"וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם". [דברים י"ז, י"ח]

 ומופיע  שנית בספר יהושע בהקשר למזבח שבנה יהושע בהר עיבל: "וַיִּכְתָּב-שָׁם, עַל-הָאֲבָנִים--אֵת, מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר כָּתַב, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".  [יהושע, ח,ל"ב]

גם בתלמוד במסכת מגילה [ל"א, ע"ב]  – מופיע  שם זה בשאלה: – האם מברכים ברכת התורה –על התוכחה?

 "ספר משנה תורה"  מופיע  בבראשית רבא [פרשה ב', ה]

כמו שכתוב: "ויקרא אלוקים לאור יום, כנגד ספר משנה תורה  שמלא הלכות רבות"

שם נוסף  ניתן לחומש זה :"אלה הדברים" על שם תחילתו ,אך  במשך הזמן קיצרו את השם: "דברים"- תוכן  זה נאמר על ידי משה עצמו-מפי ה' בצורת נאום אל עם ישראל.

הרמב"ן סבור: כי החומש החמישי   הוא שימושי לכובשים את הארץ ואינו מכיל חידוש על מה שנמסר על הר סיני- אלא לדור שה' מטיל עליו את המשימה של כיבוש הארץ וההתנחלות ,יש כאן בספר הדרכה רוחנית  למתנחלי ארץ הבחירה.

בפרשה זו:

משה מזכיר לעם ישראל את נושא ירושת הארץ ומאשים  את עם ישראל על כך שדרשו לרגל את הארץ טרם הכניסה  לשם.

כדברי הכתוב: "רְאֵה נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ--אֶת-הָאָרֶץ:  עֲלֵה רֵשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ--אַל-תִּירָא, וְאַל-תֵּחָת.  וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר--אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.  וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט". [דברים א, כ"א-כ"ב]

השאלות הן:

א] באיזה אופן ירשו עם ישראל- את ארץ ישראל?

ב] כיצד  ביקש העם לרגל את הארץ?

 תשובות.

ירושת הארץ.

 דעת מקרא מזכיר: את הבטחת הארץ  מתוקף ההבטחה- לאבותינו: אברהם, יצחק ויעקב כפי שנאמר בפרשה: "רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם".  [במדבר  א, ח]

 ארץ ישראל היא ירושה לעם ישראל- אין היא נחלת זרים –אלא נחלת אבות שניתנה  להם בשבועה- ועם ישראל באים לקחתה מדין ירושה.

לאברהם נאמר:

"לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת". [בראשית ט"ו, י"ח]

ליצחק נאמר:

"כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל- הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ.  וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל"[  שם כ"ו, ג-ד]

וליעקב:

"וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ". [ שם ,כ"ח, י"ג]

רש"י מסביר :כי  כוונת ה'  שישראל רואים בעיניהם את ארץ ישראל ואין הדבר נובע מתוך שמועה ואילו היו בוטחים בדברי ה' ולא שולחים מרגלים לא היו נזקקים לכלי נשק כדי להילחם נגד האויבים.

שלושת האבות מוזכרים- כדי להוכיח שכל אחד מהם ראוי בפני עצמו לרשת את הארץ.

בקשת העם לרגל את הארץ.

רש"י: עורך השוואה בין  הזמן בו התאספו עם ישראל – אל משה לאחר  מעמד הר סיני - ובין הזמן בו התאספו אליו בבקשתם לרגל את הארץ.

כשבני ישראל  ניגשו אליו לבקש לרגל את הארץ- הם  עשו זאת  בערבוביה, ילדים דוחפים את הזקנים והזקנים דוחפים את ראשי השבטים.

 ואילו לאחר מעמד הר סיני נאמר:

"וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כָּל-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם.  וַתֹּאמְרוּ, הֵן הֶרְאָנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת-כְּבֹדוֹ..." [דברים ה, כ] שם הילדים היו מכבדים את הזקנים והזקנים מכבדים את ראשי השבטים שילכו לפניהם.

דעת מקרא מסביר: עניין הזכרת המרגלים על ידי משה- במטרה להוכיחם על חטא המרגלים.

הוא מביא את דברי הספרי הסובר : כי כל הדרישה לרגל את הארץ הייתה באופן של  מהומה והתקהלות.

הערבוביה הזו רמוזה בתחילת פרשת "שלח לך" שם נזכרו לפי הסדר רק השבטים הראשונים בלבד: ראובן, שמעון, יהודה, יששכר ואילו הנשיאים שאחריהם אינם מופיעים באופן מסודר.

נשאלת השאלה, אם בזמן מתן תורה התקרבו עם ישראל אל משה בצורה הוגנת ,מדוע  קירבה זו מוזכרת כעת מול החוטאים העושים מהומה בעת בקשתם לרגל את הארץ?

בעל חידושי  הרי"ם מסביר: משה הוכיח את עם ישראל גם על  אותה קירבה. בזמן    שמיעת דברי תורה, מן הראוי להידחף ולהידחק-  כדי לשמוע טוב ולקבל יותר.

אך עם ישראל נהג הפוך, במקום שראוי היה להידחף- כולם נהגו במתינות  ובהוגנות  וכיבדו איש את רעהו, לעומת זאת במעשה המרגלים כולם התקרבו אל  משה בערבוביה ,בדחיפה ובדחיקה, כלומר, להקשיב לדברי תורה- התקרבו במתינות- אך לחטוא – עשו בלהט ההתלהבות!

מסופר בספר: "שארית יוסף": פעם שר של גויים ראה - כיצד יהודים באים לקנות קורבן פסח- באופן שהיו  נדחפים זה בזה. והצעירים היו דוחפים זקנים, כאשר העיר להם על התנהגותם, ענו לו: "בפני הקב"ה אין מיוחסים- הכל שווים בעשיית מצווה"

" וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם"

ספורנו מתייחס למילה: "כֻּלְּכֶם",- למרות שהיו להם ראשי שבטים- הם באו כולם!

בעניין זה של המרגלים, ביקש משה להוכיחם, כי עצם העניין שבקשו לרגל את הארץ -מראה כי אמונתם בה' נחלשה וזאת למרות שהוליכם במדבר ועשה להם ניסים גדולים .

המלבי"ם טוען :בפרשת שלח הכול נכתב בעת ההתרחשות והכל ידעו איך השתלשלו העניינים ,אבל כעת משדור המדבר מתו וקם דור חדש - היו יכולים לחשוב: כי שליחת המרגלים הייתה מצוות ה' ולא נתינת רשות לשליחות. על כן, משה הוצרך לספר כיצד התרחשו  באמת.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: משה מוכיח  את עם ישראל על אופן בקשתם לרגל את הארץ- התנהגות בלתי הולמת  שורשה - חוסר אמונה בהבטחת הארץ הטובה לישראל ולעניות דעתי – הבקשה אשר התנהלה מתוך מהומה וחוסר כבוד איש אל אחיו - נבעה  מתוך שנאת חינם  שתוצאותיה נותנת את אותותיה  גם בימים אלה -בהם אנו מבכים את חורבן בתי המקדש- ראשון ושני ומתענים בתשעה באב.

ההפטרה:
 "חזון ישעיהו בן אמוץ"
 קטע מההפטרה:

"חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם--בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ, מַלְכֵי יְהוּדָה.   שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי יְהוָה דִּבֵּר:  בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי.  יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.   הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֺן--זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים; עָזְבוּ אֶת-יְהוָה, נִאֲצוּ אֶת-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל--נָזֹרוּ אָחוֹר.  עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד, תּוֹסִיפוּ סָרָה; כָּל-רֹאשׁ לָחֳלִי, וְכָל-לֵבָב דַּוָּי.   מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ אֵין-בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה; לֹא-זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ, וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן".

 [ישעיהו  א,א-ז]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מהומה במדבר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מהומה במדבר

 שיר מאת: אהובה קליין

ויהי היום התאסף העם

כאיש אחד רגזו כולם

זקן ,נער ונשיאים  נדחפים

איש ברעהו זועקים ודוחקים.



משה מפתיעים במהומה

בקשה שפלה  ועגומה

חיש אמונתם מאבדים

ניסים בליבם נמחקים.



לרגל את הארץ  דורשים

לחפור רגביה נכספים

משה משתומם לבקשתם

מפנה   לאלוקים שאלתם.


 הערה: השיר בהשראת פרשת  דברים [חומש  דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר צין/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein-The people of Israel park in the Zin desert


 "וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר-צִן, הִוא קָדֵשׁ".

[במדבר ל"ג, ל"ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר