יום שני, 25 בספטמבר 2017

ציורי תנ"ך/ דרכי אלוקים / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

All the ways of God are  justice


" כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא:  הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ.  
 הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,    כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט:  
אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל,    צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא". 
[מתוך שירת "האזינו" -דברים ל"ב, ג-ה]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ דרכי אלוקים/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 18 בספטמבר 2017

פרשת האזינו- "כל דרכיו משפט"/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו -"כי כל דרכיו משפט" - כיצד?



מאת: אהובה קליין.


הציורים שלי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ "האזינו השמים ואדברה.."/ ציירה: אהובה קליין.(c)




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ " כל דרכיו משפט"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "שאל אביך ויגדך"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ",,,תיזל כטל אמרתי.."/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "כנשר  יעיר קינו" /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "שאל ....זקנך ויאמרו לך:"/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]



פרשת האזינו פותחת  בצורת שירה ,במילים:

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי,  תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, 

כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא,  וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב. 

כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא:  הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ. 

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,  כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט: 

אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל,  צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. .."   [דברים ל"ב, א-ה]


משה  קורא לשמים ולארץ להעיד- היות  והם נצחיים   וזאת בניגוד לחייו שלו כמנהיג בשר דם ,שאינו חי לעד, בכוחם של  עדים  אלה-להעניק שכר אם עם ישראל ילכו בדרך התורה - הגפן  תיתן פריה, הארץ תיתן יבולה והשמים יתנו טל ומטר ,אך חלילה אם עם ישראל לא  יקיימו את התורה- הם צפויים להיענש על ידי השמים - שלא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה והסוף: "ואבדתם מהרה.." על ידי אומות העולם.[על פי רש"י]

השאלות הן:

א] מה משמעות המילים : "כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא" ?

ב] כיצִּד ה' נוהג עם ברואיו?

תשובות.

ִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא"

על פי רש"י, המילה :"כי" משמש בלשון: "אשר" כמו שכתוב: "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל...." [ויקרא י"ט, כ"ג]  כשאקרא שם ה'- אתם הבו גודל לאלוקינו וברכו את שמו,

חז"ל מסבירים את הביטוי:  "שם ה' ": וביארו: שהכוונה להזכרת השם המפורש היות וכל ברכה במקדש הייתה נאמרת באמצעות השם המפורש - הרי השומעים במקדש היו עונים יחדיו: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

דוגמא לכך ניתן לראות בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים": "וכך היה אומר אנא השם וכו' והן עונין אחריו בשכמל"ו" [מסכת יומא ל"ה] ובהמשך: [שם ל"ז]: "תניא רבי אומר: "כי שם ה' אקרא הבו גודל  לאל-הינו' אמר להם משה: בשעה שאני מזכיר שמו של הקב"ה- אתם: הבו גודל.."

אבן עזרא מסביר: " הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ".   יש כאן חזרה אל השמים והארץ, כמו שנאמר:" הַשָּׁמַיִם, מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל; וּמַעֲשֵׂה יָדָיו, מַגִּיד הָרָקִיעַ". [תהלים י"ט]

או כמו שכתוב: "יְהַלְלוּהוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ יַמִּים"- דהיינו :השמים משבחים לה'.

על פי דעת מקרא שני פירושים:

א] "יהללוהו שמים וארץ" ותירגם שם יהונתן: מלאכי השמים ויושבי הארץ ישבחו את ה'.

ב] הדברים מכוונים אל עם ישראל.

גם רבינו בחיי מסביר: כי המילים מכוונות, או אל השמים והארץ המוכיחים את גדולת ה', או הכוונה אל עם ישראל שיודו לה' על נפלאותיו וחסדיו שעשה עמהם.

רש"ר הירש  מבהיר: "כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא"- יש כאן התמסרות והכנעה לה'-      "הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ". באופן זה גם התורה כולה- היא הכרזת שם ה'- התגלות ה' בעולם, באנושות, בישראל ובחיי עם ישראל ובמיוחד העולה לתורה כדי לקרוא בפני הציבור, תחילה עליו להכריז שהיא תורתו- היינו תורת ה' שניתנה לנו.  בכך גורם גם לציבור להגיע להכנעה: "ברכו את ה' המבורך"

דרכו של ה'- עם ברואיו.

נאמר: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,  כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט": 

לדעתו של רש"י: למרות שאלוקים הוא חזק והדבר מתבטא במילה:" הַצּוּר"-הרי "כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט"- כאשר הוא מעניש את הרשעים הביצוע נעשה בדין,- במידה ולא מתוך נקמה. וזאת מהטעם כי " תָּמִים פָּעֳלוֹ"  -אין פגם במעשיו, והמילה: "כי"- פירושה: משום כך, ולכן משום שפועלו תמים- לכן כל דרכיו משפט.

 הוא: "אֵל אֱמוּנָה"- הוא משלם לצדיקים צדקתם לעולם הבא ואע"פ שמאחר את שכרם בסופן עושה זאת.

"אין עוול" אף לרשעים נוהג לשלם שכרם בעולם הזה.

רש"י מבסס את דבריו על הספרי: "כשם שמשלם לצדיק גמור שכר מצווה שעשה בעולם הזה- בעולם הבא, כך משלם לרשע גמור, שכר מצווה קלה שעשה בעולם הזה - בעולם הזה"

רבינו בחיי אומר על המילים:" הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ"

על דרך הפשט הקב"ה נקרא: צור- מלשון תוקף כפי שכתוב: "שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק, מְבַקְשֵׁי יְהוָה; הַבִּיטוּ אֶל-צוּר חֻצַּבְתֶּם" [ישעיהו נ"א, א] ובכוונה: כשם שהצור תקיף-חזק והוא יסוד הארץ, כן הקב"ה הוא יסוד העולם וכעת שמשה פונה לעדים הנצחיים, היינו- לשמים ולארץ- הוא  שאלוקים הוא צור ותקיף ואין עוד מלבדו , אך עם כל העוצמה שלו ,הוא תמים אינו בא בחוזק עם הברואים, אלא פועל  מתוך תמימות וענווה וכך גם דוד המלך שיבח את ה': "הָאֵל, תָּמִים דַּרְכּוֹ" [שמואל-ב, כ"ב, ל"א] יש לציין כי הקב"ה ,למרות תקיפותו- הוא מרבה לסלוח כפי שנאמר:"  שַׁדַּי לֹא- מְצָאנֻהוּ, שַׂגִּיא - כֹחַ" [איוב ל"ז, כ"ג]

ורז"ל דרשו :כי בכל מקום שאנו מוצאים את גבורתו של הקב"ה- אנו מוצאים את ענוותנותו ורעיון זה מופיע בתורה, ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. והמיוחד אצל הקב"ה שהוא פועל מתוך הכוח והעוצמה שלו ואינו זקוק להיעזר בכוחות אחרים, לעומת זאת שופט  בשר ודם - תלוי בכוח שמעליו  וגם עם הוא תלוי במישהו מעליו - הרי  את הכוח כולם מקבלים ממלך המלכים לכן תמים פועלו- כי הכול נעשה אצלו בשלמות.

רש"ר הירש מסביר: המילה: "צור" כולל רעיון כפול-"התקיף" ו"צייר"- היוצר וצר צורה, הרי המשמעות הידועה של המילה: "צור" היא במובן של סלע המסמל חוזק, אך הפועל הנגזר משורש "צור" מבטא  שני סוגים של הפעלת כוח.

משמעות: "צור" כפועל- בדרך כלל לשים מצור על עיר לגרום לכך שהיא תהיה במיצר - כלומר לסגור עליה סביב כמו שכתוב: "כי תיצור אל עיר" [דברים כ, י"ט]

המשמעות השנייה של הפועל: "צור"- ליצור צורה כמו שנאמר: "ויצר אותו בחרט" [שמות ל"ב, ד] כל  צורה ויצירה- כוללת הגבלה קבועה ואיתנה של החומר בתוך קווי התיחום של התכלית הרצויה. לכן המילה: "צור" מבטא: יציבות בלתי משתנה וקשיות הגוברת על כל חומר שונה. על פי ספר תהלים [מ"ט, ט"ו] :"וְצוּרָם, לְבַלּוֹת שְׁאוֹל" הכוונה לחלק הנצחי נשל האדם שאינו נרקב.

 ה'  הוא צור- המקור המוחלט של כל הוויה .

"כל דרכיו משפט": כל דרכי ה' הם בגדר משפט מוציאות לפועל את המשפט וממשות את  החלטת ה', בתהלים נאמר: "צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו"[תהלים קמ"ה, י"ז] כל הברואים- הם יצירי חסדו. כל קיומו של הנברא בגדר מתנת חינם, הוא אל אמונה שניתן לבטוח בו. כי אינו נוטש את בריותיו, אין ה' פועל רק בהתאם לצדק האובייקטיבי, אלא הוא עושה רק את מה שטוב לאדם שאליו נוגע משפטו, אין הקב"ה פועל מתוך עוול- מתוך אלימות עם ברואיו.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי הקב"ה שופט בצדק הוא מקור כל הכוח בעולם וגם כאשר שופט את ברואיו - אומנם פועל בעוצמה עליונה, מתוך צדק וחסד לטובת הנברא. שום שופט בשר ודם לא ישווה לו.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משפט אלוקי/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משפט אלוקי.

שיר מאת: אהובה קליין ©



השמים והארץ מהללים

דרכי משפט אלוקים

צדק ויושר  אורחותיו

נטולי דופי  פעולותיו.



לו הכוח והעוצמה

ממנו שואבים  חכמה

בוחן כליות ולב

מרמה ושקר מתעב.



 אינו טועה לעולם

 לא  כבשר ודם,

 צור תמים פועלו

אומן יוצר יצירתו.



אליו הכול מביטים

מעמקי לב מתפללים

גורלם  יחרוץ לטובה

בדין ,אמת וענווה.



הערה: השיר בהשראת: פרשת האזינו [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמחה באור התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמחה - באור התנ"ך

מאת: אהובה קליין ©

השמחה מופיעה באופן בולט בפרשת "כי תבוא"  [חומש דברים]  שם נאמר בפתיחת הפרשה: "והיה כי תבוא"- -"והיה" – לשון שמחה.



ציורי תנ"ך/הגשת הביכורים לכוהן במקדש/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
כאשר אדם מביא ביכורים למקדש, הוא מתמלא שמחה, הוא יודע כי כל היבול  לו זכה במשך השנה -  אין הדבר  רק בזכות עבודתו ועמלו, אלה בזכות  השגחת אלוקים, על כן הוא מתמלא שמחה ומודה לבורא עולם על כל הטוב.

השמחה – נחשבת לאחת מיסודות היהדות ומופיעה רבות בתנ"ך, חייב אדם לשמוח תמיד- על היש ועל האין - למען אורח חיים תקין, ומתי השמחה  תבוא ? אם נפתח לה את שערי המחשבה.- מחשבה - אותיות  בשמחה .

שלמה המלך אומר:  "כי תבוא חכמה בלבך" [משלי ב, י]

לכל אחד מאתנו- יש באר שמחה ועלינו לשאוב משם את האושר החיוני כל כך לחיי האדם וזאת- בזמן שלרוב  אנו טרודים בטרדות  חיי היום יום– בדומה לים רחב ידיים - שגליו – פעמים רגועים, אך יש והם סוערים במיוחד עד כדי  סכנת חיים ממש והאדם חייב להיאבק כנגד אותם גלים, להתגבר עליהם ולהתרומם- על מנת שלא ישקע, חלילה, במצולות.

אחד  האמצעים להגשמת השמחה בפועל - הם החגים  ועל כך נאמר:

"שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ."

דוד המלך אומר: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". [תהלים כ"ז]

למעשה בדבריו  יש מסר כפול: מצד אחד: לשבת בבית ה' כל הזמן ולהתפלל , ומנגד  הוא מבקש  "וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ"- כלומר כל יום לשמוח  מחדש – כאחד שבא רק לבקר - באופן זה- הוא שואף לשמוח מחדש בכל יום.

ניתן ליישם את רעיון השמחה בכל יום ולא רק בחגים, הנה כמה עצות מעשיות :

א] לקיים מצוות ומעשים טובים, כגון: "והדרת פני זקן", הכנסת אורחים, תפילה והודאה לבורא עולם ועוד.. דברים המביאים את  האדם להיות שמח ומאושר.

ב] לעסוק בתחביבים האהובים עליו ולהקדיש לכך זמן- בכל יום.

על כך נאמר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ".[תהלים קכ"ח, ב].

ג] להאזין למוזיקה, או לשירה.

ד] לצאת בשירה ומחול.

ה] להתבונן בפני תינוק- הדבר משמח ומרומם את האדם.

ו] להביט ביופי שבטבע- כגון פריחה, בעלי חיים שונים, ים, צמחיה מגוונת ולדעת שהכול מאת מלך המלכים- דבר מאד משמח.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מידת הזריזות בעין מקראית/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מידת הזריזות בעין מקראית.

 מאת: אהובה קליין.



הזריזות היא מידה מאד חשובה ותורמת לאדם הישג רב- במידה והוא  פועל   באמצעותה במהלך חייו

.מעניין  לבחון את מידת הזריזות בעין המקרא:

שלמה המלך- החכם באדם אומר: "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וחֲכָם".

מדוע שלמה המלך מפנה אותנו לנמלה הקטנה? מתברר שהיא חיה בממוצע חצי שנה ובמשך חייה הקצרים היא אוכלת בין גרגיר שלם לגרגיר וחצי תבואה ובכל זאת היא כה חרוצה וזריזה, הוא צוברת  את מזונה לשנים רבות ,מדוע?

התשובה: היא חושבת שתזכה ל "ארכה" בחיים ועל כן היא מכינה את עצמה לכך.


ציורי תנ"ך/ אברהם מקבל את פני המלאכים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



אברהם אבינו  בזמן שאירח את שלושת המלאכים  התאפיין בזריזות יתרה וגם  נעזר בשרה אשתו החרוצה ,כפי שנאמר:

"וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת      וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ".  [בראשית י"ח]

בסיפור המקראי על אליעזר : עבד אברהם ההולך לחפש אחר מציאת  בת זוג מתאימה ליצחק  -הנה כאשר הוא מגיע לארם  נהרים, מעיף מבט על הנשים  השואבות  מים מן הבאר ומתפלל לעזרת אלוקים שיסייע לו למצוא את האישה המתאימה והטובה ביותר למטרת נישואי יצחק, לפתע הוא  מבחין ברבקה הניגשת אל הבאר לשאוב מים, חריצותה וזריזותה - בולטות לעין ומעניין כי מידת הזריזות מאפיינת גם את אליעזר- עבד אברהם וזאת על פי הכתוב:

"וַיָּרָץ הָעֶבֶד, לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ.  וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ--וַתַּשְׁקֵהוּ.  וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם-כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת.  וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל-גְּמַלָּיו". [בראשית כ"ד]

 לאורך כל הדרך רבקה ממהרת לבצע את משימותיה, היא איננה נוהגת כך -  לשם עשיית רושם על הסובבים אותה, אלא היא מוכיחה  את מידותיה הטובות הטבועות בה, זאת על פי התנהגותה בפועל.



ציורי תנ"ך/אליעזר צופה בשואבות/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


הבה נאמץ  לעצמנו את מידת הזריזות ובכך נפיק תועלת גדולה בחיינו.

לשם כך עלינו לעצב כמה הרגלים חיוביים:

א] לא  להרבות בשינה יתר על המידה, על כך אומר שלמה המלך: "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם".[משלי כ, י"ג]

ב] ניתן לבצע בבת אחת כמה פעולות: כגון: עבודות בית ובאותו זמן להאזין לשיעורי תורה.

ג] יש לתכנן את מהלך היום בהקפדה, על מנת לא לבזבז זמן מיותר לדברים טפלים  ולרכילויות.

מנגד  ננצל את הזמן לפיתוח ועיסוק הכישרונות שלנו - כל אחד בתחומו הוא.

ד] אין לדחות מטלות למחר- אלא מה  שניתן לבצע היום-לא נמתין!

רבי אברהם אבן עזרא כתב :"העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין". כוונתו :  ישנה אבחנה נכונה שקובעת כי אדם תמיד תלוי באוויר מבחינת הזמן, שבו מה שנראה  לו מציאות  זה למעשה רק זמני וחולף. לכן במקום  לדרוך בעבר או להתרכז בעתיד צריך להתמקד  בנצחי ובאינסופי!

יהי רצון שנאמץ לעצמנו מידות טובות אלה ובעזרתן נוכל לנוע קדימה –אל עבר התכלית שקבענו  מראש וכך נממש בע"ה-את דברי דוד המלך:

" יְגִיעַ כַּפֶּיךָ, כִּי תֹאכֵל;  אַשְׁרֶיךָ, וְטוֹב לָךְ.[תהלים קכ"ח, ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מגיש את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings-

Moses gives the holly Torah to the Levites to  keep it in the ark
" וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר:  עַד, תֻּמָּם.  וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר.   לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד".
[דברים ל"א, כ"ד- כ"ו]

הטכניקה" צבעי שמן על בד.
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 11 בספטמבר 2017

פרשת ניצבים- וילך- מהי השירה הזאת?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ניצבים - וילך- מהי השירה הזאת?

 מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך משה מגיש את התורה ללוויים נושאי ארון הברית/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משה מקהיל את העם ביום הברית.ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.."/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים " / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד.

ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה  ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ברכת היבול בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/משה ויהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "כי אבאינו אל האדמה,,זבץ חלב ודבש,,"/ ציירה: אהובה קליין (c( [שמן על בד]
[דברים ל"א, כ]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מינוי יהושע למנהיג לפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


השבת אנו קוראים את פרשיות: נצבים- וילך:

בשולחן ערוך[אורח-חיים, סימן תכ"ח] ישנה הנחייה לגבי קריאת פרשיות אלה- כשחל ראש השנה ביום ה', או בשבת, מצרפים  את  פרשיות: "נצבים" - "וילך" וקוראים את שתיהן בשבת  שקודם ראש השנה.

אחד הנושאים בפרשת וילך: הציווי: לכתוב את התורה- שהיא גם קרויה שירה- לדורות הבאים, כפי שנאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, ..... וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל". [דברים  ל"א, י"ט]

ובהמשך נאמר: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל- הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה"[שם, ל"א, ט]

אך בפעם השנייה , הכתוב מציין שנית את כתיבת התורה- על ידי  משה, אלא שהפעם נאמר שמשה מוסר את התורה אל הלוויים .

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיְלַמְּדָהּ, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ--כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם; וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה עִמָּךְ.  וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר:  עַד, תֻּמָּם.  וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת- הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר.  לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד".[ שם ל"א, כ"ב- כ"ז]

השאלות הן:

א] מהי השירה, מי כתב  אותה – למה נועדה?

ב] מדוע הציווי לתת את התורה בקודש הקודשים- לצד ארון הברית?

תשובות.

 כתיבת השירה הזאת.

רש"י  מפרש: כי השירה הזו כוללת את: "האזינו השמים"- עד "וכיפר אדמתו עמו" [שם מ"ג]

בעל הטורים מתייחס לתוכן השירה:

" וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל"- בגימטריא - הן תורה בכתב.

"שִׂימָהּ בְּפִיהֶם": - בגימטריא-  זה  תלמוד.

מטרת כתיבת התורה כדי ללמוד בה וללמד את בני ישראל,  זה כולל גם לימוד גמרא- המפרשת את המצוות כדי לדעת אותן על בוריין.

השירה כוללת את כל התורה ולא רק את שירת: "האזינו"

הרב שמשון רפאל הירש  עומד על מטרת כתיבת השירה: והיא: כאשר עם ישראל  יהיה שרוי במצבים של צער ויתלוננו כי אין ה' משגיח עליהם- כפי שנאמר: "....הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה".[דברים ל"א, י"ז] תהיה לפניו תשובת ה' לסיבה האמיתית לצרותיו. לכן הוצרכו לכתוב את השירה הזאת- כדי שהיא תשמש כעד עבור ה' ותפריך כל תלונה  מצד עם ישראל על ידי תשובת ה': "לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל".

התורה תשמש תשובה לתלונות עם ישראל נגד ה' בזמן שהם שקועים בצער.

ממשיך ואומר רש"ר: כי  מדייקים מדברי חז"ל [מסכת נדרים] שמצוות: " כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת"   הכוונה  לכתוב את כל התורה כולה אשר השירה חותמת את דבריה שהרי הר"ן ,שואל אם   הציווי מתייחס רק לשירה- איזו עדות יש בה? תפקיד השירה לוודא את הכרתנו  שכל העליות והמורדות שלנו  תלויים בתפקיד שה' הציב לנו, אך לדעת את התפקיד טוב- ניתן רק על ידי לימוד התורה כולה. ולכן הוא סבור שהשירה כוללת את כל התורה שבכתב  כפי שכתוב :"לקח את ספר התורה הזה... והיה שם לעד"

חז"ל לומדים מהמילים: "וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת". ש"אף  על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה , מצווה לכתוב משלו שנאמר:' ועתה כתבו את השירה.."

ההלכה אומרת: שכל התורה כלולה במצוות כתיבת השירה.

הרמב"ן מתייחס לשאלה למי נאמר הציווי: "וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת"?  ותשובתו: על דרך הפשט, הציווי אמור למשה ויהושע- ששניהם יכתבו את התורה כי המטרה הייתה שיהושע יהיה נביא בתקופתו של משה.

אך למעשה, משה כתב את התורה ויהושע היה עומד לידו וקורא ורואה. ולכן נכתב: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בַּיּוֹם הַהוּא" משה היה העיקר ממנו ישמעו וילמדו, אך גם יהושע היה מלמד איתו.

הרמב"ן סבור: כי השירה היא: שירת "האזינו"- היות וישראל יאמרו אותה תמיד בשירה  ובזמרה ולכן נכתבה כשירה וההוכחה להסבר זה-כי היא  כתובה בצורת שירה- לפי שיש הפסק במקומות הנעימה.

הרלב"ג סבור: כי מהפרשה נראה שהכוונה לכל התורה ולא לשירת האזינו בלבד והוא מסתמך על הכתוב: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת", ובהמשך כתוב: "וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר:  עַד, תֻּמָּם". 

ומה שמחזק את דבריו- הנאמר בהמשך: "לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה.. "וכן נאמר: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם". [דברים ל"א, ל]

לכן המסקנה: "שירה" ו"תורה" הם עניינים זהים.  ועל כן המצווה לכתוב את ספר התורה הכולל גם את שירת האזינו" ומלבד הכתיבה יש לבאר אותה לעם ישראל כדי שהתורה  תהיה שגורה בפיהם.

ציווי הנחת התורה בארון הברית.

משה מצווה על הלוויים להניח את התורה בקודש הקודשים, בצד ארון הברית.

רבי עזריאל הילדסהיימר –טוען כי מטרת  מצווה זו:  לשמור על מקוריותה של התורה כדי שלא יגעו בה ידי זרים, למנוע את החשש שמא יגעו בה ויעשו בה סילופים.

"שפתי כהן" מפרש: רעיון דומה: משה רבינו  דאג מראש לשמור על מקוריותה של התורה ועל ידי כך מנע שימוש  בידי זייפנים.

רש"י מביא מחלוקת על סמך הנאמר:[מסכת בבא בתרא] יש הטוענים שהתורה הייתה מונחת על דף הבולט מן הארון ויש אומרים שהתורה הייתה מונחת לצד הלוחות בתוך הארון.

רש"ר טוען: כי בדרך כלל היו הלוויים בני קהת נושאים את הארון כפי שנאמר: [במדבר ג, כ"ט- ל"א] אך במקרים מיוחדים היו נושאים הכוהנים את הארון, לדוגמא: במעבר הירדן אחרי מות  משה [יהושע ג] ובהקפות יריחו לכבוש העיר [שם ו' ,ו, י"ב] ובהכנסת הארון לבית המקדש ובמעמד החשוב של מסירת ספר התורה שכתב  משה בכבודו  ובעצמו בסוף ימיו- לידי הכוהנים וזקני ישראל.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי השירה נכתבה על ידי משה בפועל והיא נועדה לשמש עדות לעם ישראל, כאשר  יביעו תרעומת על צרות הפוקדות אותם וינסו לבוא בטענות אל ה' ,אז השירה תפריך את טענותיהם, מהי השירה באמת? על כך  חלוקים ביניהם המפרשים, חלק אומרים שזו שירת האזינו וחלק אומרים ששירה ותורה אחד הם ולכן הכוונה לתורה הקדושה.

יהי רצון ונזכה תמיד להיות דבוקים בתורה ונקיים את מצוותיה באהבה ובנאמנות לה ולמלא את תפקידנו כפי שנאמר:  "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ". [דברים י', י"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר