יום שני, 13 בפברואר 2017

ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה וברק בן אבינועם/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת--הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא.   וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל--בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט.  וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן.  וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ.."

[שופטים ד', ד- ח]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה וברק בן אבינועם/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


Biblical paintings by Ahuva Klein- Deborah the prophetess and Barak

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ביום ההוא ישועה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ביום ההוא ישועה

 שיר מאת: אהובה קליין©

ביום ההוא ישועה

אלוקים מגשים נבואה

ישראל במעלות מגביה

האויב במצולות מטביע.



השמים פוצחים ברינה

עננים מחוללים בדיצה

ישראל  רואים ניסים

ביד אלוקים חוזים.



 שמאלם וימינם מים

מזדקרים כחומה לשמים

רגליהם פוסעות ביבשה

בפיהם יסלסלו שירה.



הדורים בלבושם

עולזים בצאתם

 מרוממים בנפשם

מודים לבורא עולם.

הערה: השיר בהשראת פרשת: בשלח[חומש שמות.]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עם ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
 "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ,  בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ"
[שמות י"ד, ל"א]

.העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

Biblical paintings by- Ahuva klein- 

The Israeli people see  the hand of God.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 6 בפברואר 2017

פרשת בשלח- מה המשותף לראייה ויראה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


פרשת בשלח - מה המשותף לראיה ויראה?

 מאת: אהובה קליין.

ציורים  שלי מתוך הפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: מאהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ מציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציור מתוך ההפטרה[שופטים ד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ דבורה  וברק בן אבינועם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה שופטת את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת בשלח מתארת לנו את – יציאת ישראל ממצרים - הניסים הגדולים על הים והכרת עם ישראל בגדולת אלוקים, שבת זו קרויה: "שבת שירה"-על שום שירתם של משה ובני ישראל בתום קריעת ים סוף.

 וכך הכתוב מתאר את  האירוע: "ַויֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם; וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל-מִצְרַיִם, עַל-רִכְבּוֹ וְעַל-פָּרָשָׁיו.  וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַיָּם, וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ, וּמִצְרַיִם, נָסִים לִקְרָאתוֹ; וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם, בְּתוֹךְ הַיָּם.  וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם, וַיְכַסּוּ אֶת-הָרֶכֶב וְאֶת-הַפָּרָשִׁים, לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה, הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם:  לֹא-נִשְׁאַר בָּהֶם, עַד-אֶחָד.  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם; וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.  וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם, מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם.  וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ". [שמות י"ד ,כ"ז- ל"א]

השאלות הן:

א] מה הכוונה במילים:" וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם, בְּתוֹךְ הַיָּם"?

ב] "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה"- מה משמעות  ראיה זו ?

ג] למה הובילה הראייה של עם ישראל ?

תשובות.

"ויְנַעֵר יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם",

רש"י מבסס את דבריו על פי מכילתא: "כאדם שמנער  את הקדרה, התחתון עולה למעלה ועליון יורד למטה,

דבר אחר: - נתן להם כוח  נערות כדי לקבל את הפורענות " [בשלח פ"ו]          במילים אחרות: הקב"ה  היה מנער את המצרים בתוך הים ממש כשם שמנערים סיר עם מזון שפעם עולה למעלה ופעם למטה ,באופן זה היו עולים ויורדים המצרים בתוך הים וכך טובעים.

ולפי ההסבר השני: ה' נתן למצרים כוח מיוחד כדי שיוכלו לקבל את הייסורים.

רש"י מפרש גם את דברי אונקלוס: מדוע המקום: "שנער"- מכונה כך?           לראשונה אנו פוגשים מקום זה בחומש בראשית: ושם כתוב: "וְכוּשׁ, יָלַד אֶת- נִמְרֹד; הוּא הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ.  הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה; עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה.  וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל, וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ, שִׁנְעָר"

שנער- זו בבל.  דבר אחר: שנער- שהם מתים בניעור.

הרש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מפרש: הכוונה - לנענע להרעיד או להשליך מעליו, והמובן הכללי הוא: לרוקן. רכב פרעה הורם על ידי הים והתהפך כך שהנוסעים ברכב "נוערו" אל תוך המים והיות ולא יכלו לזוז  לא ניסו להציל את עצמם -על ידי תנועות שחייה במים וכך שקעו לתוך המעמקים כאבן וכעופרת.

הספורנו נותן הסבר דומה: "ויְנַעֵר יְהוָה אֶת-מִצְרַיִם"- ה' ניער את  פרעה המלך וגם את עמו - מעל המרכבות אל קרקע הים, כמו  שנאמר: "גַּם חָצְנִי נָעַרְתִּי וָאֹמְרָה כָּכָה יְנַעֵר הָאֱלֹהִים אֶת כָּל הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִבֵּיתוֹ וּמִיגִיעוֹ וְכָכָה יִהְיֶה נָעוּר וָרֵק וַיֹּאמְרוּ כָל הַקָּהָל אָמֵן וַיְהַלְלוּ אֶת יְהוָה וַיַּעַשׂ הָעָם כַּדָּבָר הַזֶּה".[ נחמיה ה', י"ג]

"אור החיים" מבהיר: כי בדרך כלל אותם אנשים הבקיאים לשוט בים, גם כאשר הים סוער מאד, הם יכולים להתחכם ולהתגבר על קצפו של הים ולנתב לעצמם את הדרך כדי  להתגבר על המכשולים ,אבל כאשר ה' ניער את המצרים בים הוא למעשה נטל מהם את הכוח הזה - היכולת המיוחדת הזו.

"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה"

רש"י מסביר: היד הגדולה- הכוונה- הגבורה הגדולה שעשתה ידו של הקב"ה.   ורש"י בהמשך מביא דוגמאות בנושא: לשון נופל על לשון בנושא היד.

דוגמאות:

א] לשון רשות: "מן הבא בידו" [בראשית ל"ב, י"ד].

ב] לשון מקום: "ויד תהיה לך" [דברים כ"ג, י"ג]

ג] לשון כוח: "ולא היה בהם ידיים" [יהושע ח', כ']

ד] לשון גבורה- כאן בפרשה שלנו:"...היד הגדולה"

רבינו בחיי  מסביר :באמצעות שלושה פירושים את המשמעות של היד הגדולה:

א] על דרך הפשט- "יד"- לשון נופל על  לשון,

 כגון:

"הִנֵּ֨ה יַד־ יְהֹוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד"  [שמות ט, ג]

ב] "כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם".[שמואל-א, ה, י"א]

על דרך המדרש: דרשו רז"ל "על הים לקו חמישים מכות,   והעניין מפני שבעשר המכות - מצינו כתוב : "אצבע אלוקים היא" ומאחר שעשר מכות הן אצבע והיד היא חמש אצבעות ועל כל אצבע ואצבע י' מכות- הנה הם חמישים מכות.

ועל דרך הקבלה: "אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה" - היא ה"א אחרונה שבשם והיא מסמלת את מידת הדין רפה של מטה הנקראת: מלכות- שהקב"ה שהוא מלך - על ידו נקרע הים ולכן כאשר אנו מתפללים, אנו אומרים: "מלכותך ראו בניך בוקע ים לפני משה זה אלי ענו הודו והמליכו, רמז לזה: "זה אלי ואנווהו".

 בני ישראל כאשר חצו את ים סוף אמרו שירה- לפי ששאבו את הכוח מן החסד שעשה עימם ה' על ידי שהצילם מיד המצרים.

רבינו בחיי מביא גם את הפירוש של אונקלוס: הגבורה של אלוקים הייתה: מידת הדין - מכה את המצרים והחסד שבה - מצילה את עם ישראל.

 הראייה  - של עם ישראל.

לעניות דעתי, מתוך הראיה של עם ישראל את גודל הניסים שה' חולל במצרים וגם בים- הם הגיעו ליראה ואמונה , כפי שנאמר:

"וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ".

נאמר:"וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ".

רבינו בחיי מסביר: כי היראה והאמונה הם העיקר לכל התורה.

ועל כך כתב רבינו חננאל: האמונה מתחלקת לארבעה חלקים: וזה מקביל למילים: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו"

א] אמונה בקב"ה, שנאמר: "האמינו בה' אלוקיכם ותאמנו" [דברי הימים ב, כ]

ב] אמונה בנביאים: לפי שהתחייבנו לשמוע את דבריהם, שנאמר: "מי האמין לשמועתנו.[ישעיהו נ"ג]

ג] אמונה בעולם הבא:- יש להאמין כי קיים עולם הבא ויש שכר טוב בעתיד להינתן לצדיקים. ועל כך אמר דוד המלך: "לולא האמנתי לראות בטוב ה'" [תהלים כ"ז]

ד] אמונה בביאת הגואל, כפי שנאמר: "הנני יסד בציון אבן, אבן פינת יקרת מוסד, מוסד המאמין לא יחיש. "

וכל מי שמאמין יש לו זכויות רבות לפי שנאמר על אברהם שהיה שורש האמונה: "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" והוא זכה להגיע לגן עדן, כמו שנאמר: "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים"

ואותו אדם צדיק זוכה גם לעולם הבא, לפי שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה" [חבקוק ב],ומי שאינו מאמין בכל אלו  עליו נאמר: "לא יאמין שוב מיני חושך וצפוי הוא אלי חרב, ואינו זוכה לגאולה, שנאמר: "וברותי מכם המורדים והפושעים בי"[יחזקאל כ] ועוד כתוב: "אמונים נוצר ה' ומשלם על יתר עושה גאווה"[תהלים ל"א] לפי זה ה' - שומר על בעלי האמונה ואילו על אותם האנשים שאינם בעלי אמונה - מעניש אותם בגלל גאוותם, כפי שנאמר: "הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה".

היות והאמונה  מהווה את יסוד התורה כולה, רז"ל תיקנו: להגיד :"אמן" בתפילות ובברכות לפי שמילה זו נגזרה מהמילה - אמונה ומלשון הודאה- שהמברך מקבל את הדברים מה' וגם מודה לו. ועוד אמרו  רז"ל:

 "אמן"- קבלה.

"אמן"- שבועה.

"אמן"- קיום.

ועל כך  הוסיפו ואמרו: גדול העונה אמן יותר מן המברך".

 הרש"ר- הרב שמשון רפאל הירש מסביר: כי- "יראה" ו"אמונה" הן שתי התכונות הבסיסיות הצריכות לשכון יחדיו בלב היהודי העומד לפני ה', כי רק אלוקים - האחד והיחיד מידת אהבתו היא כמידת צדקו בדין וכמידת צדקו כן מידת אהבתו, ואין עוד מלבדו -  רק הוא הכול יכול!

לסיכום, לאור הנאמר לעיל  ניתן להסיק כי: הראייה הרוחנית של עם ישראל, אשר ראו בהתבוננות עמוקה את כל הניסים בים, את מידת הדין שה' נקט עם המצרים והענישם ומנגד גם את מידת החסד - שה' שמר על עם ישראל ובקע להם את הים-ראיה זו הביאה ליראה את ה' ויראה זו חיזקה בהם את האמונה בבורא עולם.

יהי רצון שניטיב לראות את חסדי ה' תמיד ונתחזק באמונה בו ונודה  לקב"ה  על כל הטוב - מתוך שמחה. ומתוך כך נזכה לברכות תמיד . אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

דבורה הנביאה- הפטרת פרשת בשלח/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

דבורה הנביאה- הפטרת פרשת בשלח.


 מאמר מאת: אהובה קליין.

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ דבורה וברק בן אבינועם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה שופטת את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

בהפטרת פרשת בשלח, אנו קוראים על דבורה הנביאה והשופטת

[שופטים ,פרק ד]

וכך הכתוב מתאר את דבורה הנביאה:

"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת--הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא.  וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל--בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט.  וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן.  וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ.  וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ.  וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ....."

הפטרה מתארת לנו את הנהגת דבורה הנביאה וברק בן אבינועם ומלחמתם בכנענים.

ישנם קווי דמיון מדהימים- בין פרשת בשלח לבין ההפטרה:

בפרשה מסופר באיזה אופן פרעה וחייליו טובעו בים סוף ובהפטרה  מסופר על טביעת סיסרא בנחל קישון. בפרשת בשלח התורה מתארת לנו  את שירת הים-בפי משה ובני ישראל ואילו בהפטרה: מתוארת שירת  דבורה וברק בן אבינועם, על הקשר בין הפרשה להפטרה מדבר גם המדרש [ילקוט שמעוני, פרשת בשלח]

"אמר  רבי סימון כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו על עוונותיו ונעשה בריה חדשה, ישראל כשנעשה להם נס ואמרו שירה- נמחל להם עוונותיהם, שנאמר: וייסע משה את ישראל, שהסיעם עוונותיהם, וכן אתה מוצא בדבורה וברק שנעשה להם נס ואמרו שירה,ומניין שנמחלו עוונותיהם? בכלן מקום הוא אומר: ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע, וכאן כתיב ויעשו בני ישראל תחילת עשייה, והיכן הם מה  שעשו לשעבר? אלא מחל להם הקב"ה מה שעשו לשעבר"

בדברי המדרש ישנה הרחבה על הקשר בין הפרשה להפטרה:

"בא ולמד כשם שעשה הקב"ה ניסים לישראל על הים על ידי שבט יהודה ובנימין כך עשה להם ניסים על ידי שרי  זבולון ונפתלי בימי דבורה וברק"- שנאמר:" זבולון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה"

 דבורה הנביאה הייתה אחת משבע הנביאות המופיעות בתנ"ך, תפקידה היה: לשפוט את עם ישראל לאחר אהוד בן גרא ושמגר בן ענת.  היה הייתה משבט אפרים ובנוגע לכינוי שלה: "אשת לפידות"- על כך כמה הסברים, יש הסוברים: כי "לפידות" היה שם בעלה בדומה למה שנאמר על שרה-"שרי אשת אברם" אך במדרש מסופר: שתפקיד בעלה היה ליצור פתילות  לבית המקדש- ולכן שמו היה: "לפידות"  משום כך נקראה: אשת לפידות.

וכך מספר המדרש: "בעלה של דבורה עם הארץ היה, אמרה לו אשתו בא ואעשה לך פתילות והולך לבית המקדש שבשילה והוא היה עושה פתילות עבות, כדי שיהיה אורן מרובה. לפיכך, נקרא שמו לפידות"

המדרש מגלה לנו: "אמרו שלושה שמות יש לו, ברק בן אבינעם, מיכאל ולפידות"

דעה מעניינת אומר הרלב"ג: דבורה הייתה בתקופה זו שופטת בישראל היא גרמה לכך שעם ישראל ישובו אל ה'.

היא נקראה אשת לפידות- כי שמו של בעלה היה : ברק וישנו קו משותף לשם ברק ולשם: לפיד.

וההסבר הנוסף: דבורה אשת לפידות- שהייתה על דרך- אשת חיל, ועוצמת הנבואה שלה – נראית הייתה כלפידים במקום שהייתה מגיע אליו והייתה שופטת את עם ישראל ונהגה לשבת תחת  עץ התומר.

המלבי"ם סובר: כי דבורה  זכתה לנבואה מה שלא זכו מושיעים קודמים- מהסיבה: שהייתה אשת לפידות שכל מעשיה היו נעשים מתוך זריזות והתלהבות- כמו לפידים.

 ועל כך שהייתה יושבת תחת עץ התומר- אמרו חז"ל: כמו שלתמר יש גלעין אחד- כך היה לעם ישראל  לב אחד לאביהם שבשמים. ומה צילו של עץ התומר מועט כך היו אז תלמידי חכמים מעטים.

דבורה בנוסף לניהול המלחמה ועצותיה החכמות לברק בין אבינועם- כיצד לנהל את המלחמה, הייתה משוררת  נפלאה:

 בשירתה היא  מתארת את המצב הביטחוני הקשה  בתקופתה: "בפרוע פרעות בישראל" היא מהללת את המתנדבים בעם, במילים: "בהתנדב עם ברכו ה' "

 היה משבחת את  השבטים שנענו לצוויה והצטרפו למלחמה נגד האויבים ומשבחת אותם במילים: "אז ירד שריד לאדירים עם.."

אך מנגד היא כועסת על המשתמטים מהמלחמה-כמו על שבט ראובן באומרה: "למה ישבת בן המשפתיים לשמוע שרקות"- כיצד ישבו המשתמטים באדישות בעודם  בשדות ומאזינים לצלילי הרועים בקרב הצאן?

 לאור האמור לעיל- מדהים לראות את הקשר בין הפרשה-שירת הים לבין  שירת דבורה  וגם הקשר בין טביעת המצרים בים לבין טביעתו של סיסרא וחילו בנחל קישון  ומכאן ניתן להסיק על דבורה כאישה מיוחדת- אשת חיל בעלת כישורים  רבים- שופטת ומשוררת דגולה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 29 בינואר 2017

פרשת בא- מה הקשר בין מכות מצרים לאמונה בה' ?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא- מה הקשר בין מכות מצרים לאמונה בה' ?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי על הפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך:"בֹּא אֶל-פַּרְעֹה"/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה:




ציורי תנ"ך/ משה ואהרון  לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע  וקורא למשה ואהרון  לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





פרשה זו פותחת בפסוקים הבאים: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה'.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹקי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי".[שמות י', א-ד]

השאלות הן:

א] מדוע לא נאמר למשה: "לך אל פרעה" אלא "בֹּא אֶל-פַּרְעֹה" ?

ב] מה הכוונה במילים:" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, ...."?

תשובות

"בֹּא אֶל-פַּרְעֹה"

רבי חנוך צבי מבנדין [חתנו של ה"שפת אמת"] בספרו: "יכהן  פאר" מסביר:      ה' כביכול מרגיע את משה לקראת השליחות הקשה שהטיל עליו - לשכנע את פרעה לשחרר את עם ישראל -מהעבדות באופן שאומר למשה: אתה אינך לבד אני מתלווה אליך.

הצדיק רבי מנחם מנדל מקוצק מבהיר: כי אין הקב"ה נוקט במילה: "לך אל פרעה"  מהטעם: כי לעולם אין מתנתקים מהקב"ה ואין האדם יכול להתרחק מן הקב"ה  שהרי כתוב: "מלוא כל הארץ כבודו" [ישעיהו ו, ג]    לכן ה' אומר למשה: בוא אתי אל פרעה ואני אצטרף עליך.

ראיתי הסבר מעניין ב"ספר התמצית" של מאיר ינאי - למילה:" בֹּא" - מלשון ציווי .  ה' אומר למשה: בא איתי כדי לבטל את התוקף לפרעה. מכאן ניתן ללמוד: כי הקב"ה בכבודו ובעצמו מוביל - הוא גם מביא ומוציא כמו שנאמר: "באו ימי פקודה" [הושע, ט, ז]"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה'  עלייך זרח" [ישעיהו ס, א]   יש כאן גם רמז   למטרה הסופית: יציאה מן המיצר ולכך תמיד יש להתפלל לבורא עולם שימלא את הבקשה: "ה' ישמור צאתך ובואך" [תהלים קכ"א, ח]

עוד הסבר מעניין: " בֹּא"- אותיות: אב - אבינו מלכנו ,אב הרחמן אשר משגיח עלינו בבואנו ובצאתנו -  שהרי אין האדם יכול לעבור מכשולים וקשיים ללא עזרתו ועמו אפשר לבוא לכל ההיכלות.

המילה:" :" בֹּא"- בגימטרייה 3 שהם שלוש פעמים א' ר"ת: "אהיה אשר אהיה" [דברים ג, י"ד] ,  כמו כן, האות א' מזכירה לנו שלושה פסוקים של הכנעה ודבקות באלוקים: "אל אלוקים אקרא" [תהלים נ"ה, י"ז]  "אמרתי אלוקיי אתה" [תהלים ל"א, ט"ו]   "אלי אתה אשחרך" [תהלים ס"ג, ג]



כוונת המילים:" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, ...."

ישנו פירוש שלפיו : ניתן להסיק שאם היהודי יעביר שלושה דורות את  העלילות שה' עשה במצרים : לא תיפסק האמונה בה' כולל ידיעת התורה ומצוותיה.          רעיון זה אנו לומדים מרבי  יוחנן האומר: "כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם, ובן בנו תלמיד חכם - שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם"[ בבא מציעא פ"ה, ע"א] שנאמר : "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" [קהלת ד' י"ב] כך נוצר הקשר בין תחילת הפסוק לסופו:" "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ" למילים שבסוף:" וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה'  ". 

חכמי המסורה  אומרים: כי בשני מקומות בתורה מוצאים את המילה: "ולמען"  בתחילת פרשה זו כתוב:" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ" ,ובפרשת "עקב"   כתוב: "ולמען תאריכו ימים על האדמה" [דברים י"א, ט] מכאן לומדים- כי כל המחנך את ילדיו כראוי -זוכה לאריכות ימים על פני האדמה  כפי שהבטיח ה' לעם ישראל.

רבינו בחיי  שם את הדגש  על המילים:" הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם" ומסביר: על דרך הפשט -  יש לספר שה' עשה בפרעה ועמו נקמות גדולות- כפי שכתוב בתהלים: "יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו"

מתוך המוסר הזה שה' נתן במצרים - ישראל וגם אומות העולם ידעו את גדולתו של ה' וילמדו גם את המוסר.

כמו  שמוזכר  בעניין הפלישתים שעיכבו ארון הברית אצלם [שמואל-א, ו, ו]       שם נאמר:" "וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת-לְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת-לִבָּם:  הֲלוֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעַלֵּל בָּהֶם, וַיְשַׁלְּחוּם וַיֵּלֵכוּ.."

ועוד פירוש של רבינו בחיי:" הִתְעַלַּלְתִּי"- מלשון עילה כי המעשים הנעשים בעולם הזה יקראם הכתוב בשם: "עלילות"- כמו שנאמר: "הודיעו בעמים עלילותיו" [תהלים ק"ה]

ועוד כתוב  בתפילת חנה: "אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה ,גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם:  כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' , ולא (וְלוֹ) נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת. [שמואל-א, ב, ג]

דויד המלך אמר:" לְכוּ וּרְאוּ, מִפְעֲלוֹת אֱלֹקים;  נוֹרָא עֲלִילָה, עַל-בְּנֵי אָדָם.[תהלים ס"ו, ה] וכל הפעולות נקראות עלילות - כי כולן נמשכות ונאצלות מן העילה הראשונה.

והכתוב מבאר: כי מתוך עלילותיו ונפלאותיו של ה' במצרים - הראה עצמו עילה כלומר מתוך  כל מה שהקב"ה חולל במצרים - נתפרסם אלוקותו בעולם ועל כך  אמר הנביא הושע: "וְאָנֹכִי  ה'  אֱלֹקיךָ, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים, כִּימֵי מוֹעֵד".[הושע  י"ב, י] כוונת הנביא שעל ידי  המכות במצרים נודע שמו הגדול של ה' בקרב המצרים והגויים -  שיש בכוחו של ה' לשנות את הטבע לניסים גדולים.

ועל דרך המדרש:   כמו שהמצרים עוללו את הכרם של ה' [את עם ישראל] כך ה' מעולל אותם מן העולם.

רש"י מסביר את המילה: "הִתְעַלַּלְתִּי"- שחקתי.

הרמב"ן מבהיר:- "הִתְעַלַּלְתִּי"-"כי אני מצחק בו" - שאני  מכביד את ליבו ועושה בו נקמות.

הרב  שמשון רפאל הירש מסביר:  כי כוונת המילה: "עלילה"  לא פעולה בודדת אחת, אלא  סידרה של פעולות, כוונת ה' להתגלות לעיני כל - על ידי סידרת פעולות ההולכת ומתקדמת- באמצעות פעולות אלה ה' מוכיח את כוחו וגבורתו לכול.

כוונת ה' במילים: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ",-שאין להסתפק לספר את כל אשר ה' חולל במצרים באופן שטחי, אלא יש  לספר זאת מתוך פניה ללב השומע כדי שיקשיב לכך  וייקח את הדברים לתשומת ליבו.

אור החיים מתמקד במטרה  של סיפור המכות במצרים- אין  המטרה נקמה בפרעה, אלא: "לחזק את האותות – שהם עיקר האמונה בלב ישראל "-כדי שהדבר ירשם ולא ישכח לנצח!

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק:

א] כאשר מנהיג הולך בדרך הרצויה לה' והוא קשוב לרצון ה'- אזי הוא זוכה לסייעתא דשמיא לאורך כל הדרך - כדברי דוד המלך: "ה' שֹׁמְרֶךָ; ה'  צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ". [תהלים קכ"ה, ה]

ב] לאור כל מה שה' עולל למצרים ולפרעה בראשם -ניתן ללמוד וללמד את הדורות הבאים- שיעור באמונה-כי הקב"ה באמצעות הניסים הגדולים במצרים- הוכיח את גדולתו וגבורתו –הנצחית הבלעדית על  כל היקום.

ועל כן לא ייפלא, אפוא - כי עם ישראל  האמין בה' ובמשה עבדו אחר אירועים אלה, כפי שנאמר:  "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ" [שמות י"ד, ל"א]

ועל כן, אנו מזכירים את יציאת מצרים יום יום בתפילה. מי ייתן ודברי הנביא מיכה יתגשמו במהרה: "כִּימֵי צֵאתְךָ, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אַרְאֶנּוּ, נִפְלָאוֹת".[מיכה ז, ט"ו]  אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה ואלוקים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה ואלוקים.



שיר מאת: אהובה קליין©



משה ניצב  בין הסלעים

 לפתע  מולו יחזה אלוקים

 יצווהו לבוא עמו למצרים

לכבול  הרוע  בנחושתיים.



 משה נושא עיניו לרקיע

רואה קולות ושומע

 שתי אותיות זעירות

כסלע אותו מעצימות.



 משה מתנתק מבדידותו

 לא עוד בודד בשליחותו

 מעתה אביו  שבשמים

יישאהו באהבה  על כפיים.



 בשרו נעשה חידודים

 דמו בעורקיו   הומה  כגלים

 נשמתו חשה  התעלות

נחישות לקראת המנהיגות.



 הערה: השיר בהשראת פרשת בא [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר