יום שלישי, 13 באוקטובר 2015

נח ובניו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נח ובניו /שיר מאת: אהובה קליין ©

נח  צדיק תמים

התהלך את האלוקים

 כמגדלור האיר סביבתו

 בעמל  בנה תיבתו.

 

שליחותו מילא נאמנה

מאה ועשרים שנה

באמצע שנות  חיים

 זכה לשלושה בנים.

 

שם, חם ויפת  שמם

זה מזה נבדלו דרכם

חזו בנפילת אביהם

בשוני נבדלו תגובותיהם.


הערה: השיר בהשראת פרשת נח [חומש בראשית].
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אחרי החגים- לאן?תשובות מחכימות בספר הספרים/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אחרי החגים – לאן ? תשובות  מחכימות בספר הספרים.


מאמר מאת: אהובה קליין.

גלגלי הזמן נעים במהירות ,  תמו חגי תשרי : ראש השנה, יום כיפור - שבהם ביקשנו מחילה – איש מרעהו והרבינו בתפילות לפני בורא עולם, בקשות ותחנונים . אחריהם חג סוכות – המסמל את אחדות ישראל , שמחת תורה - שירה וריקודים עם ספרי התורה.

עתה  נפתחו בפנינו שערי ימות  החול ואתנחתא מהמועדים.

למה הדבר דומה? לאורח שהוזמן לבקר בארמונו של המלך , התכונן רבות טרם הגיעו למקום מכובד זה, רחץ גופו התהדר בבגדים הדורים ואף סיגל לעצמו התנהגות מכובדת ונאותה- כיאה לסביבה כה יוקרתית ונשגבה.  אם לא היה עושה כן , ודאי שומרי הראש של המלך לא היו מתירים את כניסתו .

אך, לאחר שהות קצרה שכולה עונג ושמחה - יצא מהארמון בדרכו לביתו , האם חזר להרגליו ודרכיו שהיה מורגל בהם קודם?

 אם חכם הוא ועיניו  בראשו -  יהרהר  באווירה החגיגית והמכובדת שהיה שרוי בה. וישאל את עצמו היכן הוא?

בדומה  לקריאת הבורא לאדם הראשון לאחר  חטאו: "איכה"?- היכן אתה כעת? [בראשית ג, ט]

מתוך עיון בספר הספרים ניתן ללמוד:  כי  על האדם לשאוף לעלות ולהתעלות ,להתאמץ ולעבוד על מידותיו.  מסקנה זו ניתן ללמוד מחלומו של יעקב – בו ראה מלאכים עולים ויורדים בסולם אשר ראשו בשמים.







ציורי תנ"ך/ חלום סולם יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


*כל הזכויות שמורות  לאהובה קליין על היצירה(c)

על כך ישנו פירוש יפה האומר: כי ניתן ללמוד כאן מסר  חשוב לחיים, מצד אחד על האדם לטפס בשלבי הסולם ולהביט לשמים- כדי להגיע להישגים גבוהים ברמה הרוחנית, אך מנגד רגליו חייבים להיות קבועים בקרקע באופן איתן.

עליו לעמול על מידותיו הטובות .

 יקבל על עצמו : להתרחק מהמידות הרעות:, כעס, תאווה, קנאה וגאווה.

הקנאה הייתה  מידתו הרעה של קורח ואנשיו, המחלוקת – הייתה שלא לשם שמים ועל כן נענש קשות. במסכת אבות נאמר: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים: ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו מחלוקת שהיא לשם שמים?

זו מחלוקת הלל ושמאי: ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו." [מסכת אבות פרק: ה', י"ז]

[ראיתי בספר התמצית/מאיר ינאי ] במילה מחלוקת יש רמז למילים: חלק, מות. התורה מעודדת רק מחלוקת לשם שמים- מחלוקת שמאי – הלל = ראשי תיבות = משה.

אדם וחווה  חטאו במידת הגאווה, הם ידעו היטב את האיסור לא לאכול מהפרי האסור.

עיקר חטאו של האדם  היה בהתנשאות, בעוד שהקב"ה דורש מבניו לפעול מתוך מידת הענווה ולקיים את המצוות מתוך יראה ואמונה בה' ומתוך הכנעה.

הרי, חווה נשמעה לדברי הנחש ולא היו לה הרהורים על עצם החטא, היא פשוט  תפסה פיקוד והתעלמה מציווי ה'.

 לכן על ידי עונשה הושפלה  מאד: "בעצב  תלדי בנים", נאמר לה על האדם: "והוא ימשול בך" .

 גם האדם הושפל קשות בעונשו , בנוסף על כך שעליו לעבוד קשה לפרנסתו כל ימי חייו ,כנאמר : "בזיעת אפיך תאכל לחם " נגזרה עליו ועל כל הדורות  שאחריו -מיתה – "עפר אתה ואל עפר תשוב" [שם ג, י"ט] ולבסוף הגירוש מגן עדן.

מתוך עיון בדברי הרמב"ם: ניתן ללמוד כי האדם חייב להדמות  במידותיו לאלוקים: "מה הוא  נקרא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא נקרא רחום..."

וכן ללכת בדרך האמצעית ולא הקיצונית, על רודף הממון נאמר: "אוהב  כסף לא ישבע  כסף" [קוהלת ה, ט] על אופן אכילתו  של האדם, נאמר: "צדיק אוכל לשובע נפשו"[משלי י"ג, כ ,]

לא יגזים גם במרוץ אחר עסקיו, כנאמר: "טוב מעט לצדיק.."[תהלים ל"ז, ל"ט]

לאור האמור לעיל:  נאמץ את תפילת דויד המלך:

"דרכיך ה' הודיעני אורחותיך למדני" [תהלים כ"ה, ד] וכך נשכיל  להמשיך  את השמחה והקדושה  מהחגים אל ימות החול .
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 7 באוקטובר 2015

ציורי תנ"ך/ גירוש אדם וחוה מגן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת בראשית]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויגרש את- האדם וישכן מקדם לגן- עדן את- הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את- דרך עץ החיים"
[בראשית ד,כ"ד]


הטכניקה: שמן על בד.





* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
Biblical paintings
By Ahuva Klein


Adam and Eve being deported from paradise in the doorway standing angels
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 5 באוקטובר 2015

פרשת בראשית/ מדוע אדם וחוה גורשו מגן עדן?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בראשית / מדוע אדם וחוה גורשו מגן  עדן?

מאת: אהובה קליין.

פרשת בראשית היא הפרשה הראשונה בחומש בראשית- שהוא ראשון לחמישה חומשי התורה ,הפרשה מתארת את מהלך הבריאה:











ציורי תנ"ך/ בריאת האור   ביום הראשון לבריאה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]















ציורי תנ"ך// ה' מבדיל בין מים למים- ביום השני/ ציירה: אהובה קליין(c)


ביום השישי נברא האדם, אך טרם בריאתו התורה מציינת:

"ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה..." [בראשית א, כ"ו]

בהמשך  הכתוב מציין: "וייקח ה' אלוקים את—האדם וינחהו בגן—עדן לעובדה ולשומרה: ויצו ה' אלוקים על האדם - לאמור מכל עץ הגן אכול תאכל : ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום  אוכלך  ממנו מות תמות" [שם ,ב, י"ז]









ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לחיות והעופות/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד)


לאחר שאדם וחוה חטאו באוכלם מהפרי האסור הם נענשו  וגם  גורשו מגן עדן.

"וישלחהו ה' אלוקים מגן- עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם: ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן- עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים" [שם ג, כ"ג-כ"ד]







ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


השאלות הן:

א] מדוע לא נאמר: "אעשה אדם" ?

ב] מה היה עיקר חטאו של האדם ?

ג] מדוע גורשו אדם וחוה מגן העדן ?

תשובות.

"נעשה אדם בצלמנו ודמותנו"

נשאלת השאלה: מדוע לא נאמר :"אעשה אדם"- בלשון יחיד?

על כך כמה דעות של פרשנים:

רש"י מפרש : הקב"ה התייעץ עם המלאכים טרם ברא את האדם ולא מהטעם שהיה צריך את עזרתם, אלא עשה זאת מתוך ענווה , כדי לחלוק להם כבוד, ומדוע  דווקא  לפני בריאת האדם התייעץ איתם ? כי האדם נברא בדמות המלאכים ובגלל חשיבותו יש חשש שהמלאכים יקנאו בו,

טעם נוסף שהקב"ה נמלך עם המלאכים, לפי שיש בית דין  של מעלה וכאשר  ה' שופט מלכי בשר ודם ,טרם יגזור את גזר דינם ,הוא  מתייעץ עם המלאכים וההוכחה לכך: שמסופר על אחאב שאמר לו מיכה: "ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו" [מלכים-א כ"ב, י"ט] הכוונה שמצד אחד ישנם מלאכים המקטרגים - המצדדים לצד חובה ומצד שני ישנם מלאכים שהם מליצי טובה.

הקב"ה נטל רשות מהמלאכים ואמר: היות שהמלאכים למעלה הם בדמותו של הקב"ה, אם  לא אברא בני אדם למטה בדמותי תהיה קנאה במעשה בראשית.

ועוד אומר רש"י: רצה הקב"ה ללמד הליכות דרך ארץ : שלעולם הגדול יהיה נמלך  עם הקטן וזוהי מידת הענווה.

וראיתי פירוש נוסף בספרו של הרב אליהו שלזינגר  "אלה הדברים":

המסתמך על ספר: "ישמח משה" ושם שואלים: מדוע  לא נאמר על האדם: "כי טוב" ?

התשובה היא: כי האדם נוצר כשהוא אינו מושלם וזה בניגוד לבעלי חיים שהם נבראו  בעולם וכשם שהם נבראו כך הם חיים את חייהם עד הסוף, ולכן נאמר עליהם: "כי טוב", אבל בני האדם  שלא נוצרו מושלמים מההתחלה-כביכול, ה' פונה אליהם ואומר להם: אני אעזור לכם להגיע לשלמות על ידי המאמצים והיגיעה הרבה  שאתם תשקיעו  בעצמכם כדי    שתתעלו למדרגה גבוהה.

חטאו של האדם.

עיקר חטאו של האדם  היה בהתנשאות, בעוד שהקב"ה דורש מבניו לפעול מתוך מידת הענווה ולקיים את המצוות מתוך יראה ואמונה בה' ומתוך הכנעה.

הרי, חווה נשמעה לדברי הנחש ולא היו לה הרהורים על עצם החטא, היא פשוט  תפסה פיקוד והתעלמה מציווי ה'.

כך הציווי מתואר בלשון הכתוב: "ויצו ה' אלוקים על האדם לאמור מכל עץ- הגן אכול תאכל: ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" [שם  בי"ז]

למרות דברי ה', חוה התפתתה לדברי הנחש ונכנעה לתאוותה:"ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה- הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עימה ויאכל" [שם ג, ו]

והאדם שקיבל את הפרי האסור מחוה האשים אותה בחטא, מבלי להתייחס לציווי ה': טענתו הייתה: "..האישה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל "

על פי רש"י: כאן האדם לא רק שמרד נגד רצון ה' ,אלא אף גילה כפיות טובה  כלפי ה' – לפי שאמר: "האישה אשר נתת עמדי.."

ואילו לגבי הנחש, הקב"ה אפילו לא שאל אותו מדוע פיתה את חוה לאכול מן הפרי, אלא ישר קיבל את עונשו - ללכת על גחונו ולאכול עפר כל ימי חייו.

רש"י אומר: כי מכאן ניתן ללמוד: " שאין מהפכים בזכותו של מסית"- המפתה אחרים לעשיית חטא - אין מחפשים  אצלו נקודות זכות.

על פי רש"י:הנחש נענש גם בעיבור ארוך במיוחד- עיבורו  נמשך שבע שנים. לפיכך הנחש בעונשו זה הושפל עד עפר.

האישה הושפלה גם היא - לפי שבנוסף לעונשה: "בעצב  תלדי בנים" נאמר לה על האדם: "והוא ימשול בך" . גם האדם הושפל קשות בעונשו , בנוסף על כך שעליו לעבוד קשה לפרנסתו כל ימי חייו ,כנאמר : "בזיעת אפיך תאכל לחם " בנוסף נגזרה עליו ועל כל הדורות  שאחריו מיתה – "עפר אתה ואל עפר תשוב" [שם ג, י"ט]

גירוש אדם וחוה מגן העדן.

על פי רש"י: לאחר שהאדם אכל מעץ הדעת הוא נעשה דומה לקב"ה מעתה הוא יחיד על הארץ בדומה לה' שהוא יחיד בעליונים והייחוד שלו: שיש לו בינה לדעת להבחין  בין טוב ורע מה שאין כן אצל הבהמה והחיה.

היה צורך לגרש את האדם, כדי למנוע ממנו לאכול מעץ החיים-  מהחשש שחייו יהיו נצחיים וכך יוכל לבלבל את הבריות - בכך שישכנע אותם שאף הוא אלוה ויחיה לנצח.

לפיכך, ה' העמיד את הכרובים מחוץ לגן לשמור על הכניסה  למקום זה ובידיהם חרב מתהפכת - על מנת למנוע מהאדם להיכנס לגן.

ה"כלי יקר" אומר פירוש מעניין במיוחד :

הוא מסתמך על : "מדרש שוחר טוב " הרי נאמר שהאדם גורש מגן עדן , לאן הוא גורש? להר המוריה ושם הקריב קורבן לה' כמו שאמרו רז"ל [ מסכת חולין ס, ע"א] "שהאדם הראשון הקריב פר מקרין מפריס" האדם הראשון גורש ונשלח להר המוריה לעבוד את האדמה ולבנות ממנה מזבח אדמה, ושם הקריב קורבן לכפר על חטאו , לפי שהאדמה נתנה לו את הגשמיות שבגללה נכשל בחטא לכן במקום מקור החטא- שם תהיה גם כפרתו. האדמה  הזו חייבת לעזור לו לכפר על מעשיו על ידי שהקים מזבח אדמה והקריב קורבן  באזור של אבן -השתייה   אשר  משם הושתת כל העולם . וגם לגבי האומרים : שעפרו של האדם מכל רוחות השמים, הרי סברה זו מתיישבת יפה עם עניין זה שהרי העפר ממרכז העולם דומה  כאילו נוצר מהעפר שמכל רוחות השמים.

גם לגבי יעקב, כאשר חלם את חלום הסולם עם המלאכים: אמר לו ה': "הארץ אשר אתה שוכב עליה" על פי רש"י- ה' קיפל את הארץ תחתיו, אך לפי פירושו של ה:"כלי יקר" יוצא שיעקב שכב גם במקום טבור הארץ ומרכזו- על כן  הדבר דומה כאילו שכב על כל הארץ.

לסיכום, ניתן ללמוד מפרשה זו: כי אדם וחוה לא עמדו בציפיות  ה' ולא קיימו את  הציוויים בעניין איסור האכילה מפרי עץ הדעת. הם חטאו בהתנשאות ונענשו מידה כנגד מידה- הושפלו עד עפר וגורשו מגן העדן- לפי שלא העריכו את כל הטוב שה' נתן להם ולא היו עוד ראויים לשבת במקום  קדוש זה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הגירוש מגן העדו/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הגירוש מגן העדן/ שיר מאת: אהובה קליין©




חלקה אלוקית ארבעה נהרות

בעלי חיים  עצים  ועופות

שם ישבו אדם וחוה

אך חטאו במידת הגאווה.

 

מעץ הדעת התפתו לאכול

שכחו ציווי אל עליון

חוה ברשת הנחש נפלה

ואת תמימות האדם ניצלה.

 

אלוקים רואה ושומע

איש אותו אינו מפתיע

העמיד  שלושתם במקומם

עד  עפר השפילם.

 

אדם וחוה גירש

לנחש רגליו קיצץ

בפתח העמיד כרובים

הכניסה אסורה  לזרים.


הערה: השיר בהשראת פרשת בראשית[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 29 בספטמבר 2015

ציורי תנ"ך/ משה מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת וזאת הברכה]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את--- בני ישראל לפני מותו"

[דברים  ל"ג, א]

הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
Biblical paintings by Ahuva Klein

This is the blessing that Moses blessed people of Israel on the last day of his life

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וזאת הברכה- ברכת משה ושמחת תורה- מה הקשר?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וזאת הברכה - ברכת משה  ושמחת תורה מה הקשר?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת וזאת הברכה שונה משאר פרשיות התורה, לפי שאינה נקראת בשבת, אלא בשמחת תורה  בתום חג הסוכות.

ביום זה עולים לתורה כל המתפללים, כולל נערים שלא הגיעו עדיין לגיל מצוות.





ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..,"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "תורה ציווה לנו משה.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

הפרשה פותחת בברכת משה:

"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו: ויאמר  ה' מסיני בא  וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן.." [ דברים ל"ג, א-ב]

השאלות הן:

א] מהי המהות של ברכת משה?

ב] מאין לנו כי בתחילה הציע ה' את התורה לשאר אומות העולם?

ג] מה הקשר בין ברכת משה לשמחת  תורה?

ברכת משה.

ישנה דעה הסוברת : כי ברכת משה מזכירה מאד גם את ברכת יעקב לבניו  טרם מותו, כפי שמוזכר בחומש בראשית [פרק מ"ט] ניתן גם למצוא ביטויים משותפים בברכת יעקב ומשה.

ההבדל הבולט בין שני המברכים: אצל יעקב הברכה נאמרה לפי סדר הולדת האחים [פרט מהזכרת זבולון  קודם יששכר והופעת גד ואשר לפני נפתלי].  יעקב מברך בראשונה את כל ששת בני לאה ואחר כך מברך את  ארבעת בני האימהות [בלהה וזילפה] וברכת יוסף ובנימין נאמרת בסופה.

לעומת יעקב, משה אינו מברך לפי סדר הולדת השבטים, אלא אין חשיבות לסדר זה, מה שמעניין הוא שמשה אינו מזכיר בברכתו את שמעון.

על שאלה זו עונה רש"י: "שמע  ה' קול יהודה" [דברים ל"ג, ז] במילה: "שמע" יש רמז לשמעון - בתוך ברכות יהודה, כאשר השבטים קיבלו כל אחד את חלקם בנחלה, שמעון נטל מתוך חלקו של יהודה.[יהושע י"ט, ט]

ומה הסיבה שמשה לא הקדיש ברכה  מיוחדת לשמעון? התשובה לכך: כנראה שהוא כעס עליו היות וחטא בשיטים, לפי שזמרי בן סלוא -  נשיא שבט שמעון היה מראשי החוטאים בשיטים. [במדבר כ"ה, א- ט"ו]

אבן עזרא אומר דברים דומים :הברכה לא הוקדשה באופן נפרד לשמעון מפאת  חטאם של בני שבט שמעון שנצמדו לבעל פעור וגרמו למגפה גדולה בקרב העם.

רבי חנוך צבי לוין מבנדין כותב בספרו: "יכהן פאר": כי על פי דברי חז"ל ביום מותו של משה - הקב"ה הראה לו את כל הדורות של עם ישראל עד אחרית הימים. מכאן שברכת משה הייתה מכוונת לכל הדורות שעתידים לבוא עד בוא גואל. מטעם זה, נוהגים בשמחת  תורה שכולם עולים לתורה וקוראים לפניהם את הפרשה ובאופן זה כל אחד מתוך עם ישראל- לוקח ברכה אישית מפי משה רבינו.

רבינו בחיי  מביא שני פירושים:

א] על פי דרך הפשט: ביום מותו משה סידר את הברכה הזאת ובירך בה את כל שבטי ישראל  - כי דרך הצדיקים  לדאוג לברכה ביום מיתתם.

ב] על דרך המדרש:" וזאת הברכה" היא תוספת לברכות שבלעם בירך את ישראל שהיה ראוי שהוא יברך את עם ישראל - שבע ברכות כנגד שבעה מזבחות שהקים, אבל הוא  בירך רק שלוש ברכות, כפי שנאמר: "והנה  ברכת ברך זה שלוש פעמים" [במדבר כ"ד] הקב"ה אמר עליו שהוא רשע לפי שעינו צרה לברך את עם ישראל , על כן ה' דאג שמשה שעיניו טובות הוא יברך, כמו שנאמר [משלי כ"ב]:"טוב עין הוא יבורך"- והכוונה שרק טוב עין ימשיך לברך את עם ישראל.

ציורי   תנ"ך/ משה ואהרון מברכים את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין.(c)


ומסתבר, שמשה אכן השלים את הברכות והוסיף על ברכות בלעם עוד ארבע ברכות:

א] [שמות ל"ט]:"וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה ה' את משה ויברך אותם משה".

ב] [ויקרא ט]:"ויבוא משה ואהרון אל אוהל מועד ויצאו ויברכו את העם"

ג] [דברים א]: "אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם".

ד] בפרשתנו: "וזאת הברכה"

התורה מיועדת לעם ישראל.





ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]

כתוב: "ה'  מסיני בא וזרח משעיר למו, הופיע מהר  פארן.." [דברים  ל"ג, ב]

 בספרי נאמר: "כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל- לא על ישראל בלבד הוא נגלה, אלא על כל האומות, בתחילה הלך אצל בני עשיו ואמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: "לא תרצח" אמרו  לפניו: ריבונו של עולם כל עצמו של אותו אביהם- רוצח הוא, שנאמר: "והידיים ידי עשיו" [בראשית כ"ז, כ"ב] ועל כך הבטיחו אביו: "ועל  חרבך תחיה" [שם ל"ט]

הלך [הקב"ה]  ומצא בני ישמעאל, אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: "לא  תגנוב" אמרו  לפניו: ריבונו של עולם כל עצמו של אביהם- ליסטים היה, שנאמר: "והוא יהיה פרא אדם" [בראשית ט"ז, י"ב]

הר פארן מזוהה עם ישמעאל, שכן נאמר עליו: "וישב במדבר  פארן" [בראשית כ"א, כ"א]

לעומת אומות העולם, עם ישראל לא שאל את משה מה כתוב בתורה, אלא אמר: "כל אשר דיבר ה' נעשה" [שמות י"ט, ח] ועל כן זכו לשמוע מפי ה': "אנוכי ה' אלוקיך" [שמות כ, ב]

רש"י אומר: כי כאשר עם ישראל התייצבו בתחתית ההר, ה' בא  לקראתם כחתן היוצא להקביל פני הכלה.

 הקשר בין ברכת משה לשמחת תורה.

ראיתי  בספר התמצית למאיר ינאי: האלוקים הוא מקור הברכות שאינן נפסקות לעולם ופרשה זו: "וזאת הברכה" נוהגים לקוראה בשמחת התורה, ובסיומה תיכף מתחילים את  פרשת בראשית – שהיא גם רומזת לברכה- לפי שמתחילה באות ב'.

ומה שמעניין  כי בשמחת  תורה - התורה בכבודה ובעצמה מברכת את עם ישראל בשמחה, כפי שנאמר: "יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך"

[ דברים ט"ו, י ] מכאן שברוכים אלה הבאים ואלה הנמצאים בעולם התורה.

 הרמב"ן אומר: בבראשית רבה [ק, י"ג] מסופר שיעקב בירך את בניו  טרם מותו שנאמר:" וזאת אשר דיבר אביהם" [בראשית מ"ט, כ"ח] והתכוון להגיד להם כי עתיד אדם היוצא מיעקב לברך את עם ישראל וממקום שברכתו של יעקב נפסקה,  תימשך על ידי משה ואמר להם: אימתי מגיעות הברכות לעם ישראל? והתשובה: משעה שיקבלו את התורה שנאמר בה: "וזאת התורה" כי המילה: "הזאת" תרמוז לברכה שהיא התורה והיא הברית וכתוב [בראשית י"ז, י]:"זאת בריתי "

לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי ישנו קשר הדוק מאד בין  ברכת משה לעם ישראל בפרשתנו לשמחת תורה, לפי שהכול רוצים  לזכות בברכת אלוקים שנאמרה למשה ביומו האחרון.

ולפי מדרש שמואל: בהקדמה לספרו: "אגלי טל": "והתורה והשמחה אחים הם ולא ייפרדו, כי "פקודי ה' ישרים משמחי לב"

יהי רצון שהברכה והשמחה  תשרה על עם ישראל  במשך כל השנה  מתוך שאיבת כוח ועוצמה מקריאת "וזאת הברכה" בחג שמחת תורה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר