יום רביעי, 16 בספטמבר 2015

הליכה/שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הליכה/  שיר מאת: אהובה קליין©

 

 הליכה בדרך חתחתים

כמוה כפירות באושים

דוגמת מגשש באפלה

הנחבט מכל תקלה.

 

הליכה למען היצרים

מרחיקה אדם מהישגים

שמחתו רגעית וחולפת

כולה שקרית ורופפת.

 

הליכה ממקום למקום

לאות פרידה ושלום

כמשה ביומו האחרון

מנציחה  גדולתו בזיכרון.

 

הליכה  בשדרה ישרה

 לצידה עצי  תורה

מצמיחה אורח חיים

כדבש  ופירות מגדים.

 

בכוחה להניס ערפילים

ליישר מהמורות ומכשולים

נעימה כדרך סלולה

בית יעקב  לכו ונלכה.

הערה: השיר בהשראת פרשת  וילך .[חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 8 בספטמבר 2015

ציורי תנ"ך/ עם ישראל שבים לארצם בגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת ניצבים]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ושב ה' אלוקיך את---שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה/ אלוקיך שמה:אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך"
[דברים ל, ג-ד]



















ציורי תנ"ך/ קיבוץ גלויות- השיבה לירושלים בזמן הגאולה/ ציירה: אהובה -קליין(c)
הטכניקה: שמן על בד.


Biblical paintings
By Ahuva Klein


Jews returned to Jerusalem from all countries
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ניצבים- כיצד תתרחש הגאולה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ניצבים- כיצד תתרחש הגאולה?

מאמר מאת: אהובה קליין.





ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו"/ציירה:
 אהובה קליין (c) [שמן על בד]

אין זה  מקרה שפרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת קודם ראש השנה.

כבר בתחילת הפרשה נאמר: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם..." [דברים כ"ט, ט] משפט זה מרמז על ראש השנה הבא עלינו לטובה - יום הדין, על כך אמרו חז"ל: כי אנו עומדים בראש השנה בדין  לפני מלך העולם.





ציורי תנ"ך/ "אתם ניצבים היום"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

מעניין ,כי שבת זו למרות היותה סמוכה לראש השנה, אינה נקראת: "שבת מברכים" בהשוואה ליתר השבתות הסמוכות לראש חודש  אשר נקראות : "שבת מברכים" .

הסיבה לכך  היא : מטרה לבלבל את השטן שלא  ידע מתי חל ראש השנה בדיוק כי אז הוא עלול לקטרג על עם ישראל .

אחד הנושאים בפרשה: השבת עם ישראל לארצו ויום הגאולה: "ושב ה' אלוקיך את-- שבותך ורחמך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה: אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך: והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירש אבותיך וירשתה והיטיבך  והרבך מאבותיך: ומל ה' אלוקיך את— לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך:" [דברים ל, ג-ז]

השאלות הן:

א]  באיזה אופן עתיד הקב"ה להשיב את עם ישראל לארצו?

ב] מה הקשר בין הפרשה להפטרה?

ג]  כיצד מרמזת הפרשה על תפילת ראש השנה?

תשובות.





ציורי תנ"ך/ הגאולה- בית המקדש השלישי/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחג"/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]


אופן גאולת ישראל.

על פי ה"עמק דבר" : הרי שהגאולה תעשה בשלבים:

בשלב ראשון תהיה  התעוררות של היהודים במדינות הגדולות  כמו שנאמר: "ושב ה' אלוקיך את שבותך" בתום שלב זה- "יקבצך מכל העמים". ה' יקבץ את היהודים גם מתוך העמים הקטנים ויעלו ארצה.

רש"י מביא שני פירושים

א] היה צריך להיות כתוב: "והשיב את שבותך" אך נאמר: "ושב ה' אלוקיך את שבותך" ,מכאן למדו רבותינו שהשכינה כביכול מלווה את עם ישראל גם בגלות וכאשר הם נגאלים ושבים לארצם גם השכינה  שבה עימם.

ב] היות והגאולה נעשית  בשלבים ולאט, לאט,-גלות אחר גלות, כאילו הקב"ה מעביר את בניו, אחד, אחד מהגלות לארץ, כפי שנאמר: "ואתם  תלקטו לאחד אחד בני ישראל" [ישעיהו כ"ז]

"אבני שוהם לרבי משה שחור כותב בהלכות מלכים: "המלך המשיח עתיד להחזיר מלכות "דוד" . בהמשך הוא  קורא לדוד: "משיח ראשון" ואת מלך המשיח: "משיח אחרון"

גם בהלכה ד'  הוא כותב: "ואם יעמוד מלך מבית דוד עובד בתורה ועוסק במצוות כמו: "דוד אביו והוא מתייחס לדוד כפי שנאמר בעמוס: "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת" [עמוס ט, י]

מעניינים דבריו של הגאון רבי מאיר שמחה מדווינסק: לדעתו, הגאולה מורכבת משני שלבים:

בתחילה ה' ישיב את הגולים המשתוקקים מרצונם לעלות לארץ הקודש ועליהם הכתוב אומר: "ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך" ה' ישיב אותם לארצם מתוך הרחמים על געגועיהם לארץ ישראל ורק אחר כך, בשנית ,ה' יקבץ את שאר נידחי  ישראל -אלה שמרגישים נוח לחיות בין הגויים בגלות ועל זה נאמר: "ושב וקיבצך מכל העמים"

הקשר בין הפרשה להפטרה.

ההפטרה הזו היא: האחרונה  בסדרת  ההפטרות: "שבע דנחמתא"

מתוך התבוננות בהפטרה בישעיהו סימן ס"א  ניתן ללמוד על הקשר בין הפרשה להפטרה – בנושא הגאולה:

 מעניין במיוחד כי הנביא ממשיל את ציון- שהיא כנסת ישראל  לדמות נשית- לכלה ביום נישואיה המתפארת בחתנה.

והנמשל: עם ישראל שמח בה' ככלה בחתנה, הכלה לבושה בגדים מפוארים כפי שראוי  לה ביום שמחתה.







ציורי תנ"ך/ ציון ככלה ביום נישואיה-על פי חזון ישעיהו/ציירה: אהובה קליין (c)

והחתן הוא כביכול הקב"ה בכבודו ובעצמו – לובש פאר ועטרה לראשו והכלה מרוב חיבתה לחתן מדמה כי על ראשו מגבעת של כהן הדיוט, או ציץ של כהן גדול.

החתן מעניק לכלה  בגדים נאים ליום הנישואין והכלה מודה בכך  שהוא דאג לה לבגדי ישע. היא עומדת לפני  החתן  בעודה במיטבה ועונדת את תכשיטיה. ואז כל הגויים יראו את ישועת ה' הצומחת לפתע כמו צמחים הצומחים מתוך זרעים.

והנביא מדגיש:" ומשוש חתן על כלה ישיש עלייך אלוקיך"

ומעניין במיוחד כי  הנישואין האלה-  בין ציון ככלה  לקב"ה- כחתן יהיו נצחיים ועם ישראל לא יגורש עוד מארצו ועל כך ה' נשבע: "נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאויביך ואם ישתו בני ניכר  תירושך אשר יגעת בו.." [ישעיהו ס"ב, ח-ט]

שבועה זו משמעותה: שלא ישדדו האויבים את יבול  אדמת ארץ ישראל. ולא ישתו עוד הגויים את יינה של ציון.

הנבואה פונה גם אל האחראים לדרכים להכין את כל המסילות והדרכים לקראת בואם של הגולים ארצה: "פנו דרך ה' עם סולו ,סולו המסילה.."

הקשר בין הפרשה לתפילת ראש השנה.

הקב"ה מבטיח בפרשה : "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך" [דברים, ל ,ד]

המשמעות היא: כי בעתיד בזמן הגאולה ה' יקבץ את הגולים מכל המקומות בעולם להתאחד בארץ המובטחת. חזון זה נאמר על ידי ישעיהו הנביא ואנו אומרים זאת בתפילת מוסף של ראש השנה- בברכת השופרות: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים  בארץ מצרים והשתחוו לה' בהרי הקודש בירושלים" [ישעיהו כ"ז, י"ג]

מי ייתן ובמהרה עם ישראל יזכה לגאולה שלמה .אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

גאולה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

גאולה/ שיר מאת אהובה קליין ©

בעוז יוציאם אלוקים

מתוך ארצות גויים

באהבה וחמלת ליבו

כאב הנושא את בנו.

 

מארבע רוחות שמים

 יקבצם לשערי ירושלים.

זורמים  טיפין, טיפין

בשירה  וזמר גאולים.

 

נהנים מזיו השכינה

עטורים בגדי ישועה

מתעלים  במעלות קדושה

 היישר לבית הבחירה.

הערה: השיר בהשראת פרשת נצבים[חומש דברים ובהשראת  ההפטרה- חזון ישעיהו  [ישעיהו ס"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 6 בספטמבר 2015

מי הייתה חנה ובמה גדולתה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מי הייתה חנה ובמה גדולתה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפתח  השנה החדשה- הבאה עלינו לטובה

אנו מייחלים לכלל ולפרט שזו תהיה שנה טובה מקודמתה: "תכלה שנה וקללותיה  תחל שנה וברכותיה".

כידוע: "תשובה תפילה וצדקה מעבירין  את רוע הגזרה"

התשובה חייבת  לבוא מעומק הלב ולא מהשפה ולחוץ  וכמוה - הצדקה:  עשיית חסד עם העני אשר זקוק לעזרה ומושיט את ידו, אין לעמוד מנגד, אלא להירתם ולסייע לו.

התפילה חייבת להיאמר מתוך כוונה טהורה ותחנונים, למען יקבל אלוקים את תפילתנו ובקשותינו

במידת הרחמים ולא במידת הדין.

ואכן ביום הראשון של ראש השנה , קוראים את ההפטרה בספר שמואל- א, א – על חנה ותפילתה .

מתוך עיון והתעמקות  בהפטרה ניתן ללמוד על חנה וגדולתה.

חנה - אשת אלקנה  אשר לו אישה נוספת בשם פנינה, נוהגת הייתה להצטרף לבני ביתה  וללכת עימם  מידי שנה - למשכן שילה ושם היה  אלקנה מתפלל, משתחווה וזובח זבחים לה',

ציורי תנ"ך/ אלקנה נותן לחנה מנה אחת  אפיים /ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

בעוד שחנה הייתה עקרה, פנינה הייתה אם לילדים -  מזלזלת ומקניטה אותה  על דבר עקרותה.

אלקנה מנסה לפייס את חנה ומאהבתו אליה נותן לה מהזבח- מנה אחת אפיים  בהשוואה לפנינה ולילדיה ובנוסף מנסה להרגיעה באומרו: "הלוא אנוכי טוב לך מעשרה בנים"

אך חנה איננה מוותרת על שאיפתה להרות וללדת.

היא ניגשת אל היכל ה' ופותחת בתפילה מיוחדת  לנגד עיניו של עלי הכהן  - היושב בפתח:  "והיא  מרת נפש ותתפלל על  ה' ובכה  תבכה"  בנוסף נודרת נדר שאם תזכה בפרי בטן, תקדיש את הבן הילוד לה'-עם הבטחה:  "ומורה לא יעלה על ראשו"

עלי הכהן מתבונן בה לאורך כל תפילתה ומבחין כי רק שפתיה נעות, אך קולה אינו נשמע.

הוא תוהה, שמא שתויה היא, אך היא עונה לו: "אישה קשת- רוח אנוכי ויין ושיכר לא שתיתי ואשפוך את- נפשי לפני ה'.. " עלי  מבשר לה  שתלך לשלום וה' ימלא את משאלתה ,היא שבה "ופניה לא היו לה עוד " מתוך הבנה  כי תפילתה התקבלה במרומים.

כעבור תקופה היא אכן ילדה בן וקראה לו בשם: שמואל  "כי מה' שאלתיו" וכאשר  הילד נגמל מילאה את נדרה והביאה אותו אל בית ה'.

חנה מכריזה בנחרצות: "אל הנער הזה התפללתי  וייתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו"

איננה שוכחת להודות לה' ומתפללת: " ..כי שמחתי בישועתך"

תפילתה של חנה - היא ייחודית בכך שהיא  משתמשת בשני מוטיבים המאפיינים את  תפילת ראש השנה: תפילה להמתקת הדין וכן המלכת הקב"ה עלינו.

אשת חיל זו - הראשונה שמכנה את  האלוקים :"ה'  צבאות"

תפילה  מעין זו אשר יוצאת   מעומק הלב ומתוך בכי ותחנונים – עליה נאמר: שערי דמעה אינם ננעלים- כמו שכתוב  [בבא מציעא נ"ט ,א]:"אע"פ ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו שנאמר: [תהלים  ל"ט, י"ג] שמעה תפילתי ה' ושוועתי האזינה ,אל דמעתי אל תחרש"

תפילת חנה יכולה לשמש לנו דוגמא  לתפילה הנעשית מתוך כוונה יתרה-  ברמ"ח  אברים ודמעות שליש – יש בעוצמתה  להבקיע רקיעים – תפילה מעין זו נענית אצל האלוקים.

מי ייתן וגם תפילת עם ישראל תתקבל במרומים ביום קדוש זה  דוגמת תפילתה של חנה,

ובע"ה נזכה כולנו בשנה טובה ומתוקה- שנת שלום ושגשוג ובוא הגאולה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 1 בספטמבר 2015

ציורי תנ"ך/ ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [ציור לפרשת כי תבוא[חומש דברים]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
" והיה כי---חבוא אל-- הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה...ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל-- המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם"
[דברים  כ"ו,א-ב]








הטכניקה: שמן על בד



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תבוא- כיצד לבוא למקור הברכה והשמחה?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי  תבוא- כיצד לבוא למקור הברכה והשמחה ?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו המשופעת בנושאים רבים ומגוונים-  נקראת מידי שנה בחודש אלול וכוללת בתוכה גם את הברכות ואת הקללות .

על כך  ניתן למצוא רמז במאמר במסכת מגילה [ל"א, ע"ב]:"עזרא [הסופר] תיקן להם לישראל. שיהיו קוראים קללות שבמשנה- תורה - קודם ראש השנה, כדי שתכלה השנה וקללותיה"

הכוונה במאמר חז"ל זה - לרמוז לנו שאם חלילה  נגזרו על ישראל גזרות קשות  מהשמיים - קיומן יהיה  באופן הבא: "ונשלמה פרים שפתינו"[הושע י"ד ,ג] וכך יתקיימו בנו בראשית השנה החדשה האיחולים:

"תכלה שנה וקללותיה- תחל שנה וברכותיה"





ציורי תנ"ך/ ברוך תהיה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

הפרשה פותחת בכניסה לארץ ישראל והבאת  ביכורים לבית המקדש- מראשית פרי האדמה: "והיה כי - תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשת וישבת בה: ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם.." [דברים כ"ו, א-ג]

השאלות הן:

א] מצוות הבאת ביכורים לשם מה?

ב] כיצד מתבצעת מצווה זו?

ג] מה הקשר בין ההפטרה לפרשת כי תבוא?

תשובות.

מצוות הבאת ביכורים.







ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/אישה נושאת  סל ביכורים על ראשה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/הגשת הביכורים לכוהן במקדש/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]

על הטעם בהבאת ביכורים רבו הדעות בפי הפרשנים, הנה כמה מהן:

רבי אהרון הלוי כותב ב"ספר החינוך":

"משורשי המצווה כדי להעלות דבר ה' יתברך על ראש שמחתנו: ונזכור ונדע כי מאתו, ברוך הוא, יגיעו  לנו כול הברכות בעולם" מצוות הבאת ביכורים נועדה לחנך את האיכר- כי כל היבול הנפלא בשדהו אינו  תוצאה של : "כוחי ועוצם ידי..", אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו דואג   לכול בריה לספק את מזונה ולכן כל הפירות הטובים שהאיכר זוכה בהם, אומנם הם פרי עמלו, אך בעזרתו של  ה' הדואג לו תמיד.

הרמב"ם: מפרש  באופן דומה, בהבאת הביכורים לבית המקדש יש הכנעה אצל היהודי והשתעבדות אל ה' ושבירת המידות הרעות- הגאווה והתאווה הטבועות בו. וגם אם האיש הוא מלך, או שליט, או, שר חשוב -נתחייב להביא בעצמו את טנא הביכורים לבית הבחירה- עד שמגיע בכבודו ובעצמו לעזרה [חצר המקדש] הוא ולא משרתו.

"בעל העקדה", מסביר: כי קיימת סכנה אצל היהודי, שמא, לאחר כמה שנים שהוא מתיישב בארץ ישראל והשדה מניב לו יבול, ישכח  כי כל אשר יש לו– הוא מאת ה'. על כן ברגע שעולה לירושלים עם הביכורים הוא נזכר –כי לה' הארץ ומלואה ויש בכך הכרת הטוב לבורא עולם- על כך שכול השפע ממנו בלבד.

מכאן גם המנהג להביא את הביכורים בקול המון חוגג כפי שאומרים חז"ל- כדי לפרסם ברבים את קבלת עול מלכות שמים.

ה"כלי יקר" מפרש : כי בשתי מצוות ישנו חשש של התנשאות:

אצל  המצווה: "שום תשים עליך מלך", מלך בשר ודם עלול להגיע למצב של:

"וירשת וישבת בה"

וגם במצוות ביכורים ישנו החשש של : "וישמן ישורון ויבעט"

לכן בשני המקרים – גם המלך וגם האיכר   נדרשים על ידי התורה להפגין את השתעבדותם למרותו של אלוקים.

אופן מצוות הבאת הביכורים.

על פי דברי הרמב"ם [בהלכות ביכורים ב, י"ז]: "הביכורים אין להם שיעור מן התורה: אבל מדבריהם[על פי דעת חז"ל] צריך להפריש אחד משישים" [קצת פחות משני אחוזים]

רבינו בחיי מסביר: כי מצוות ביכורים  חלה על עם ישראל מהרגע שהתנחלו והיו יושבים בארץ ישראל, מצווה  על האיכר לקחת מפירות שבעת המינים כפי שכתוב [דברים ,ח]: "ארץ חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש"

החיוב חל רק על שבעת המינים, דבש- הכוונה לתמרים. והמצווה נוהגת אך ורק בזמן שבית המקדש קיים. ומה שכתוב: "וירשת וישבת בה"- הכוונה לאחר שהארץ נכבשה מהאויבים ונחלקה בין השבטים.

הפרשת הביכורים נעשית באופן הבא- על פי רז"ל: "אדם יורד לתוך שדהו רואה תאנה שביכרה[שהבשילה]או אשכול ענבים שביכר, כורך עליהם גמי ואומר: הרי זה ביכורים.. "הוא חייב להביא מן המובחר שבפרי ולכך כוונת התורה בלשונה: "מראשית" בדומה למה שנאמר: "וראשית שמנים ימשחו"[עמוס ו] וכל דבר אחר שהאדם מקריב לה', חייב להיות מן המובחר.

כמו שראינו אצל הבל שהביא "מבכורות צאנו"  מן המובחר- דבר שגרם לקנאה מצד קין אחיו.

האדם שמביא ביכורים יעשה זאת בעצמו ללא שליחים ,או משרתים, אלה שקרובים לירושלים  מביאים תאנים וענבים לחים. והרחוקים- "גורגרות וצימוקים" יש להביא את הביכורים בעצרת [חג השבועות] ולא לפני כן. שלוש פעמים בשנה היו עולים לרגל: שהם שלושת הרגלים- חג סוכות, חג הפסח וחג השבועות.

רבינו בחיי מוסיף: כי בזכות מצוות הבאת הביכורים- היו הפירות מתרבים וגם המזונות בעולם מתברכים.

כמו כן ישנן שבעה דברים הקשורים למצוות הבאת הביכורים:

הבאת מקום- הכוונה להביאם לבית המקדש בירושלים.

כלי - "ושמת בטנא"

ומצווה מן המובחר לסדר כל  סוג של פרי בקבוצה נפרדת ולא לערבב את הפירות ויש שהיו תולים  בצידי הסל- תורים  ובני יונה כדי לעטר את הביכורים.

קריאה:  כאשר מביא את הביכורים  לכהן - יקרא את הפרשה: "ארמי  אובד אבי"

קורבן-היו מקריבים קורבן שלמים.

 שיר- הלוויים היו שרים בזמן הבאת הביכורים בזמן שמגיעים לעזרה.

 תנופה- הכהן היה מניף את סל הביכורים כשהיה לוקח אותו מהבעלים.

לינה-מביא הביכורים היה לן באותו לילה בירושלים וזאת מהטעם שנאמר:

"ופנית בבוקר והלכת לאוהלך"  [דברים ט"ז]

הקשר בין ההפטרה לפרשה.



ציורי תנ"ך/ אורה של ירושלים בגאולה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך"[ישעיהו ס]
ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/חזון ישעיהו-"שפעת גמלים" וגם צאן בציון /ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]

הנביא ישעיהו מנבא על הימים הטובים שיבואו על עם ישראל באחרית הימים

היינו - הגאולה- כולם יתקבצו אל ירושלים לחזות באור הגדול שיזרח על עם ישראל.

ישעיהו מזכיר בנבואתו  את בית המקדש:

" כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדיו לפאר מקום מקדשי" הכוונה שמן האילנות האלה יתקינו  קורות  לבית המקדש והדבר יתרום לפאר בית הבחירה.

לעניות דעתי: המשותף לפרשה ולהפטרה : הוא הזכרת בית המקדש באחרית הימים.

אם בתחילת הפרשה התורה מדברת על הבאת ביכורים למקדש בשלושת הרגלים, הרי מצוות הביכורים  שרירה וקיימת ,אך ורק בזמן שבית המקדש קיים.

וכאן בהפטרה על פי נבואת  הנביא - באחרית הימים שוב יבנה בע"ה המקדש.

לאור האמור לעיל: ניתן להסיק ,כי כאשר האדם מעריך כי כל יבולו -  הכול מאת ה' ומתרחק מהגאווה והתאווה - שהן מידות רעות ומודה לבורא עולם  על כל הטוב שחלק לו ע"י - הבאת הביכורים - אזי יזכה לשמחה וברכה ממלך מלכי המלכים.

מי ייתן  ויתגשם בנו הפסוק: "השיבנו ה' אליך ונשוב  חדש ימינו כקדם".

 [איכה ה, כ"א]

אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר