יום שלישי, 1 בספטמבר 2015

פרשת כי תבוא- כיצד לבוא למקור הברכה והשמחה?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי  תבוא- כיצד לבוא למקור הברכה והשמחה ?

מאת: אהובה קליין.

פרשה זו המשופעת בנושאים רבים ומגוונים-  נקראת מידי שנה בחודש אלול וכוללת בתוכה גם את הברכות ואת הקללות .

על כך  ניתן למצוא רמז במאמר במסכת מגילה [ל"א, ע"ב]:"עזרא [הסופר] תיקן להם לישראל. שיהיו קוראים קללות שבמשנה- תורה - קודם ראש השנה, כדי שתכלה השנה וקללותיה"

הכוונה במאמר חז"ל זה - לרמוז לנו שאם חלילה  נגזרו על ישראל גזרות קשות  מהשמיים - קיומן יהיה  באופן הבא: "ונשלמה פרים שפתינו"[הושע י"ד ,ג] וכך יתקיימו בנו בראשית השנה החדשה האיחולים:

"תכלה שנה וקללותיה- תחל שנה וברכותיה"





ציורי תנ"ך/ ברוך תהיה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

הפרשה פותחת בכניסה לארץ ישראל והבאת  ביכורים לבית המקדש- מראשית פרי האדמה: "והיה כי - תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשת וישבת בה: ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם.." [דברים כ"ו, א-ג]

השאלות הן:

א] מצוות הבאת ביכורים לשם מה?

ב] כיצד מתבצעת מצווה זו?

ג] מה הקשר בין ההפטרה לפרשת כי תבוא?

תשובות.

מצוות הבאת ביכורים.







ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/אישה נושאת  סל ביכורים על ראשה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/הגשת הביכורים לכוהן במקדש/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]

על הטעם בהבאת ביכורים רבו הדעות בפי הפרשנים, הנה כמה מהן:

רבי אהרון הלוי כותב ב"ספר החינוך":

"משורשי המצווה כדי להעלות דבר ה' יתברך על ראש שמחתנו: ונזכור ונדע כי מאתו, ברוך הוא, יגיעו  לנו כול הברכות בעולם" מצוות הבאת ביכורים נועדה לחנך את האיכר- כי כל היבול הנפלא בשדהו אינו  תוצאה של : "כוחי ועוצם ידי..", אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו דואג   לכול בריה לספק את מזונה ולכן כל הפירות הטובים שהאיכר זוכה בהם, אומנם הם פרי עמלו, אך בעזרתו של  ה' הדואג לו תמיד.

הרמב"ם: מפרש  באופן דומה, בהבאת הביכורים לבית המקדש יש הכנעה אצל היהודי והשתעבדות אל ה' ושבירת המידות הרעות- הגאווה והתאווה הטבועות בו. וגם אם האיש הוא מלך, או שליט, או, שר חשוב -נתחייב להביא בעצמו את טנא הביכורים לבית הבחירה- עד שמגיע בכבודו ובעצמו לעזרה [חצר המקדש] הוא ולא משרתו.

"בעל העקדה", מסביר: כי קיימת סכנה אצל היהודי, שמא, לאחר כמה שנים שהוא מתיישב בארץ ישראל והשדה מניב לו יבול, ישכח  כי כל אשר יש לו– הוא מאת ה'. על כן ברגע שעולה לירושלים עם הביכורים הוא נזכר –כי לה' הארץ ומלואה ויש בכך הכרת הטוב לבורא עולם- על כך שכול השפע ממנו בלבד.

מכאן גם המנהג להביא את הביכורים בקול המון חוגג כפי שאומרים חז"ל- כדי לפרסם ברבים את קבלת עול מלכות שמים.

ה"כלי יקר" מפרש : כי בשתי מצוות ישנו חשש של התנשאות:

אצל  המצווה: "שום תשים עליך מלך", מלך בשר ודם עלול להגיע למצב של:

"וירשת וישבת בה"

וגם במצוות ביכורים ישנו החשש של : "וישמן ישורון ויבעט"

לכן בשני המקרים – גם המלך וגם האיכר   נדרשים על ידי התורה להפגין את השתעבדותם למרותו של אלוקים.

אופן מצוות הבאת הביכורים.

על פי דברי הרמב"ם [בהלכות ביכורים ב, י"ז]: "הביכורים אין להם שיעור מן התורה: אבל מדבריהם[על פי דעת חז"ל] צריך להפריש אחד משישים" [קצת פחות משני אחוזים]

רבינו בחיי מסביר: כי מצוות ביכורים  חלה על עם ישראל מהרגע שהתנחלו והיו יושבים בארץ ישראל, מצווה  על האיכר לקחת מפירות שבעת המינים כפי שכתוב [דברים ,ח]: "ארץ חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש"

החיוב חל רק על שבעת המינים, דבש- הכוונה לתמרים. והמצווה נוהגת אך ורק בזמן שבית המקדש קיים. ומה שכתוב: "וירשת וישבת בה"- הכוונה לאחר שהארץ נכבשה מהאויבים ונחלקה בין השבטים.

הפרשת הביכורים נעשית באופן הבא- על פי רז"ל: "אדם יורד לתוך שדהו רואה תאנה שביכרה[שהבשילה]או אשכול ענבים שביכר, כורך עליהם גמי ואומר: הרי זה ביכורים.. "הוא חייב להביא מן המובחר שבפרי ולכך כוונת התורה בלשונה: "מראשית" בדומה למה שנאמר: "וראשית שמנים ימשחו"[עמוס ו] וכל דבר אחר שהאדם מקריב לה', חייב להיות מן המובחר.

כמו שראינו אצל הבל שהביא "מבכורות צאנו"  מן המובחר- דבר שגרם לקנאה מצד קין אחיו.

האדם שמביא ביכורים יעשה זאת בעצמו ללא שליחים ,או משרתים, אלה שקרובים לירושלים  מביאים תאנים וענבים לחים. והרחוקים- "גורגרות וצימוקים" יש להביא את הביכורים בעצרת [חג השבועות] ולא לפני כן. שלוש פעמים בשנה היו עולים לרגל: שהם שלושת הרגלים- חג סוכות, חג הפסח וחג השבועות.

רבינו בחיי מוסיף: כי בזכות מצוות הבאת הביכורים- היו הפירות מתרבים וגם המזונות בעולם מתברכים.

כמו כן ישנן שבעה דברים הקשורים למצוות הבאת הביכורים:

הבאת מקום- הכוונה להביאם לבית המקדש בירושלים.

כלי - "ושמת בטנא"

ומצווה מן המובחר לסדר כל  סוג של פרי בקבוצה נפרדת ולא לערבב את הפירות ויש שהיו תולים  בצידי הסל- תורים  ובני יונה כדי לעטר את הביכורים.

קריאה:  כאשר מביא את הביכורים  לכהן - יקרא את הפרשה: "ארמי  אובד אבי"

קורבן-היו מקריבים קורבן שלמים.

 שיר- הלוויים היו שרים בזמן הבאת הביכורים בזמן שמגיעים לעזרה.

 תנופה- הכהן היה מניף את סל הביכורים כשהיה לוקח אותו מהבעלים.

לינה-מביא הביכורים היה לן באותו לילה בירושלים וזאת מהטעם שנאמר:

"ופנית בבוקר והלכת לאוהלך"  [דברים ט"ז]

הקשר בין ההפטרה לפרשה.



ציורי תנ"ך/ אורה של ירושלים בגאולה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך"[ישעיהו ס]
ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/חזון ישעיהו-"שפעת גמלים" וגם צאן בציון /ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]

הנביא ישעיהו מנבא על הימים הטובים שיבואו על עם ישראל באחרית הימים

היינו - הגאולה- כולם יתקבצו אל ירושלים לחזות באור הגדול שיזרח על עם ישראל.

ישעיהו מזכיר בנבואתו  את בית המקדש:

" כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדיו לפאר מקום מקדשי" הכוונה שמן האילנות האלה יתקינו  קורות  לבית המקדש והדבר יתרום לפאר בית הבחירה.

לעניות דעתי: המשותף לפרשה ולהפטרה : הוא הזכרת בית המקדש באחרית הימים.

אם בתחילת הפרשה התורה מדברת על הבאת ביכורים למקדש בשלושת הרגלים, הרי מצוות הביכורים  שרירה וקיימת ,אך ורק בזמן שבית המקדש קיים.

וכאן בהפטרה על פי נבואת  הנביא - באחרית הימים שוב יבנה בע"ה המקדש.

לאור האמור לעיל: ניתן להסיק ,כי כאשר האדם מעריך כי כל יבולו -  הכול מאת ה' ומתרחק מהגאווה והתאווה - שהן מידות רעות ומודה לבורא עולם  על כל הטוב שחלק לו ע"י - הבאת הביכורים - אזי יזכה לשמחה וברכה ממלך מלכי המלכים.

מי ייתן  ויתגשם בנו הפסוק: "השיבנו ה' אליך ונשוב  חדש ימינו כקדם".

 [איכה ה, כ"א]

אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 31 באוגוסט 2015

ביכורים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

ביכורים

 שיר מאת: אהובה קליין©


 

הוא איכר מאושר

אושרו מגביה כהר

מתיישב בארץ האבות

עמל ימים כלילות.

 

תמיר כארז ארזים

מחובר לספר הספרים

אדמתו חורש בדמע

יישר תלולית וגבע.

 

משהבשילו  פירותיו

לא שכח אלוקיו

ימלא הטנא מגדים

המשובחים-משבעת המינים.

 

יחיש צעדיו כאיילה

אל בית הבחירה

לאלוקים יודה ביראה

על הטוב שנתן  באהבה.

הערה: השיר בהשראת פרשת כי תבוא[חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 26 באוגוסט 2015

ציורי תנ"ך/ברית שלום אלוקית על פי חזון ישעיהו/ציירה: אהובה קליין(c) [ציור להפטרת פרשת כי תצא]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"..וחסדי מאתך לא- ימוש וברית שלומי לא תמוט
 אמר מרחמך ה' "

[ישעיהו נ"ד,י- י"א]

הטכניקה: שמן על בד

Biblical  paintings/Pease treaty of God-according of the vision of Yishayahu
By Ahuva Klein
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 25 באוגוסט 2015

פרשת כי תצא- ממלחמה לגאולה,כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תצא - ממלחמה לגאולה, הכיצד?

מאמר  מאת: אהובה קליין.

פרשת כי תצא  כוללת מספר רב של נושאים, ביניהם מצוות עשה ,מצוות לא תעשה, הוראות לגבי יציאה למלחמה והמתכון לחיים ארוכים על פני האדמה.

וכך פותחת הפרשה: "כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו" . [דברים  כ"א, י]

ציורי תנ"ך/ יציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עזרה לבעלי חיים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"לא תראה את- חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עימו"[דברים כ"ב,ד]










ציורי תנ"ך/ השארת עומר לגר,יתום ואלמנה/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]





מצוות מחיית עמלק:



ציורי תנ"ך/מצוות מחיית עמלק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"...תמחה את---זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח"[דברים  כ"ה,י"ט]


ובהמשך נאמר : "אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך" [שם, כ"ה, ט"ו]

ההפטרה הנקראת בסוף  הפרשה – מהווה  המשך חזון ישעיהו הנביא: הופעת הגאולה אשר עמה תגיע ברית שלום נצחית  לעם ישראל מאת הקב"ה.

השאלות הן:

א] על איזו מלחמה התורה מדברת?

ב] מהו המתכון לחיים ארוכים בארץ?

ג] כיצד  תתרחש הגאולה לעתיד לבוא?

תשובות:

היציאה למלחמה.

על פי רש"י: מדובר במלחמת רשות שהרי  במלחמת ארץ ישראל - היינו- מלחמת מצווה- אין לומר: "ושבית שביו" שהרי כתוב כבר: "לא תחיה כל נשמה" [שם כ, ט"ז]

 ושואל רש"י: מהי מלחמת רשות? התשובה: כל מלחמה נקראת רשות , חוץ ממלחמת יהושע - שמטרתה הייתה לכבוש את ארץ ישראל.[רש"י סנהדרין ]

הצדיק רבי מנחם מנדל  מקוצק אומר שני רעיונות על יציאה למלחמה :

א] הטעם שנאמר: "כי תצא. ."בלשון יחיד ולא בלשון רבים- כי תוצאת המלחמה  נקבעת על פי היוזמה שהמנהיג לוקח וככל שהוא יקדים את האויב בתחבולות מלחמה,כך ישנו סיכוי טוב יותר שבע"ה - ההצלחה  תגיע-כפי שנאמר: "ונתנו ה' אלוקיך בידך".

ב] מדובר  במלחמת היצר: כל עוד האדם אינו נותן ליצר הרע דריסת רגל אצלו מובטח לו שיהיה לו קל יותר להתגבר על מזימותיו ולנצח אותו.

המתכון  לחיים ארוכים בארץ.

נאמר: "אבן שלמה וצדק יהיה לך.."

במסכת בבא  בתרא [פ"ח, ע"ב] מסיקים חז"ל מהמשפט: "אבן שלמה וצדק יהיה לך"- אדם המוכר דבר מסוים לחברו צריך שיוסיף על המשקל הקיים, שהרי התורה מדייקת וכותבת: "אבן שלמה יהיה לך"

על כך אומר  רבי יהונתן אייבשיץ:  שהקב"ה קוצב לכל אדם את תקופת חייו בעולם הזה, אך כאשר אדם מקיים את הביטוי: "אבן שלמה וצדק יהיה לך" ומכריע את הכף לטובת רעהו כפי שדורשים חז"ל- הקב"ה גומל לו מידה כנגד מידה ומוסיף לו עוד על הימים שקצב לו לחיות וההוכחה שכתוב בהמשך: "למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך"

ולעניות דעתי: יש כאן רמז  לקיום כל מצוות התורה והשכר: כפי שנאמר גם בקריאת שמע: "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על פני האדמה.."


הנה כמה דוגמאות למצוות המוזכרות בפרשה:


מצוות שילוח הקן:







ציורי תנ"ך/ מצוות שילוח הקן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הדאגה לגר,יתום ואלמנה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"כי תחבוט זיתך לא  תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"[דברים  כ"ד,כ]




ציורי תנ"ך / עוללות לגר יתום ואלמנה / ציירה: אהובה קליין (c)

"כי  תבצור כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"

[דברים כ"ד,כ"א]


חזון הגאולה על פי ישעיהו.


מעניין כי הנביא  גם בהפטרה זו ממשיל את ציון – הלוא היא ישראל-  לאישה עקרה שלא היה ביכולתה ללדת, אך ביום הגאולה הכול משתנה לטובה, הנה מגיעים הבנים השבים  מן הגלות  ומתיישבים בכל המקומות בארץ ישראל- היכן שהיו גרים הגויים בזמן שבני ישראל היו בגלות.



ציורי תנ"ך/ "רני עקרה  לא ילדה.."[חזון ישעיהו]/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

וגם יזכו להתיישב במקומות  שהיו שוממים בזמן שהותם בגלות.

וישנה כאן הבטחה לעם ישראל על ברית שלום נצחית, כשם שה' הבטיח שלא יביא עוד מבול לעולם, כך  נשבע שיותר לא יקצוף על עם ישראל.

ובעוד שההרים שנראים איתנים ויציבים הם עלולים לזוז  ברעש אדמה, הרי בניגוד לכך, ברית השלום שהקב"ה כורת עם- עם ישראל- שרירה וקיימת לעד.

כל האהבה והנאמנות של ה' לעם ישראל מובטחים כשבועה וכמו כן ברית השלום שה'  כרת  עם - עם ישראל לא ייהרס , במילים אחרות -לא יופר.

זוהי ברית שלום נצחית שבה הקב"ה מתחייב שלא יכעס יותר על עם ישראל,

כמו שנאמר: "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה' " [ישעיהו נ"ד, י]

יהי רצון שנזכה לגאולה שלמה במהרה כדברי הנביא .  אמן ואמן .



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברית שלום/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברית שלום/ שיר מאת: אהובה קליין ©


ציון כאישה עקרה

שימחה ממנה נעקרה

בנים לא ילדה

שמא דרכה אבדה?

 

שעת בן הערביים

ציון מביטה לשמים

גם אם ליבה דואב

מוחה חזון חושב.

 

לפתע אורו עיניה

רחש מבין חומותיה

זוג  יונים מרננות

עלה זית מנפנפות.

 

בת –קול מריעה  מהרקיעים

בפיה בשורה מרעישת פלאים:

לא עוד חלומות תעתועים

די לצער דמעות  ומכאובים.

 

מעתה רחמי אלוקים

על עם הנידחים

ברית שלום איתנה

לעד כמנורה מאירה.

הערה: השיר בהשראת ההפטרה לפרשת כי תצא[ישעיהו נ"ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מילים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מילים

/ שיר מאת: אהובה קליין ©



לתרגם הרהורים למילים

מלאכת מחשבת למשוררים

יש ויתקלו בקשיים

מהמורות מחסומים ומכשולים.

 

אך  יש ומלאכת הכתיבה

בסולם עולה ומתעלה

חודרת ללבבות הקוראים

מחוללת בהם פלאים.

 

נשאבת ממקור מים חיים

בסיוע ידי מלאכים

מביעה רעיונות וצלילים

כמגדלור מאירה פנים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 22 באוגוסט 2015

השופר- סגולותיו לאור התנ"ך?/מאמר מאת: אהובה קליין/

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

השופר-  סגולותיו לאור התנ"ך ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בימי חודש אלול, קולות השופר מהדהדים ומעוררים  את תשומת לבנו, כי עוד בטרם מסתיים לו  הקיץ - אנו עומדים בפני פתיחת שערי התחדשות והתעוררות.

מעניין , להתבונן בספר הספרים ולהתרשם מקולות השופר ומסגולותיו.





ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים ביום הגאולה על פי חזון ישעיהו

/ציירה: אהובה קליין(c)


לראשונה אנו נתקלים בקרן האיל בעקדת יצחק - אחד מעשרת הניסיונות הקשים , מתוך עשרה  שאברהם אבינו עמד בהם.

אברהם מניף את המאכלת מעל יצחק בנו יחידו ולפתע נשמעה קריאת המלאך ברקיע: ". .אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי  עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את בנך יחידך ממני" [בראשית כ"ב, י "ב]

והנה למרבה הפלא, מיד בתום דברי  המלאך  ,אברהם מגלה איל בסביבה: "וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו"

בימי חודש אלול , בראש השנה, ובצאת  יום הכיפורים- זוכים אנו לשמוע את  קול השופר.

קול השופר מיוחד בכך שיש בו  עוצמה החודרת ללבבות , הוא מעורר  את  לבנו להתנתק מהעולם החומרי בו אנו שקועים בחיי היום יום. צליליו מחרידים את  נשמתו של האדם, כפי שנאמר: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, אם  תהיה  רעה בעיר וה' לא עשה" [ עמוס ג' ,ו'] ועוד נאמר: "כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו"[ישעיהו י"ח, ג] ומאידך, אנו  גם מבקשים באמצעות התפילות ותקיעת השופר - שהקב"ה יתמלא  ברחמים עלינו ויסלח לעוונותינו  ,כפי שנהג ברחמים כלפי אברהם בעקדה וזימן לו את האיל. כך  יתאפשר לכל עם ישראל בכלל ובפרט לפתוח דף חדש -לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.

השופר מזכיר לנו גם את מעמד הר סיני, כפי שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה" [שמות י"ט, ט"ז]

השופר נזכר בתנ"ך סך הכול שבעים ושתיים  פעמים.

יש פסוקים המוכיחים כי הקב"ה בעצמו גם תוקע בשופר:"..וה' אלוקים בשופר יתקע.." [זכריה ט, י"ד]

השופר מוזכר בתנ"ך בכל מיני אירועים הקשורים ביראה ופחד.

היה לו תפקיד גם בתחום הצבאי, כגון: אות אזעקה- אהוד ונחמיה מזעיקים את אנשיהם: "ויהי  בבואו ויתקע בשופר בהר  אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר.."[שופטים ג, כ"ז]

השופר שימש גם כנשק להבהלת האויב: "וייקחו.. ואת שופרותיהם.."[שופטים ז, ח]

השופר מסמל גם ניצחון [שמואל-א, י"ג, ד]"ושאול תקע בשופר בכל הארץ.."

ויש והוא מסמל הכרזת מרד: "ויתקע בשופר.."[שמואל-ב, כ, כ"ב]

היה נהוג גם לתקוע בשופר בזמן המלכת מלך, כפי שהופיע אצל אבשלום.

"וישלח אבשלום מרגלים בכל שבטי ישראל לאמור: בשומעכם את- קול השופר ואמרתם מלך אבשלום בחברון"[שמואל- ב, ט"ו, י]

לאור האמור לעיל, נייחל לכל עם ישראל שבזכות השופר וצליליו- הדבר יעורר את כולנו לשוב אל   הקב"ה  בתשובה שלמה- ובמהרה הוא ישמש גם להכרזת בוא המשיח .

כמו שנאמר : "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול.." [ישעיהו כ"ז, י"ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר