ציורי תנ"ך/ הנחמה בציון על פי חזון ישעיהו/ ציירה: אהובה קליין (c)- ציור להפטרת פרשת עקב.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

" כי ניחם ה' ציון ניחם חרבותיה ןישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה וקול זמרה"
[ישעיהו נ"א, ג]

הטכניקה: שמן על בד

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת עקב- מהו הסיכון בשכחת הבורא/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת עקב- מהו הסיכון הטמון בשכחת הבורא?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת עקב היא אחת מפרשיות התורה המדריכות את עם ישראל את הדרך  הטובה שילכו בה ושתזכה אותם בברכות ובכל טוב . ומנגד האסון הטמון בשכחת הבורא:

ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה מכל העמים.."/ציירה: אהובה קליין(c)

 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  מפרי הארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יבול הארץ/ ציירה אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ /"ואספת דגנך.."/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורים המתארים: חלק מהניסים הגדולים שה' עשה לעם ישראל:

ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים,/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על ]

"כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני איכה אוכל להורישם? לא תירא מהם זכור תזכור את אשר עשה ה' אלוקיך לפרעה ולכל מצרים: המסות הגדולות אשר- ראו עינך והאותות והמופתים והיד החזקה והזרוע הנטויה אשר הוציאך ה' אלוקיך כן יעשה ה' אלוקיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם.." [דברים ז, י"ז]

בהמשך ישנו דגש על חשיבות שמירת המצוות: "כל המצווה אשר אנוכי מצווך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע לאבותיכם: וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלוקיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמור מצוותיו אם לא...כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל  מוצא פי ה' יחיה האדם." [שם ה', ח, א-ד]

השאלות הן :

א] מה טמון בזכירת ה'  לאורך כל הדרך בחיי האדם?

ב] מהו האמצעי המעניק לנו את היכולת לרשת את ארץ ישראל ולחיות בה?

ג] מה הקשר בין תוכן ההפטרה לפרשת עקב?

 

תשובות.

הכוח הטמון בזכירת אלוקים ופעולותיו.

על פי פשוטו של מקרא, ניתן להבין, כי עם ישראל אינו  צריך לחשוש מהאויבים הרבים סביבו- המאיימים על חייו לאורך כל הדרך -מהטעם שהקב"ה משגיח על עמו.

השל"ה הקדוש-[רבי ישעיה הלוי הורביץ ]  מסביר: כי על עם ישראל  מוטל  לא לסמוך  על כוחו בלבד, אלא להאמין  בה'  ולבטוח רק בו וזה המפתח להצלחת העם  להתגבר במלחמות נגד האויבים תמיד, על כן, אין לחשוש ממספר הגדול של האויבים, שהרי ה'  יעמוד לימינם של בניו וישגיח עליהם.

רבי שלום מרדכי שבדרון  [המהרש"ם] מסביר: כאשר עם ישראל יאמר בלבבו: שאומנם בדרך הטבע לא ניתן לנצח את הגויים- אלא בעזרת הקב"ה, אז לא תהיה סיבה לפחד מהם, כי ה' ילחם בהם כשם שנלחם במצרים ובני ישראל יצאו באותות ומופתים מעבדות לחירות. הבעיה קיימת רק כאשר עם ישראל חושב כי יוכל לנצח את אויביו בכוחו ובעוצם ידו, אז  יש סיבה  להתיירא מהגויים ההישענות על  כוח בשר ודם זוהי: "משענת קנה רצוץ" שאין יכולים לעמוד בה בשעת מבחן.

ולעניות דעתי, שכחת כל הניסים שהקב"ה עשה לעם ישראל, הן במצרים והן במדבר על ידי שלא עזבם אפילו לרגע אחד, אלא דאג להם לבגד ,מזון ומים ללא הרף, הבגדים היו גדלים איתם, ענני כבוד ה' היו מעל ראשיהם -המשמעות שכבוד ה' היה בתוכם כך נדחו כל המזיקים, כי אין להם מקום במחיצת השכינה  ובני ישראל לא ניזוקו  בבגדיהם וברגליהם[דברי רש"י]- בשכחה זו יש כפיות טובה כלפי הבורא, ואילו זכירת כל הניסים שהקב"ה עשה עמנו לאורך כל הדרך- יש בה הכרת הטוב.

את נושא הכרת הטוב למדנו כבר אצל משה, כאשר במכת הדם לא הלך להכות  את היאור- מפני  שידע כי היאור הגן עליו בהיותו מוסתר שם בין קני הסוף- בעודו בתיבה ולכן אהרון  הלך להכות את היאור, מכאן שאם יש הכרת הטוב כלפי הדומם-במקרה זה היאור, בוודאי שעם נבון חייב להכיר בכל הטוב של ה' בעבר, הווה ועתיד.

המפתח לירושת הארץ.

ציורי תנ"ך/ ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות"[ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

עניין שמירת המצוות יש  בו כוח רוחני עמוק.

רש"י  מביא שני פירושים:

א]  לפי הפשט, הכוונה לשמירת כל מצווה שנצטווינו עליה, כפי שנאמר:" והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם". [שמות כ"ד, י"ב]

ב] מאחר ולרש"י קשה המילה: "היום" בציווי שמירת המצוות, שהרי ה' לא ציווה את עם ישראל  לקיים את כל המצוות ביום אחד, לכן רש"י מביא מדרש אגדה:

המצווה - מצווה אחת בשלמותה- לקיים את כל  המצווה- כלומר התחלת את המצווה עליך גם לסיים אותה. שאינה נקראת מצווה עד לסיומה. ההוכחה: שנאמר: "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם"- והלא משה לבדו התעסק בהעלאת עצמות יוסף, אך היות ולא הספיק  לגמור מצווה זו ,אלא ישראל גמרו מצווה זו- לכן מצוות העלאת עצמות יוסף  נקראת על שמם של ישראל.

ספורנו אומר: על ידי קיום המצוות זוכים באורך ימים,"רביתם"- ריבוי  הבנים, "ובאתם וירשתם"- שתשיגו עושר  וכבוד בירושת הארץ..

רבינו בחיי מפרש: "כל המצווה אשר אנוכי מצווך היום" התורה כתבה את עניין קיום המצוות ליד איסור עבודה זרה- מכאן שכל המשקץ ומנתץ עבודה זרה - כאילו קיים את כל מצוות התורה.

ורז"ל אומרים: כי כל הכופר בעבודה זרה- כאילו מודה בכל התורה כולה ואילו כל המודה בעבודה זרה- נחשב לכופר בכל התורה כולה.

ה"כלי יקר" אומר : כי  בנוגע למה שנאמר לגבי עם ישראל:" למען נסותך לדעת את אשר בלבבך.."

לנסותך- מלשון הרמת נס כמו שנאמר: "נסה עלינו אור פניך"[תהלים ד, ז] כאילו הלב של העם הונח על נס גבוה- על עמוד גבוה, ומסביב  עיניים רבות צופות בו וכך כל דבר יוודע לגויים מה מתרחש בליבו של עם ישראל- האם  ישמור את מצוות התורה, או לא. שהרי אם יעמוד בקיום המצוות -אזי יצליח ויתגבר על כל העמים , במצב זה  יתלוננו וישאלו גויי הארץ : מדוע גם הם לא זכו להצלחה שהרי גם הם יוצאי ירך אברהם ,תגובת  ה' תהיה:כי  עם ישראל הוא היחיד אשר עמד בניסיונות והלך אחרי ה' בארץ לא זרועה.

ואם חס ושלום עם ישראל יחטאו ולא יקיימו את המצוות, אז ישאלו הגויים, כאשר יראו שעם ישראל נענשים  במיני מחלות: מדוע ה'  הביא על עם ישראל צרות? ה' יענה להם: כי העונש בא עליהם היות ולא היו שלמים עם ה', וזו הכוונה לנסות את עם ישראל, בדומה לניסיונות  שה' הביא על אברהם אבינו.

מטרת הניסיון להוכיח לכל העמים את אשר בלבבו של העם, האם ילך בדרך הישר, או לא.

על כן על ידי קיום המצוות – עם ישראל יזכה בארץ ישראל.

הקשר בין ההפטרה בישעיהו לפרשת עקב.









ציורי תנ"ך/ חזון ישעיהו:"שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך"/ציירה: אהובה קליין (c)

נאמנות ה' לעם ישראל- העם הנבחר- לעולם  אינה נשכחת, והנביא ישעיהו אומר, כי בעוד שעם ישראל נדמה לו כי ה' שכח אותו, הרי חשש זה לא יתכן, והוא שואל: האם יתכן שאישה יכולה לשכוח את בנה שהיה ברחמה? בדומה לכך גם ה' אינו שוכח את עם ישראל.

בפרשת עקב ישנה אזהרה לעם ישראל לא לשכוח את מעשי ה' ונסיו  במצרים ובמדבר. ואילו כאן בהפטרה מוכח ה' כי גם הוא אינו שוכח את עמו  ומבטיח לעמו גאולה.

גם ברגעים קשים של ייאוש, יש לדעת כי הקב"ה צופה על עם ישראל ועל ארץ ישראל והיא כאילו מונחת על כף ידו ובבוא העת תגיע הגאולה ,ועם ישראל יזכה לישועה גדולה וכל  מקומות השממה יהפכו  לשטחים  פורחים מלאי שמחה וששון.

גם בהפטרה זו בדומה לקודמתה, [בפרשת ואתחנן]דמות האישה מופיעה להמחיש את הגאולה בדברי הנביא:"התשכח אישה עולה מרחם-בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכח"- כשם שהאישה אינה שוכחת את בנה כך אלוקים אינו שוכח את בניו לנצח.

יהי רצון שנזכה בע"ה לגאולה בקרוב בימינו. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישועת ציון/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישועת ציון/ שיר מאת: אהובה קליין ©

 

ציון מרכינה ראש

בצער יגונה תבוש

בחדרי ליבה חששות

שמא נעזבה לאנחות?

 

אלוקים אינו שוכח

על בניו אינו פוסח

אותם בליבו יזכור

כמרגלית יקרה ינצור.

 

לפתע קרן ישועה

ברחובותיה ששון ושמחה

לא עוד שיממון

אלא פריחה וששון.

 

שערי ירושלים נפתחים

הערבה כגן אלוקים

בית מקדש שלישי

נחמה לישראל  יביא.

הערה: השיר בהשראת פרשת עקב וההפטרה[ישעיהו  מ"ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מבשרת ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [ציור מתוך ההפטרה לפרשת : ואתחנן- [ישעיהו מ]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"על הר גבוה עלי- לך מבשרת ציון הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים הרימי אל- תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלוקיכם.."[ישעיהו מ,  ט-י]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן-שבת נחמו- מדוע עם ישראל ינוחם פעמיים?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן – שבת נחמו- מדוע עם ישראל ינוחם פעמיים?

מאמר  מאת: אהובה קליין.

 

בפתח הפרשה משה מסביר לעם כי הוא משתוקק להיכנס לארץ ישראל, אך הדבר נמנע ממנו למרות תחנוניו ותפילותיו וזאת באשמת חטא עם ישראל.

אך הדבר היחידי שהוא כן זוכה :  להשקיף על  ארץ ישראל מראש ההר.

ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל מהר העברים/ציירה: אהובה קליין

(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה מזהיר את עם ישראל לא לשכוח את ה' /

ציירה: אהובה קליין

 (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/שבירת האלילים -עבודה זרה/ציירה: אהובה קליין(c)] [שמן על בד]

בד בבד ,משה מזהיר את עם ישראל  לקיים את התורה ככתבה ולשונה, ומנגד אם יסטו מדרך הישר עשויים להיענש  באופן קשה וכואב :

"העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבוד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עוברים  את הירדן שמה לרשתה לא תאריכון ימים עליה כי השמד תשמדון: והפיץ ה' אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגויים אשר ינהג ה' אתכם שמה: ועבדתם- שם אלוהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחון: וביקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך: בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו:"

התוצאה: "כי אל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם"[דברים ד, כ"ו- ל"א]

השאלות הן:

א] מהו העונש הצפוי לעם ישראל בעקבות אי קיום מצוות התורה?

ב] במה יכול עם ישראל להתנחם?

ג] מהי הבשורה לעם ישראל  בהפטרה: "נחמו, נחמו עמי.."?

העונש על אי קיום המצוות.

מתוך הכתובים אנו לומדים: כי העונש הקשה הצפוי לעם ישראל בעקבות התרחקותו מקיום התורה = הגלות, וכאשר  יהיו  בניכר יעסקו גם בעבודה זרה.

רבינו בחיי מסביר: שאין הכוונה לנבואה- שעם ישראל באמת יעסוק בעבודת אלילים, אלא הכוונה: מכיוון שעם ישראל  נמצא בקרב הגויים  נחשב כאילו עוסקים  בעבודה זרה.

ה"כלי יקר" אומר: כי על ידי שעם ישראל יגיע לגלות ויראה שכל אלילי העמים - אין בהם שום תועלת וכוח ,אז יגיע למסקנה כי  רק הקב"ה יכול להושיעם ועל כן ירצו לשוב אליו - עבודה זרה זו תהיה  סיבה להשיב את עם ישראל אל ה'.

ה"כלי יקר "- מביא מדרש של רז"ל: מתוך שנאמר: בכפל לשון: שבני ישראל עשו פסל: "ועשיתם פסל תמונת כול ועשיתם הרע בעיני ה'" [ד, כ"ה]

ונאמר גם בכפל לשון:" אבוד תאבדון"

וכן נאמר: "השמד תשמדון"

מכאן שעם ישראל חטאו בכפליים, שנאמר במגילת איכה  א, ח :"חטא חטאה ירושלים ולקו בכפליים כפי שאומר הנביא ישעיהו בהפטרה:".. כי לקחה מיד ה' כפליים בכל חטואתיה" [ישעיהו מ, ב]

ובסופו של דבר הם גם מתנחמים בכפליים, שנאמר: "נחמו, נחמו עמי"

ומה כפל החטא שהם חטאו? על כך עונה הנביא ירמיהו: "כי שתיים רעות עשו עמי , אותי עזבו מקור מים חיים ,לחצוב להם בארות, בארות נשברים" [ירמיהו ב, י"ג]

כלומר הכפילות בחטאים היא:

א] עם ישראל עזב את ה'.

ב] עסק בעבודת אלילם.

לכן גם נענשו כפליים – ה' עזב את ישראל  ומילא את ערי האומות.

כמו שנאמר:"אמלאה  החרבה" [יחזקאל  כ"ו, ב],  "לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים"- הכוונה שכל הפאר והיופי והאומנות שהייתה בירושלים עברה לצור שהיא מסמלת את אדום ,וזוהי ענישה אלוקית לעם ישראל ורק כאשר מלכות אדום תיחרב- אז תיבנה ירושלים מחדש.

וגם הנחמה תהיה כפולה בעזיבת האומות ובכך תהיה הצלחת ישראל .

הנחמה לעם ישראל.

כאשר עם ישראל יהיה בגלות ויראה שכל עבודת האלילים לא תביא לו ישועה

הוא יחפוץ לשוב אל ה': "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו" : והקב"ה  אשר אינו שוכח את הברית עם האבות ,ירחם על עם ישראל:  "כי אל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם"

על כך אומר רש"י: ה' לא ירפה מלהחזיק את ידי עם ישראל- לא ייתן לעם רפיון.

הרמב"ן אומר: עצם השיבה של עם ישראל אל אלוקים באחרית הימים גם זה רמז לגאולת בבל, בכך שישראל שבים אל ה' ומתוודים אליו וישמעו בקול הנביאים ולכן ה' מבטיח להם שלא ישחיתם ולא ישכח את ברית האבות : "וזכרתי את- בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור" [ויקרא כ"ו, מ"ב] ובסופו של דבר  תבוא הגאולה.

"כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד" [ירמיהו ל"א, י"ט]

הבשורה - לעם ישראל בנבואת ישעיהו.

הנביא ישעיהו אומר: "קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלוקינו.." והמטרה: כבוד ה' עומד להתגלות לעיני כל. אומר הנביא  שמעתי שיחה בין שני קולות ,קול אחד מצווה: "קרא" והקול השני עונה ושואל: "מה אקרא? והקול הראשון עונה לו: שכל בני האדם ,למעשה  דומים לחציר יבש שאינו מאריך ימים וכל הבטחותיהם  אינן מחזיקות מעמד זמן רב- בדומה לציץ השדה. כך גם הבטחותיהם של בני אדם בטלות  מהר בזמן מותם. ואם עדיין הם חיים- לא תמיד  זוכרים לקיים את הבטחותיהם.

החציר מתייבש ונובל כאשר רוח ה' נושבת  בו, ויש אפילו מצב שהחציר  מתייבש עוד טרם עונתו.

ועניין רוח ה' מרמזת לנו: כי  פעמים מבטלת את רצון האדם, בניגוד להבטחות בשר ודם, הרי הבטחותיו של אלוקים שרירות ומתקיימות  תמיד.

והנה הבשורה הנאמרת על ידי מבשרת ירושלים-המטפסת למקום גבוה: "הנה ה' אלוקים בחזק יבוא וזרועו מושלה לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו: כרועה עדרו בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו יישא עלות ינהל": הכוונה שה' מופיע כגיבור אשר מכה את האויבים בזרוע נטויה ועמו שכר רב על מנת לשלם לעבדיו.

ה' גם דומה לרועה המנהיג את עדרו ונוהג  בו בסבלנות רבה - יש כאן דימוי למלך בשר ודם השב מן המלחמה כאשר ידו על העליונה .מביא עמו שלל רב והוא גם משמש כרועה לעמו.

הנמשל הוא:  שבי ציון חוזרים מן הגלות עם רכוש רב  ובראשם הולך  המלך- ה' בכבודו ובעצמו האוסף אליו את הטלאים- שהם הכבשים הרכים והחלשים שאין בהם די כוח ועלולים בדרך לנשור מהעדר כולו, ולכן ה' נושא אותם בחיקו- על מנת להשגיח עליהם והכוונה שה' יוליך את שבי ציון מן הגולה בנתיב ישר וסלול.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי חורבן ירושלים בא בעקבות רפיון העם במישור הרוחני, הוא חטא בכפילות ולכן נענש בכפילות, אבל גם הנחמה נעשית בכפילות- מידה כנגד מידה. לאחר שהעם נענש בגלות קשה, הוא זוכה לשוב לארץ אבותיו- כי אלוקים אינו שוכח את הברית שכרת עם האבות -הכוללת  הבטחה לזכותנו  על ארץ ישראל.

אך ,על העם לתקן את דרכיו גם בימים אלה ולדעת כי בנוסף לעולם החומרי - קיים גם עולם קדוש ורוחני, דבר זה מתבטא יפה בסולם יעקב- שראשו בשמים ורגליו על הקרקע.

עם ישראל חייב להיות מחובר לה' ולתורה ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד, להרבות במצוות שבין אדם לחברו.

ואז מבשרת ירושלים תעלה על הר גבוה ותבשר את מלכות ה' ויתכן שיש כאן רמז לנשות ישראל שיש להן תפקיד בבשורה, כמו שנאמר: בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ועתידים להיגאל במהרה בימינו, אמן.

ציור מתוך ההפטרה:[ישעיהו]

ציורי תנ"ך/ "שאו מרום עינכם..."/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבשרת ירושלים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבשרת ירושלים

שיר מאת: אהובה קליין©

להר גבוה עולה המבשרת

כאיילה  על סלעים  מדלגת

זוקפת ראשה בשפתיה מחייכת

עיניה בורקות רוחה מפויסת.

 

צחורה ככלה ביום כלולותיה

פניה כלבנה מגביהה זרועותיה

בשורה מרנינה מהדהדת בפיה

כרעם מזעזעת ציון ובתיה.

 

משקיפה על הרי יהודה

על הופעת אלוקים מודיעה

כרועה יקבץ עדרו

לעבדיו יעניק שכרו.

 

ירושלים תנוחם כפליים

נרצה עוונה פעמיים

שבה אל כור מחצבתה

 כהרף עין ישועתה.

 הערה: השיר בהשראת הנחמה לישראל מפי הנביא ישעיהו]ההפטרה  לפרשת ואתחנן]

 

 
 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הצדק והאמת על פי חזון ישעיהו/ ציירה:אהובה קליין(c) ציור להפטרת פרשת דברים- "שבת חזון"

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ואשיבה שופטייך כבראשונה ויעציך כבתחילה אחרי  - כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה.."

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings
Justice in the future according to Yeshayahu Ben  -Amotz

By Ahuva Klein (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)