יום שישי, 21 בנובמבר 2014

ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"..ותאמר אליו הנה עשיו אחיך מתנחם לך להרגך: ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל- לבן אחי חרנה"[בראשית  כ"ז, מ"ב-מ"ג]
הטכניקה: שמן על בד.


Biblical painting

Rebecca commanded Jacob to flee to Haran



By Ahuva Klein

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 20 בנובמבר 2014

רבקה ותושייתה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רבקה ותושייתה/ שיר מאת: אהובה קליין©
 
בטרם ייוולדו האחים
ברחם אימם ייסורים
התרוצצות ללא גבולות
כנבל תופים ומחולות.
 
רבקה כסערת גלים
לבית המדרש תחיש  צעדים
תדרוש מענה אלוקים
תקבל דברי חכמים.
 
בבטנה שני לאומים
מפרכסים בכוונים מנוגדים
ויהי היום יגיחו לעולם
דרכיהם ידהימו כולם.
 
הבכור איש דמים
הצעיר  יושב אוהלים
יעקב  לוקח ברכתו
עשיו זומם להורגו.
 
רבקה תגלה תושייה
תאיץ ביעקב בנה
לעזוב בית הוריו
להינצל מפני עשיו.
הערה: השיר בהשראת פרשת תולדות [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות-יעקב ועשיו- מראשית ועד אחרית!/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות- יעקב ועשיו- מראשית ועד אחרית!

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשה זו מאד משמעותית בתולדות עם ישראל- לפי שכל ההיסטוריה  שלנו  רמוזה  בכל השתלשלות המאורעות  -  החל מהזמן בו נשאה  רבקה  ברחמה את בניה: יעקב ועשיו:

"ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את ה': ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעיך ייפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר"[בראשית  כ"ה, כ"ב]

Biblical painting

By: Ahuva klein


ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה:אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ובהמשך  לאחר שנולדו התאומים התורה מדגישה: "ויגדלו הנערים ויהי עשיו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים: ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את- יעקב"[שם כ"ה, כ"ז- כ"ח]



ציורי תנ"ך/ יעקב איש יושב אוהלים ועשיו איש שדה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


כאשר הם גדלים  ויצחק זקֵן ,הוא קורא לעשיו ומבקש ממנו מטעמים,  אך אמו מאזינה לכל ההתרחשות ,היא מיד  קוראת ליעקב כפי שנאמר:

"ורבקה שומעת בְדַבֵר יצחק אל עשיו בנו וילך עשיו השדה לצוד ציד להביא"-היא מבקשת מיעקב  שיביא -הוא שני גדיי עיזים והיא תכין מטעמים ליעקב, יעקב חושש: "אולי ימושני  אבי והייתי  בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה: ותאמר לו אמו עלי קללתך בני.."[שם  כ"ז, י"ב-י"ג]

לאחר שעשיו מגלה  שהברכה נלקחה בעורמה על  ידי יעקב נאמר: "וישטום עשיו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשיו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי"

תגובת רבקה ליעקב:"...הנה עשיו אחיך מתנחם לך להורגך: ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה..."

השאלות הן:

א] מה הטריד את רבקה  בלכתה לדרוש את ה'?

ב] מדוע רבקה אהבה את יעקב ויצחק אהב את עשיו?

ג] כיצד הגיב עשיו למעשה יעקב ומה הייתה תגובת רבקה?

רבקה מוטרדת בדרכה לדרוש את ה'.


רש"י מביא שני פירושים:

א] מה שהטריד את רבקה: זו- התרוצצות  הבנים בקרבה והכתוב אינו מביא הסבר מפורש לכך, אך מציין כי  על כך התלוננה רבקה-זו הייתה התרוצצות משונה שלא כדרך הנשים ההרות, לכן חז"ל הסבירו כי  כאשר  הייתה הולכת ליד בתי מדרשות של שֵם ועבר- היה יעקב רץ ושואף לצאת לכוון בית המדרש, אך כאשר הייתה עוברת ליד פתח עבודה זרה -היה עשיו מפרכס להגיע לשם.

ב] "ויתרוצצו הבנים" הכוונה -  מלשון: "ריצוץ"  ושבירה- שהיו שניהם מתקוטטים והיו מתווכחים ביניהם על נחלת שני העולמות-העולם הזה והעולם הבא, לפי ששניהם רצו  לרשת את שני העולמות.

לכן התאוננה רבקה: אם המצב כה מצער מדוע עליה להתפלל על קיום  ההיריון הזה?

 מהטעם הזה-הלכה לבית מדרש של שֵם ועבר לשאול את ה' מה יקרה כאשר תלד- כלומר: מה תהיה התוצאה לכל התהליך הזה?

רבקה קיבלה תשובה מאת השליח שהוא שֵם והוא מסר לה את תשובת ה': ששני גדולי עולם עתידים לצאת משני לאומים אלה והם: אנטונינוס -מלך אדום שהוא מזרעו של עשיו ורבי יהודה הנשיא מזרע ישראל ,שחיו באותה תקופה והיו עשירים גדולים ותמיד היה להם מזון בשפע והיו מרבים לערוך סעודות לקהל שלהם.

נאמר על רבקה  שממנה יֵצאו שתי מלכויות  ועוד ברחמה  היו חלוקים דרכיהם, האחד הולך בדרך רעה והשני בדרך תמימה.

ובעתיד לא יהיו שווים בגדולתם- כשהאחד נופל השני קם.

גם המילה: "תומים" במקום המילה: "תאומים" מרמזת שאין הם שווים, האחד צדיק והשני רשע.

אור החיים הקדוש מפרש באופן שונה: רבקה חששה שהריונה אינו מתקיים, לכן הלכה לדרוש את ה' כדי שתמשוך את ההיריון עד הסוף, למרות התרוצצות הבנים.

הכלי יקר אומר: כי התלבטותה  של רבקה הייתה נפשית , היא נבהלה מהתרוצצות הבנים, פעם  לכיוון בתי מדרשות ופעם לבתי עבודה זרה. היא חששה, שמא מדובר בשתי רשויות. לכן הלכה לדרוש את ה' איך מתפתח מצב מעין זה, בעוד שיש רק רשות אחת בעולם? רק לאחר שקיבלה תשובה למצבה המיוחד נרגעה. היא הבינה  שהכאבים הם כתוצאה משני גורמים אולם, זוהי רשות אחת בעולם הכוללת את הטוב מול הרע.

 הטור: מפרש באופן מעניין: היות ועשיו היה שעיר ויעקב  חלק , שערותיו  של עשיו דקרו את יעקב ולכן הוא היה בורח מהן.

רבי יחזקאל מקוזמיר, שמוצאו היה מפולין אומר: כי ידועים דברי חז"ל :"בידוע שעשיו שונא ליעקב"

עשיו ברשעותו היה מוכן לוותר על הגעתו לבתי אלילים ובלבד שיפריע ליעקב להגיע לבתי מדרש וזו  הייתה ההתרוצצות שלהם בקרבה של רבקה.

אהבת רבקה ליעקב ואהבת יצחק לעשיו.


השל"ה הקדוש  מסביר  את פשר אהבת ההורים לילדיהם: מסתבר כי אהבת יצחק לעשיו- הייתה אהבה שתלויה בדבר וההוכחה לכך- שכתוב בלשון הווה: "כי צייד בפיו" ועל אהבה מסוג זה, אמרו חז"ל: "בטל דבר ,בטלה  האהבה", כלומר כאשר מתבטלת סיבת האהבה- הייתה מתבטלת  גם האהבה עצמה.

לכן התורה מדייקת:" ויאהב יצחק את עשיו" בלשון עבר, כי אהבה זו הייתה תלויה  בציד שבפיו של עשיו ואהבה זו הייתה  חולפת ועוברת., אך אהבתה של רבקה אל יעקב, הייתה אהבה  אמיתית- אהבה שאינה תלויה בדבר. לכן הכתוב אומר: "ורבקה אוהבת את יעקב"- בלשון הווה כי אהבתה של רבקה ליעקב- הייתה אהבת אמת  וגם נצחית.

רבי  נפתלי מרופשיץ אומר: כי יצחק היה תמים: "העולה התמימה" הוא לא ידע מהי הונאה ולכן לא הבין את עורמתו של עשיו ופשוט נפל ברשתו בשאלות כמו: "איך מעשרים את המלח?

הוא ראה  בזאת מידה טובה כאילו עשיו  שואף לדקדק במצוות.

אך, רבקה לא הייתה כה תמימה, לפי שגדלה בבית של  רמאים , היא קלטה מיד מה דרכו של עשיו.

ואילו ליעקב רחשה אהבה מתוך הכרה בתמימותו.

יש מפרשים האומרים כי:  רבקה ידעה דברים  שלא היו בגדר  ידיעתו של יצחק שהרי נאמר לה: "ורב יעבוד צעיר" לכן סייעה ליעקב להשיג את הברכות שבעצם נועדו לבכור שבהם.

רבינו בחיי אומר: יצחק אהב את עשיו כי כאשר שאל אותו לפשר עיסוקו , ענה עשיו לאביו: כי הוא הולך לשדה לצוד ציד - במטרה להביא טרף לפיו של אביו. והיות ולא היה מצוי בסביבת  אמו, לכן לא נקשרה אליו באהבה. אלא אהבה את יעקב שהיה מצוי אצלה הרבה וכל געגועיה היו מופנים אליו.

תגובת עשיו למעשה יעקב ועצת רבקה.


מיד כאשר נודע לעשיו  מפי אביו: כי יעקב הקדים אותו וזכה בברכה לפניו - תגובתו הראשונית הייתה: "ויצעק  צעקה גדולה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם-אני אבי" [שם כ"ז, ל"ג-ל"ד]

גם לאחר שאביו בירך אותו, הוא לא נרגע ,אלא פרץ בבכי, אך התגובה המשמעותית ביותר הייתה "וישטום עשיו את יעקב על- הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשיו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" הדבר נודע לרבקה והיא מצווה על  יעקב לברוח אל לבן אחיה  בחרן.

כוונת עשיו בדבריו הייתה:

על פי רש"י: כדי שלא  יצער את אביו, ימתין עד יום מותו ואז יממש את איומיו- להרוג את יעקב.

לפי דעת חז"ל: כוונתו הייתה: "יקרבו ימי אבל אבי" –אקרב בעצמי את הימים בהם אבי יתאבל על ידי  הריגתי את  יעקב.

לפי פירוש נוסף: עשיו כועס באומרו: "יקרבו ימי אבל אבי.." מגיעים ימים עצובים לאבי, לפי שהחלטתי להרוג את יעקב בהקדם האפשרי.

תגובת רבקה:

לפי בראשית רבה : האימהות היו נביאות ורבקה הייתה אחת מהן, לכן נודע לה ברוח הקודש – את מה שעשיו מהרהר בליבו.

לפי הסבר רש"י : רבקה אומרת כי עשיו  מתנחם להרוג את יעקב—הוא מביע חרטה על האחווה שביניהם והחליט להתנכר לו ולהורגו.

ומדרש אגדה: עשיו זומם להרוג את אחיו ויעקב מעתה נחשב בעיניו כמת וכאילו עשיו שתה עליו  כוס תנחומים- כמנהג האבלים.

ולפי פשוטו: עשיו מתנחם על הברכות שיעקב לקח –על ידי שיהרוג אותו וכך התנחם באי קיום הברכות.

לכן רבקה מצווה על יעקב לברוח בהקדם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי רבקה רואה ברוח הקודש  את  התחזית העתידית-של בניה.

בפרשה זו  מקופלת כל ההיסטוריה היהודית מתקופת האבות   עד ימים אלה ממש,  ויצחק מעביר מסר נצחי: "הקול קול יעקב- והידיים ידי עשיו"- על מנת  להתגבר על איומי האויבים, עלינו להגביר את קול התורה בנוסף להֵעַרכות הביטחונית.

כי חרבו של עשיו מונפת מעל ראשנו  בזמן שקול התורה נחלש.

יהי רצון  שיתקיים בנו הפסוק:
"לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'  צבאות" [זכריה ד, ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אליעזר ותפילתו/שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אליעזר ותפילתו/ שיר מאת: אהובה קליין©

 

אליעזר  מקיים שליחות  

 בנשמתו מציב  שלימות

קיום שבועה לאדונו

מתוך  חדרי ליבו.

 

ניצב על עין המים

 נושא עיניו לשמים

תפילה ברמ"ח איברים

למציאת אשת חסדים.

 

לפתע חש רוממות

מראה מעורר השתוממות

טרם כילה לדבר

והנה בת בתואל.

 

כדה על שכמה

 חיש ירוץ לקראתה

שואבת מים לו ולגמליו

אלוקים מילא משאלותיו.

הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]


Eliezer and his prayer / poem by: Ahuva Klein ©

Eliezer has a mission
Soul puts perfection
Having an oath to his lord
Meeting of heart.

Water standing on Ein
Looks up to the sky
Prayer and through organs
Finding wife favors.

Suddenly he felt grandeur
Clock showing astonishment
Not yet finished talking
And here is a daughter of Bethuel.

Caught on some
Quickly run towards it
Draws water for him and his camels
God fulfilled his wishes.
Note: The song is inspired by the Chayei Sarah [Chumash Bereshit]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 15 בנובמבר 2014

תערוכת ציורי תנ"ך בפתח תקווה-רשמים/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אחת  מיצירותיי המוצגת בתערוכה:



[צילום עמי ורדי(c)]

ציורי תנ"ך/ חירם מלך צור שולח ארזים לבניית המקדש בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תערוכת ציורי תנ"ך בפתח- תקווה-רשמים-/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

זהו שיר שחיבר : גיא רגב- על היצירה שלי:

מציאת גביע בנימין.

גיא  הוא משורר המחבר שירים שונים  כולל שירי מקרא.



אחי אתה אחי/גיא רגב(c)
*****************
על פי ציורה של אהובה קליין "גביע בנימין"


ויוסף בעל החלומות
הוא איש בשורות
מפענח חלומות
והוא ידע שיבוא היום
בוא יגיעו אחיו
ויפלו על רגליהם
לכבודו

וגביע היה לו ליוסף
קדוש ובו התקדש
מזכרת מאחיו הצעיר בנימין

ויעש לאחיו את מבחן האמת
וישם בסתר את הגביע הקדוש
בתוך כליו בו אחסן את חפציו
וישלח את שליחיו
לחפש בכליהם של אחיו
והם לא ידעו
והם לא זיהו
הכיצד?

ויגלו השליחים את הגביע
וייפול פחד ומורא
ויבוא יוסף אל אחיו
ויצעק
אחי אתה אחי
בנימין ...

כל הזכויות לציור שמורות לאהובה קליין
כל הזכויות למילים שמורות לגיא רגב
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תערוכת ציורי תנ"ך בפתח -תקווה-רשמים/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
תצלומים: עמי ורדי(c)


אהובה קליין -בתערוכת התנ"ך ליד היצירה: מציאת גביע בנימין.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר