יום רביעי, 13 באוגוסט 2014

ארץ חמדה לעם חכם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ חמדה לעם חכם /שיר מאת: אהובה קליין©

 

ארץ  רבת אוצרות

בתים עמוסי כל טוב

בורות מלאי  מים

בצל ענני שמים.

 

שפע פירות מגדים

 דבש חלב וזיתים

עצי נוי כתפארה

גבעות והרים כעטרה.

 

עם חכם ונבון

נושא עיניו למרום

מתענג מהבריאה סביב

זוכר בליבו אביו.

 

נוחל נחלת אבות

כלי חמדה ומצוות

נַס מהשכחה כאייל

מתרפק בנפשו לעבר.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת ואתחנן, [חומש דברים]


Land of Desire smart people / Song By: Ahuva Klein
 ©
Land of many treasures
Houses full of all good
Water inventory pits
The shadow of the clouds of heaven.



Megadim fruit abundance
Olive Milk and Honey
Boasting trees
Hills and mountains like the diadem.



A wise and understanding
Looking up to heaven
Environmental Health relish
Remembers his father in his heart.



Inherits patrimony
Lovely tool and commandments
Nַs obscurity Ayala
Nestled at the soul.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 9 באוגוסט 2014

פרשת ואתחנן-מה הסיכון בשכחה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן- מה הסיכון הטמון בשכחה?


מאת: אהובה קליין.

[המאמר מוקדש לעילוי נשמת  אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

ציורי תנ"ך /משה משקיף על ארץ ישראל /ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן  נקראת תמיד בשבת  נחמו לאחר תשעה באב ומתארת: את תחנוני משה אל ה' בדבר  שאיפתו להיכנס אל תוך גבולות ארץ ישראל,  בדבריו  הוא אינו פוסח על  טענות כלפי עמו בעניין זה:

"וה' התאנף—בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי—בא אל—הארץ הטובה אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה"[דברים ד, כ"א]

יחד עם זאת,משה פונה לעם ישראל בתזכורת: כי כדי לחיות בתוך ארץ ישראל ולממש את הזכות לרשת את המקום, יש לקיים את התורה הלכה למעשה.

ישנה אזהרה לעם ישראל לא לשכוח את ה' וחסדיו בפסוקים הבאים:

"רק הישמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עינך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך: יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב.."[דברים ד, ט -ט"ו]

וחס ושלום כתוצאה  משכחת קבלת התורה -ישנו חשש לעבודת אלילים.

"הישמרו לכם פן תשכחו את—ברית ה' אלוקיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר ציווך ה' אלוקיך :כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא אל קנא":[שם ד, כ"ד]

"הישמר לך פן תישכח את ה' אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים".[דברים ו, י"ב]

השאלות הן:

א] מדוע  פרשת ואתחנן נקראת מידי שנה בשבת אחרי תשעה באב?

ב] כיצד עם ישראל קשור לאי כניסתו של משה אל תוך ארץ ישראל?

ג] מהי משמעות השכחה ומהן תוצאותיה?

התשובה  לשאלה א]

המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ עונה על כך בספרו  "עבודת ישראל":

ידוע כי בהתאם להלכה ישנו איסור לעסוק בלימוד תורה בתשעה באב, להוציא את מגילת  "איכה" וספרים, או חוברות בנושא חורבן, או שואה.

הסיבה לכך היא: כי עצם לימוד התורה גורם לשמחה. כפי שנאמר: פקודי ה' ישרים משמחי – לב" [תהילים י"ט, ט] והרי עניין השמחה אסור ביום –צום ואבל על חורבן בית המקדש, לכן אנו קוראים את פרשת ואתחנן לאחר תשעה באב שבו לא למדנו תורה ,וזאת במטרה להוכיח שמיד לאחר יום אבל לאומי זה -אנו  שבים לעסוק בלימוד התורה ומקבלים על עצמנו מחדש- עול  מלכות שמים וגם מצוות.

תשובה לשאלה ב]

על  דברי משה:" וה' התאנף—בי על דברכם.."

אומר "המשך חוכמה": כל עוד דור המדבר ראה את כל פעולותיו של משה, היו לו טענות ותרעומות, אך הדור החדש אשר עתיד להיכנס לארץ ולא הכיר ישירות את משה, אולם שמע את כל האותות והמופתים שעסק בהם,  לגביהם היה חשש  שמא  הם יוסיפו על משה אלוהות, אך כדי למנוע אפשרות זאת, הקב"ה דאג שמשה יסיים את חייו במדבר יחד עם כל אותו הדור.

מהטעם הזה כשמשה מזהיר את עם ישראל על איסור עבודה זרה, הוא אומר להם:"וה' התאנף בי על דבריכם" וזאת  על מנת שלא יטעו ויקדשו  את משה כאלוה, מכאן ניתן להבין עד כמה הקב"ה חושש שהעם יסטה מדרכו ויעבוד עבודת כוכבים. לכן בא האיסור: "השמרו לכם  פן תשכחו....ועשיתם לכם  פסל".

רש"י אומר: ה' כעס על משה בגלל התנהגות העם.

הרמב"ן אומר: כי הקב"ה ציווה את משה ללמד את עם ישראל תורה ומצוותיה- על מנת שיקיימוה בארץ המובטחת. ועליהם לקחת את החומר שנלמד לארץ ישראל, ולא לשכוח להיות צמודים תמיד לעול התורה ,מפני שמשה עומד לסיים חייו בעבר הירדן, וממשיך הרמב"ן ואומר: כי ה' כעס על משה מתוך  דאגה, שמא ישכחו את מעמד  הר סיני והתורה ויפנו לעבודה זרה, חס ושלום.

התשובה לשאלה ג]









ציורי תנ"ך/ עם חכם אינו שוכח את אלוקים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


Biblical painthng
By Ahuva Klein
The clever does not forget God

הגמרא מביאה תשובה מעניינת במיוחד: לפיה כל מי ששומר את מצוות התורה ,נשמתו  משתמרת.

היות והתינוק נוצר לארבעים יום וכנגד זה התורה ניתנה בארבעים יום. כל מי ששוכח, חס ושלום ,את התורה-אין נשמתו משתמרת.

ובהמשך אומר רבי ישמעאל: משל למה הדבר דומה? לאדם שמסר ציפור דרור לעבדו ואמר: עליך לשמור עליה ואם לא תעשה כן ,נוטל אני נשמתך ממך.[מסכת מנחות צ"ט]

רש"י אומר: כי על ידי כך שעם ישראל מקיימים את התורה-  נחשבים לעם חכם ונבון, אך במקרה של שכחה, ייחשבו  לשוטים.

הרמב"ן אומר: כי מדובר במצוות לא תעשה, והכוונה שעם ישראל מצווה לא לשכוח  את מעמד הר  סיני - שהיה כה מיוחד עד כי ראו את הקולות ועליו להעביר את הנחלת התורה הלאה לבניו ובני בניו.

רבינו בחיי אומר: שדווקא כאשר לעם ישראל טוב, עליו להיזכר  בתקופת עבדות מצרים. לא לשכוח את כל חסדי ה' ולעבוד את ה' כעבד לפני אדוניו, כפי שאמר שלמה המלך: "ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה" [קהלת ז, י"ד]כי על ידי ההתבוננות בעבר הרע, יעריך את הטוב שזוכה בו בהווה ויתרון זה יגרום לו להודות לה' על חסדיו.

ה"כלי יקר" אומר: כי חז"ל למדו מהפסוק: "פן תשכח את הדברים" כי-

השוכח דבר אחד ממשנתו מתחייב בנפשו -מהטעם שגורם לכך שגם ה' ישכח אותו, כמו שנאמר: "ותשכח תורת אלוקיך אשכח בניך גם אני"[הושע ד, ו]

וחז"ל דרשו  דבר נוסף על הפסוק: "ושבתם וראיתם  בין צדיק לרשע בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו"[מלאכי ג, י"ח] שאינו דומה אחד שמשנן את חומר הלימוד למאה פעמים -לבין אחד שמשנן את החומר -למאה ואחת פעמים. הלומד מאה פעמים, עדיין לא נקרא עבדו, ואילו הלומד מאה ואחת פעמים –נקרא: עובד אלוקים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד כמה חשוב לזכור לדורי דורות ולא לשכוח את חסדי ה' וכל הניסים.

מי ייתן ונתמיד בקיום התורה והמצוות ויקוים בנו הפסוק: "ועשית הישר והטוב בעיני ה' למען ייטב לך ובאת וירשת את- הארץ הטובה אשר נשבע ה' לאבותיך.."[שם ו, י"ח]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 4 באוגוסט 2014

דברי משה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

דברי משה/ שיר מאת: אהובה קליין©            

משה בא בימים

אוזר כוחות עצומים

אוחז מקל נדודים

נושא בפיו דברים.

 

בכסות ענני שכינה

יְשַנֵן תורה באמונה

סמוך ליום המיתה

יוכיח עמו ברמיזה.

 

יעורר להם נשכחות

למען ההכנה לבאות

דבריו מהדהדים למרחקים

פחדים וקשיים מניסים.

 

פותח בפניהם שערים

ברוח דברי הנביאים

עצות מחכימות לחיים

דבקות בספר הספרים.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת דברים[חומש דברים]  


Words of Moses / Song By: Ahuva  Klein ©


Moses coming days


Location enormous powers


Holding the stick wandering


Subject mouth stuff.


 


Under cover of clouds called


Iְsַnֵn Torah faith


Close to the day of death


Prove him a hint.


 


Would make them memorable


For the sake of preparing for the future


His words echo in the distance


Fears and difficulties in miracles.


 


Gates open them


Prophetic spirit


Bet Tips for Life


Adherence to the Book of Books.


 






                       
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 31 ביולי 2014

ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לפני עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל--ישראל בעבר הירדן.."[דברים א,א]


דברים 020.jpgהטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting


Moses speaks to the people of Israel

by: Ahuva Klein
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 29 ביולי 2014

פרשת דברים- הקשר בין פרשת דברים לתשעה באב-כיצד? / מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים-הקשר בין  הפרשה לתשעה באב-כיצד?


מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר  לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשת דברים פותחת בדברי משה אל כל עם ישראל בעבר הירדן:

"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל- ישראל בעבר הירדן  במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין- תופל ולבן וחצרות ודי זהב".[דברים א,א]

השאלות הן:

א] אילו דברים אמר משה לעם ישראל ובאיזה אופן?

ב] מה הקשר בין פרשת דברים לתשעה באב?

ג] במה שונה חומש דברים מארבעת החומשים הקודמים?

התשובה לשאלה א]

רבינו בחיי מסביר: כי משה מוכיח את עם ישראל על החטאים שחטאו  במדבר, כמו נאמר : "כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון"[תהלים]

בהמשך  הוא מסתמך על דברי רש"י: כי החטאים רמוזים בשמות המקומות:

"בערבה": בשביל הערבה - שם חטאו בבעל פעור בשיטים בערבות מואב.

"מול סוף": בגלל  הטענות שהשמיעו בים סוף: "המבלי אין  קברים במצרים"[שמות י"ד] וגם כאשר נסעו  מים סוף שנאמר: "וימרו על ים  בים סוף" [תהלים ק"ו]

"בין פארן": על מה שנעשה בפארן על ידי המרגלים.

ובין תופל ולבן: הוכיח אותם על דברי התפלות שדיברו על המן שצבעו היה לבן, כמו שאמרו:

"ונפשנו קצה בלחם הקלוקל "[במדבר כ"א]

"וחצרות": מחלוקת קורח ואנשיו כנגד משה ודיבתה של מרים.

"ודי זהב": מעשה  עגל הזהב שעשו זאת מרוב הזהב  שהיה ברשותם. שנאמר: "וכסף הרבתי להם וזהב עשו לבעל".

אונקלוס אומר: כי ההוכחה על החטאים נעשתה בדרך הרמז במטרה לא לפגוע בכבודם של עם ישראל.

התשובה לשאלה ב]

ציורי תנ"ך/ המרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] (c)


פרשת דברים נקראת מידי שנה  בשבת האחרונה טרם תשעה באב והסיבה לכך: לפי שמשה מוכיח את העם על חטא המרגלים ולפי חז"ל הקב"ה גזר  בליל תשעה באב-  על דור המדבר שלא יזכו להיכנס לארץ –וזאת בעוון הוצאת הדיבה על ארץ ישראל, ובגמרא[תענית  כ"ט, ע"א] נאמר-על הפסוק: "ויבכו העם בלילה ההוא"[במדבר י"ד, א] "אותו לילה - ליל תשעה באב היה. אמר להם הקב"ה לישראל: אתם בכיתם בכייה של חינם[הכוונה לבכייה על ארץ ישראל, כאשר המרגלים דיברו בגנותה- ובכך  הוכיחו שאינם בוטחים בה' שהבטיח להם את ארץ ישראל להתנחל בה] ואני קובע לכם בכייה לדורות"- הכוונה   לזמן ליל תשעה באב  שכולו בכי ,צום ואבל על חורבן בית המקדש.

השבת שבה קוראים את פרשת דברים- נקראת: "שבת חזון" לפי שאנו קוראים בהפטרה על נבואת התוכחה של ישעיהו "חזון ישעיהו בן אמוץ ובנבואה זו הנביא קורא על ירושלים: "איכה הייתה..."?

[שם כ"א]

 תוכחה זו מקבילה לדברי משה בפרשה: "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"?[דברים א, י"ב]

בתקופת חורבן בית ראשון ירמיהו הנביא אומר: "איכה ישבה בדד, העיר רבתי עם.."? [איכה,א,א]

רבי  אברהם יעקב ברבי ישראל מסאדיגורה אומר : כי שבת חזון-היא השבת  הקרובה לתשעה באב

-יום האבל והחורבן על בית המקדש-זוהי שבת מיוחדת במינה, ולמה הדבר דומה? לאדם היושב בחדר  חשוך ומופיע  ידידו ומדליק נר בתוך החדר, הנר מפיץ אור ותקווה, בדומה לכך- אותה שבת מיוחדת -מאירה לנו אור גדול ונוטעת בנו הרבה תקווה.

התשובה לשאלה ג]

לפי דברי רבינו בחיי ישנו סדר מסוים בחמישה  חומשי התורה. למרות שהם חמישה במספרם ,הרי רמוז בחומש בראשית שלכולם קשר אחד ובניין אחד, חומש בראשית פותח בחידוש העולם כי הוא שורש האמונה ומתוך כך נבין את ההשגחה של ה', ובשלב הבא יתבאר לנו עניין השכר והעונש, ונושא המצוות -ונקודות אלו מופיעות ביתר הספרים. אבל המיוחד בחומש דברים "שמדבר בסופו  בגאולה האחרונה שהיא עניין חידוש העולם והוא תכלית בריאת העולם, מעין ספר בראשית שפתח בו על דרך נעוץ סופן בתחילתן...וישראל אין להם שלימות בכל הזמנים כי אם בגאולה אחרונה שאין אחריה גלות" אך למרות זאת, חומש דברים יש לו את הייחוד שלו, כמו אתרוג שהוא  מיוחד ומאוגד  בתוך ארבעת המינים.

המהר"ל מפראג אומר: בארבעת הספרים הראשונים דיברה השכינה מתך גרונו של משה, ואילו בספר דברים משה שליח ככל הנביאים.

אור החיים שם דגש על המילה: "אלה" ומתייחס לכלל המקובל: כי כל מקום שנאמר "אלה"- פוסל את הראשונים, והתורה  רוצה להראות לנו: כי דברים אלו נאמרו על ידי משה ללא ציווי  מה' בעוד שארבעת החומשים הקודמים נאמרו מפי הקב"ה בדייקנות.

לפי  העמק דבר: ספר דברים נקרא: "משנה תורה" היות והוא חוזר על מאורעות ומצוות שנאמרו בחומשים קודמים ולכן אין חזרה מוחלטת על כל המצוות שנאמרו כבר, ומטרתו של חומש זה "להזהיר על עמל התורה  לפרש דקדוקי המקרא וזהו תלמוד" .ולכן כל דברי המוסר והתוכחה בפי משה אל העם הם  במטרה שיקבלו עליהם את עול התלמוד,

יש בדברים שינון של התורה.

ועם קיום כל המצוות הדבר יביא לעם ישראל עוז ואורה.

לסיכום, לאור האמור לעיל ,יש להסיק כי משה בא לשנן לעם את התורה ומוכיח אותם בדרך הרמז, למען יזכרו שהתורה תהיה תמיד נר לרגליהם והיא אשר תלווה אותם גם בארץ ישראל והקב"ה לא ייטוש את בניו- כי התורה היא ברית נצחית בין ה' לבניו וכשם ששמר עליהם במדבר: "כאשר ישא- איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד בואכם עד המקום הזה"[דברים א, ל"א] כך ישמור ויגן על  עמו בעתיד כפי שמובטח :"לא תיראום כי ה' אלוקיכם הוא הנלחם לכם"[שם ג, כ"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אהרון עולה להר ההר/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויעל אהרון הכהן אל הר ההר על פי ה' .."[במדבר  ל"ג,  ל"ח]

הטכניקה: שמן על בד.אהרון 014.JPG
Biblical painting by Ahuva Klein
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 22 ביולי 2014

פרשת מסעי-מותו של אהרון-כיצד?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מסעי- מותו של  אהרון-כיצד?


מאמר מאת: אהובה קליין.

*[המאמר מוקדש לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן- ציון]





ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


Biblical painting
Israel camped in Ailim

פרשת מסעי -מתארת את כל מסעות בני ישראל במדבר ואת שמות המקומות בהם חנו.

אחד מהם הוא :הר ההר- מקום שאליו עולה אהרון בסוף ימיו כדי להיקבר שם:

"וייסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום: ויעל אהרון הכהן אל הר ההר על--- פי ה' וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש החמישי באחד לחודש: ואהרון בן שלוש ועשרים ומאת שנה במותו בהר ההר' " [ במדבר  ל"ג, ל"ז- מ]

נושא מותו של אהרון מתואר גם בפרשת חוקת, אלא ששם ישנו  תיאור מפורט יותר כיצד אהרון עולה לראש ההר:

"ויאמר ה' אל משה ואל  אהרון בהר ההר... ייאסף אהרון אל עמיו כי לא יבוא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה: קח את—אהרון  ואת אלעזר בנו והעלה  אותם הר ההר: והפשט את אהרון את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרון ייאסף ומת שם ויעש משה כאשר ציווה ה' ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה"[במדבר כ, כ"ג-כ"ח]

השאלות הן:

א] באיזה אופן עלה אהרון אל ראש הר ההר וכיצד התרחשה מיתתו?

ב] מה היה מיקומו של הר ההר וכיצד נראה?

ג] כיצד הגיבו בני ישראל למותו?

התשובה לשאלה א]

לפי תיאור הכתוב: אהרון עולה יחד עם משה ואלעזר בנו - אל ראש הר ההר.

רש"י מפרש: כי משה מצווה  לקחת את אהרון בדברי  ניחומים כפי שנאמר בתנחומא:"אמר  לו הקב"ה: הרי אתה מנחמו שהוא מוריש כתרו לבניו מה שאין אתה מוריש לבניך"

כלומר, משה יכול לנחם את  אהרון שהוא  מוריש את הכהונה לבנו ,דבר שמשה לא זכה לפני מותו להעביר את הנהגתו לבניו.

ולא נאמר למשה :"אמור אל אהרון" או: "קרא לאהרון", אלא נאמר בלשון רכה: "קח את אהרון"

יש בכך שכנוע לאהרון שיעלה מתוך רצון טוב.

בתנחומא ישנו תיאור מעניין מה אירע כאשר הם הגיעו לראש ההר: "אמר לו משה: אהרון אחי הגיע זמנך להיפטר מן העולם--- וכיון שרצו להיכנס למערה אמר לו משה: אהרון אחי---לבוש אתה בגדי אלעזר ואלעזר ילבש בגדיך. וניכנס אני ואתה במערה. וכן עשה, כיון שנכנסו ראו נר דלוק ומיטה מוצעת. אמר לו משה: אהרון אחי, עלה בזו המיטה ועלה, אמר לו: פשוט ידיך ופשט, קפוץ עינך וקפץ, סתום פיך וכן עשה. ובאותה שעה יצאה נשמתו. כיון שראה משה כך- חמד מיתתו, אמר לו הקב"ה: חייך, "כמות זה כן מות זה"[קהלת ג. י"ט]- כך תהיה  מיתתך.."

רבינו בחיי מוסיף: כי שלושה מתו מות נשיקה: משה, אהרון ומרים.

אצל משה ואהרון נאמר: "על פי ה' " ואילו אצל מרים לא נאמר כן – לפי שגנאי הדבר.

התשובה לשאלה ב]

על פי הכתוב: הר ההר היה על גבול ארץ אדום.

ורש"י מוסיף: כי כיוון שבני ישראל התחברו כאן לעשו הרשע-כדי לעבור דרך ארצו, הדבר גרם להם להפסיד צדיק -הלוא הוא אהרון.

רבינו בחיי מביא את דברי חז"ל במדרש: כי הר ההר -היה הר על גבי הר  בדומה לתפוח  קטן על תפוח גדול. ואהרון היה  קבור באותו מקום ששמו הר, שנאמר: "וימת אהרון שם בראש ההר".

שלשה הרים היו:

הר סיני- שהיה מיועד לקבלת התורה.

 הר ההר- שהיה מיועד לקבורת אהרון.

הר נבו – ששימש כמקום לקבורת משה.

התשובה לשאלה ג]

על כך עונה רש"י ומביא את דברי  תנחומא:"כיון שירדו משה ואלעזר מן ההר נתקבצו כל הקהל עליהם, אמרו לו: היכן אהרון? אמר להם: מת, אמרו לו: היאך מלאך המוות יכול  לפגוע בו? אדם שעמד במלאך המוות ועצרו? כמו שכתוב: "ויעמוד בין המתים ובין החיים ותיעצר המגפה" אם אתם מביאין אותו- מוטב ואם לאו- נסקל אתכם. באותה שעה עמד משה בתפילה, אמר: ריבונו של עולם הוציאני מן החשד, מיד פתח הקב"ה את המערה והראהו להם שנאמר: "וירא כל העדה כי גווע אהרון" [י"ז] מאחר ואהרון מת על ראש ההר והעם היה למטה כיצד ראו? אלא שמלאכים הראהו להם"

והכתוב מתאר את  תגובת העם כאשר קיבלו את הבשורה המרה על מותו של צדיק זה: "ויראו כל- העדה כי גווע אהרון ויבכו את – אהרון שלושים יום כל בית ישראל "[ במדבר כ, כ"ט]

רש"י מפרט: כל העדה הם- הגברים והנשים-הכאב היה חזק מאד בקרבם היות והם הכירו את אהרון כאיש אוהב שלום ורודף שלום. ומטיל אהבתו בין האנשים בעלי המריבה ומגשר באהבה במחלוקות בין בעל  לאשתו.

בפרקי דר' אליעזר נאמר: "..שהיה  אוהב שלום ורודף שלום ועובר במחנה ישראל בכל יום, ונותן שלום בין איש לאשתו ובין איש לרעהו, לפיכך גמלו  לו חסד כל ישראל"[פרקי דר'  אליעזר י"ז]

וזאת לעומת הבכי על משה שעליו נאמר:" ויבכו בני ישראל את משה" [דברים ל"ד, ח]

בגמרא נאמר: כי  לפי דברי רבי  יוסי בר' יהודה: שלושה מנהיגים  היו לעם ישראל והם:

משה, אהרון ומרים ועל ידם ניתנו ג' מתנות והן:

בזכות מרים- באר מים.

בזכות אהרון- עמוד ענן .

ובזכות משה- מן.

כשנפטרה מרים נסתלק גם הבאר.

 וכשנפטר אהרון- נסתלקו ענני הכבוד, שנאמר:" וישמע הכנעני  מלך ערד.." מה שמועה שמע? שמע שמת אהרון ונסתלקו ענני הכבוד, ולכן  השתכנע כי  ניתנה לו הרשות להילחם בעם ישראל.

[מסכת תענית ט]

לסיכום, אהרון שהיה איש חסד, ירא שמים , אוהב שלום ורודף שלום - היה אהוב על הבריות ובוודאי שהיה אהוב גם על הקב"ה, כפי שנאמר: "..כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו" [מסכת אבות ג, י]

הרמב"ם מסביר: כי כל מי שאהוב על הבריות למטה- בעולמנו- בידוע שהוא אהוב גם בעולם עליון.

מי ייתן ונשכיל ללכת בדרכו של אהרון ובכך נגביר את אורו של עם ישראל בעולם.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר